הרחקה מרצון

אי שם במגרש הקופסא, מאחורי יציע הכבוד וליד השירותים, ישנו חדר קטן, צר ומוארך. לחדר תקרה נמוכה, ולא פעם פוגע בה ראשם של הנכנסים. במחצית במשחקי הבית של מכבי נתניה נהנים העיתונאים והאורחים מכיבוד קל, אך בסיום המשחק החדר עובר הסבה ומתקיימת בו מסיבת העיתונאים. ראובן עטר נהג לשבת בו, השחקנים מגיעים אליו מיוזעים אחרי 90 הדקות, וכך גם מאמני היריבה. כולם פוקדים את החדר מלבד אדם אחד. לותר מתיאוס. המאמן הנוכחי של נתניה מסרב בכל תוקף להתראיין בחדרון שמשקף היטב את איכות המתקן בקופסא. את מתיאוס, יודעים כל הכתבים, מראיינים במנהרה או על הדשא. בשביל השאר, צריך להצטופף בחדר ליד השירותים.

המבקרים של מתיאוס יראו בסיפור הזה כעוד אנקדוטה לגישה המתנשאת לכאורה של הגרמני. מתיאוס, אלוף עולם, אגדה מהלכת ואולי אישיות הכדורגל הבכירה ביותר שנחתה אי פעם בישראל, נראה לעתים כמי שמסתכל על הליגה שלנו, על השופטים שלנו, על השחקנים שלנו, על התקשורת ועל ההתנהלות מלמעלה. בגישה יהירה ומתנשאת. מהללי מתיאוס יגידו שמדובר באיש עם סטנדרטים, באדם שהגיע למכבי נתניה במטרה לחנך, לקדם ולשפר את כל מי שנמצא במועדון, ולעזור על הדרך גם לקידום הכדורגל הישראלי.

המאמנים הזרים שהגיעו לישראל בשנים האחרונות, כמו למשל לואיס פרננדז, טון קאנן, נבן ספאחיה ואפילו ריצ'רד נילסן, לא שרדו כאן זמן רב. כולם עברו דרך מסוימת וחזרו למדינתם עם תג של כישלון, גם אם זה לא הודבק בצדק. התגובות של מתיאוס בשבועות האחרונים מרמזות שהוא מתחיל לעלות על אותו שביל שגרם לאותם מאמנים זרים לברוח מכאן. השביל שמתחיל ברצון לשנות דברים בספורט הישראלי ומסתיים בייאוש מהגישה והתרבות. הרי מתיאוס לא באמת הגיע לכאן כדי לקדם את הקריירה שלו, ובטח לא כדי שכל הזמן יקראו לו מתנשא ובונקריסט.

אפשר לחלק כל תקופה של מאמן זר בישראל לשלבים. השלב הראשון הוא שלב ההיכרות. העסקה נחתמת וכלי התקשורת מתמלאים בכתבות פרופיל. ההישגים מוזכרים לצד תכונות רעות. נורות אזהרה ראשונות מודלקות בקרב הציבור. ללואיס פרננדז הזכירו שהוא האיש שזרק את רונאלדיניו מפאריס סן ז'רמן. טון קאנן היה בכלל סוחר מכוניות לפני שנהיה מאמן בית"ר ירושלים, ולנבן ספאחיה לא היה ניסיון בקבוצות גדולות. גם מתיאוס זכה לכבוד. הוא הרי נכשל בראפיד וינה, לא הצליח עם נבחרת הונגריה, חווה פארסה בברזיל, הסתכסך עם ג'ובאני טרפאטוני בזלצבורג וישב שנה בבית לפני הטלפון מדניאל יאמר. גם אולי הנס, מנג'ר באיירן מינכן, שלא ידוע בחיבתו למתיאוס, תרם לסקפטיות כשהגיב בציניות למינוי: "אני מקווה שגברת אנגלה מרקל לא בונה על שיפור היחסים הדיפלומטיים עם ישראל".

יחד עם שלב ההיכרות מגיע אוטומטית גם שלב הציפיות. הרי בתוך עמנו אנחנו חיים, ואם מגיע, רחמנא ליצלן, מאמן זר לתפוס את מקום עבודתו של אחינו הישראלי, הרי שעליו להביא גדולות ונצורות. להוכיח שהוא ראוי להיות כאן, שהוא מסוגל ליותר ממה שהתרגלנו לראות. השלב השלישי הוא שלב הביקורת וההשוואות. שחקנים מדברים, בדרך כלל בעילום שם, על התרשמותם מהעוף המוזר שנחת במדינתנו. מנתחים שיטות אימון, אישיות, טקטיקה והתנהלות בהשוואה למאמן הישראלי המוכר. השלב הרביעי הוא שלב ההוכחות. התוצאות נבחנות בזהירות ובצורה ביקורתית תוך מתן תשומת לב יתרה לרף הציפיות הגבוה מלכתחילה.

