חגיגה מוקדמת

נדמה שאין ברירה אלא לשפוך סופרלטיבים על יובל נעימי בעקבות השלשה המנצחת שלו על בני השרון והניצחון השני ברציפות שהוא מביא להפועל ירושלים. נעימי עושה גם העונה קפיצת מדרגה, בעיקר בשל המעמד שלו בקבוצה ודקות המשחק שהוא מקבל, אבל גם בגלל שהוא ממשיך לא לפחד לקחת את המשחק עליו בדקות האחרונות, בשעה ששאר שחקני ירושלים לא ששים לעשות זאת. כשמסתכלים על מצב הרכזים הישראלים, ועל דקות המשחק של גל מקל במכבי תל אביב, אין ספק שנעימי כיום הוא הרכז הישראלי הטוב ביותר בליגה.

אבל אם בירושלים רוצים לחגוג את הניצחון על בני השרון לפני הכניסה למפעלים האירופיים, הם עושים טעות חמורה. יכולת מצוינת שהובילה ל-19 נקודות יתרון לקראת סוף הרבע השלישי כמעט שהסתיימה בהפסד ביתי לבני השרון, לא בדיוק אחת מהמועמדות לאליפות. בירושלים מדברים על הקילר אינסטינקט שחסר על מנת לסיים את המשחקים, ואותו קילר אינסטינקט כנראה לא יבוא בהחתמה נוספת אלא בהרבה עבודה מנטאלית. הבעיה מתחילה כששחקני ספסל עולים פחות חדים, נראים פחות טוב מאלה שעל המגרש, והקבוצה היריבה מתחילה לנצל זאת.

"להגיד שאני אוהב לעלות מהספסל זה יהיה קצת מצחיק", אמר בסיום המשחק ליאו ליונס, "כל זמן שהמאמן קורא לי לעלות למגרש, אני אתן את מה שיש לי". בירושלים יצטרכו להוציא יותר תפוקה מיותר שחקנים, שהיו רגילים להיות הרבה יותר מרכזיים בקבוצות הקודמות שלהם. במשחק מול בני השרון קיבל גיא גודס את שרון ששון בחזרה, אך זה לא היה מספיק. כדי להפסיק לשמוט הפרשים מבטיחים, גודס חייב יהיה לעבוד כל לעבוד על הראש של השחקנים שלו, אחרת הכל שוב ייפול בידיים של נעימי (על אף שבינתיים הוא מוכיח שזה לא בהכרח דבר רע כל כך).

בשבוע שעבר נשאל פיני גרשון האם מכבי תל אביב גדולה מהליגה. "עוד שבועיים אנחנו יוצאים לגן נר", יודע המאמן הצהוב, "הם יהיו עם מאזן מושלם, ותעשו מזה כותרות, אז כנראה שזה לא כל כך פשוט". כדי להשלים את העבודה הגיע עודד קטש לאולם בראשון לציון, והביא את גלבוע/גליל ביום לא טוב למאזן מושלם אחרי ארבעה משחקים, והוכיח שהם הקבוצה מספר 2 בישראל כיום. בתחילת המשחק עוד ניתן היה לחשוב כאילו אפי בירנבוים הוותיק יצליח לגבור על קטש, כשראשון לציון פתחה הפרש קל, אך קטש לא נבהל, לקח פסק זמן, הרגיע את שחקניו, ובסופו של דבר תוכנית המשחק שלו הובילה את הקבוצה לניצחון.

סגנון המשחק של גלבוע/גליל הוא לא מסובך מדי. עודד קטש מבין שכדורסל הוא משחק פשוט, ויוצר מיס-מאץ' בכל הזדמנות, כשהוא משאיר את ג'רמי פארגו, אייזאה סוואן וגוני יזרעאלי מול שחקנים גבוהים שלא יכולים לשמור עליהם. במידה שהקבוצות עוברות לאזורית, הוא מפעיל את דגן יבזורי הקטלני ואבישי גורדון הוותיק, ומעניש. קטש יודע שמכבי תל אביב ופיני גרשון מסוגלים לעמוד מול הנשקים שלו, ובשביל זה הוא יצטרך יום גדול גם של אלישי כדיר ודיון דוואל, שני פורוורדים שיוכלו לנצל את ההגנה היחסית חדירה של מכבי.

בסופו של דבר הקבוצה הנוכחית של גלבוע/גליל בנויה בצלמו של עודד קטש. במהלך המשחק ניתן לראות את המאמן שקט מאוד, מעיר רק לשופטים, ובפסקי הזמן חוזר לדברים היסודיים שעובדים עליהם באימונים. לא תראו אותו משתולל על שחקן שלו שמחטיא זריקה פשוטה, גם לא כשהוא עושה טעות בהגנה. קטש עבר שינוי מסוים, והפך את גלבוע/גליל ממועדון שהיה משחק כדורסל התקפי מאוד, לקבוצה לוחמת הגנתית עם קלעים מצוינים. אם הקבוצה תמשיך להיראות ככה, מי יודע איפה הם יסיימו את העונה.

כשג'רמי טיילר נגח קלות במחזור הקודם במוטי מוסקוביץ', ניתן היה להגדיר את המעשה כרוח שטות של נעורים, שמגיעה משחקן צעיר שלא מצליח להתחבר לקבוצתו. במחזור הרביעי בליגה לא פחות מארבעה שחקנים מצאו את עצמם מורחקים, כשגם ותיקי איגוד הכדורסל לא זוכרים כמות כזאת של הרחקות מתחילת העונה. דיז'ון תומפסון החליט לקנח את הרבע השלישי במשחק מול בני השרון עם אגרופים לגופו של קוקי בלצ'ר, שאחרי עבירה גסה, זכה להיות מורחק על כך שקיבל מכות (בינתיים תומפסון התנצל בפני ראשי ירושלים, אבל יעמוד לועדת משמעת פנימית). גם מרקו קילינגסוורת' מנתניה וג'ימי בקסטר מאשקלון החליטו להפוך את האולם באשקלון לזירת אגרוף.

