מן הפח אל המהפכה

עד לפני כשבועיים, דיברו במכבי תל אביב בגלוי על אירופה. בנו על הצלחה בגביע או יצירת רצף ניצחונות שיעלו את הקבוצה להתמודדות על המקום הרביעי, שעשוי להוביל להשתתפות במוקדמות הליגה האירופית, המפעל החדש שיחליף את גביע אופ"א. ההפסד בדרבי הגביע והפסד הליגה להפועל פתח תקוה מיד אחריו שינו את התמונה. במסדרונות בקרית שלום מדברים עכשיו על דבר אחד – לגמור את העונה. בשלום. ויפה שעה אחת קודם. "יש לנו את סגל מהטובים בליגה ותוצאות מהגרועות בליגה. הדיסוננס הזה יוצר אי נוחות וחשש", אמר השבוע בכיר במועדון והסביר את הלך הרוחות.

הדיסוננס הזה מלחיץ את ראשי המועדון. המרחק של הקבוצה מהמקום הרביעי (בית"ר ירושלים) ומהמקום האחרון (הכח עמידר רמת גן) הוא זהה ועומד על שמונה נקודות. חוסר היציבות של הקבוצה, שלא הצליחה לנצח פעמיים ברציפות העונה, בתוספת התוצאות הלא טובות, שבאות דווקא על רקע החולשה הכללית של הליגה, גורמות דווקא לחשש מסוים מהסתבכות ולא להצהרת כוונות חדשה בצמרת. על רקע החשש הזה, עובדים במועדון על תוכניות ראשונות של העונה הבאה. המשבר הכלכלי במשק, אי הבהירות לגבי נושא זכויות השידור והאכזבה מהישגי העונה יביאו לקיצוץ משמעותי בתקציב ומחייבות החלטות קשות, בין היתר בנושא הסגל.

למעשה, אפשר לומר שמכבי תל אביב נמצאת על פרשת דרכים. אבסורד ככל שיישמע, 13 המחזורים הקרובים מהווים סוג של תיקון. מבחן. לדולי ג'ונסון ואיגור טומאסיץ' למשל, אבל גם לישראלביץ', שבחון, מישאלוב ואחרים. אלה שכשלו העונה מקבלים גלגל הצלה אחרון בהחלט לנסות להוכיח את עצמם ולהרשים את הבוס אבי נמני. ברקע נושפים בעורפם שחקני בית צעירים, נקיים מכישלון, שמורצים גם הם לתקופת מבחן. בתוך הקלחת הדי פושרת הזו, מכבי תל אביב צריכה לקבל החלטה: האם להריץ את הצעירים ולשלם שכר לימוד, או לנסות להציל את העונה בכל מחיר? וחשוב יותר: איך מנצלים 13 מחזורים של גארבג' טיים כדי להגיע מוכנים לעונה הבאה?

בקיץ 1991 הגיע אברהם גרנט למכבי תל אביב. הקבוצה סיימה עונת שפל תחת הדרכתו של צבי רוזן, והתמקמה במקום החמישי. חמור מכך, התעוררו סימני שאלה לגבי דור שחקנים שעתיד להוביל את המועדון להישגים גדולים. כצעד ראשון, הורה גרנט למנהל, שמעון קורק, להזמין את כל השחקנים המושאלים ושחקני הנוער לארבעה ימי מבחנים מרוכזים. 50 הגיעו להיבחן וגרנט בחר ארבעה: עמית לוי, אריק שריקי, נועם שוהם ואבי אלחי, ששוחרר מאוחר יותר. בנוסף, צירף המאמן את אלכסנדר אובארוב ואלכסנדר פולוקארוב ובנה את הסגל סביבם וסביב ניר קלינגר, דריקס, נמני, זוהר ואמיר שלח, שהוסט מהקישור לעמדת הבלם. בסיום העונה הראשונה, הצהובים שברו בצורת של 13 שנה וזכו באליפות.

