פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        שילטון, מאלדיני, חרזי

        אלון חרזי עשוי לעשות הערב היסטוריה ולשבור את שיא ההופעות בליגה הראשונה. וואלה! ספורט מצדיעה להישג של המגן הוותיק, שבניגוד לרוב שיאני ההופעות באירופה, מתפקד כשחקן שדה. אלה סיפוריהם

        אלון חרזי עשוי לעשות היסטוריה היום (ראשון) בערב, ולשבור את שיא ההופעות בכדורגל הישראלי. אם חרזי ייטול חלק במשחק הליגה מול בני יהודה, תהיה זו ההופעה ה-520 של מגן מכבי חיפה בליגה הראשונה, והוא יחלוף על פני גידי דמתי ורפי כהן. אין ספק, כדי להשלים הישג מרשים כמו של חרזי, כדי לשרוד בזירה המרכזית לאורך כל כך הרבה שנים ולהיכנס לספרי ההיסטוריה, ספורטאי זקוק לאופי ייחודי, למוסר עבודה גבוה, ליציבות פיזית, למעט מזל ובעיקר לנחישות גדולה ואהבה למשחק. אין ספק, כל חובב ספורט באשר הוא אמור להצדיע להישג של חרזי.

        חרזי הוא אחד משחקני האופי הגדולים בכדורגל הישראלי. הוא משחק בליגה הבכירה מאז 1990, מתוכן 17 שנה במכבי חיפה, ואחת כמושאל בבית"ר ירושלים. הוא זכה בשמונה אליפויות ושלושה גביעים, כשהחוזק שלו, היציבות, השמירה על יכולת לאורך שנים והעובדה שלא פעם (גם העונה, בגיל 38) הוא נראה כשחקן הטוב ביותר של חיפה גרמו לו להגיע לשיא המרשים. ובכל זאת, משהו מבדיל את חרזי מרוב שיאני ההופעות בעולם ואף מגדיל ומפאר את ההישג – העובדה הפשוטה כי הוא שחקן שדה. רבים משיאני ההופעות בעולם היו שוערים ששיחקו עד קרוב לגיל 40 ואף יותר מכך. אלה הסיפורים שלהם.

        אנגליה: פיטר שילטון (849 הופעות)

        פיטר שילטון, שנושק היום לגיל 60, הוא אגדה מהלכת, ואחד שמאוד מודע לסטטיסטיקה. הוא מחזיק כמעט בכל שיא הופעות אפשרי. הוא שיחק למעלה מ-100 משחקים בחמש קבוצות שונות, שמר על רשת נקייה ב-10 משחקים בשלושה מונדיאלים שונים (מחזיק בשיא יחד עם פביאן בארטז) ורשם 125 הופעות בנבחרת אנגליה. לאחרונה, כשבממלכה התחילו לספור לאחור את הרגע בו ישבור דייויד בקהאם את השיא, שילטון נזעק: "אני לא מאמין שזה יקרה, אבל לפחות שיעשה את זה בסטייל ולא מהדלת האחורית. אפשר להתווכח האם הופעות כמחליף צריכות להיספר כהופעות", אמר השוער ל-BBC.

        למעשה, 849 ההופעות של שילטון מסתכמות רק בליגה הבכירה. בפועל, יש לו 1005 הופעות שהעניקו לו את שיא גינס. בגיל 42 החליט שילטון לעבור לאימון והצטרף לפלימות כמנג'ר-שחקן. כשהגיע ל-996 הופעות, החליט לחפש קבוצה שתעזור לו להגיע ל-1,000 הופעות. לייטון אוריינט נתנה לו את ההזדמנות וסידרה לו פרישה מדהימה בגיל 47, עם הרבה זיכרונות (ביניהם שער יד האלוהים של דייגו מראדונה) והפיכה לאגדה אנגלית בעודו בחייו.

