הליגה הטובה בעולם חוזרת

הגרוש ללירה

מחממים את הפרקט: אם מחברים את המשבר הכלכלי עם חיזוק סביר ההורנטס אמנם שואפים גבוה, אך בעיקר מנסים שלא ליפול

אסף רביץ

תקציר הפרקים הקודמים

מאזן בעונה שעברה: 33:49

סיימו את העונה: במקום השביעי במערב ובהפסד 4:1 לדנבר בסיבוב הראשון

הצרעות הגיעו לעונה שעברה עם תחושה של קונטנדרית לכל דבר לאחר עונה מצוינת שהסתיימה רק במשחק שביעי מול סן אנטוניו בסיבוב השני של פלייאוף 2008. אלא שהמציאות, כפי שהיא לעתים עושה, חשבה אחרת; כריס פול המשיך להיות אחד מחמשת השחקנים הטובים בליגה ודיוויד ווסט המשיך להיות אולסטאר לגיטימי לחלוטין, אבל שם זה פחות או יותר נגמר: טייסון צ'נדלר ופז'ה סטויאקוביץ' נזכרו במצבם הפיזי הרעוע, הפסידו משחקים רבים ולא תפקדו בניסיונות הקלושים לחזור. החסרון של הראשון, שבקושי ראה פרקט מאמצע ינואר, חשף את בעיית העומק שהיתה להורנטס בשחקני הפנים, כאשר על הדקות שהוא פינה נאבקו בול עץ ואחד מהאחים מארקס. החסרון של פז'ה, לעומת זאת, השאיר את פול עם מעט מדי שחקנים שמסוגלים לנצל את המבטים הפנויים שהוא מסדר להם. זה עדיין הספיק למאזן מכובד ולמקום בפלייאוף, אבל בפוסט סיזן נחשפה חולשתה האמיתית של ניו אורילנס: דנבר השתעשעה בצרעות הגוססות בחמישה משחקים, כאשר ההפסדים היו בהפרש ממוצע של יותר מ-30 נקודות (!), כולל הפסד ביתי של 58 נקודות (!!!).

אלא שהבעיות לא נעלמו בירידה מהפרקט. להיפך: המועדון מהשוק הקטן היה אחד הנפגעים העיקריים מהמשבר הכלכלי העולמי. השיא היה לקראת הטרייד דד-ליין, כאשר הבעלים ג'ורג' שין החליט להעביר את טייסון צ'נדלר לאוקלהומה סיטי תמורת חוזים נגמרים. אז נכון, הטרייד בסופו של דבר לא יצא לפועל (בגלל שהסנטר לא עבר את הבדיקות הרפואיות של הת'אנדר), אבל המסר היה ברור: שין מוכן לפגוע בקבוצה שנמצאת עמוק במאבקי הפלייאוף - חודשיים לפני תום העונה, ליתר דיוק - כדי לשפר את המצב הכלכלי. סימני שאלה כבדים ריחפו מעל יכולתו של הבעלים בכלל להחזיק בקבוצה ועל אחת כמה וכמה ביכולתו לספק לכריס פול, שחתם על הארכת חוזה, קבוצה לאליפות. לא צריך להיות פסיכולוג כדי להסיק שהייתה לתחושה הזאת השפעה על הופעת הפלייאוף המבישה.

עוד בוואלה! NEWS

רגע לפני שאנחנו זקנים: יש משהו אחד שממש חייבים לדאוג לו

לכתבה המלאה

אני יודע מה עשיתם בקיץ האחרון

באו: אמקה אוקפור (טרייד, שארלוט), דארן קוליסון (דראפט), מרקוס ת'ורנטון (דראפט), דריוס סונגיילה ובובי בראון (טרייד, ממינסוטה), אייק דיוגו (שחקן חופשי, סקרמנטו).

עזבו: טייסון צ'נדלר (טרייד, שארלוט), ראסול באטלר (טרייד, קליפרס), אנטוניו דניאלס (טרייד, מינסוטה), ריאן בואן (שחקן חופשי).

בעקבות הפסקה הקודמת, הקיץ של ניו אורלינס הפך למעניין וקריטי במיוחד בעיקר ברמת האמירה; האם שין ייתן לג'נרל מנג'ר ג'ף באוור אור ירוק לחזק את הקבוצה, או שמהלכיו יעמדו בסימן החסכון המוכר? ובמבט מעט רחב יותר - האם להורנטס יש אפשרות לנצל את שנות השיא של CP3 כדי להתמקם בצמרת הגבוהה, או שמא הפנומן יתבזבז במועדון הנמצא במאבקי הישרדות כלכלית עד שיועבר בטרייד או שיסיים את שלוש שנות החוזה שלו?

