אבי השיטה

"למעשה, אבי נמני עדין לא גיבש את תפישת העולם שלו כמאמן, הוא מעצב את עצמו עכשיו מול הקבוצה תוך כדי תנועה. יחסית לשלב הזה בקרירת האימון שלו, נמני מאמן מאוד סיסטמתי, אך עם זאת כשאומרים לו משהו הוא מקשיב ויודע לשנות את דעותיו. הייתי אומר שאבי מאמן יותר הגנתי מאשר התקפי. יכול להיות שזה נובע מהקבוצה עצמה וממצבה. הדגש הוא יותר על הפעולות ההגנתיות כי שם היתה הבעיה הגדולה של מכבי העונה. קודם כל לא לחטוף גולים".

את הדברים הבאים אומר אדם בכיר מאוד במכבי תל אביב, כאשר הוא נדרש לתאר את אבי נמני המאמן. כן, יש דבר כזה. כל כך הרבה מדברים על אבי נמני, אך נדמה שאת הפן הכי חשוב קצת הזניחו. את הצד של מאמן. איזה סוג של מאמן הוא? מה הטעם הטקטי שלו? מהן ההוראות הבסיסיות שלו ומהי פילוסופיית המשחק שלו מהקווים? אלו דברים הוא לקח מאבי נמני השחקן ומה למד מהמאמנים אצלם שיחק? עברו מספיק משחקים כדי שנוכל לתהות גם על הצד המקצועי פרופר של נמני.

נמני, בהתאם לאופיו המחושב מחוץ למגרש, הוא מאמן זהיר ופרגמטי לא רק בצד ההגנתי. הוא לא מחפש כדורגל גדול, אלא שערים. לא חשוב איך. קצת כמו שהוא היה כשחקן ותיק שנע פחות על המגרש. דוגמה קטנה למיצוי היתרונות המעטים ניתן למצוא בניצול המצבים הנייחים מאז שהחליף את רן בן שמעון. כמעט בכל אסיפה נמני אומר לשחקנים שלו: "יש לנו את הנוגחים הכי טובים בארץ", "אנחנו שווים כל משחק גול ממצב נייח". לפעמים זה היה נשמע מצחיק, כי היתה תקופה שמאור בוזגלו לא היה עובר את השחקן הכי קרוב אליו בהגבהה. למרות זאת, נמני שב ואמר באסיפות ש"יש לנו את מרים כדורי העונשין הכי טוב בארץ", כמו מנטרה. תצחקו, אבל בששת המחזורים האחרונים כבשה מכבי שבעה שערים במצבים נייחים. בוזגלו בישל שישה מתוכם בהגבהות, אחד בישל דולי ג'ונסון למשה מישאלוב בסכנין.

למרות שהיה שחקן יצירתי, נמני לא אוהב להשאיר את הפרטים הקטנים פתוחים. כבר תקופה ארוכה שהוא מתרגל מצבים נייחים – כולל קרנות - ומתדרך כל שחקן ושחקן איפה לעמוד. שזה מביא אותנו לצד נוסף באבי נמני המאמן – הסוליסט. אבי נמני סומך בעיקר על אבי נמני. הוא מקשיב לאנשי הצוות המקצועי, אבל מאוד אישי בהחלטות שלו. איש סודו של נמני הוא אבי נמני. יש לו מספר מצומצם של חברים אמיתיים גם בחיים, הוא חשדן מטבעו, מופנם, ניסיון החיים שלו לימד אותו שבסוף אל תאמין לאף אחד ואל תסמוך על אף אחד חוץ מאשר על עצמך. בחיים האישיים שלו זה הצליח.

נמני, תתפלאו או לא, הפך למאמן מאוד קפדן – מה שהוא מאוד שנא אצל מאמנים. הוא קפדן מאוד, למשל, בלוח הזמנים שבו מתנהל האימון. יודע במדויק כמה דקות לחימום, כמה דקות לתרגול של הנעת הכדור ולכל חלק אחר באימון. יש שני סטופרים שעובדים קבוע, אחד אצל מרקו בלבול ושני אצל מאמן הכושר יוסי זיגדון, ונמני צמוד למידע שיוצא מהם. הקפדנות שלו באה לידי ביטוי בכך שהוא לא מפספס שום דבר. במשחק ההפסד להפועל פתח תקווה (2:1) במחזור ה-20, לדוגמה, נמני קלט שהשחקנים לא ממש שמחו אחרי השער שמכבי תל אביב כבשה. באסיפה הבאה, לנמני היו הרבה דאגות אחרות מהמשחק (שער היתרון של ז'אן הסתיים לבסוף בהפסד), אבל הוא לא שכח לציין את הפרט הקטן הזה.

את האופי הזהיר של נמני, אפשר גם לזהות במערך הקבוצתי והדרישות מהמערך הזה. בהגנה, הוא מאמין במשחק של שני בלמים בקו אחד. בתדרוכים הטקטיים, הוא מדגיש שאם מגן אחד עולה, אז השני נשאר מאחור. נמני מבקש מהבלמים הנעת כדור פשוטה מאוד, ולא להסתבך. הוא מקפיד גם על התרגולים של עמידה נכונה הגנתית במצבים נייחים, גם כי מכבי ספגה המון שערים כאלה. שער השוויון שכבש באדיר בדרבי במחזור ה-22 במצב נייח הוציא אותו מדעתו.

אותה גישה גם בקישור. נמני תמיד משחק עם שני קשרים אחוריים, ומקפיד שאחד מהם יהיה הגנתי נטו (ז'אן או אסוס) והשני יהיה קצת, רק קצת, יותר יצירתי (מישאלוב או דולי). הוא תמיד מדגיש שאם קשר אחורי אחד עלה, אז השני אוטומטית נשאר באמצע לסגור. לא מתפרעים. לצידם, נמני מוסיף שני שחקנים בכנפיים ואחד שמשחק חופשי במרכז ונמצא מתחת לחלוץ. השינוי המשמעותי בקישור הוא ההצבה של מישאלוב כקשר אחורי לצידו של ז'אן, דבר שהביא לכך שהאיומים על השער של מכבי תל אביב פחתו. ז'אן ומישאלוב (וגם המחליף אסוס) הרבה יותר פיזיים וחזקים מדולי ג'ונסון, שכשל במשימות ההגנתיות. מהקשרים ההתקפיים שלו נמני דורש המון הגנה, ולא מוותר בתחום שהיה כל כך זר לו כשחקן.

כנ"ל לגבי החלוצים. נמני מבקש מהחלוצים שלו לדאוג שבלמי היריב לא יצאו קדימה. נראה, שהוא לא מחפש רק סקוררים, אלא גם חלוצים שעובדים ויודעים לעשות עוד כמה דבר קבוצתיים חוץ לגלגל את הכדור פנימה. לפחות כרגע, הוא מעדיף לשחק עם חלוץ אחד, שאת המצבים נמני דורש לבנות דרך הנעת כדור לרוחב המגרש, עד שנוצר בידוד באחד האגפים, והחדרת הכדור מהצד לתוך הרחבה. כאן, אמורים הקשרים להצטרף, ונמני מרבה לגעור באימונים כשזה לא קורה ושחקני הקישור נותרים מאחור אפילו בתרגול סתמי. כשזה מגיע לבעיטה, זה כבר יותר דומה לנמני השחקן, ומאמן מכבי תל אביב מבקש משחקניו "תבעטו למסגרת" (צמד מילים די שגור בפיו). נמני מקפיד לומר באימונים שדיוק עדיף על עוצמת הבעיטה. 4-4-2, או 4-5-1, הן זוטות בעיניו, ורק סמנטיקה לדרישות הרצינות עליהן הוא מקפיד הרבה יותר מהטייטל של המערך.

למרות שהוא לא נוהג להביא דוגמאות מהעולם, נמני הדגים באחת האסיפות כיצד סמואל אטו רודף אחרי מגן. מצד שני, בצד ההתקפי נמני נותן חופש מוחלט לשחקנים שלו. מילת המפתח אצל נמני בקישור ובהתקפה – "שחקו חופשי, תעשו מה שאתם רוצים למעלה, תנסו דריבלים, נסו לעבור שחקן באופן חופשי, יש לכם חופש פעולה מוחלט, אבל תמיד תחזרו לעמדות מבחינה הגנתית".

נמני, למרות ההערכה שלו לגישה הפתוחה של אברהם גרנט כמאמן, הוא מאמין גדול במשמעת, ומקפיד מאוד על דיסטנס. אצל נמני אין חברים, כולל לא השחקנים שאיתם הוא שיחק. לנמני חשוב שהשחקנים ידעו מי הבוס, לא תראו אותו מתבדח יותר מדי איתם, והם גם מבינים זאת. כולכם ראיתם את כובשי השערים מול סכנין רצים אל המאמן המורחק שלהם ולא לספסל. ועוד מדובר באסוס וג'ונסון, שניים מהשחקנים שהרגישו אולי יותר מכולם את נחת זרועו של נמני המאמן. הם יודעים מי הבוס.

את כל הדברים שציינו כאן כל אחד ישפוט אחרת. שונאי נמני יראו בו פחדן ודיקטטור, אוהדיו ידברו על היכולת שלו להתעלות ממה שהורגל כשחקן. בפועל, דבר אחד אי אפשר לקחת מנמני: הוא מגלה פרגמטיות לא קטנה כמאמן. למרות האהבה של נמני לכבוד, "נמני הוא לא מאמן ששורף שחקנים ולא נעול על שחקנים ולא מעלה שחקנים בכוח", מוסיף בכיר במועדון. לראיה, טומאסיץ' שב להרכב ודולי "הבאנקר" ג'ונסון ירד לספסל. נמני גם לא מתבייש לעשות שינויים בתפקוד שחקנים. ז'אן ומישאלוב שיחקו כבלמים בהרבה משחקים, הקבוצה ספגה בקלות, ונמני לא היסס לשנות. "השינוי האמיתי במכבי חל מרגע שמשה מישאלוב וליאור ז'אן עברו לשחק יחד בקישור האחורי", אומרים במכבי.

עם זאת, ותיקי מכבי תל אביב טוענים שאימוניו של נמני דומים לאימונים של אברהם גרנט, עם הרבה משחקונים פנימיים. המסרים שלו פשוטים, ובין היתר הוא לא מרבה לשרוק לפאולים באימונים, רק כדי ששחקני הקבוצה ילמדו לשחק חזק יותר. לא פעם הוא אומר לשחקניו "תנסו, תעשו- גם אם תטעו, העיקר תעשו. בסוף זה יעבוד". הערב מול מכבי חיפה (20.50, ערוץ 10) נראה כולנו איך זה עובד. נמני, למי שלא יודע, מגיע עם דפים מוכנים לאסיפות. הוא מקפיד לדבר לרוב רק על הקבוצה שלו, ולא על היריבה. הערב נדע מה יהיה כתוב בנאום הבא שלו, והאם ההתמקדות המעטה ביריב היתה נכונה.