רק שזה לא ייגמר בבכי

את תחילתו של השינוי ניתן היה להרגיש כבר בשבת הקודמת. גמר הגביע האנגלי, אחד משיאיו הגדולים של הכדורגל האירופאי, נערך באווירה מרגשת לעיני 90 אלף צופים בוומבלי, ואילו בתל אביב נרשמה אפאתיות מפתיעה ובלתי נסבלת. ככה מגיבים לגמר גביע? לאותו משחק שאי שידורו גרם לאורי זוהר ובנו לנפץ את המקלט בזעם? הלא זאת חוצפה וכפיות טובה. מי אנחנו שנזלזל בגמר הגביע האנגלי? תחושה מביכה של שובע הציפה את גופי, מין אי נוחות פיזית שנובעת מתשישות וממיצוי מכדורגל, ובנסיבות הללו לא נותר אלא להכריז באופן רשמי: רבותיי, הפגרה החלה, וכהרגלה, היא באה בדיוק בזמן; זה הזמן להקדיש את לילותינו לכדורסל, ואת ימינו לטניס איכותי ולחימר המתקתק. קדימה הרולאן גארוס, ויוו לה פראנס!

על אף חיבתי לדיווש העירוני ולרכיבה המענגת בשדרות תל אביב, מעולם לא התחברתי למירוצי אופניים ולחבורת המסוממים עם הסטרץ'. אומנם חודשי הקיץ מהווים את שיאו של הענף הפופולרי באירופה, אך כשביום ראשון ביורוספורט – אותו ערוץ מופתי שמחנך את ילדינו לאליטיזם ספורטיבי - בחרו לשדר עוד קטע מהג'ירו המייגע על חשבון הסנסציה של סודרלינג מול נדאל, זה כבר היה מוגזם, כמעט בלתי נסלח. מה קשור אופניים עכשיו? אין עורך במשמרת? מי פה מקבל את ההחלטות?

לשמחתנו, השידור חזר לקראת סיום ההתרחשויות הבלתי צפויות באיצטדיון פיליפ שאטייה, כך שזכינו לצפות בדרמה הבלתי נשכחת, בהפסד ההיסטורי של נדאל שסימן עוד יום נהדר בטורניר הממכר. כמובן שהנטייה הטבעית הייתה להחזיק אצבעות לאנדרדוג השבדי, שהלם ביריבו הספרדי עם מגוון של מכות עמוקות ואיכותיות, אך ברגע ההכרעה, כשנדאל ירד כנוע מהמגרש, נתקל בצלם הטלוויזיה ושלח לעברו מבט זועם, לא יכולתי שלא לחוש אמפתיה לגאון החימר. זה אף פעם לא נעים לראות אלוף מובס, אבל רפא הגיב בבגרות מפתיעה ובג'נטלמניות של ספורטאי אמיתי, וכמו כולם, גם לו לא נותר אלא להפנות את מבטו לעבר אלוף לא פחות גדול, רוג'ר פדרר, שברגע אחד, מבלי להניף את מחבטו, עשה צעד ענק לעבר הגשמת חלומו.

כאמור, חובבי הספורט נוהגים לגלות חיבה לאנדרדוג, אך לא כך במקרה של פדרר. לא זכור אלוף כל כך דומיננטי, שגם אחרי שנים ארוכות של שלטון ללא עוררין בענף עדיין מצליח לסחוט מהקהל כאלה מינונים של אהבה והערצה. כי רוג'ר הוא יחיד במינו, וגם כשטומי האס ודל פוטרו הנהדרים עשו ככל שביכולתם למנוע ממנו להניף את הגביע בפאריס, הקהל הצרפתי האנטיפתי ידע היטב מדוע הוא מעדיף לעודד דווקא את השוויצרי, על אף שבניגוד ליריביו, כבר זכה להניף 13 פעמים גביעי גרנד סלאם, בעוד הם מחפשים תואר ראשון ונדיר.

אי אפשר שלא להעריץ את קור הרוח של פדרר, את ההתעלות שלו בנקודות המכריעות, את הנטייה המוזרה שלו ללכת על חבל דק ולאפשר ליריביו להוביל, ובכל פעם שיש תחושה שהנה הוא עומד להפסיד, ששוב החלום עומד לחמוק מבין אצבעותיו, הוא שוב מתעורר ומעלה את משחקו לרמות על אנושיות. נדמה שמאז שפרץ בבכי אחרי ההפסד בגמר באוסטרליה האהבה לפדרר רק גדלה והתעצמה, כשחשף שמתחת לשליטה העצמית ולביטחון העצמי מסתתר אדם רגיש ושביר. אין דבר קל וטבעי יותר מאשר לגלות חיבה לאדם חזק שחושף את חולשותיו, ואין שילוב אנושי נאהב יותר מאשר חוזק מנטלי עם פגיעות ורגישות. אז אנא ממך רוג'ר, אל תפסיד לסודרלינג. הפעם כבר לא נעמוד בעוד סצינות בכי קורעות לב.

המעניין הוא שגם בטורניר הנשים חביבת הקהל המקומי היא זו שהגיעה כפייבוריטית הגדולה, הלא היא דינארה סאפינה, המדורגת ראשונה בעולם שנמצאת בכושר מצוין ובעיצומה של עונת חימר נהדרת. המפתיע מכל זה שבין שלל הטניסאיות החינניות - עם חצאיותיהן הקצרצרות וגופן החטוב, עם רגליהן השזופות וצווארן המיוזע – מי שהצליחה לזכות בלב הקהל היא דווקא הרוסייה החסונה עם המבט הקשוח, כי שוב, נדמה שקסמה של סאפינה טמון בכך שהיא מצליחה לשלב בין עוצמות גופניות לרוך אנושי, בין נחישות ספורטיבית לעדינות מנטלית, ומתחת לחזות החסונה מסתתרת לה נערה רגישה ופגיעה, עם חיוך מקסים, עוד נצר לשושלת סאפין הנערצת. אז אנא ממך דינארה, אל תפסידי לקוזנצובה. הפעם כבר לא נעמוד בעוד סצינות בכי קורעות לב.

אך יש לזכור שבין כל הדרמות במגרשים והתענוגות הספורטיביים בלטה וזרחה ברולאן גארוס דמות נוספת, שכמעט גנבה את ההצגה: בטוחני שגם אתם התקשיתם להתעלם מיקירת המדור, אנבל קרופט, שמגישה לצדו של מאטס וילאנדר את תוכנית המופת "גיים, סט אנד מאטס". יש לציין שעוד לפני הגעתה מדובר היה במשדר ספורטיבי מדהים (גם בימיה של קודמתה ברברה שט האוסטרית, שנהגה לבטא בעוצמה כל עיצור ועיצור ונדמה היה שבכל רגע תירק על מרואייניה), ואין ספק שלמעשה כוכב המשדר הוא מאטס וילאנדר, שבחינניות ובמקצוענות שופך אור על המשחק שזה עתה הסתיים ומספק פרשנות מאירת עיניים הטבולה בקריצה תמידית ובאהבה בלתי פוסקת למשחק; ובכל זאת, אהבתנו האמיתית נתונה לאנבל שלנו ולעיניה התכולות, לחדווה שלה לטניס וליכולותיה לגרום לכל מרואיין להסמיק במבוכה, להגשתה הקולחת ולשערה הגולש. כבר עתה, עוד לפני שני משחקי הגמר, אין ספק מיהו המנצח הגדול של הטורניר הזה: בעלה.