החצי הראשון של הקיץ היה מדאיג במיוחד עבור אוהדי פול וההורנטס, לא בגלל מה שקרה בו כי אם במה שלא קרה: כלום. בעוד שעל כל שחקן חופשי פנוי זינקו מספר קבוצות שמתייחסות לעצמן ברצינות, עיר הג'אז נשארה דוממת. ואז, דווקא אחרי שכולם התייאשו, פתאום התחילו לקרות דברים; המהלך המעניין ביותר הוא הטרייד שהביא לקבוצה את אמקה אוקפור במקום צ'נדלר, שנשלח לשארלוט. בעוד שבשנתיים הקרובות אוקפור ירוויח מעט פחות, החוזה שלו ארוך בשלוש שנים מזה של צ'אנדלר, כך שיש כאן התחייבות כלכלית לטווח ארוך שמנוגדת לנסיון להחליף את צ'נדלר בחוזים גמורים חצי שנה לפני כן. ואם לדלג רגע למישור המקצועי, הרי שאוקפור שחקן מגוון יותר שמסוגל לייצר לעצמו מצבי זריקה. הוא גם שומר אישי וחוסם מצוין, אבל לא בטוח שיוכל לשחזר את הנוכחות ההגנתית האדירה של צ'נדלר מלפני שנתיים. מה שבטוח זה שאוקפור מהווה שדרוג משמעותי לצ'נדלר של העונה שעברה. והנה, כדי להיכנס לתפקיד הוא הספיק להיפצע עוד במשחקי ההכנה, אך אל דאגה – לעונה הוא צפוי להיות כשיר.

למעשה, במשך חלקים גדולים של הקיץ שין ובאוור המשיכו לבלבל אותנו עם מהלכי חסכון במקביל למהלכים ששדרגו את הקבוצה. אם יש הגיון בשגעון, הוא הולך ככה: שין מוכן להתחייב לשלם הרבה בעתיד כל עוד הוא חוסך קצת בהווה, כנראה בתקווה שעד אז הכלכלה תחזור לעצמה. אם הבנתי נכון, זאת בדיוק הגישה שגרמה למשבר הכלכלי מלכתחילה. בכל מקרה, מיד אחרי שהביא את אוקפור, באוור שלח את ראסול באטלר, שחקן חמישייה חשוב בעונה שעברה, עם מזוודה מלאה בכסף לקליפרס. לא הרבה זמן אחר כך הוא שלח את ההולוגרמה של אנטוניו דניאלס למינסוטה תמורת שני שחקנים דווקא די שימושיים - דריוס סונגיילה ובובי בראון. הראשון יצטרף לאייק "אולי הפעם" דיוגו שחתם לא מזמן, וביחד הם יהוו צמד מחליפים די לגיטימי לגבוהים, לראשונה בתולדות הפרנצ'ייז.

בדראפט באוור הצטרף לטרנד של עשר הדקות שקדמו לבחירה שלו ובחר פוינט גארד מבטיח לקבוצה שיש בה פוינט גארד דומיננטי. דארן קוליסון ייאבק עם בובי בראון על הדקות שמאחורי כריס פול, כאשר כרגע שניהם זוכים לרוב המחמאות שביירון סקוט מחלק במחנה האימונים, מה שיכול להוביל לכך שפול יקבל 3-4 דקות מנוחה נוספות בעונה הרגילה ושאחד מהם ישחזר את מעשה ג'אנרו פארגו מלפני שנתיים ויקבל דקות גם לצידו של CP3. אם תופסים בתמונה הכוללת גם את המצב העגום בעמדות הכנף - שם אין כרגע אף מניה בטוחה ויש שישה שחקנים שנאבקים על דקות – אז על אחת כמה וכמה. ביירון סקוט נוטה להוריד כרגע את פז'ה לספסל ולהעלות את מוריס פטרסון וג'וליאן רייט בחמישייה, אבל גם כל קומבינציה אחרת תיתכן במהלך העונה, כולל דקות משמעותיות לרוקי הנוסף מרקוס ת'ורנטון, שבמשחקי ההכנה בינתיים קולע מצוין מחוץ לקשת.

