אתלטיקה קלה

הנציגים הישראלים:

אלכס אברבוך (קפיצה במוט)
איתי מגידי (3,000 מטר מכשולים)
ניקי פאלי (קפיצה לגובה)
היילה סטאין (מרתון)


תחרויות האתלטיקה הקלה הן אירוע השיא של המשחקים האולימפיים. הן יצאו לדרך בשבוע השני ויתקיימו באצטדיון האולימפי שמכיל 91 אלף מקומות. מלבד המרתון, שיתקיים ביום הנעילה, כל אחד מהמקצועות הישראלים האחרים מתחיל בשלב מוקדמות, כאשר 12 הטובים ביותר יעלו לגמר.

5 מושגי יסוד:

גובה מינימום – במוקדמות הקפיצה לגובה והקפיצה במוט, ידרשו המתחרים לעבור גובה שנקבע מראש. מי שיעבור את הגובה יעלה לגמר שיערך יומיים לאחר מכן. במידה ופחות מ-12 קופצים יעברו את גובה המינימום, יצטרפו אליהם הבאים בתור לפי ההישג במוקדמות. גם אם יותר מ-12 קופצים יעברו את הגובה, כולם יעלו לגמר.

ריצה טקטית – ריצות מסלול למרחקים ארוכים במשחקים האולימפיים מאופיינות בדרך כלל בקבלת ההחלטות של הרצים. הזמנים פחות חשובים כאן, והמיקום הוא זה שקובע במוקדמות. בדרך כלל, הרצים הבכירים נוטים להשתרך מאחורי המוביל התורן ולשמור כוחות עד להקפה האחרונה, אז הם מנצלים את היכולות שלהם ופותחים בספרינט.

מרתון – הריצה הארוכה והמתישה ביותר במשחקים האולימפיים קרויה על שמה של עיר יוונית, ממנה יצא בעת העתיקה שליח בריצה לבירה אתונה, במטרה לבשר לבית המלוכה על ניצחון יווני בקרב על העיר. המרחק שהשליח רץ, קצת יותר מ-42 קילומטרים, הוא המרחק של ריצת המרתון.

זיהום אוויר – בייג'ינג נחשבת לאחת הערים המזוהמות בעולם, ותחרויות הסיבולת שבמרכזן הריצות למרחקים ארוכים, עומדות להיות קשות במיוחד לרצים, שהדבר האחרון שיכנס להם לריאות יהיה אוויר נקי.

5.93 מ' – זהו שיאו הישראלי המדהים של אלכס אברבוך בקפיצה במוט. על הנייר זה יכול להספיק למדליה אבל כיום, כשהוא כבר מעבר לשיאו, קשה להאמין שהוא יוכל להתקרב אליו. מצד שני, תוצאה של 5.70 מ' תספיק לו כדי לעלות לגמר אולימפי נוסף, ונסיון העבר מלמד שבמקצוע כל כך טכני, גבהים נמוכים יכולים לפעמים להספיק כדי להפתיע.

לו"ז תחרויות האתלטיקה בבייג'ינג: 15 עד ה-24 לאוגוסט