מבחן התוצאה אומר שכל המאמנים הזרים שהוזכרו עזבו לאחר זמן קצר. כולם עזבו עם הזנב בין הרגליים ועם תג של כישלון, לא בהכרח מוצדק. כשספאחיה עזב את ישראל הוא דיבר על לחץ שלא הכיר מימיו. כשנילסן סיים את הקמפיין בנבחרת, לאחר שלא הצליח להעלות את ישראל למונדיאל 2002, הוא אמר למקורביו: "הבאתי את נבחרת דנמרק מכלום לזכייה ביורו. באתי לפה אבל לא נתנו לי לעשות שום דבר. כל פקיד בהתאחדות אמר לי מה לעשות. באתי בתום לב ונכשלתי. זה רדף אותי אחר כך". אלא שהרבה אחרי התיוג ככישלון, ספאחיה, נילסן וגם פרננדז נתפסים בדיעבד כאנשי מקצוע מוערכים ומרואיינים מבוקשים. רק לא בבית ספרנו.

הדרך של מתיאוס דומה אבל שונה. הוא עבר את השלבים הראשונים, אבל יצר שלב נוסף. שלב הקונצנזוס. פתיחת העונה הטובה של נתניה, והעובדה שאין עוררין על כך שהגרמני מוציא את המקסימום מחומר שחקנים בינוני למדי, גרמו להתייחסות שונה אליו. התייחסות אליה לא זכו קודמיו הזרים – יראת כבוד. "אלה שביקרו את מתיאוס, מהללים ומשבחים אותו ואף קוראים שיהיו עוד מאמנים כמותו בישראל", נכתב ב"בילד" הגרמני לפני מספר שבועות. אלא שלמרות האידיליה, כלל לא בטוח שסופו של מתיאוס יהיה שונה משל האחרים. לאחרונה, הולכת וגוברת הביקורת על התנהלותו. נתניה שוב נראית רע על הדשא, והתוצאות הרעות סיפקו את הטריגר למתח הביקורות – אם זה בעניין ספסולו של איתי שכטר, הנסיעות התכופות וההשתלחויות בשופטים. לאחרונה נראה שלרבים נמאס ממתיאוס. וגם לו קצת מתחיל להימאס. מעניין ממה.

מתיאוס הוא הרביעי והאחרון שזכה לתואר "קפטן של כבוד" בנבחרת גרמניה, תואר שמוענק על ידי ההתאחדות הגרמנית. השלושה האחרים הם: פריץ וולטר, אובה זילר ופרנץ בקנבאואר. ככזה, הוא זוכה למעמד על בקרב אוהדי הכדורגל בגרמניה, שבא לידי ביטוי גם בסיקור התקשורתי כלפיו, אליו נגיע בהמשך. מדובר באיש שלא מוכן להתפשר על מקצוענות. "אני מלמד את השחקנים כדורגל מה-ABC", אמר בראיון שנתן בגרמניה בקיץ. אצל מתיאוס אין פשרות – מי שלא מיישר איתו קו, נשאר בחוץ. תשאלו את ברוך דגו ויחיאל צגאי. תשאלו גם את שכטר.

האמביוולנטיות לגבי מתיאוס באה לידי ביטוי במגוון תחומים הקשורים במועדון. בשבוע שעבר, כשננעל בטעות במתחם האימונים, השתולל המאמן וצעק: "למה חוץ ממני רק שני אנשים אולי עושים את העבודה שלהם כמו שצריך?". במקרה אחר, שהתרחש לאחר המשחק מול מכבי פ"ת, נשאל מתיאוס שאלה על ידי עיתונאי מקומי שנמצא בסכסוך עם הנהלת המועדון. הדובר ביקש ממתיאוס מספר פעמים, בנוכחות כל הכתבים, שלא לענות לשאלת העיתונאי, אך זה התעלם וענה בתקיפות: "עזוב אותי, אני יודע מה אני עושה". קרי, רק אני הבוס. בכל התחומים.

גם עם איצטדיון הקופסא יש למתיאוס יחסי אהבה-שנאה. הוא מכיר באווירה הביתית שהוא נותן (שלא באה לידי ביטוי בתוצאות), ומרבה לדבר על המגרש הישן בראיונותיו בגרמניה. "זה לא מתקן של פרמיירליג, אבל יכול להיות גרוע יותר", אמר לאחרונה. מצד שני, גורמים במועדון מספרים כי הוא מתבייש במגרש ובמיוחד ב"חדר בלי החלון" שמשמש אותו בתחומי המגרש. "לחדר הזה", סיפר אחד ממקורביו, "הוא מעולם לא יביא אורח מגרמניה". בנתניה היה מי שסיפר השבוע שהעברת משחק הידידות מול מנשנגלדבאך להרצליה נבעה גם בגלל הסיבה הזו.