מה מי מו

חמישייה: כריס פול, מוריס פטרסון, ג'וליאן רייט, דיוויד ווסט, אמקה אוקפור

ספסל: דארן קוליסון, בובי בראון, דווין בראון, מרקוס ת'ורנטון, פז'ה סטויאקוביץ', ג'יימס פוזי, אייק דיוגו, דריוס סונגיילה, שון מארקס, הילטון ארמסטרונג

מאמן: ביירון סקוט (עונה שישית)

מועמד לפריצה:

ג'וליאן רייט נמצא במשבצת הזאת בערך כל שנה מאז שהגיע לליגה, אבל הפעם הוא הולך לקבל צ'אנס אמיתי. סקוט הכריז שהמקום בחמישייה הוא שלו אלא אם כן יפסיד אותו, כך שהכשרון המאוד מיוחד הזה יראה הפעם דקות משמעותיות. נכון, לרייט אין קליעה מבחוץ - מה שמאוד בעייתי בקבוצה של כריס פול - אבל את כל שאר הדברים הוא דווקא עושה, ועושה היטב: מוביל כדור, ריבאונדר, מוסר טוב, חודר ובעיקר – רייט הוא ככל הנראה השומר הטוב ביותר בין שחקני החוץ של ההורנטס. הפעם הוא אמור לקחת את הצ'אנס הזה.

מועמד לדעיכה:

לא בטוח שפז'ה סטויאקוביץ' מסוגל לשחק רע יותר מהעונה שעברה, בה קלע בפחות מ-40 אחוזים מהשדה, אבל ההחלטה של סקוט להוריד אותו לספסל, למרות ששם כבר מחכה ג'יימס פוזי, היא אמירה ברורה לכך שהוא לא בונה על הידית של הסרבי שלו כרגע. השנה, אם הגב ימשיך להפריע לפז'ה לייצר נקודות, הוא פשוט לא ישחק. השנה יש אלטרנטיבות.

אקס פקטור:

אפשר לדבר על הבריאות של הסגל, על הצורך בהתעלות של אחד משחקני הכנף וביכולת של השחקנים המשלימים לקלוע את המבטים הפנויים שפול יסדר להם, אבל איש המפתח האמיתי בעונה של ניו אורלינס הוא טים גייטנר. הוא לבן, נמוך ולא יודע לקלוע, אבל שר האוצר של אובמה עשוי להתברר כחשוב יותר עבור ההורנטס ופול מכל השחקנים בקבוצה. מכיוון ששאר הקבוצות שמושפעות מהמשבר הכלכלי באופן משמעותי לא מחזיקות בנכס כמו CP3, ניו אורלינס היא הקבוצה שיכולה להפסיד הכי הרבה מהאפשרות שלא יהיו סימני התאוששות בעתיד הקרוב. ואם הבעיות הכלכליות של ההורנטס לא ייפתרו, שום דבר אחר כבר לא ישנה.

ולכדור הבדולח

תסריט אופטימי:

אוקאפור מגלה כמה כיף לשחק עם פוינט גארד אמיתי והופך לסנטר מוביל, ג'וליאן רייט מזכיר את למאר אודום, פז'ה חוזר לקלוע ויחד עם הבראונים, פוזי ות'ורנטון ניו אורלינס הופכת לקבוצת השלשות הטובה בליגה. פול מוסר 13 אסיסטים למשחק בדרך לתואר האם.וי.פי. זה נגמר ב-58 נצחונות, מקום שני במערב ותחושה של ממשיכים-מאיפה-שהפסקנו-לפני-שנתיים. שין מרגיש בטוח מספיק כדי להשקיע בקיץ הבא.

תסריט פסימי:

אוקאפור נזכר שגם הוא פצוע כרוני והעומק החדש בעמדות הפנים מתגלה כבלוף עם סונגיילה הרכרוכי ואייק "אולי בשנה הבאה" דיוגו. סקוט מחליף חמישיות כל יומיים ולא מקבל תפוקה מאף שחקן כנף עד שמרוב ייאוש הוא עולה עם שלושה פוינט גארדים בחמישייה. גייטנר מודיע שהתוכנית שלו נכשלה, ההודעה מייצרת מפולת נוספת בבורסות ובתגובה שין מעביר את דיוויד ווסט לפורטלנד תמורת חוזים גמורים ומתחיל לחפש טרייד גם על פול.

תחזית:

פול ו-ווסט ימשיכו לתת את התפוקה שלהם, וזו תפוקה ששווה 45 נצחונות גם אם הצוות המסייע שלהם מורכב משלגיה ושבעת הגמדים. עם כל הבעיות הפוטנציאליות וסימני השאלה בכנפיים, קשה להאמין שהצוות המסייע הנוכחי יצליח להיות גרוע כמו זו של העונה שעברה. אם ממה שהיה להם פול ו-ווסט הצליחו להוציא 49 נצחונות אשתקד, השנה הם יהיו שווים יותר מ-50, אם כי לא הרבה יותר מזה. כל זאת בהנחה שאוקפור והצעירים לא מתכננים איזו הפתעה או שתיים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully