בכל מקרה, תהיה היסטוריה

אל תטעו. למרות שקולות מסוימים טוענים כי גמר הגביע המתקרב ובא אינו מספיק סקסי, מחר (חמישי) נקבל עימות בריא שתי קבוצות בעלות אישיות מפותחת ומסורת מכובדת בהשוואה לשאר קבוצות הליגה. קבוצות שתמיד היו שם, גם כשזה לא התבצע פיזית. החל מהעונה הראשונה של הליגה הבכירה בכדורסל (53/4), שיחקו בה שתי הקבוצות, כאשר חולון הייתה הסגנית הראשונה של מכבי תל אביב.

עד עונת 71/2 בילתה חולון באופן רצוף בליגה הראשונה ואילו חיפה נפרדה מהליגה הבכירה כבר בעונת 58/9. בשנות ה-80 חולון חזרה לימי הזוהר, אחר כך הידרדרה לתהומות הנשייה, לקחה אליפות, כמעט התפרקה, ועכשיו היא על סף גביע. למרות שחיפה לא חוותה נפילה ענקית כמו חולון, גם היא דשדשה, אפילו כששהתה לא מעט שנים בלא מעט ורסיות בליגת העל – אבל תמיד, שתי הקבוצות האלו היו איתנו.

לא מעט שחקנים גדולים עברו בשני המועדונים הללו. עדי גורדון גדל במכבי חיפה ושיחק עונה אחת בחולון, דורון שפע העביר תקופות יפות בשתי הקבוצות, וכך גם ג'יימס טרי, עופר פליישר, דני גוט ואסף ברנע. עמית בן דוד, שחקנה של מכבי חיפה עבר במהלך הקריירה בהפועל חולון וגם משה מזרחי גדל בקבוצה הסגולה מאולם הפחים. ערב הקרב הכי גדול ביניהן, שוחחנו עם שלושה שחקנים שעברו בשתי הקבוצות על המשמעות של המפגש ההיסטורי.

"חולון הייתה ותמיד תישאר עיר של כדורסל, בזכות האולם המיתולוגי שלה וקהל האוהדים המדהים שלה", קובע אורן אהרוני, מאמן מ.כ גבעת שמואל שגדל באולם הפחים ואף השתתף בגמר הגביע האחרון של חולון בעונת 94/5. "גם בשנים הכי קשות, כשהקבוצה הייתה בארצית, עדיין היא הייתה עיר של כדורסל למרות כל המהפכים, בטח ובטח בשנים הגדולות. כשהייתי בגמר גביע מול הרצליה, היה טירוף בעיר שאי אפשר להסביר אותו בכלל. חיפה הייתה עיר של כדורסל עם היריבות המדהימה בין מכבי להפועל. הקבוצה עברה כל מיני תהפוכות. אחרי ההגעה של ג'ף רוזן, יש התעוררות".

לא כל הדוברים מסכימים עם דבריו של אהרוני. "חיפה זו עיר מובהקת של כדורגל", טוען תומר שטיינהאור, שגדל בחיפה והעלה אותם לפני שנתיים מהליגה הארצית ללאומית, ועבר במהלך הקריירה הענפה שלו גם בחולון. "אי אפשר להשוות את זה לחולון. הקבוצה בחולון היא הדבר העיקרי בעיר אחרי אליפות ההיסטורית. יש שם את הקהל הכי חם בליגה".

ההבדל עליו מדבר שטיינהאור בא לידי ביטוי בחצי הגמר: מצד אחד הקהל של חולון דחף אותה לניצחון, מצד שני הקהל של חיפה שגרר רק כ-1,000 אוהדים ולא הורגש מספיק, בשונה לגמרי ממשחקיה של מכבי חיפה בכדורגל. בגמר, 3,000 אוהדים ירוקים כבר הבטיחו את השתתפותם במאמץ המלחמתי, אבל כאן הם הולכים לפגוש את הטובים ביותר בתחומם: הקהל הסגול צהוב. "הקהל של חולון יותר מלחיץ מזה של חיפה, דבר שיכול מעט לפגוע בהם", מפרשן עדי פרג, שחקנה של הפועל עפולה מהלאומית שהעלה בשנתיים הקודמות את חולון וחיפה אל ליגת העל. "הכל תלוי איך יפתח המשחק. אם חולון תפתח טוב, אז הקהל ידחוף אותם. אחרת, הקהל ילחיץ אותם. בחיפה, גם כשהיינו בפיגור, הקהל דחף אותנו לאורך כל המשחק".

"לחולון יש יתרון בנושא הקהל", אומר אורן אהרוני, "וגם בחצי הגמר יכולנו לראות את הדחיפה המדהימה שחולון קיבלה לעומת נהריה. הקהל של חולון הוא קהל מדהים שיוצר מחויבות אצל השחקנים כלפי המועדון. קשה לי להיזכר בשחקן ששיחק בחולון בשנים האחרונות ונשאר אדיש לטירוף של הקהל".