לאחר הניצחון של נתניה בקרית שמונה אמר מתיאוס: "אני מוכן להיפגש עם ראשי איגוד השופטים ולעזור בקידום השיפוט". האמירה הזו, אחת מיני רבות לאחרונה, יכולה להיתפס כמתנשאת או כרצון אמיתי לעזור. "אני רואה את ההערות שלו כמשהו שהוא באמת מתכוון אליו", מנתח העיתונאי יוסי ברומברגר, כתב "קיקר" בישראל. "האיש יודע כדורגל. יש לו מניירות של כוכב, אבל זה לא בהכרח דבר פסול. הוא הגיע לנתניה קודם כל בגלל יחסי החברות שלו עם יאמר. ליאמר היה חלום שמתיאוס, האליל שלו, יאמן בקבוצה שבבעלותו. מתיאוס מצדו מאמין בפילוסופיה של המועדון והיחסים ביניהם הם יחסי ידידות קרובים".

לפני כחודש פורסמה ידיעה בתקשורת הגרמנית: "מתיאוס ימונה למאמן הנזה רוסטוק". הקבוצה מתחתית הליגה השניה פיטרה אז את מאמנה. "מתיאוס הוא המאמן המושלם לתפקיד. עם היכולות שלו כשחקן והאיכויות שלו כמאמן, הוא יעזור לקבוצה הצעירה שלנו", צוטט אז הבעלים, דירק גרבאו. "הוא לא היה מועמד רציני", הכחיש השבוע קצין התקשורת של המועדון, אקסל שולץ, בשיחה עם וואלה! ספורט. כך או כך, הפלרטוטים והידיעות על מועמדותו של מתיאוס לקבוצות שונות ברחבי היבשת מהווים עוד סימן שלמאמן נתניה מתחיל להימאס מהכדורגל הישראלי.

מתיאוס חתם בנתניה כבר בחודש אפריל, אבל עוד לפני שדרך פה פורסמו ברחבי העולם ידיעות על מו"מ שמנהל המאמן. חטאפה הספרדית, נבחרת גאנה, הארטס הסקוטית ובורוסיה מנשנגלדבאך היו בין השמות שהוזכרו. בשוויץ טוענים כי הוא בין המועמדים המובילים לרשת את כריסטיאן גרוס בבאזל. באנגליה פורסם כי מתיאוס שלח קורות חיים למשרה הפנויה בסנדרלנד. בנתניה מתקשים להתמודד עם הפרסומים הזרים. בתחילה מיהרו שם להכחיש את הידיעות, אחר כך למדו לחיות איתן, אך לא בהנאה גדולה. "טבעי שאדם כמוהו זוכה להתעניינות", אמר השבוע אחד ממקורביו. השאלה היא מהו מקור ההתעניינות.

מקובל לחשוב שההגעה של מתיאוס לנתניה משרתת בעיקר את האינטרסים של מכבי נתניה, שהפכה בזכותו בין לילה למועדון מוכר בכל העולם. אבל גם מתיאוס נהנה מהשידוך באותה מידה ואפילו יותר. בגרמניה רוצים לקבל עוד ועוד מהגימיק התקשורתי הגדול – מתיאוס בארץ הקודש. "המעקב של הגרמנים והתשוקה שלהם לרדת לסוף דעתו, ולקבל אינפורמציה בכל רגע נתון, היא עצומה. הם להוטים, כי הוא איש מוערך בכדורגל הגרמני, ונתניה זה בשבילם ספר חתום. הייתי צריך לכתוב כתבה שלמה על העיר לפני שנגעתי בקבוצה. מתיאוס רוצה ליצור יש מאין, להעמיד קבוצה שהייתה לה תקופת זוהר לפני 30 שנה. בגרמניה מתפעלים ממתיאוס שבמעמדו הוא מוכן לבוא ולנסות להרים פרויקט כזה", מסביר ברומברגר את ההתעניינות העצומה בגרמניה בכל הקשור למאמן מכבי נתניה. התעניינות שמשרתת היטב את האינטרסים של המאמן, שעד חודש אפריל ישב בבית ללא שום הצעה קונקרטית.

הנסיעות התכופות לגרמניה רק תורמות. "נסעתי לראות משחק, לאוקטוברפסט ולבקר ברופא השיניים", הסביר מתיאוס בגרמניה את אחת מנסיעותיו. למאמן יש עסקים, משפחה, הליכי גירושין ואירועים שונים להגיע אליהם במכורתו. בין לבין, הוא מספק את הדרישה של הגרמנים לדעת הכל על מעלליו בישראל, ובכך תורם במישרין לקידום שמו המקצועי כמאמן. בנתניה הדעות היו חלוקות השבוע האם המאמן, לו חוזה גם לעונה הבאה, אכן ירצה להמשיך. ההערכה היא כי הרבה תלוי ביאמר, באיצטדיון החדש, במיקום בו תסיים הקבוצה ובביקורת ההולכת וגוברת. "אם מתיאוס יקבל שקט תקשורתי, הוא יצליח, אבל עוד שתיים-שלוש תוצאות תיקו, והאש תתחיל לבעור. כתבתי שהתנאי להצלחה של מתיאוס הוא ניצחונות, אחרת העסק פה יתחיל לרעוד", מסכם ברומברגר.