הולכים נגד הרוח

בסוף חודש מאי, קצת לפני שליגת העל הסתיימה, זימן צביקה שרף סגל של 32 שחקנים שיהוו את השלד הרחב של נבחרת ישראל. רשימה ארוכה של שחקנים, מיותם הלפרין ועד אלישי כדיר, קיבלו הזמנה לפתיחת האימונים הרשמית בסוף חודש יולי, כשבתווך ניתנה לשחקנים האופציה להודיע על בעיות שצצו וימנעו מהם מלהופיע במדי הנבחרת. "לא עבר יום, וכבר הצטברו כמעט 10 פניות", מעיד גורם בכיר באיגוד הכדורסל. המאמן צביקה שרף הופתע מכמות השחקנים שביקשו שחרור, ובלית ברירה היה צריך לשבת עם עוזרו רוני בוסאני כדי לצמצם את הסגל ל-17 שחקנים.

לאחר פרסום סגל ה-17 צצו בעיות לעוד שלושה שחקנים. ליאור אליהו לא רצה לשחק תחת שרף, לדרור חג'ג' היו בעיות אישיות וטל בורשטיין נאלץ לעבור ניתוח. "בשלב מסוים צביקה ידע שאם הוא יוותר לכל השלושה, ייווצר מצב שבסגל המצומצם של הנבחרת יהיו שחקנים לא מתאימים", מודה אותו גורם באיגוד. שרף, בצוותא עם איתן רוב, יו"ר הוועדה המקצועית, הצליחו בסופו של דבר לקבל את אליהו. המאמן הלאומי אף הצהיר אחר כך כי "כל השחקנים רוצים להיות בנבחרת", אך בעצם שום דבר לא השתנה מהקמפיינים הקודמים: שחקנים עושים טובה שהם באים, המוטיבציה לא תואמת את מעמד הנבחרת, והכל שוב תלוי ברגליים של טפירו.

בנבחרת, בצדק מבחינתם, מנסים לשדר רעות, אך בין לבין אפשר לזהות מתח לא בריא בין חלק מהשחקנים. כשזומנו 32 השחקנים לסגל, פנו חלק מהמוזמנים לשרף ולאיתן רוב וביקשו מהם לא לבחור בג'יימי ארנולד בתור מתאזרח. "הבקשה שלנו הייתה יותר מלגיטימית", מודה כיום שחקן בנבחרת, "ג'יימי מעכיר את האווירה, וחשוב שאנחנו השחקנים נהיה מגובשים". בנבחרת מתעקשים שהסיבה לבחירתו של כריס ווטסון היא מקצועית בלבד, אך בחדרי חדרים מודים שהסיבה לכך היא בעיקר חברתית.

את המתיחות אפשר היה לזהות גם באימונים. באימון הנבחרת לפני המשחק השני מול בלגיה, למשל, טען רביב לימונד כי המשחק האגרסיבי של גיא פניני חרג מפרופורציות. בין השניים, מספרים, התפתח עימות פיזי שכלל חילופי מהלומות. "אם האימון היה אימון סגור, ולא היו אנשי כדורסל באולם, אחד השחקנים יכול היה לגמור בבית חולים", מודה אותו שחקן שהצדיק את הבקשה לשחרר את ארנולד.

אז מה עשה שרף על מנת לא ליצור מחנאות? התעלם. גיא פניני קיבל על הראש בראיון שאחרי ההפסד לבלגיה כששרף טען שהוא לא מרוכז בכדורסל, ובמשחק לאחר מכן סופסל במשך מחצית. במקביל, מספר הדקות של לימונד צומצם לעומת אלה שקיבל מורן רוט. "אני חושב שבאופן כללי האווירה בסדר בנבחרת, היו לנו עליות וירידות", מסכם המאמן שרף, "בשבוע של המשחקים מול הבלגים, היה לנו שבוע לא טוב גם באווירה וגם ביכולת הכללית, אבל בשבוע אחרי זה באסטוניה האווירה כבר הייתה טובה. נקווה לא לקלקל את זה במשחקים".

בקיצור, גם אם המקרים הבאים הם נקודתיים, הם מעידים על כך שקשה למצוא בנבחרת רוח חדשה, או יותר מדויק: את הרוח הישנה מפעם. גם התלות המקצועית במאיר טפירו נותרה בעינה. במיוחד אחרי ההיעדרויות של דרור חג'ג' וטל בורשטיין, והתעלמות האידיאולוגית של צביקה שרף מאפיק נסים. גם יותם הלפרין עדיין לא מספיק בשביל להוריד קצת מהעול על טפירו. "דקות המנוחה של טפירו הם כדי למנוע את השחיקה שלו", הסביר שרף מדוע טפירו יובש על הספסל במשחק ההפסד לבלגיה לפני כשבועיים. שרף יודע כי טפירו כבר החל להיפצע במהלך העונה האחרונה, והוא צריך אותו במשחקים הקובעים בכושר מלא.

דווקא בשל העובדה שהגוף של טפירו והכושר שלו אינם בשיאם, יש גורמים בנבחרת הטוענים כי זה הזמן של שרף להכניס את רביב לימונד לעמדת הגארד המוביל בנבחרת. האלטרנטיבה השנייה על הספסל היא מורן רוט או יוגב אוחיון, שחקנים שמכניסים טירוף ויכולים להיות האקס פקטור, אך באותו זמן גם שחקנים שקשה להאמין שיוכלו לסחוב את הנבחרת על הגב שלהם כשדברים לא ילכו.

