כך הופכים את הכדורסל הישראלי למעניין

הדיון הסוער ביום חמישי האחרון בנוגע לקיום מחזור ליגת העל בכדורסל היה חשוב והכרחי. בזמן שחיילים ואזרחים נפצעים ונהרגים בדרום, ברור שאין זו החלטה קלה להמשיך בשגרה, אך מנהלת הליגה קיבלה החלטה, עמדה מאחוריה וקיימה את המחזור. אחרי חמישה משחקים מתוך השישה, ניתן לומר שזאת הייתה החלטה מצוינת. אמנם המשחקים של אתמול (ראשון) לא תרמו לתחושת הביטחון של תושבי הדרום, אך למשך כמה שעות יכלו האנשים במקלטים ליהנות מדרמה איכותית ואמיתית, שלשם שינוי – אינה כוללת פיצוצים והרוגים. חלק מהמטרה של החמאס היא לשבש את חיי תושבי המדינה (וגם את של אוהדי הכדורסל, דבר שהתבטא בפריצה לאתר המנהלת על ידי האקרים פלסטינים), אבל אנשי המנהלת עשו הכל כדי לשמור על השגרה, ועל כך מגיעות להם כל התשבחות.

בנהריה צפו בחשש במשך שבוע וחצי על המתיחות בדרום, בידיעה שגם החזית הצפונית יכולה להתלקח לה ברגע אחד. מנגד, שחקני הקבוצה הזרים לא היו ערים לאפשרות הזו, עד לבוקר יום חמישי, כשטיל הקטיושה שפגע בעיר נחת 80 מטר מהבית של רון לואיס ולא הרחק משאר בתי הזרים. התוצאה: לואיס, יחד עם ארון מגי וטוני וושהאם, עזבו את העיר, ואחריהם עשו את אותה הדרך למרכז הארץ גם שאר הישראלים של הקבוצה.

על הפרקט במלחה נראתה נהריה כקבוצה שבאה להוכיח שהיא לא נכנעת בקלות, לפחות לא לטילים. רביב לימונד (שמתחזק לאחרונה בתורה) ויוגב אוחיון (שפורח מחדש) הובילו את הקבוצה של יעקב ג'ינו למאבק שווה כוחות עם ירושלים כשלרשותה שלושה זרים בלבד. בסוף, כדי להכריע את ההתמודדות, הייתה צריכה ירושלים אפילו את העזרה של השופטים. נדמה שכולם נגד נהריה בימים אלו, מהחמאס, עד החיזבאללה, כולל איגוד השופטים.

את המשחק סיכם יוגב אוחיון בצורה החלטית. "טענתי כל הזמן שלא היינו צריכים לשחק", אמר לכל דורש. מתברר שלא רק אוחיון חושב שקשה לתפקד בימים אלה, כי אתמול בשעת לילה מאוחרת הודיע ארון מגי, אחד הזרים הטובים ביותר של נהריה, כי אין לו שום כוונה לחזור לעיר או לסביבתה. הסיכוי שיישאר עוד זמן רב בקבוצה לא ריאלי וייתכן שכבר בימים הקרובים יעזוב. ראשי הקבוצה צפויים לקבל החלטה בימים הקרובים מתי תחזור לנהריה, ששקטה מאז יום חמישי, והיום יישבו עם נציגי השחקן בנוגע לעתידו.

במידה שהמצב הביטחוני הרעוע יימשך ונהריה לא תשחק בעיר בתקופה הקרובה, קשה להאמין שהיא תוכל לשמור על היכולת ממלחה. ליעקב ג'ינו מחכה עוד שבוע קשה, כיוון שבשבוע הבא יוצאת נהריה, קבוצת תחתית למי ששכח, לקרב מול מכבי ראשון לציון, שבו הפסד מקרב אותם לקו אדום אחר.

הבעת הפנים של אלדד אקוניס במחצית משחק ההפסד למכבי ראשון לציון אמש סיפרה את מה שעובר על בני השרון בימים אלו. אקוניס היה מזועזע והמום מהעובדה שהגיעה לאוזניו דקות קודם לכן: הפסד טכני לקבוצתו על כך שסירבה לסכן את חייה, ועוד קנס של 50 אלף יורו, סכום ששווה את כרטיסו של שון ג'יימס פחות או יותר. אם אקוניס היה בהלם, וזאת דקות לאחר ששמע על ההחלטה, היה נראה כי קוקי בלצ'ר שקיבל את המידע ממאמנו בלע רוק כדי לא להגיד דברים קשים יותר. "זה משוגע", הגיב בעדינות.

ההחלטה של היורוליג מריחה רע מעסקנים פחדנים, שלא מוכנים להתעמת עם המציאות. ספק אם הם היו מתנהגים אחרת בעודם כלואים בחשש בחדר ההלבשה, מוקפים באלפי טורקים זועמים. ליורוליג היה נוח לשלוף הפסד טכני לבני השרון, קבוצה שרק תפריע למפעל בחודשים הקרובים, כשתגיע למשחקי חוץ מול מדינות בה חיים מוסלמים.

בבני השרון ילמדו את סיכוייהם לשנות את ההחלטה, וצפויים לנהל שיחות עם ראשי המנהלת והאיגוד בימים הקרובים לפני קבלת ההחלטה האם לערער. אחד השיקולים שהקבוצה צפויה לקחת בחשבון הוא העובדה שאם תתעסק יותר מדי במשחק בטורקיה, היא עשויה למצוא את עצמה בבעיה בליגה, זירה בה הצליחה בשנים האחרונות.

אריאל בית הלחמי וקוקי בלצ'ר ניסו עוד לשדר כי אין קשר בין המאורעות הקשים באנקרה להפסד לראשון לציון, אך היה נראה בדקות הראשונות כי חלק מהשחקנים עוד שקועים בחדר ההלבשה באנקרה. לבית הלחמי יש עכשיו עבודה אף קשה יותר, להשכיח את אותה החלטה טיפשית, כי כל הפסד של הקבוצה שלו, ובמיוחד ביכולת כמו אתמול, רק תנציח אותה.

להבדיל אלפי הבדלות, עירוני רמת גן ספגה ממכבי תל אביב מטח כבד של פגזים בזיסמן. לפגרה יצאה הקבוצה של עמיר עוזי עם הרגשה שהיא מסוגלת להשתלב בחלק העליון של הטבלה, בזכות שלושה ניצחונות רצופים והרבה פרגונים תקשורתיים, אבל עכשיו אפשר להיזכר שהניצחונות הללו הושגו על קרית אתא, גבעת שמואל ואשקלון, לא מאריות ליגת העל.

"מתנצל על ההופעה שלנו", סיכם עמיר עוזי, ואחד משחקניו סיכם ביצירתיות פיוטית: "ככה זה כשנותנים לגוליית להתעלל בדוד". כדאי שרמת גן תתעסק בקבוצות בסדר גודל שלה, כי גם עוזי יודע: אין לקבוצה שלו מה למכור כשכל הישראלים שלו קלעו פחות מליאור אליהו.

במחזור החמישי, כשמיקי דורסמן ניצח את משחק הבכורה שלו עם מכבי ראשון לציון, הוא זכה לתואר "הקוסם". אז אחרי ש"הקוסם" הלך הביתה ועופר ברקוביץ' שחזר את ההישג שלו, ניזהר ולא נקשור לברקוביץ' כתרים. אם בכל זאת נסתכן, נוכל לכנות את ברקוביץ' "הבולדוזר", סוג של כוח חילוץ שמגיע משום מקום, מפנה את ההריסות ובונה מחדש. בשבועיים הוא שלח הביתה את ג'יימס לאנג וקן טוט, שקלעו ביחד 14 נקודות למשחק, והביא במקומם את לארי אובאנון שקלע 26 במשחק הבכורה.

סימני התאוששות ראשוניים רשם בעיקר עודד שעשוע. בעונה שעברה שיחק שעשוע 9 משחקים תחת עופר ברקוביץ', קלע 15.5 נקודות למשחק והיה מהגורמים הבולטים בהישארות של ראשון. העונה הוא הסתפק ב-7.5 נקודות למשחק, אך אתמול, שוב תחת ברקוביץ', קלע 20 ומסר 7 אסיסטים. "אין ספק שיש לי חיבור טוב עם עופר", הודה שעשוע בסיום המשחק, "אני שמח שניצחנו וממשיכים הלאה". לגבי המשך הדרך, ואם אפשר לחזור עד הפלייאוף העליון, אמר שעשוע: "אף פעם לא מאוחר לחזור. אנחנו מאמינים בני מאמינים, ואין לנו על מי להישען, אלא על אבינו שבשמים".

השבועות האחרונים שעברו על גבעת שמואל מלמדים עד כמה קשים חייהם של הקבוצות הקטנות בליגת העל. הבעיות הכלכליות שמסתמנות מכיוון העירייה, העובדה שהקבוצה לא הצליחה להנחית את שחקן הרכש החדש לפני המשחק מול חולון וההתנהגות הבריונית של מכבי תל אביב (שלקחה לגבעה את אנטון שוטבין על מנת שישמש כשחקן אימונים) נתנה לאורן אהרוני ולמוטי אמסלם את כל התירוצים שבעולם להפסד צפוי באולם הפחים.

אך למרות זאת ידעו בגבעה להפוך את הקערה, ולנצח בצורה מפתיעה בחולון. שחרור הלחץ התבטא בתנועת האווירון שעשה אהרוני (שגדל באולם הפחים) עם סיום המשחק, ובחגיגות של רועי ברקוביץ' שכבר היה רגל בחוץ וניצח את המשחק עם שלשה גדולה. "זה לא דבר פשוט לנצח באולם הפחים. אנחנו קבוצה טובה, כל אחד נתן מעצמו כל מה שהוא יכול", סיכם יוני ניר שנתן את משחקו הטוב העונה עם 13 נקודות, "כולם נתרמו למשימה וכל אחד התעלה על עצמו היום. חיפינו על העובדה שהיה חסר לנו זר בצורה מדהימה. אני מאוד מקווה שאפשר לשחזר את הריצה מתחילת העונה, אבל לא מסתכל יותר מדי קדימה", קינח הפורוורד הצעיר בקלישאה.

לאור העובדה שגם נהריה הצטרפה לפרק זמן קצר ללחימה, נשכחה הקבוצה שנפגעת בצורה הקשה ביותר מהמצב הביטחוני - עירוני אשקלון. למי ששכח, זה כבר שלושה שבועות שאשקלון לא יכולה להתאמן בביתה, ונפילות הגראדים הפכו לדבר שבשגרה בשביל שחקני הקבוצה (ואולי גם בשביל התקשורת). הערב תחזור הקבוצה למעגל המשחקים, במשחק שנראה גדול עליה בימים אלו, מול מכבי חיפה החזקה.

בעוד כמעט כל שחקני הרכש הישראלים של הקבוצה עזבו את אשקלון, הסיפור המדהים ביותר הוא שדווקא טרה קלי ולואיס טראסקוט - שיכלו לבחור ללון במרכז הארץ - נשארים שם כבר למעלה משבועיים. טראסקוט, שאליו מתלווה אשתו לרוב האימונים, סיפר: "אנחנו רגועים. קראתי באינטרנט מה נחשב אזור מוגן, ואנחנו לא מפחדים. אנחנו יושבים שם עד ששומעים את הפיצוץ ויוצאים".

קלי סיפר כי גם הוא לא מפחד, אך המצב הביטחוני כבר השפיע עליו. ביום שישי האחרון לא הגיע השחקן לאימון, לאחר אי הבנה עם השחקנים הצעירים של הקבוצה שאותם היה צריך לאסוף, ובעקבות העובדה שאיבד את הסלולרי הישראלי שלו. כך מצא עצמו השחקן משוטט במרכז הארץ מחפש את האולם ברעננה, ומנסה לתפוס את ראשי הקבוצה מהמספר האמריקאי שלו.

כל הסיפורים האמיתיים והכואבים על אשקלון יישכחו ברגע שהם ידרכו על הפרקט ברוממה. בקבוצה ידעו לספר כי רמת המוכנות של השחקנים היא גבוהה מאוד, והם יבואו לשחק גם בשביל תושבי העיר, וגם בשביל להוכיח שהם יותר טובים ממה שהטבלה מספרת. גם אם אשקלון תפסיד הערב בחיפה, שחקניה יהיו הגיבורים האמיתיים של המחזור, כי במצב שעובר על העיר, אם יש קבוצה שהגיע לה שידחו את המשחקים, זו אשקלון בלבד.