פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        פייבוריטית. על הנייר

        בדומה לשנים קודמות, גם הפעם מגיעה קרואטיה ליורובאסקט עם סגל לא רע, אך פגיע. האם צביקה שרף ושחקניו ינצלו את זה?

        שחקני נבחרת קרואטיה (AP)
        האם הפעם יילכו עד הסוף? (צילום: AP)

        אליפות אירופה 2005 סימנה סוג של משבר אמון בין הקהל הקרואטי, הנבחרת הלאומית והשחקנים. אותה אליפות בבלגרד הסתיימה בטונים צורמים עבור הקרואטים, אחרי שהנבחרת הייתה במרחק 12 שניות מניצחון דרמטי על ספרד ברבע הגמר, אך החלטות שיפוט מעוררות מחלוקת הביאו להתפרצות כללית של הספסל הקרואטי בראשותו של נבן ספאחיה על השופט לואיג'י לאמוניקה הידוע לשמצה. התוצאה הייתה הדחה לאחר הארכה, סיום תפקידו של ספאחיה בנבחרת, פרישתו של ניקולה וויצ'יץ מהמדים הלאומיים ופקפוק ביכולת הקרואטית לעשות הישג האמיתי. מיותר לציין שאליפות אירופה 2007, אותה סיימה במקום השישי (כולל הפסד לישראל), לא הוסיפה למורל הלאומי.

        את המשחקים האולימפיים שנערכו בבייג'ינג בשנה שעברה, אליהם העפילה קרואטיה מבית ההזדמנות האחרונה, פתחה הנבחרת בסערה, עם ניצחונות משכנעים על נבחרות אוסטרליה ורוסיה, אך אז - כמו בכל טורניר מאז המשחקים האולימפיים בברצלונה - הפוטנציאל הקרואטי נעצר, הנבחרת התמלאה בפציעות והמסע נגמר עם הפסד לספרד ברבע הגמר ובמקום השישי המכובד. שוב המקום השישי. אלא שאותו טורניר בבייג'ינג חידד את ההרגשה בקרב אנשי הכדורסל הקרואטי שהשחקנים המוכשרים, שבכל פעם מעלים את רמת הציפיות רק כדי להנחית אותה חזרה לקרשים, מסוגלים לעשות את העבודה ולהביא כבוד אמיתי בטורניר בינלאומי. למרות כישלונות העבר – ואולי דווקא בגללם - ההרגשה היא כי הנבחרת מסוגלת לעמוד על הפודיום בסיום אליפות אירופה שתיערך בפולין בעוד שבועיים.

        "בדרך כלל אנחנו מחכים להגרלות של אליפות אירופה בציפייה ובדריכות, אבל הפעם זה היה שונה. אנחנו מודעים ליכולות ובעיקר ליתרונות שיש לנו. מהרגע שראינו את הבית שלנו התחלנו לחשוב על הבית השני". כך, בסוג של יהירות מסוימת, הסביר מוקדם יותר השנה גארד הנבחרת, מרקו פופוביץ', את עיקר הבעייתיות הקרואטית – כישרון גדול, אבל כמעט ביחס ברור וקבוע, ככל שמסתכלים יותר רחוק, הנפילה באה יותר קרוב.

        אייקון וואלה! NEWS רקע שחור (מערכת וואלה! NEWS)

        כשבונים על וויצ'יץ'

        היהירות והאופטימיות של הקרואטים התחלפו עם תחילת האימונים בדאגה מהפצועים, ובעיקר מהיכולת. ניקולה פרקאצ'ין, שסחב כמעט לבדו את הקו הקדמי הקרואטי באליפות הקודמת, נפצע בתחילת האימונים, ויוכל לחזור לפעילות קצת לפני האליפות עצמה, אלא שכרגע לא ברור באיזה כושר. מי שצפויים לתפוס את מקומו הם ניקולה וויצ'יץ' שחוזר לנבחרת לראשונה מאז אליפות אירופה 2005, סנדרו ניצ'ביץ' הותיק מטרוויזו, אנטה טומיץ' הענק ומעל כולם מריו קאסון, שנכנס בטבעיות לעמדת אחד השחקנים המאיימים ביותר באליפות.

        "כשמנתחים את המצב של הנבחרת עד כה במשחקי האימון מתחילים לקבל תמונה כללית של מי הולך להיכנס לנעליים של פרקאצ'ין, במידה והוא לא יוכל לתת את מה שהוא יודע", אמר השבוע העיתונאי הקרואטי מילאן טומיסיץ'. "מאמן הנבחרת, יסמין רפשה, נותן לא מעט קרדיט למריו קאסון; הוא יודע שהוא יתרון פיזי על לא מעט נבחרות, אבל בינתיים זה לא הוכיח את עצמו. גורטאט בפולין וברזץ' בסלובניה התמודדו איתו טוב. ניצ'ביץ' הוא ותיק ומנוסה, אבל בינתיים, מלבד משחק אחד, הוא לא נראה בפוקוס. אנטה טומיץ' לא מקבל הזדמנויות וסביר להניח שהוא לא יגיע לאליפות, וכל תרומה שמקבלים מקרסימיר לונצ'אר מתקבלת בברכה, אבל זה לא משהו שבונים עליו יותר מדי. בסופו של דבר, מצפים מניקולה וויצ'יץ' להיות האי של היציבות בנבחרת".

