מה למדנו מהילסבורו

היום לפני 20 שנה, ב-15 באפריל 1989, התחוללה הטרגדיה הגדולה בתולדות הכדורגל האירופאי. 96 אוהדים תמימים, שליש מהם מתחת לגיל 20, חובבי כדורגל צעירים ונלהבים (אחד מהם היה בן דודו בן ה-10 של סטיבן ג'רארד), נהרגו באיצטדיון הילסבורו באסון הנורא, נחנקו למוות בגלל כשלים משטרתיים ויחס מעליב של הרשויות. במותם זיעזעו לא רק את הממלכה הבריטית ואת העיר ליברפול, אלא הרעידו את לבבות העולם כולו, והביאו לשינוי תפיסתי בנוגע לאוהדי כדורגל

בעקבות שרשרת של תקריות אלימות, כולל אסון הייזל, התפישה הבסיסית שרווחה בבריטניה של אותם ימים היא שכל אוהדי הכדורגל הם חוליגנים, וככה יש להתייחס אליהם. כמות כמעט משולשת של הקיבולת המקסימלית נכנסה ליציעי העמידה, בחוסר שליטה ובזלזול מופגן, כשכוחות המשטרה יוצאים מנקודת הנחה ש"כמו תמיד, הם כבר יסתדרו". שש דקות שיחקו כדורגל על הדשא עד שהמשטרה הואילה בטובה לעצור את המשחק ולאפשר לפנות את האוהדים לדשא. זה היה מאוחר מדי

"לאט לאט האור סביבי הלך ונעלם", סיפר אחד האוהדים שניצלו, "כל ניסיון לנשום היה מאבק קשה, לזוז היה לחלוטין בלתי אפשרי. סנטימטרים ממני אנשים מתו בעמידה, עומדים, זקופים. שלושה אנשים כבר מזמן חדלו לנשום והם בהו באפאתיות למרחק. פניהם היו חיוורות כסיד, אבל הפכו ונעשו כחולות, ולשפתיים שלהם היה צבע סגול קר. שלושה מטרים ממני עמדו שוטרים, מביטים בנו באפאטיות, מחייכים"

בשבועות הארוכים של האבל בליברפול, הקשר בין העיר לקבוצה התהדק יותר מאי פעם. "אז הבנתי כמה כדורגל חשוב לאנשים", סיפר אז ג'ון בארנס. "אנשים שאיבדו את יקיריהם חזרו לאהוד את הקבוצה כבר אחרי שבוע. הזמנו משפחות שכולות לאנפילד, הורים, נשים, אחים, ורבים מהם הגיעו לפגישה עם חיוך על הפנים ואמרו: 'אני לא מאמין שאני כאן'. או: 'זה שנהרג היה שמח לשבת איתכם כאן'. יומיים קודם לכן מישהו מת, והם היו מאושרים לפגוש כדורגלנים, זה היה מביך"

ההדים מאסון הילסבורו הובילו לדו"ח טיילור המפורסם, שמסקנותיו אומנם הביאו להתעוררות מאוחרת מדי, אך עדיף מאוחר מאשר לעולם לא. מאחר שהאסון נגרם בגלל שילוב של כל המחלות של הכדורגל האנגלי, הדו"ח כלל טיפול בכל האלמנטים: האלימות של האוהדים לפני המשחקים ובאיצטדיונים עצמם, יציעי העמידה והמתקנים המוזנחים, נהלי בטיחות וחוקי ענישה לא מגובשים, ועד להוראות מפורטות להתנהגות של כוחות המשטרה והסדרנים. באיחור טרגי, המהפכה יצאה לדרך

בימינו ישנם אוהדים רבים באנגליה שסולדים מהאווירה הסטרילית באצטדיוני הפרמיירליג. הם מתגעגעים לימים ההם, של יציעי העמידה, עם האוהדים ממעמד הביניים והמחירים העממיים, אבל אסון הילסבורו שינה את התפישה באנגליה: היום, לפני הכל, הפרמיירליג היא שואו איכותי, חוויה יקרה ויוקרתית לאנשים מהמעמדות הגבוהים ואופציית בילוי לכל המשפחה. כדורגל, עם כל הכבוד לקלישאה, לא אמור להיות עניין של חיים ומוות