על דבר אחר מסכימים כולם: מה שהיה בחצי הגמר הוא שיהיה בגמר: צמוד, מותח, לא בטוח שאיכותי. "הלחץ והמעמד גורם לכך שאחוזי הקליעה יורדים", מסביר אהרוני שהשתתף גם בגמר 2003 עם גבעת שמואל. "נראה משחק קשוח. ההגנה של חיפה היא דבר יוצא מן הכלל השנה. להחזיק קבוצה כמו ירושלים על 66 נקודות זה יפה מאוד". שטיינהאור, ששיחק בארבעה גמרים, כולל אחד עם מכבי חיפה בשנת 1985, וזכה בגביע אחד עם הפועל תל אביב בשנת 1993, מנסה לנתח בצורה אחרת: "גביע זה משחק טקטי, לא משחק משוחרר. זה טקטיקה ומהלכים ספציפיים בשאיפה לכמה שפחות טעויות. גם המעמד מלחיץ. לדעתי, יהיה משחק גדול. מחר תהיה היסטוריה".

אה, ועוד דבר עליו מסכימים הדוברים: גמר בין חיפה וחולון הרבה יותר תורם והרבה יותר חשוב לענף, מעוד קרב בגמר בין ירושלים למכבי תל אביב, שאחת מהן תמיד היתה שם ב-14 השנים האחרונות. "אני חושב שזה דבר מעולה לכדורסל הישראלי. קיבלנו ערב חצאי גמר מדהים ונקבל גם גמר כזה", סבור אהרוני. "יצר התחרותיות והספורטיביות התגלה מחדש. זה רק יעשה טוב לכדורסל. ג'ף רוזן מחיפה עוד מעט נוגע בתואר, זה ייתן מוטיבציה לספונסרים להשקיע. שלוש השנים האחרונות הוכיחו שאפשר להגיע להישגים בכדורסל הישראלי מה שלא היה כאן במשך הרבה שנים. הגמר הוא המשך לכך".

"מה שיפה כאן הוא שנקבל שתי קבוצות משתי ערים שלא רגילות לתואר בכדורסל", אומר שטיינהאור. "בארץ היה כמעט בלתי אפשרי להגיע לתארים עד שינוי השיטה. בגביע תמיד היו סינדרלות, עכשיו זה קצת יותר מזה. מה שקרה בגביע השנה הוא מרענן, חדש וחיובי".

מה תואר כמו גביע יכול לעשות לשתי קבוצות? האם תהיה לזה המשכיות? "חיפה תלויים בג'ף רוזן, וחולון היו תלויים במיקי דורסמן. אחרי שהוא עזב, התקציב שם ירד ב-70 אחוזים ועדיין עושים שם דברים יפים", קובע עדי פרג. "אין קיום היום לקבוצת כדורסל ברמות הגבוהות בלי ספונסר כבד עם ממון. אם מחר מוציאים את ג'ף רוזן מחיפה אז הקבוצה עשויה לחזור לליגה השלישית. כשישבנו עם ג'ף בשנה שעברה הוא אמר שהוא רוצה לבנות את חיפה להרבה שנים. גם מיקי דורסמן אמר את זה. בלי ג'ף רוזן אני לא רואה כדורסל במכבי חיפה".

"בחיפה בנו משנה שעברה קבוצה יציבה וטובה", מנתח אהרוני, "ברור שהם תלויים המון בג'ף רוזן וביכולת שלו. מעמד מסוג זה יגרום לכך שג'ף רוזן יישאר פה הרבה שנים. מדובר באדם מקסים ואיש ניהול שקול שרוצה לעשות טוב לעיר חיפה ולא כמו הפנאטים האחרים. שיחקתי בחולון בתקופה של נחום מנבר, כשהקבוצה כאילו התפרקה. לחולון יש מסורת, אולם וקהל אוהדים שלא משנה מה יקרה, תמיד תישאר קבוצה טובה בחולון".

עד אז, יהיה מעניין לראות כיצד ההצלחה בגביע תשפיע על חולון וחיפה בחודשים הבאים, כשכולם זוכרים מה קרה למחזיקת הגביע בעונה שעברה כשהיא שבה לליגה. "אני חושב שמי שתיקח את הגביע תסבול אחר כך מחוסר התלהבות בליגה", מסביר שטיינהאור. "הם יגידו: 'לקחנו תואר, הליגה פחות חשובה'". עדי פרג לא מסכים. "חיפה עם פרקינס שווה פיינל פור, וגם תהיה שם. קשה לי לראות את חולון, במצבם בליגה, מגיעים לפיינל פור. הקבוצה שתיקח את הגביע יכולה לעשות גם הישג בליגה".

אבל מי תזכה, כמעט שכחנו לשאול. "לדעתי חולון קבוצה עדיפה. ההגנה של חיפה והאופי של שחקניה משווים את יחסי הכוחות. אני רואה בסופו של דבר יתרון קל לחולון", חוזה שטיינהאור. "התחושה שלי ואני מקווה שאני לא עושה להם מנחוס, שיהיה תואר היסטורי להפועל חולון", שולף אהרוני, ורק עדי פרג, שנמצא ביחסים עכורים עם חיפה מתמצת: "אני חושב שחיפה תיקח, אבל מקווה שחולון תזכה".