פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        לא בבית ספרנו

        אחרי הרבה מאמץ, קיבלו יוזמי אקדמיית הכדורסל אישור להוציא את הרעיון לפועל ולנסות להציל את הענף. אלא שיותר מדי מכשולים בדרך מאיימים גם על החזון הזה

        ב-12 במרץ השנה נערכה ישיבה במנהל הספורט בנוכחות נציגי איגוד הכדורסל, כשעל שולחן הדיונים מוצגת התוכנית לאקדמיה של איגוד הכדורסל בשיתוף וינגייט. התוכנית המקורית לפתוח את האקדמיה כבר בספטמבר הקרוב לא תאמה את מועד הדיון המכריע, אך כשאושר התקציב, החליטו באיגוד ללכת על התוכנית לפי הזמן המקורי. "כשבאנו לפגישה במנהל הספורט אחרי הרבה שנים, רצו לדחות את הרעיון של האקדמיה לעוד שנה", נזכר מאמן נבחרת ישראל צביקה שרף,"אמרתי 'למה אתם רוצים לדחות לעוד שנה? בואו נשב יום, יומיים, שבוע, חודש, חודשיים עד שייצא עשן לבן'. אמנם לקח חודש וחצי ופספסנו את מועד ההרשמה לבתי הספר בחופשת הפסח, אבל בתוך חודש וחצי היו תקציב והסכמה".

        גם יורם חרוש, המנהל המקצועי של הנבחרות הצעירות ואבי חזון האקדמיה ביחד עם איתן רוב, ראש הועדה המקצועית באיגוד הכדורסל, זוכר את אותה ישיבה. "ברגע שאושר התקציב הייתה לנו דילמה: לדחות כאשר אנחנו יודעים שאם לא ננצל את התקציב כנראה לא נראה אותו בעתיד ורעיון האקדמיה ייעלם, או שאנחנו עושים מהלך מהיר שיש לו מחירים מסוימים ויוצאים לדרך. בחרנו באפשרות השנייה, המהלך הזה היה מהיר מאוד".

        בהחלטה מהירה ובתהליך קפדני ואינטנסיבי החלו ראשי איגוד הכדורסל לפעול על מנת להגשים את חלום האקדמיה. אחרי שבהתחלה זכה הרעיון לשבחים מקיר לקיר, החלו בשבועות האחרונים לצוץ מספר דעות שונות, שטוענות שרעיון האקדמיה לא ישים במדינה כמו ישראל, ויפגע בסופו של דבר בכדורסל, בליגת העל לנוער ובשחקן הישראלי. ביום שני השבוע נערכה פגישה עם נציגי אותן קבוצות, ורובם התרצו ואף החליטו לתת לרעיון האקדמיה את ההזדמנות הראויה לו, אך עדיין מספר אנשים חושבים כי האקדמיה לא מתאימה לישראל.

        הנייר סופג הכל, המציאות לא

        האקדמיה המדוברת מבוססת על ההצלחות של אקדמיות דומות בצרפת ובליטא, שהצמיחו בין היתר את טוני פארקר, כוכבה של סן אנטוניו. בישראל מחפשים מזה זמן רב תוכנית שתביא לצמיחה של הכדורסל הישראלי, שמאגר הכישרונות בו פוחת בעתיד הנראה לעין. כשהגו באיגוד את רעיון האקדמיה, הגיעו למסקנה שזה הפיתרון הנכון. "מדובר בניסיון לקדם את נושא פיתוח השחקנים בארץ. זה ניסיון שקיים בכמה מדינות בעולם, ברור שהוא מנסה להיות מותאם לתנאים שיש פה ולהתגבר על בעיות ששחקנים ישראלים נתקלים בהן. צריך להתחיל לעשות את זה, יש מתנגדים וזה רגיל, זו מדינה דמוקרטית. זה רעיון מבורך וטוב שאנחנו יצאנו איתו לדרך", מסביר שרף את הרציונל של אותה אקדמיה.

        אז מהי אותה אקדמיה למעשה? בספטמבר הקרוב יחלו 15 נערים מוכשרים שיעלו לכיתה י' ללמוד בבית הספר התיכון בשפיים, ובמקביל ילונו באקדמיית הספורט שבוינגייט, כשיינתן להם מספר מוגבר של יחידות כדורסל בכל יום. אותם נערים, שנבחרו על פי היכולת שלהם בשנים לפני כן בליגת הנערים, ישותפו כקבוצה נוספת בליגת העל לנוער. המטרה היא כי אותם שחקנים יהוו את השלד של נבחרת הקדטים לקראת השנה הבאה. הנערים הללו ילמדו במסגרת האקדמיה בשלוש השנים הבאות, כשבשנה העוקבת תיקלט קבוצה נוספת של נערים שיעלו לכיתה י'. המטרה היא כי בתוך שלוש שנים ילמדו ארבע שכבות של גילאים במסגרת האקדמיה, כשקבוצת כיתות י"א, שתהיה השלד של נבחרת הנוער, תשותף בליגה הארצית לגברים, וקבוצת כיתות י"ב, שתהיה הבסיס לעתודה, תשחק בליגה הלאומית לגברים.