כשהוגשו דוחות השיפוט לאיגוד הכדורסל ביום לאחר המשחק צוין בשני המקרים כי השחקנים "הורחקו בשל תגרה על הפרקט". כשדיז'ון תומפסון מנסה לחקות את יורי פורמן מול בלצ'ר, זו לא תגרה, אלא פשוט אלימות. במקום לציין את השתלשלות האירועים, השופטים משה ביטון, גילי עובד וכפיר מועלם החליטו לתת לאירוע לעבור בשקט. השניים יורחקו למשחק אחד בצורה אוטומטית ובשבוע הבא יעמדו לדין משמעתי באיגוד הכדורסל, כשכנראה ייקנסו בקנס על תנאי, כמו גם בקסטר וקילינגסוורת'.

אמנם סמכויות הענישה הקבועות בחוק הספורט הן בלעדיות לאיגוד הכדורסל, אך האיגוד צריך להבין שהכדורסל הישראלי הוא מוצר שנמכר גם לילדים, שרואים את המעשים על המגרש ולא מקבלים שום גינוי הולם לאלימות. האמצעי היחיד לגנות את אותם המעשים היא להרחיק את הנאשמים לתקופה ממושכת יותר, שתגרום להם לחשוב פעמיים לפני שהם שולפים אגרוף. איך באיגוד יכולים לגנות אירועי אלימות ביציעים, בזמן שהם לא מצליחים להשתלט על האלימות על הפרקט?

אחרי התבוסה במחזור הפתיחה לאליצור מכבי נתניה ניתן היה להסיק שעירוני נהריה תעמוד ב"ציפיות" של תחילת העונה ותהפוך לקבוצת תחתית. המלחמה שהקבוצה הציגה בשלושת המחזורים האחרונים הספיקה להפסד מכובד ביד אליהו, לניצחון דחוק על עירוני רמת גן ולניצחון מרשים יותר על הפועל עפולה, ללא אור איתן ועם דימארקו ג'ונסון שממעט לשחק. "אין לי ספק שנראה את הקבוצה של המשחקים האחרונים", בטוח ברק פלג, שחזר הקיץ לקבוצה אחרי עונה אחת, "אנחנו לא נהיה קבוצה גדולה, אבל אנחנו נילחם".

כשנהריה החליטה להחתים את פלג, הקבוצה הלכה על שחקן שמזוהה עם המועדון, אחד שקיבל כבר תשורה על תרומתו בעונה שעברה אחרי שנראה היה שיגמור את פרק הכדורסל שלו. "לפעמים צריך רק להיות נוכח ולתת תחושה של ביטחון, לתמוך בשחקנים שלא הולך להם", אומר פלג, "חוץ מתפקידי המקצועי, הציפיות ממני הן ליצור חיבור וזהות לקבוצה לעיר". בינתיים זה עובד. מישהו דיבר על פרישה?

אחרי ההפסד הרביעי ברציפות של מכבי ראשון לציון, ניגש אחד מאוהדי הקבוצה לחבר הנהלה ואמר לו: "אתם סובלים מקללת עופר ברקוביץ'". כזכור, בקבוצה העדיפו לוותר על המאמן שהשאיר אותה בליגה שנתיים ברציפות, אך שוכחים שמאז תחילת העונה שעברה המאזן של ראשון לציון ללא ברקוביץ' עומד על 11 הפסדים בליגה אל מול ניצחון בודד אחד.

מבחינה מקצועית המיקום של מכבי ראשון לציון לא משקר. בקבוצה אמרו לאורך זמן רב שחוסר התפקוד במשחקים הראשונים נובע מהפציעה של דלרון ג'ונסון, שעליו בנוי המשחק של הקבוצה, אך למעשה שני השחקנים החשובים ביותר במערך הכתום הם מאיר טפירו וארז מרקוביץ', שמתחילת העונה פשוט לא מספקים את הסחורה. כשמרקוביץ' היה טוב מול ירושלים, ראשון לציון נראתה סביר. כשטפירו נתן עבודה, היא גם נלחמה מול מכבי חיפה. אך כשצמד הוותיקים נראים רע, רע מאוד, ראשון לציון לא מגרדת את היריבות שלה.

אפי בירנבוים הטיל בסיום את היכולת של טפירו על העובדה שהקו הקדמי לא מספיק טוב ושאין לו את מי להפעיל. בפועל נראה כי הקסם שדבק בטפירו ובירנבוים במשך השנים אובד בראשון לציון. הרכז הוותיק לא מצליח להרים את הקבוצה, לא מצליח לקחת אחריות כמו שצריך ואף נראה חיוור במשחקים. בירנבוים נראה מתוסכל, ואפילו ההשתוללות הקבועה שלו על הקווים נעלמה מול גלבוע/גליל. ראשון לציון נראית כמו קבוצה מתה, עם שחקנים ותיקים שנראים כבדים מאוד, ומאמן שמחפש את עצמו בליגת העל אחרי 20 שנה. השאלה הגדולה היא האם למועדון – זה שנודע בפיטורי המאמנים שלו, זה שרק מאמן אחד שרד בו עונה שלמה מאז עונת 2003/4 - תהיה סבלנות לחכות לבירנבוים שימצא את השיטה והדרך. הפסד בשבוע הבא לחולון, והתשובה ממש לא ברורה.