לימונד, אומרים, הוא האיש ששרף צריך לבנות עליו. אותו גארד שב-2004 היה בין השחקנים הטובים ביותר באליפות אירופה לעתודה שממנה חזרה נבחרת ישראל עם מדליית הכסף, ואותו שחקן שהתיאום בינו לבין יותם הלפרין כבר קיים. לימונד צריך לקבל את המושכות לא רק במשחקים הפחות חשובים, הוא צריך להיות שם מההתחלה, ושטפירו ילווה את כל התהליך. "תמיד יש מחשבות האם להמשיך בנבחרת או לא כי זה לא פשוט", אמר טפירו בראיון לוואלה! ספורט לפני הפיינל פור. טפירו יכול בקמפיין להכין לעצמו את האלטרנטיבה, אבל שרף לא ממהר כרגע. "בוא לא נקדים את המאוחר", מתריע שרף, "מאיר ישנו באליפות הנוכחית והוא ישחק כמו שהוא יודע. אחרי האליפות נעשה מה שצריך כדי להכשיר מחליף".

אז על מה תתבסס הנבחרת בקמפיין הנוכחי ואיך היא תראה? "הייתי מאוד רוצה לראות שחקנים שמשחקים כקבוצה ומחפים אחד על השני", אומר שרף, "נבחרת אגרסיבית שמסתירה את הנחיתות בריבאונד". שרף בעצם יודע, לא מעט על פי משחקי האימון, שהנבחרת שוב תהיה בנויה על לחימה וריצה. שוב הכשרון לא יספיק. שוב בהתקפה אין לנו הרבה מה למכור, חוץ מאותו פיק אנד רול בין הלפרין לטפירו. בעוד שבנבחרת בריטניה יוכלו להשתמש ביכולות האינדיווידואליות של לואל דנג, בנבחרת ינסו כל הזמן לרוץ. בגלל זה, למשל, התוכנית של שרף לחמישייה כוללת גם את מתן נאור ולא שחקן יותר כבד בעמדה מספר 3 כמו גיא פניני.

כמו כן, בסיטואציות מסוימות, כשהנבחרת תעבור ללחוץ על כל המגרש, גם עידו קוז'יקרו, שמתוכנן לפתוח בעמדה מספר 4, יפנה את המגרש לליאור אליהו או לחילופין לעומרי כספי. שניים שיכולים בקלות ללחוץ. שרף תרגל דקות רבות הרכב עם אליהו וכספי בחמישייה, והם צפויים להיות שני שחקני הספסל המשמעותיים ביותר בנבחרת.

כבר עתה ברור, לא משנה החמישייה, כי לנבחרת יש בעיה כואבת בריבאונד ההתקפה. בשלושת ההפסדים לבלגיה, איטליה ואסטוניה במשחקי האימון, שלטו היריבים מתחת לסלים ולקחו בממוצע מעל ל-10 ריבאונדים בהתקפה, ומן הסתם יותר מאשר נבחרת ישראל. גם בניצחונות במשחקי האימון, מלבד זה על דנמרק, לא הוכיחו השחקנים כי הם מסוגלים לשלוט בריבאונד, תופעה שמעוררת דאגה לקראת המשחקים.

בהיעדרו של ארז מרקוביץ', שלא יכול היה להצטרף לנבחרת בקיץ הנוכחי, נשארו בישראל עם שלושה סנטרים, כשמתוכם רק יניב גרין הוא סנטר טבעי. אם באליפות אירופה האחרונה גרין התעלה מתחת לסלים כשהיה השחקן הדומיננטי של הנבחרת, עכשיו, כשלצידו נמצאים עמית תמיר שמרגיש יותר בנוח על קו השלוש מאשר מתחת לסל, וכריס ווטסון, יש יותר משקל על כתפיו של גרין. בלי גרין בכושר משופר, לנבחרת יהיו כבר יותר מדי בעיות. וזה גם אחרי שמשקללים את הבית ממנו ישראל צריכה לעלות לאליפות אירופה, מבלי להיזרק לטורניר ההזדמנות האחרונה.

"יש לנו בית לא קל", חוזר שרף באופן קבוע על היחס שלו ליריבות וגם בשיחה איתנו השבוע אמר כי "עומדות מולנו לפחות שתי קבוצות עם מאגר שחקנים טוב ויכולת גבוהה". בסופו של יום, גם אם הנבחרת תציג יכולת לא גבוהה היא צריכה להעפיל לאליפות אירופה. איך עושים את זה? קודם כל משלימים את מה שישראל לא עשתה בשני טורנירי המוקדמות האחרונים, וזה לשמור על הבית. גם לקראת אליפות אירופה 2005 וגם ב-2007 הפסידה הנבחרת בבית, ובשני המקרים הייתה זו נבחרת פורטוגל שעקצה את ישראל.

והפעם? אמנם הפורטוגלים לא איתנו, אבל אם נזלזל בצלפים הבוסנים או בבריטים שחולמים לעשות סנסציה, אז כמאמר משה גרטל, "נוכה שוק על ירך". באופן מעשי, חמישה ניצחונות מבטיחים עלייה, אך גם ארבעה אמורים לעשות את העבודה. המשחק הקשה ביותר צפוי להיות בבוסניה, שם הפסד יתקבל בהבנה. המשחק המרכזי יהיה מול הצ'כים האלמוניים, בפראג. ניצחון על צ'כיה ייתן לנבחרת את מנת החמצן הדרושה כדי להימלט ממשחקי ההזדמנות האחרונה. אבל קודם יש לנו את בריטניה ביום רביעי על הראש. הניצחון הצפוי לא אמור לפתור את הבעיות שהוזכרו כאן.