כשדיקסון מריח פיינל פור

ההצדקה להשקעה הכלכלית הגדולה של ג'ף רוזן עמדה למבחן בתחילת הרבע הרביעי של משחק מספר 2 של מכבי חיפה מול בני השרון, שעה שקבוצתו מהכרמל בפיגור 1:0 בסדרה ובפיגור נקודה במשחק. הדקות הללו היו הדקות הקריטיות ביותר עד כה העונה של חיפה, מלבד אותן שניות בגמר הגביע בהן קלע בריאן טולברט את סל הניצחון. אבי אשכנזי הסתכל לכיוון הספסל, שלף את מאליק דיקסון – הרכש המבטיח שעד אז לא רשם עוד משחק גדול - וזה ענה לו בשתי שלשות בדרך לניצחון ושוויון בסדרה. ברגע הנכון, דיקסון נזכר להתעורר. שוב.

ימים ספורים לפני המשחק הגורלי של מכבי חיפה מול הפועל ירושלים בפיינל פור, התפנה מאליק דיקסון לראיון עם וואלה! ספורט וסיפר על ההתפתחויות בחייו מאז אותו רגע קסום שבו קלע את סל האליפות להפועל חולון. "העונה שונה בתכלית משנה שעברה, כי הגעתי באמצע העונה, ולעומת זאת בחולון הייתי כל העונה", מסכם דיקסון בקצרה את השוני בין שתי ההעפלות השונות לפיינל פור, "ההבדל הגדול הוא שהפעם כשהגעתי לא היה קל לי להיכנס לתוך הקבוצה, ולקבוצה לקבל אותי. עכשיו הכימיה היא יותר טובה, ואנחנו משחקים יותר טוב ממה ששיחקנו בימים הראשונים שלי פה".

למי שהספיק לשכוח, מכבי חיפה עברה את הפועל ירושלים בחצי גמר הגביע רק לפני שלושה חודשים ביד אליהו. מאז עברו שתי הקבוצות מתיחות פנים שהתבטאו בהגעתם של דיקסון ושיין גאדסון לחיפה, עזיבתו של רונלד רוס וצירופו של טורין פרנסיס לירושלים. "אני חושב שמבחינת מאצ' אפ המצב שלנו טוב", נשמע דיקסון בטוח לקראת המשחק, "ירושלים משחקת טוב לאחרונה, ויש להם קבוצה טובה עם הרבה נשקים ואופציות התקפיות. כשיש לך קבוצה שהיא לא רק מבוססת על שחקן אחד אלא על חמישה או שישה שחקנים, זה מסוכן מאוד. גם לנו יש קבוצה טובה, שמבוססת על ההגנה הטובה שלנו, אז זה הולך להיות קרב קשה מאוד".

בסיום העונה שעברה חזר דיקסון לארה"ב, וחיכה לשיחת טלפון מצד הבעלים מיקי דורסמן. אחרי זמן מה שמע שדורסמן עזב את חולון, אך דיקסון נשאר שליו עם ההחלטה של הבעלים/מאמן, "אני לא כועס על מיקי בכלל. מיקי היה צריך לקבל החלטה עסקית. הוא שילם את רוב הכסף, אולי את כולו. ממה שאני הבנתי הוא ניסה להביא ספונסרים, אבל הוא לא הצליח להביא את הספונסרים הגדולים. אני לא יכול לכעוס עליו שהוא קיבל את ההחלטה הזאת. הוא אמר לי לפני שהעונה נגמרה שיש אפשרות שאני אחזור, וביקש ממני לחכות ושיהיה איתי בקשר. אחרי זמן מסוים גיליתי שזה לא יהיה כמו בעונה שעברה, והתחלתי לחפש אופציות אחרות. בהתחלה לא כעסתי, אלא קצת התאכזבתי שאני לא אוכל לשחק עם השחקנים האלה שוב. אבל אני לא כועס על אף אחד".