        אגב, שיא ההופעות בפרמיירליג (שהוקמה ב-1992) מוחזק אף הוא בידי שוער. מדובר בדייויד ג'יימס, שמשחק העונה בפורטסמות. ג'יימס רשם לפני כחודש את הופעתו ה-536 בפרמיירליג ושבר את השיא שהוחזק על ידי גארי ספיד, שמשחק העונה בשפילד יונייטד. בניגוד לשילטון, ג'יימס, כמו גם ספיד, לא ייכנסו לדפי ההיסטוריה כשחקנים גדולים שהותירו חותם עמוק על הכדורגל האנגלי, אבל הם בהחלט ייזכרו כשחקני אופי חזקים שידעו לשמור על מקומם למרות כל השינויים שעברו בליגה במרוצת השנים.

        צרפת: ז'אן לוק אטורי (602 הופעות)

        בדיוק כמו ג'יימס, גם אטורי מעולם לא היה אחד מגדולי השוערים בצרפת. לשוער העבר, כיום בן 54, יש בסך הכל תשע הופעות בנבחרת, מהן כמה כושלות במיוחד במונדיאל 1982. יחד עם זאת, אטורי בוודאי ייזכר לעד כאחד הסמלים הגדולים ביותר, בימים שלמילה הזו עוד הייתה משמעות בכדורגל העולמי. אטורי שיחק במשך כל הקריירה שלו, בין 1975 ל-1994, בקבוצה אחת, מונאקו. הוא זכה עם מונאקו בשלוש אליפויות ובשלושה גביעים, ואף הספיק לשחק בגמר גביע המחזיקות ונחשב כאחד מחבורת "הזקנים הזוהרים". הוא גם ירד עם מונאקו לליגה השנייה ושימש בשנים האחרונות כמנהל הספורטיבי של המועדון. הרוחות בנסיכות סערו כאשר הוא שוחרר מתפקידו בשנה שעברה, אך סמל, כמו סמל, אף פעם לא מתנתק מהמקום בו גדל. עם חילופי ההנהלה הצפויים במועדון, אמור לחזור גם אטורי לתפקיד ניהולי. לפחות בצרפת יודעים לתת כבוד לוותיקים.

        ספרד – אנדוני זוביזארטה (622 הופעות)

        ספרד תמיד הייתה בית לשוערים גדולים שהובילו את הנבחרת במשך שנים ארוכות. מאמצע שנות ה-70 ועד יורו 1984 היה זה לואיס ארקונדה ("התמנון"), אחרי זה הגיע תורו של זוביזארטה. במשך 18 עונות נחשב 'זובי' לגדול השוערים בספרד. הוא שיחק שש שנים באתלטיק בילבאו, שמונה בברצלונה ועוד ארבע בולנסיה, זכה באינספור תארים ושמו הציורי השתרבב בפי השדרים במשחקי המונדיאל ואליפות אירופה. במונדיאל 1998, בגיל 37, שם חבייר קלמנטה את המפתחות בידיים של זוביזארטה ששימש כשוער הראשון של הנבחרת. ספרד אמנם לא עברה את הבית שכלל את ניגריה, פרגוואי ובולגריה, אבל השוער זכה למשחקי פרישה על הבמה הכי מכובדת שיש. לאחר אותו טורניר הודיע על פרישה ונכנס לספר השיאים של הכדורגל הספרדי. 11 שנים אחרי הוא ממשיך להחזיק בשיא ההופעות בליגה ובנבחרת (126), בלי יורש משמעותי נראה לעין.

        ארגנטינה: הוגו גאטי (765 הופעות)

        הרבה לפני שרנה היגיטה וחורחה קמפוס נכנסו לתודעה, גאטי תפס את מעמדו כמשוגע האמיתי. "אל לוקו", היום בן 65, מחזיק ברקורד מדהים של 26 שנים בליגה הראשונה בארגנטינה, אבל זכור יותר בגלל אופיו וצורת משחקו. לגאטי לא היו רפלקסים מרהיבים, אבל הוא זכור כשוער חכם בעל מיקום ותזמון מושלמים. גאטי הכניס לכדורגל הארגנטינאי את טכניקת היציאה לקראת החלוץ, והיה ידוע בעזיבות תכופות של קו השער לטובת עזרה לבלמים ואפילו לשחקני ההתקפה. במהלך הקריירה שיחק גאטי בריבר פלייט, חימנסיה לה פלטה, סנטה פה ו-12 שנה בתקופה השחורה של בוקה ג'וניורס. ההתמדה והאופי החזקים שלו, יחד עם השיגעונות בתוך ומחוץ למגרש, הפכו אותו לבלתי נשכח בארגנטינה ואף סידרו לו מקום שלישי ומכובד בתואר: "השוער הארגנטינאי הטוב במאה ה-20".

        גרמניה: קארל היינץ קורבל (602 הופעות)

        אילולא ההחזקה בשיא ההופעות בבונדסליגה, סביר להניח שקארל היינץ קורבל, הידוע יותר בכינויו צ'רלי, היה נשכח מהתודעה. בגיל 54 קורבל מנהל חנות ספורט ואת אקדמיית הכדורגל בפרנקפורט. בקריירה שלו רשומות שש הופעות במדי הנבחרת הגרמנית, כולן במשחקי אימון זניחים ביותר. הוא בסך הכל היה מגן מוכשר אך אפור, אבל ההתמדה והנאמנות השאירה אותו במשך קרוב לשני עשורים במדי קבוצה אחת, איינטרכט פרנקפורט. אותן תכונות של נאמנות והתמדה הן אלה שהפכו את קורבל לאגדה. כדי להיכנס לספרי ההיסטוריה, מתברר, לא צריך להיות כדורגלן פנומנלי או להניף את גביע העולם. מספיק לשמור על יציבות. "לעולם לא נרד ליגה כל עוד אני משחק", היה נוהג לומר, ועמד במילתו. הקריירה שלו הסתיימה עם סיפור משעשע. במחזור הלפני אחרון של עונת 1991 ספג קורבל צהוב במשחק הליגה מול סנט פאולי. שחקני פרנקופרט והיריבה התחננו לשופט: "בטל את הכרטיס, זה הצהוב החמישי שלו", אך השופט סירב, ובמשחק הפרישה, מול עשרות אלפים אוהדים שבאו להיפרד, קורבל ישב בחוץ בגלל צהובים.

        איטליה – פאולו מאלדיני (637 הופעות)

        עד לפני שלוש שנים גם את שיא ההופעות בסרייה A החזיק שוער: דינו זוף האגדי, ששיחק 570 משחקים בין השנים 1961 ל-1983. יתרה מזאת, הוא החזיק בתואר השוער המבוגר ביותר ששיחק במונדיאל ושימש השראה לדור שלם של שוערים איטלקים מבוגרים שמסרבים לפרוש גם בתחילת העשור החמישי לחייהם. אלא שב-25 לספטמבר 2005 נפל דבר באיטליה, כשמגן מילאן רשם את הופעתו ה-571 ושבר את השיא. בסוף העונה הנוכחית יחגוג מלדיני את יום הולדתו ה-41 ויתלה את הנעליים, אבל בכל שבוע הוא מוכיח מחדש כי כוחו עדיין במותניו עם יכולת מעוררת השראה במדי מילאן. מאלדיני היום הוא הקונצנזוס הכי גדול בכדורגל העולמי, סמל אמיתי, מודל לחיקוי, דמות להערצה ומקצוען למופת. בארץ המגף מתחננים למרצ'לו ליפי לקרוא לו למדי האזורי לעוד פעם אחת אחרונה. עורכי מגזיני הכדורגל ברחבי הגלובוס כבר מתכננים פרויקטים ליום שאחרי. אין ספק, אם צריך לתאר בשתי מילים את התכונות הנדרשות לשיאן הופעות מספיק יהיה להשתמש באלה: פאולו מאלדיני.