וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

או מיי גודס

20.11.2008 / 14:30

הפועל ירושלים מיררה לרוב מאמניה את החיים. רובם המכריע יצאו ממלחה עם טעם מר בפה. האם באמת לגיא גודס יש סיכוי לגמור שם אחרת?

טיימינג, נאמר, זה הכל בחיים. מהבחינה הזו, ייתכן שהתזמון המדויק בו נחת גיא גודס בהפועל ירושלים יעזור לו להימנע מהגורל הכמעט-זהה שחלקו בשנים האחרונות ארז אדלשטיין, שרון דרוקר ודן שמיר: כולם ממאמני הכדורסל המוכשרים בישראל – שניים מהם גם היו חתומים על תארים משמעותיים עם הקבוצה – וכולם, כל אחד מסיבותיו הוא, עזבו את המועדון עם טעם מר בפה. חלקם אף שומרים טינה לאנשי הקבוצה עד עצם היום הזה.

שכן נראה כי גודס הצטרף להפועל ירושלים אחרת. במובנים רבים, נראה שהצטרף לקבוצה שפויה יותר. הכסף הגדול של ארקדי גאידמק מזמן לא נכנס לקופה המדלדלת; המשבר הכלכלי מקשה על היו"ר דני קליין בגיוס כספים, מה שהוביל הקיץ למסע רכש צנוע ("חשבנו שנגייס סכומים מסוימים, ובפועל אנחנו רחוקים מכך", הוא מודה); צמד הגביעים בהם זכתה הקבוצה בשנתיים האחרונות מילאו את כרסם של האוהדים, שהיו רעבים לתארים מקומיים; מכבי תל אביב גנבה לה את דרור חג'ג' וגיא פניני ומיתנה את אספירציות האליפות במלחה; בנוסף, עם התחזקותן של חולון אשתקד ושל מכבי חיפה העונה, ירושלים היא כבר לא היחידה שצריכה לשאת בתואר ה"אלטרנטיבה" המחייב.

ואכן ניכר כי הפועל ירושלים מציגה העונה מערכת מאוזנת יותר. הציפיות, לאור כל האמור לעיל, מתונות. לראיה, הדחתה מהיורוקאפ עוד בשלב המוקדמות לא עוררה את גלי החרדה והפאניקה המוכרים. כל אלו אמורים להקל על חייו של גודס, וכבר אפשרו לו קליטה חלקה וקלה יחסית במועדון הסבוך והמרתק הזה. אולם חשוב להזכיר שכל אלו גם לא מבטיחים לו דבר לקראת העתיד.

מערכת בוגדנית

רבות דובר על השחיקה הדרמטית שחלה לאחרונה במעמדו של מאמן הכדורסל הישראלי. לירושלים, אשר תמיד היוותה מעין מיקרוקוסמוס של עולם הספורט המקומי, היה חלק נכבד ביצירת המציאות הזו. שבעה מאמנים החליפה הקבוצה בתשע השנים האחרונות. חמישה מהם הוחלפו במהלך העונה. ההשלכות המקצועיות היו ברורות: חרף השקעה של עשרות מיליוני דולרים, במילניום הנוכחי העפילה ירושלים שלוש פעמים בלבד לגמר הפלייאוף. "אם עוזבים את הקבוצה שלנו אנשים ממורמרים, צריך לבדוק למה", מלמד דני קליין סנגוריה על קבוצתו. "יכול להיות שבחוץ מצטיירת תמונה של אנטי גדול שאופף את המועדון, אבל ההפך הוא הנכון. המדד הטוב ביותר זה הקיץ. שחקנים מכל העולם רוצים לבוא לכאן, מאמנים מתים לאמן כאן, קהל האוהדים גדל ונוספים ספונסרים".

אלא שמשיחות עם גורמים אחרים במועדון, עובדים לשעבר ומקורבים נוספים עולה תמונה מעט אחרת. "תחשוב על זה, הרי זה חסר היגיון לחלוטין", אומר אחד מהם. "ירושלים פותחת כל עונה בקושי, לא יודעת בחודש מאי איזה תקציב יהיה לה באוגוסט, ובכל מקרה מבחינה תקציבית מכבי עולה עליה עשרות מונים. בעיקרון, זה אמור היה לפעול לטובתה; היא הייתה צריכה להתנהל בלי לחץ, רק ליהנות ולנסות להפתיע. האבסורד הוא שזו קבוצה לא פחות לחוצה ממכבי. אנשים מגיעים לשם לא מוכנים נפשית, ומתפרקים".

ובמילים אחרות: ירושלים לא השכילה לנצל את היתרונות הגלומים בעמדת האנדרדוג. מדוע? "כל הזמן רק מתעסקים בלחץ שיש במכבי, אבל גם בקלחת של ירושלים קשה מאוד לתפקד", מספר גדי קידר, מאמן הקבוצה בעבר. "הלחץ בא מהתקשורת המקומית, שמשפיעה מאוד על דעת הקהל. בכלל, כל הסיפור של האוהדים שבאים מאהבה, כביכול, זה כבר כמעט ולא קיים. כשהקבוצה לא מעניקה לאוהדים את היכולת שהם מצפים לה, היא סופגת שריקות בוז.

"יש המון מקורבים, המון אנשים שיש להם מה להגיד, המון אנשים שרוצים להיכנס לחדר ההלבשה", ממשיך קידר ואומר. "ויש את הקהילה החילונית הלא-גדולה שנותרה בעיר, שהיא ברובה אוהדת את הפועל קטמון בכדורגל והפועל ירושלים בכדורסל, ושם כולם מכירים את כולם וכולם מרכלים על כולם. ככה שלעיתים קרובות כשהקבוצה קצת נתקעת נוצר בתוכה סוג של כדור שלג, משוב שלילי. בעונה שעברה דן שמיר הסתבך עם הקהל ועזב, וגם לזיו ארז היה לא פשוט. בכלל, אם אין לקבוצה מאמן חזק מספיק, שיודע איך להתמודד עם הדברים, אז זו בעיה גדולה".

עד עזיבתו, כיצד התמודד שמיר עם הסיטואציה המורכבת והצליח לזכות עם הקבוצה בשני גביעים, לאחר עשור נטול תארים מקומיים? "דן החליט מראש שלא לספור אף אחד, ולהתעסק רק בכדורסל", לדברי מקורב למערכת. "זה האופי שלו: דן תמיד היה בטוח שהוא יודע טוב יותר מכולם, ובתקופה שלו בירושלים הוא גם התנהל ככה. זה עבד בהתחלה, הוא ניתק את עצמו מהסביבה ולא נשאב לתוך המערבולת הזו, אבל בעונה השנייה שלו הניתוק הזה הביא להתפוררות פנימית של המערכת ולעזיבה בלתי נמנעת. הבעיה הכי גדולה היא שזו מערכת בוגדנית. כשמתחילות הבעיות, בדרך כלל גם מתחילים הלכלוכים והטינופים".

יו"ר לא צפוי

החתמתו של גיא גודס בירושלים הפתיעה רבים. אילו היה הדבר תלוי באנשי ירושלים בלבד – ובזאת מודה גם דני קליין – כנראה שאדם אחר היה עומד השנה על הקווים במלחה. "היו מחשבות לגבי אפי", אומר קליין, "וכשזה לא הסתייע ניסינו לדבר עם דרוקר. אלמלא התביעה שלו נגד וירטוס בולוניה, הוא היה מאמן את הקבוצה. אף אחד לא חשב על גיא, כי לא האמנו שהוא יבוא. אבל מיד אחרי שהוא נפרד ממכבי נפגשנו איתו, וסגרנו די מהר".

אם כי נכון להיום, גודס בהחלט מספק את הסחורה. "אחרי כל הטיפוסים שעברו בקבוצה בשנים האחרונות, ירושלים הייתה חייבת מאמן סולידי כמו גיא", סבור מקורב למערכת. גודס נאלץ להתמודד בקיץ עם תקציב נמוך בהשוואה לעונה שעברה, אך הכרתו את שוק השחקנים והפעולות המהירות שביצע עזרו לו לקבץ בבירה קבוצה לוחמנית ומלאת תשוקה, שהתחבבה במהירות על אוהדיה. גם גודס עצמו זוכה לקרדיט נרחב ביציעים. "האדם הנכון, בזמן הנכון ובמקום הנכון", מכנה את גודס אותו מקורב למועדון. "גיא נחשב למאמן של שחקנים ומהיום שהוא התחיל להעביר אימונים ראינו שהוא אכן כזה", מספר שחקן בקבוצה. "במובן הזה הוא ההפך מדן שמיר, אבל מבחינת השקט שהוא מקרין הם די דומים".