החבורה של הזרים מחולון נשארה מאוד מגובשת, לפי עדותו של דיקסון, "נשארתי בקשר עם פי ג'יי טאקר, ואת אריק קמפבל ראיתי בתחילת העונה בקרואטיה כשהוא בא לשחק עם הקבוצה שלו בטורניר. עם כריס ווטסון אני מדבר כמעט כל יום מאז שחזרתי, וגם טרה סימונס בקשר לא רע איתי". כשדיקסון מתבקש לדבר על העונה הלא מוצלחת של רוב יוצאי חולון, הוא מבקש לא להרחיב יותר מדי, "אני לא יכול לדבר בשם כולם על הסיטואציות שלהם. במקרה שלי התחלנו את העונה בצורה טובה, היה לי משחקים טובים מאוד ואז הגיעה הפציעה שלי שקטעה הכל. אני חושב שדברים רבים שקורים בספורט מקצועני הם לא בשליטת השחקנים. אני למשל לא קיבלתי משכורת כמה חודשים ואז הייתי צריך לעזוב. בספורט אתה גם נפצע, וכל המקרים של שחקני חולון זה לא אותו דבר. זה לא קארמה רעה, זה סיטואציות שונות לגמרי. אני חושב שגם טרה סימונס וגם אלטון בראון יכולים לשחק במכבי. אבל אתה רואה הרבה שחקנים שיכולים לשחק בקבוצה ולא משחקים, זה לא ההחלטה שלהם. הם לא המאמנים והם לא ההנהלה. זה לא קשור ליכולת משחק שלהם, זה יותר קשור לסיטואציה שהם נקלעו אליה".

- היו שמועות שהקהל הקרואטי לא הסתדר איתך. מה לא עבד במערכת יחסים הזאת?

"שמעתי משהו על זה, אבל אני לא יודע אם זה אמיתי או לא. לפני שנפצעתי הכל היה בסדר. בכדורסל לא כולם חייבים לאהוב אותך בכל מקום. לפני שעזבתי הקהל היה מאחורי הקבוצה, אבל זאדאר היא אחת הקבוצות היותר קשות מבחינת קהל לשחק בה. האוהדים שם חמים מאוד. הרבה דברים לא טובים קרו בקבוצה, המאמן פוטר ומשלב זה הכל התחיל להתדרדר עד לנקודה שהייתי חייב לעזוב".

דיקסון הגיע לחיפה רגע אחרי אותו הפסד כואב בגמר הגביע לחולון. בשלושת משחקיו הראשונים בחיפה ספגה הקבוצה שלוש תבוסות, והשחקנים והצוות המקצועי הסבירו את אותם הפסדים בהגעתם של דיקסון ושיין גאדסון ובפגיעה בכימיה וברוטציה. "לשחקן לוקח זמן להיכנס לרוטציה, וזו הייתה אחת הסיבות שהכימיה לא הצליחה", מסכים דיקסון עם הטענות נגדו, "בכל סיטואציה שאתה מכניס שני שחקנים לתוך הרוטציה זה לא יהיה מעבר חלק, הקבוצה צריכה להתרגל אליך ואתה צריך להתרגל לקבוצה. אני לא חושב ששיחקתי באופן שפגע בקבוצה. אם הייתי מגיע וזורק כל כדור הייתי קולע יותר ממה שקלעתי אז. ניסיתי להיכנס לתוך הקבוצה, ולפעמים שאתה מנסה להיכנס הדרך לא תהיה קלה. זה לא רק שאני נכנסתי, גם שיין הגיע, אבל מה שחשוב זה שהכימיה השתפרה עם הזמן ועכשיו הדברים יותר טובים".

מי שעזר לחיפה לצאת מהתקופה הלא טובה הוא דורון פרקינס, ששב מפציעה שהשביתה אותו בגמר הגביע. השילוב של פרקינס עם דיקסון הוביל את הקבוצה של אבי אשכנזי עד לפיינל פור, כשבדרך הם גם צוברים ניצחון על מכבי תל אביב. "דורון הוא אחד השחקנים היותר מהנים לשחק איתו. חבל שלא הייתי פה כל העונה לשחק איתו, כי אז החיבור היה טוב עוד יותר. הוא שחקן נהדר, עם אוריינטציה קבוצתית. אני לא חושב שראינו את הטוב ביותר מהמשחק שלנו ביחד. כרגע אנחנו רק בסדר, אבל השמיים הם הגבול מהקשר בינינו. אני מקווה שנוכל להשתפר, ביחד עם הקבוצה. אנחנו משחקים הרבה יותר טוב ממה ששיחקנו כשהגעתי, ואני חושב שאנחנו יכולים להשתפר".