        חזרתו של וויצ'יץ' לנבחרת הלאומית לא התקבלה בברכה גדולה כפי שאפשר היה לצפות. האוהדים הקרואטים שעלו לשידור בתחנות הרדיו בזאגרב אחרי הודעתו על חזרה למדים הלאומיים אמרו כי מבחינתם עדיף שוויציץ' ישאר בבית, ושהם לא רוצים שחקן שבא מתי שנוח ומתאים לו. אחרי שרפשה הצליח להרגיע מעט את הרוחות, הוא התחיל לטפל בהכנסתו של וויצ'יץ' לתוך הרוטציה, אך בשני המשחקים האחרונים הוציא אותו ממנה במפתיע. בקרואטיה מדווחים כי המאמן החליט לשמור על הכוכב שלו עד לאליפות כדי שלא יפצע: "אם רפשה יאבד גם את וויצ'יץ', חבל על הנסיעה הזאת", סיכם טומיסיץ' את המצב השביר, תרתי משמע.

        ניקולה וויצ'יץ' שחקן אולימפיאקוס (יותם רונן)
        חזרתו של וויצ'יץ' לנבחרת לא התקבלה בברכה גדולה כפי שאפשר היה לצפות. האוהדים שעלו לשידור בתחנות הרדיו בזאגרב אמרו כי מבחינתם עדיף שוויציץ' ישאר בבית (צילום: יותם רונן)

        רוקו בלבואה

        בעוד הקו הקדמי של הנבחרת הקרואטית עמוס בשחקנים בעלי ניסיון בין-לאומי, בקו האחורי ניתן למצוא שחקנים בעלי כישרון גדול, שלרובם מכנה משותף די ברור: חוסר היכולת למצות את הפוטנציאל הענק. עוד לפני שהוביל את קרואטיה למדליית כסף באליפות העולם עד גיל 22, זוראן פלאניניץ' סומן כאחד שיכול להגיע רחוק מאוד – גם במובנים של NBA. אלא שעם חזרתו מהליגה הטובה בעולם אחרי שלא הצליח לקנות את מקומו בניו ג'רזי על אף שקיבל הזדמנויות רבות, ראתה אירופה פלאניניץ' מעט אחר. אפילו בעונה האחרונה, כשהובא כמחליף לפפאלוקאס בצסק"א מוסקבה, הרבה הגארד הגבוה לעלות דווקא מהספסל.

        בדומה לפלאניניץ', גם מרקו פופוביץ' סומן ככוכב עתידי ענק אחרי שעזר לזאדאר לזכות בליגה האדריאטית, אלא שגם הוא נשאר כסוג של פוטנציאל לא ממומש, והעובדה שלא שימש עד כה כשחקן מוביל בקבוצה אירופאית טובה יכולה להעיד על כך. רגע לפני שמגיעים לשחקן שכן עשוי למצות את הפוטנציאל, חשוב לציין גם את דאבור קוס האפור, שמהווה אופציה סולידית מהספסל.

        ואז, דווקא לצד השחקנים היותר מנוסים הללו, מי שהפך לאחד השחקנים החשובים בנבחרת הוא רוקו לני אוקיץ', שעבר לפני מספר שבועות מטורונטו למילווקי. אוקיץ' נכנס לתודעה כשכבר בגיל 16 קיבל דקות בקבוצת הבוגרים של זאדאר, ואחרי 3 עונות רצופות בקבוצה הראשונה נבחר במקום ה-41 בדראפט על ידי טורונטו. הגארד המוכשר סירב ללכת למחנה הקיץ של הקבוצה, והעדיף במקום לנדוד בין ויטוריה לברצלונה לרומא, שם פגש את יסמין רפשה, מי שאימן אותו בזאדאר ויאמן אותו כעת באליפות. בבת אחת הפך אוקיץ' למנהיג של הקבוצה, תוך כדי שהוא מפגין משחק התקפה משובח.

        עונה אחת טובה ברומא הספיקה לטורונטו כדי לרשום צ'ק על סך 1.5 מיליון דולר, שיבטיח את מעמדתו של אוקיץ' כרכז המחליף של חוזה קלדרון, עמדה אותה מילא בהצלחה חלקית. אם לשלב את הניסיון שצבר ב-NBA עם היחסים הטובים גם ככה עם רפשה, אוקיץ' בהחלט הגיע מאחור כדי לקנות לעצמו מקום של קבע ברוטציה. במשחקי האימון האחרונים הוא אפילו פתח בחמישיה.