ואכן, גורס אחד ממאמני ירושלים לשעבר, כדי לשרוד בתפקיד התובעני לאורך זמן יהיה גודס חייב, בראש ובראשונה, לשמור על קור רוח וצניעות. בכך הוא שונה מכמה ממאמני העבר של ירושלים, כמו פיני גרשון, צביקה שרף וארז אדלשטיין, שהיו אנשים מוחצנים יותר. "מה שאהבתי אצל גיא זה שהוא לא יצא בהצהרות אחרי שקיבל את הקבוצה, אלא התחיל לעבוד. הוא לא צריך להצניע לכת ולהגיד שהמטרה של ירושלים היא להישאר בליגה, כמובן, אבל מצד שני הוא גם לא מחפש כל מיקרופון ולא מחפש לעורר מהומות בתקשורת. הוא עושה עבודה טובה בבניית הקבוצה, בעבודה מסביב ובהקניית רוגע".

השאלה היא מה יקרה כשהעניינים יתחילו להסתבך. "יהיה אסור לו להילחם בתקשורת המקומית ובקהל, כי זה יחזור אליו כמו בומרנג", מתרה המאמן בדימוס. "בירושלים, לכולם תמיד יש מה להגיד. הייתי ממליץ לגודס להיות אדיב לכולם, ובמקביל גם תקיף. כי במדרגות של מלחה, ברחוב, באוטובוסים ובקניונים, כולם בירושלים אלופי הידע המקצועי. הוא צריך לשמוע, להאזין באדיבות, אבל לא לקחת ללב".

מנגד, מאמן אחר של הקבוצה בעבר טוען כי הסוד המרכזי להישרדות הוא "יחסים טובים עם דני קליין. דני הוא אדם מורכב מאוד, שרוצה שהדברים יעשו בדרך שלו. אם הוא לא מרוצה ממך אתה לא תמיד יודע, ולפעמים קורא על זה במקומונים. זה לפעמים מאוד לא נעים, אבל זה האיש. את יתר האנשים שמסביב הייתי ממליץ לגודס פשוט לא לספור. שמיר הסתדר בקבוצה כי הוא לא ספר אף אחד אחר. בשורה התחתונה, מי שקונה את אמונו של דני, קונה לעצמו גב רחב וביטחון. ומאמן שמקבל תמיכה מהבוסים ולא צריך להסתכל כל הזמן אחורה ולבדוק מי שם לו רגליים, יכול לתת תוצרת איכותית הרבה יותר".

קשר עם השחקנים

בינתיים נראה כי גודס שומר על מערכת יחסים קרובה לא רק עם קליין, אלא גם עם יתר אנשי הקבוצה. בהתחשב בניסיונם הקודם, בירושלים למדו להעריך זאת. "גיא הוא אדם שקול וסמכותי מאוד", מסכם אחד השחקנים. "מתחילת העונה אי אפשר לזהות אצלו שום סימן מיותר של לחץ. אנחנו מגיעים עד עכשיו מוכנים מאוד לכל משחק, ושני ההפסדים שלנו עד עכשיו, לקאזאן ולבני השרון, היו בעיקר בגלל פציעות ותנאים שלא קשורים אליו. אני מאמין שכל עוד הדברים יתנהלו ככה, בצורה נכונה ושקולה, הדרך להישגים תהיה פתוחה בפנינו". הערב (20:50, ערוץ 10), מול קבוצתו לשעבר מכבי תל אביב, יעמדו גודס וירושלים למבחן האולטימטיבי. ניצחון, ותהיה זו הוכחה ברורה כי השידוך הזה אכן נועד לגדולות.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully