נמני

ב-2 בנובמבר, יומיים לאחר הפסד ביתי מביך להפועל קרית שמונה, פוטר רן בן שמעון מקבוצת הכדורגל של מכבי תל אביב. אחרי עננת ניחושים וספקולציות, כינס המועדון מסיבת עיתונאים מפתיעה שבמהלכה הוכרז: אבי נמני יירד מהיציע לאמן את הקבוצה. ב-24 בנובמבר, כשלושה שבועות לאחר מכן, הוציא מועדון הכדורסל הודעה מפתיעה לא פחות: פיני גרשון חוזר לקדנציה שלישית במקום אפי בירנבוים המפוטר.

הרבה דמיון היה בין שני המאמנים. לכל אחד יוחס הכוח המאגי שמסוגל להשפיע על המועדון ולשנות את רוחו מקצה לקצה. נמני בתפקיד כחודש וחצי, גרשון מחצית הזמן, וזו הזדמנות לתת מבט ראשוני על תחילת הדרך המחודשת שלהם בקבוצה.

לא היה קשה להבחין בהבדל בין נמני לגרשון ביום שבו מונו. נמני ישב כבוי על הכסא, שפת הגוף שלו שידרה סלידה גדולה מהמעמד. גרשון, אחרי לילה ללא שינה, ליהג, פיטפט ופיזר בדיחות. לנמני לא התאים לרדת מהיציע, מהתפקיד אפוף המסתוריות ורווי השלווה של GM, ולעמוד על הקווים, משרת האימון די נכפתה עליו. גרשון התחיל הכי מהר שהוא יכול ולאט לאט הגביר. בגיר שלו, אין כזה דבר "הילוך ראשון".

מאז הקדנציה הראשונה של אברהם גרנט, בקרית שלום לא חושבים יותר מדי קדימה - ממנים מאמנים ומפטרים, אין ראיה לטווח ארוך. הסיטואציה הזו, של טלאי על טלאי, גרמה להם למנות את נמני ולהשאיר תחתיו את מרקו בלבול. התרומה הגדולה ביותר של בלבול עד כה היא לעשות כדבריו של הבוס, או כמו שאומרים בעגה המקצועית "לסדר קונוסים.

אבל בלבול לא לבד, משום שבכדורגל לעוזר מאמן אין משמעות גדולה מדי, בטח לא כמו זו שיש לו בכדורסל. במקום רועי חגאי הובא שרון דרוקר למועדון, מתוך הכרה בעובדה שאחרי שיסיים את חוזהו, גרשון עשוי להתמנות למנג'ר העל שתמיד רצה להיות, כשדרוקר על הקווים. לא רחוק היום שבו יזכירו את דרוקר בנשימה אחת עם גרשון, כפי שקרה כשדייויד בלאט היה עוזרו. בלבול לעולם לא יהיה יישות עצמאית בקבוצה.

מיד לאחר שנמני מונה, החלו במכבי תל אביב לפזר הצהרות על שינוי, על מוטיבציה גבוהה, על שובה של המפלצת. לקראת הדרבי הקניטו אוהדי מכבי את אלה של הפועל והפנו אותם לאיש שעומד על הקווים, זה שהיה גורם לחואבוס של יושבי שער 5 לשקשק. שישה משחקים עברו, ההספק של נמני הוא ניצחון אחד, שני הפסדים ושלוש תוצאות תיקו. הרתעה? בבני יהודה ובמ.ס. אשדוד לא ממש שמעו על זה.

גרשון הצהיר מראש כי המטרה היא טופ 16, הצהרה שלא עומדת בקנה אחד עם הציפיות הטבעיות של שמעון מזרחי, אבל אסור לשכוח שמכבי תל אביב בכדורסל היא לא האלופה, וכמו קבוצת הכדורגל, הליגה היא המשימה העיקרית שלה העונה. ארבעה משחקים ניהל גרשון בליגה, בכולם ניצח בהפרש של 20 נקודות או יותר. המשמעות ברורה: אם בעידן ספאחיה, קטש, שרף או בירנבוים קבוצות באו כדי לנצח את מכבי תל אביב, מאמנים שרואים את הקבוצה של גרשון יורדים למקלטים. הם לא באים לנצח, הם באים כדי להפסיד בכבוד. אפקט גרשון הוטמע מיידית.

גם נמני וגם גרשון הגיעו על תקן של בלתי נגיעים, שניים שמקבלים הרבה ריספקט מהתקשורת, מהאוהדים וגם מהשופטים. גרשון עדיין לא רשם פעולות חריגות על הקווים וטרם ספג עבירה טכנית. נמני, לעומת זאת, לא מפסיק לעזוב את התחום המסומן, צועק, קופץ, מאיים על שופטים, מורחק, מתעמת, תזזיתי. מכבי תל אביב אמנם הציגה כדורסל מזוויע נגד אבלינו, אבל בזכות הרוגע של גרשון יצאה מאיטליה עם הניצחון. הקבוצה של נמני עצבנית, מתרוצצת ללא כיוון ויורה לכל עבר בלי לפגוע. כמו המאמן שלה.