        "כשיצאנו בפעם הראשונה לתקשורת עם רעיון האקדמיה, אף אחד לא התנגד וכולם בירכו על הרעיון", משחזר חרוש, "אנשי מקצוע התקשרו וביקשו להצטרף. לא היה אחד בכל המעגלים שאמר שהרעיון הוא לא טוב. כנראה אנשים חשבו שהשחקנים יגיעו מקפריסין, לבנון, מרוקו ומצרים, ואז היה להם נוח. ברגע שהם הבינו שאת האקדמיה ירכיבו הרצליה, רמת גן, גליל, תל אביב ובאר שבע, הם הבינו שייקחו שחקנים מהמועדונים שלהם ואז הם התחילו להתקומם ואמרו שזה פוגע בכדורסל".

        באיגוד הכדורסל מציינים כי עיקר הבעייתיות שהובילה לאותה התנגדות בקרב אנשי מחלקות הנוער בקבוצות הגדולות בארץ, הייתה אי העברת מידע מיושבי הראש של הקבוצות. "בחודשים האחרונים נערכנו גם ברמה המקצועית ובהיבט הארגוני, להקמת אקדמיה שאנחנו מאמינים בה", מסביר חרוש. "יש לזה השלכות ארגוניות שאליהן נערכו בכירים באיגוד, כדי להציג את התוכנית לפני הנהלת איגוד הכדורסל. בהנהלת האיגוד יושבים נציגי המועדונים ולא אנשים אחרים. המהלך קיבל את אישור ההנהלה, אבל לא יצאנו לדרך בהיבט של העברת מידע לקבוצות כי היינו זקוקים לאישור של מנהל הספורט. בשלב זה היה עיכוב גדול ולא היה טעם לדבר עם הקבוצות עד שקיבלנו את האישור".

        אופורטוניזם הוא לא דבר רע

        עיקר טענות הקבוצות הן על הרווחים העתידיים שיוכלו לגזור משחקנים. "מועדון כמו מכבי תל אביב ייפגע מהתהליך בצורה קשה", מסביר מאמן בליגת העל לנוער, "מכבי רגילה לרכוש שחקנים בגיל 16 בערך, לצרפם לקבוצת הנערים לשנה אחת ולהכניסם אחר כך לנוער. לאחרונה הם החתימו את שון לבנובסקי מבית"ר בנימינה, שנחשב לאחד הכישרונות הגדולים בארץ. בעידן של האקדמיה, שבה מגיל 14 שחקנים יחלו לשחק במסגרת של האיגוד ויהיו בעצם שייכים לאיגוד בשיתוף עם קבוצת האם, מכבי לא תוכל להחתים את אותם כישרונות, מה שעשוי להוביל לפריצת השוק לקבוצות אחרות".

        אותה סיבה שצוינה על ידי אותו מאמן בליגת העל לנוער היא זו שאכן הובילה להתנגדות הגדולה של מכבי תל אביב, אלופת המדינה לנוער בשנים האחרונות. בנוסף למכבי, גם במחלקת הנוער של רמת השרון עדיין מסרבים לקבל את הרעיון. "האקדמיה תגמור את ליגת העל לנוער", מספר אחד מיושבי הראש בליגת העל, "אמנם הצבענו בעדה, אך בראייה כוללת זאת הייתה טעות. הרמה תרד פלאים, והשחקנים הכי טובים ישחקו בקבוצה אחת. אין לי ספק שזה יפגע בקבוצות בסופו של יום".

        כששומע חרוש את הטענה על הריסת הליגה לנוער, הוא מתקומם. "יש נביאי זעם שאומרים שזה יגמור את הליגה לנוער, שהיא במילא לא ברמה גבוהה. זה לא נכון. אנחנו מדינה של כדורסל ואין ואקום. בקבוצות יש פציעות, אז מה, באותו רגע הפעילות נפסקה? ברור שלא. כשאימנתי בירושלים ב-93/4, עדי גורדון חלה במחלת הנשיקה ושני זרים מתוך שלושה עזבו, וזאת הייתה עונה הכי גדולה שלנו באותה תקופה, כי שחקנים אחרים תרמו. בכדורגל נבחרת דנמרק קיבלה כרטיס משומקום ב-1992 בגלל המלחמה ביוגוסלביה ולקחה את אליפות אירופה. יש לנו חומר, ואני חושב שאנחנו צריכים לתת את ההזדמנויות ולראות את חצי הכוס המלאה, במקום להלך אימים ולראות שחורות בכל העניין הזה. בעוד שלוש-ארבע שנים נדע מה ההשלכות. יכול להיות שנגיד שהערכנו לא נכון, צריך לראות רק אז".

        אם לא מנסים, לא טועים

        למרות האמונה הגדולה באקדמיה, החליטו השבוע באיגוד ללכת לקראת הקבוצות. ההחלטה הראשונה היא כי שחקן שיילקח מקבוצה לאקדמיה, יחזור מחויב חוזית לקבוצה למספר השנים שבהן היה באקדמיה. בנוסף, קבוצות האקדמיה שישולבו בליגת העל לנוער לא ישחקו בפלייאוף או בגביע המדינה, ולשלבים הללו יחזרו השחקנים אל קבוצות האם שלהם. כמו כן, נבחנת אפשרות כי מכל קבוצה יילקחו רק שני שחקנים כמכסת גג, הצעה שבכיר באיגוד הגדיר כ"סירוס רעיון האקדמיה. אם בקבוצה מסוימת יהיו חמישה שחקנים מצוינים, נוכל לקחת רק שניים? זה טירוף".

        זיו ארז, אחד המאמנים המוערכים ביותר באימון קבוצות נוער ומי שהוביל את הנוער של מכבי ראשון לציון לזכייה באליפות המדינה לנוער בעבר, מודאג גם כן מרעיון האקדמיה. "לא חשבו על זה עד הסוף", טוען ארז, "ברור שלאיגוד יש כוח לקחת שחקנים, אבל אסור לשכוח שרוב שחקני העתודה לא הגיעו מנבחרות הנוער והבוגרים לא הגיעו מעתודה. הצפי בגילאים הצעירים לגבי מי יהיה טוב לא קל. מורן רוט, דרור חג'ג' וליאור אליהו לא היו בשום נבחרת, אם הייתה אקדמיה לא היו לוקחים אותם. לא יודע אם הם יודעים איך זה באמת יעבוד. בהיבט של השחקנים, חשוב לדעת מי הולך לעבוד שם ומה תוכנית האימונים. זה כבוד לייצג את נבחרת ישראל, אבל זה לא תמיד מקדם את השחקן ולרוב שם עליו לחץ מיותר. התוכנית עוד צריכה להוכיח את עצמה בעיניי".

        שרף, מאמן שלא פעם נתן הזדמנות לשחקנים שלא היו בנבחרות הצעירות, פוסל את הטענות כי שחקנים שלא יהיו באקדמיה לא יקבלו הזדמנות. "הנבחרת נשארת פתוחה גם למי שלא יהיה באקדמיה, מי שיהיה טוב לא יתפספס. ליאור אליהו התחיל לשחק כדורסל בגיל יותר מאוחר, ובעתודה הוא כבר היה", אומר שרף ומוסיף, "תמיד בשנה ראשונה וכשהולכים לתהליך חדש לא ניתן לצפות הכל. כל הזמן אנחנו מחפשים דברים שצריך לתת להם תשובות, אבל צריך להתחיל עם זה".

        רעיון האקדמיה ייבחן בעוד מספר שנים, וכמו שחרוש מנסה להסביר את המטרות שלו, הכדורסל הישראלי אמור להרוויח ממנו. "הנבחרות בכדורסל הן מהמצליחות ברמת הספורט הקבוצתי בישראל. אחת הבעיות הגדולות שלנו, בין שאר הדברים, היא לתקן את העומק. אנחנו יודעים לגדל גל מקל, עומרי כספי, יוגב אוחיון וליאור אליהו, אבל אין לנו מספיק עומק כמו למדינות שנחשבות לאימפריות בכדורסל. האקדמיה תיתן את העומק. יש מחלקות נוער טובות שיכולות לתת תשומת לב לאחרים, ובמקום אלה שיהיו באקדמיה יתפתחו שחקנים אחרים שם. הלוואי שהרעיון היה מתממש קודם. צריך לראות את זה בראיה יותר כוללת. אני מבין את המועדונים, אבל אני מצפה שבמהלך כזה יהיה שיתוף פעולה למרות כל המצוקה, לטובת המשחק שאנחנו כל כך אוהבים. לטובת הכדורסל הישראלי".