        נבחרת קרואטיה, רוקו לני אוקיץ' (AP , Eric Gay)
        אוקיץ' נדד בין ויטוריה לברצלונה לרומא, שם פגש את יסמין רפשה, מי שאימן אותו בזאדאר ויאמן אותו כעת באליפות. בבת אחת הפך למנהיג של הקבוצה, תוך שהוא מפגין משחק התקפה משובח (צילום: AP)

        אולי הפעם, רפשה?

        ואם ברפשה עסקינן, אין ספק: המאמן הוותיק אמנם מאמין שהפעם יוכל להצעיד את הנבחרת הקרואטית קדימה, אך גם הוא יודע שללא הישג משמעותי ההתאחדות הקרואטית עשויה לחפש אלטרנטיבה אחרת על הקווים. עוד באליפות הקודמת נשמעו קולות במדינה שקראו להדחתו של רפשה אך בעקבות ההצלחה היחסית בבייג'ינג ניתנה לו סוג של ארכה. רפשה, לצידו של נבן ספאחיה, נחשב לטקטיקן מצוין מחד, אך גם לכזה שטרם הצליח להשאיר חותם של ממש על הכדורסל האירופאי מאידך. הוא החל את הקריירה כזולל תארים - שלוש אליפויות ושני גביעים עם ציבונה זאגרב, שתי אליפויות ושני גביעים עם טופאש בורסה הטורקית ואליפות פולין עם ורוצלאב - אך מאז לקח את אליפות איטליה עם פורטיטודו בולוניה ב-2005 הוא בדעיכה מתמשכת. בעונה האחרונה פוטר מרומא, וכנראה שלעולם לא יצליח למחוק את כתם ה-44 הפרש שקיבל ממכבי תל אביב כמאמן בולוניה בגמר היורוליג ב-2004.

        המאמן עמד בסימן שאלה גם מבחינה בריאותית מאז אותם משחקים אולימפיים בבייג'ינג. "אנחנו יודעים שיש לו בעיות לב ולחץ דם גבוה, אבל מקווים שזה לא ימנע ממנו לעמוד בכל ההתחייבויות שלו כלפינו", אמר בחודש פברואר נשיא איגוד הכדורסל הקרואטי, דאנקו ראדיץ'. מאז אותה הודעה עקבה התקשורת מקרוב אחרי המצב הבריאותי של רפשה, כאשר שמו של נבן ספאחיה הוזכר כמועמד להחליפו במידה ומצבו של הראשון יחמיר. אלא שספאחיה סירב להגיב על שיבה אפשרית למדים הלאומיים, ובינתיים רפשה מרגיש בסדר. אם זה לטובה או לא, זה כבר סיפור אחר.

        מאמן נבחרת קרואטיה, יסמין רפשה (AP , Daniel Ochoa de Olza)
        רפשה אמנם מאמין שהפעם יוכל להצעיד את הנבחרת הקרואטית קדימה, אך גם הוא יודע שללא הישג משמעותי ההתאחדות הקרואטית עשויה לחפש אלטרנטיבה אחרת על הקווים (צילום: AP)

        המטרה: אליפות העולם

        למרות הסגל הכישרוני (שסובל מהפציעה האחרונה של מרקו תומאס), הצוות המקצועי מנסה להשאיר את תקוות הנבחרת הקרואטית צנועות. "אנחנו חייבים להיות באליפות העולם בטורקיה בשנה הבאה", אמר לאחרונה רפשה לכשנשאל על המטרות. "המשחקים בבייג'ינג היו ההופעה הראשונה שלנו בטורניר גדול שהוא לא אליפות אירופה מזה 12 שנה, והגיע הזמן שנשתתף ביותר אליפויות גדולות, לכן המטרה היא להעפיל לאליפות העולם. כדי להגיע לשם נצטרך לסיים באחד מששת המקומות הראשונים, ואם כבר נגיע לשם אז נתקרב למדליה. זה לא יהיה קל, כי לכל הנבחרות האחרות יש את אותן שאיפות".

        למרות הניסיונות להנמיך ציפיות, כל דבר פחות מרבע גמר ייחשב ככישלון עבור הנבחרת הקרואטית. יותר מזה: נדמה כאילו בעקבות הסגל הכישרוני והאליפות החלשה יחסית, הצפי מהנבחרת האדומה-לבנה הוא לעשות צעד אחד נוסף ולהגיע לחצי הגמר, אולי אפילו לסיים על הפודיום ב-20 לספטמבר. רק הישג שכזה יגרום לאנשים בקרואטיה להפסיק לפנטז על הנבחרת ששיחקה בברצלונה 92' ולהתחיל להישיר מבט לנבחרות של היום. נכון, הן לא נוצצות כמו ההיא המפורסמת, אבל זה מה יש. ומי יודע – אולי השנה תהיה סוף סוף השנה בה הכל מתחבר.