בתחילת העונה התקשורת ניסתה להשוות בין חיפה לבין הפועל חולון של העונה שעברה. כשדיקסון מנסה להשוות בין שתי הקבוצות בהן שיחק, הוא מתחיל לגמגם ומשתדל שלא להעליב אף אחד. "אני ממש לא בטוח איך להשוות את הקבוצות. אני חושב שבשנה שעברה היה לנו קבוצה עם יותר קלעים טבעיים מאשר העונה. היו בחולון שלושה או ארבעה שחקנים שידעו לקלוע ולחדור יותר טוב ממה שיש לנו היום. הקבוצה של שנה שעברה הייתה טובה יותר, אומנם לא בהרבה, אבל הכימיה הייתה מדהימה. זה קשור לעובדה שהיינו ביחד כל העונה. לקבוצה של העונה יש כישרון דומה, אנחנו צריכים להביא את זה בכל משחק, אנחנו משחקים הרבה יותר טוב במשחקים האחרונים וזה מחמאה לקבוצה שמשווים אותנו לחולון".

מלבד החברים שהשאיר בחולון, דיקסון צבר חברים גם מהקדנציה הראשונה שלו בישראל, כששיחק במכבי ראשון לציון. עם שניים מהם, מורן רוט וגיא גודס, הוא ייפגש בחצי הגמר של הפיינל פור, "אני חושב שזאת הזדמנות מצוינת לכדורסל הישראלי לראות משחק טוב בין שתי קבוצות טובות. גיא גודס היה שחקן טוב, וזה לא מפתיע אותי שהוא גם מאמן טוב, כי הוא מכיר את המשחק מצוין. מורן הוא שחקן טוב מאוד, הולך להיות כיף ומעניין. עומאר סניד הוא שחקן מצוין ובחור נהדר, וגם הוא חבר טוב שלי אבל זה הולך להיות קרב. הם החברים שלי עכשיו אבל ביום שלישי אני לא הולך להסתכל עליהם והולך לתת להם מלחמה שהם עוד לא ראו ממני".

דיקסון, כאחד שכבר לקח אליפות בעונה שעברה, לא מפחד להזכיר את המילה כשהוא מסתכל על הפיינל פור. "לחיפה יש מספיק כישרון כדי לזכות באליפות. בסיטואציה של משחק אחד, לפעמים הקבוצה הטובה יותר מנצחת אבל לרוב זה מישהי שבאה בכושר יותר טוב. אנחנו בדרך למעלה, אנחנו עדיין לא משחקים את הכדורסל הכי טוב שלנו, אבל אני מקווה שנוכל להביא את הכדורסל הטוב ביותר שלנו לקראת הפיינל פור. זה מה שעשינו בחולון, שיחקנו טוב כל העונה אבל בשניים שלושה משחקים האחרונים של העונה שיחקנו עוד יותר טוב, וזה הכי חשוב - לדעת מתי להתעלות".

- אם הפעם תיקח אליפות, אתה תשקול להישאר?

"אני לא יודע אם אני אשאר, זה תלוי במגעים של אחרי העונה. מי שתציע לי את החוזה הטוב ביותר תזכה בשירותים שלי. בשנה שעברה רציתי לחזור לישראל אבל זאדאר הייתה קבוצה טובה בסיטואציה טובה, והמאמן רצה אותי, אז הלכתי לשם. מכבי חיפה זו הזדמנות טובה, אני אתן להם עדיפות אם הם ירצו אותי. הארגון הזה היה טוב אליי, מקצועני מאוד, בין היותר מקצוענים שראיתי, בעלים טובים, עיר מצוינת ואוהדים טובים. אני לא יכול לבקש יותר מזה".