עונת 2009 תסיים למכבי 13 שנה מאז עונת הדאבל של דרור קשטן. בתקופה הזו, זכתה הקבוצה באליפות אחת ב-2003. ההבדל הגדול בין שתי תקופות השפל הוא מעמד המאמן והטיימינג. גרנט הגיע בתקופה לא יציבה ועשה את המהפכה בקיץ, לנמני, שנהנה מיציבות ועליונות בקרב הקהל וחברי ההנהלה, יש את הפריבליגיה להתחיל אותה כבר באמצע העונה הנוכחית. מצד שני, החיסרון הוא שנמני לא בא "נקי כפיים". בניגוד לגרנט שהתחיל מחדש, נמני מגיע עם דעות מגובשות על שחקנים ששיחקו איתו ותחתיו. ההחלטות הראשונות, למשל השחרור של רודי חדד ויאניק קמאנאן, כבר התקבלו. שחקנים שנמצאים בספק, צריכים להתעורר מהר או לחפש קבוצה חדשה. "מה שגרנט עשה ב-91, זה בדיוק מה שצריך לעשות עכשיו. להשאיר את הבסיס ועליו לבנות קבוצה חדשה", מנתח נועם שוהם.

"אין ספק שהמשך העונה הוא מבחן גדול עבור שחקנים, במיוחד כאלה שיש להם חוזים ארוכי טווח", ממשיך גורם בכיר במועדון. "היכולת שהם יציגו עד סוף העונה בשקלול מה שהם הראו עד כה תקבע את המשך הדרך שלהם במכבי תל אביב. המטרות לעונה הזו הן להוציא את המירב ולנסות לנצח בשביל האוהדים. המטרה של שחקנים וגם של ההנהלה היא לגבש קאדר, סגל רחב גם לעתיד".

הדילמה העומדת בפני נמני וההנהלה אינה פשוטה. המאמן בחר לקדם לאחרונה שחקנים צעירים כמו מתן לוטטי ולחשל אותם גם על חשבון שחקנים בכירים יותר. השאלה המתעוררת היא האם ההצערה היא עניין של מדיניות ארוכת טווח, או לחלופין פתרון זמני עד לבנייה מחודשת בעונה הבאה? אמיר שלח בוחר באופציה השנייה: "צעירים צריכים לשחק ליד שחקנים טובים כדי לקבל ביטחון. אם תעלה עם הנוער, לא קיבלת כלום. זה מצחיק ומעציב שכבר באמצע העונה כל המטרות לא מומשו ושוב בונים קבוצה מחדש. כל שנה כשלא הולך, מדברים על הצערה ובסוף מביאים רכש והצעירים חוזרים לספסל. צריך להחליט מה עושים – הצערה היא מדיניות ולא רק הצהרה חיצונית כלפי התקשורת".

לשוהם יש גישה קצת אחרת: "מכבי צריכה להחליט עם מי היא הולכת לעונה הבאה ומי שלא בתוכניות שלא ישחק. אין מספיק שחקנים? שיעבו את הסגל עם שחקני נוער. אם ייתנו עכשיו לשרן ייני, לדוגמה, לשחק באופן קבוע, יוכלו להחליט אם אפשר לבנות עליו לעונה הבאה. שחקנים שיש ספקות לגבי עתידם, אפשר לתת להם דקות, אבל מי שלא ימשיך, מה הטעם שישחק? למכבי תל אביב אין זמן לבזבז. הם חייבים להתחיל לבנות את העונה הבאה. זה הזמן להריץ את לוטטי, דור מלול ואחרים ולקצור את הפירות בעונה הבאה".

הדילמה באה לידי ביטוי גם במהות של מועדון כמו מכבי תל אביב. הרצון להישגיות והרדיפה אחרי תארים. ה'אני מאמין' של מכבי לא יאפשר לראות עונה כזו כהצלחה גם אם הקבוצה תסיים בצמרת. האוהדים ואנשי המועדון רוצים לראות את הקבוצה רצה לאליפות בכל עונה. לכן דיבורים על הצערות על חשבון הצלחה מיידית לא נמצאים בלקסיקון בקרית שלום. שלח: "קשה לי להאמין שיש במכבי 5-6 צעירים שיבנו עליהם לשנה הבאה. אוקיי, הם מקבלים במה וזאת ההזדמנות של המערכת לבחון אותם, אבל מכבי צריכה להראות הישגים. הם רוצים למכור מנויים וצריכים להראות מועדון שנלחם על כל התארים. צעירים לבד, טובים ככל שיהיו, זה לא מספיק".

לעומת הדברים של שלח, בכיר במועדון מסביר ששילוב הצעירים הוא אחת ההנחיות שטווה הבעלים, אלכס שניידר: "אם היינו משוכנעים שלא נסתבך בתחתית, כנראה שהיינו משלבים יותר צעירים. בעל הבית קבע שהקבוצה צריכה להיות בנויה על יוצאי מחלקת הנוער בתוספת שחקני רכש ישראלים וזרים מנוסים. זה יהיה הבסיס שלנו לשנים הקרובות. נהפוך את ההנחייה למעשים גם בעונה הבאה".

לעניין ההצערה יש צד נוסף, השחקנים הבכירים שמאבדים את מקומם בהרכב. דולי ג'ונסון הוא הדוגמה המושלמת. הקשר הליברי הוא השחקן היקר ביותר של הצהובים, וגם המאכזב ביותר. לג'ונסון יש חוזה לשנתיים נוספות בקרית שלום והעלות שלו גבוהה מאוד. "לשחקן כזה עם חוזה ארוך טווח צריך למצוא קבוצה שתקלוט אותו", אומר שלח. "אם לא ייתנו לו לשחק, הסיכוי לכך קטן וצריך לקחת בחשבון בעניין הזה גם את הקטע הכלכלי". שוהם חולק: "ג'ונסון? כל משחק שהוא ישחק המחיר שלו רק יירד".

זו לא הדילמה היחידה. אחת יותר רצינית תוהה כיצד מועדון שעומד לקצץ בתקציבו, שואף לחזק את עצמו גם בשחקנים ישראלים יקרים. למה להם לבוא למועדון בעייתי כמו מכבי תל אביב, אם בקבוצות אחרות יציעו להם את אותם סכומים. בעונה הבאה, מבטיחים במועדון, כי התקציב שעומד על 65 מיליון שקל יקוצץ ב-50 אחוז לערך. "אין ספק שהכל יתכווץ בצורה משמעותית, גם בגלל המצב הכלכלי וגם כי נוכחנו לראות שתקציב גבוה לא בהכרח מביא הישגים. נסיק את המסקנות", טען בכיר במועדון.

גורמים בקבוצה מעריכים כי לא יובאו בעונה הבאה שחקנים בעלי משכורות גבוהות מ-200-300 אלף דולר לעונה במקסימום, ומי שלא יתפשר, לא יצורף. ומה הדין לגבי שחקנים שחתמו בקיץ על חוזים שמנים וארוכי טווח כמו ג'ונסון? "יהיה פחות כסף ושחקנים ייאלצו להסתפק בפחות", עונה הבכיר. "נסתדר, כולם ייתנו כתף ונמצא את הדרך ששני הצדדים יהיו מרוצים תוך התחשבות במצב החדש. גאידמק הקפיץ פה את המחירים, עכשיו הכל יחזור לפרופורציות".

כך שוב מגיעה מכבי תל אביב להיאחז בצמד מילות המפתח שכל כך מאפיינות אותה בשנים האחרונות: 'העונה הבאה'. מבט אל העונות האחרונות מגלה שכמעט מדי קיץ הלכו בקרית שלום לאיזשהו מהלך של בנייה מחדש. הפרקים הקודמים הביאו לנו את הגלאקטיקוס, המהפכה הצרפתית ומהפכת בוזגלו–יבוריאן בקיץ האחרון. מהלך כזה מתחיל לקרום עור וגידים בימים אלה. מי שישרוד 13 שבועות מבחן ומעקב ויוכיח כי אפשר לבנות עליו, ימשיך. מי שלא יגלה מנהיגות, איכות או הבטחה לעתיד, ייחתך. מעמדו האיתן של נמני, השקט היחסי מהקהל והיציבות הניהולית של שניידר, לעומת סיטואציות שקרו בשנים עברו, מבטיחים שהעונה הבאה מתחילה בעצם כבר עכשיו.

"מכבי צריכה שחקנים מוכחים ששיחקו בקבוצות צמרת. יגיעו 10 שחקנים להרכב ולסגל", העריך שוהם. "אני מאמין שיגיעו 5 שחקני הרכב חדשים. הקהל דורש קבוצה חזקה ועכשיו זו רק תקופת מבחן", הוסיף שלח". גורם בצוות הניהולי סיכם: "הורדת התקציב מחייבת אותנו לבחור רק שחקנים מתאימים – גם מבחינת השכר, אבל אנחנו חייבים לחזור לצמרת ושואפים לשחק באירופה בכל שנה. לא תשמע מאיתנו הצהרות, תירוצים ונאומים של בניית קבוצה".