נקודת ד'אור?

כמו הרבה ילדים בני גילו בארצות הברית של סוף שנות התשעים, ד'אור פישר לא ממש ידע מה הכיוון עבורו. הוא היה גבוה, הוא היה אתלטי, והיתה לו אמא שהגנה עליו כל כך, עד שהיא גררה אותו לארבעה בתי ספר שונים בתקופת התיכון, רק כדי שתהיה לו את הסביבה הטובה ביותר להצליח. לא בכדורסל, בו פישר לא ממש התעניין, אלא בחיים. ואז, כמה ימים אחרי טקס הסיום, ב-1999, פישר החליט ללכת ולגור עם אחותו שבקולומבוס, במטרה להיבחן במכללת צפון קרוליינה הגדולה, "רק כדי לארח חברה לחבר שלי", פישר יטען כמה שנים מאוחר יותר. שם הבחין בו מאמן מכללת NSU, שהציע לו מיד מלגה. "יש לו כשרון משמים לחסום זריקות, זה כמו אינסטינקט אצלו", אמר עליו אותו מאמן, מייק מקונת'י.

השנה היחידה שבילה פישר (26, 2.08) ב-NSU הקטנה היתה בינונית. לאחריה מיהר הילד להמשיך בנדודיו הרגילים, ומתוך געגועים לאימו החליט לעבור למכללת ווסט וירג'יניה, שם שיחק במשך שנתיים, וזכה לקרדיט רב ממאמנו דאז, מאט בראון. "הוא תמיד ידע לחסום, אבל במהלך העונה הוא גם פיתח קליעה טובה מחצי מרחק". פישר סיים את תקופת הקולג' שלו, והתכונן לדראפט 2005, בו היה מועמד להיבחר בסיבוב השני. זה לא קרה. ככל הנראה, זה היה הרגע המכונן בקריירה הקצרה של הסנטר האמריקאי.

אי הבחירה בפישר באותו דראפט אמרה שני דברים - הראשון מעשי, השני ירחף מעליו לאורך השנים הבאות: הוא אחד מיני רבים. סקאוטים של ה-NBA אוהבים לראות אחד משני דברים בשחקני מכללות - אתה יכול להיות מאוד מוכשר עם פוטנציאל שנוגע בשמיים, או מאוד מוכן לליגה. ד'אור פישר לא היה אף אחד מהדברים האלה, ולמעשה, גם היום הוא לא. אז, היותו שחקן מעט אפור בלי הרבה מקום להתפתח מנע ממנו את הבחירה בדראפט. היום, זו בדיוק הסיבה שמכבי תל אביב החתימה אותו. פישר מגיע לתפר שבין יניב גרין למרכוס פייזר – סנטר שני או שלישי, בלי יומרות.

"בסך הכל הוא עשה עונה טובה מאוד בברי. הוא אתלטי מאוד וארוך, אבל אם מסתכלים על הבעיות שלו - הוא לא פיזי בכלל ומתקשה בשמירה מול שחקנים פיזיים. בהתקפה הוא ניזון מריבאונד התקפה וקליעה מחצי מרחק. בהגנה הוא טוב בחסימות מהוויק סייד", אומר איש כדורסל בכיר שמכיר את פישר מימיו בבלגיה, בהתייחסו לסיטואציה אליה מגיע השחקן החדש של מכבי תל אביב. "ממה שאני יודע וממה שהוא הצהיר בעבר, היה לו חשוב להיות שחקן מרכזי ואני חושב שהוא יתקשה בשבע או שמונה דקות למשחק. כרגע, במכבי יש שישה גבוהים, ככה שאני מתקשה לראות אותו משתלב בקלות".

בדרך כלל, שחקנים שלא נבחרים בדראפט נוהגים ללכת לליגת הפיתוח של ה-NBA (ה-NBDL), או לאירופה, במטרה להיות שחקנים מרכזיים. הכיוון די ברור – לשים מספרים טובים כדי להוכיח לאותם אנשים הדורשים הוכחה. אלא שעבור חלק גדול מאותם שחקנים, המטרה הצדדית – ולעתים אף העיקרית – היא שיקום האגו. לא פעם שחקן שרואה את כל הדראפט, רק כדי להתאכזב ביחד עם משפחתו, יעדיף לחתום במועדון יחסית קטן, בליגה יחסית נמוכה, כדי להרגיש כאילו הוא חזרה בעניינים. להיות במרכז תשומת לב. פישר עשה את זה בגיל 23 וחצי והיום, שלוש שנים אחרי, לא ברור לחלוטין האם הוא מסוגל באופיו להיות סנטר שני או שלישי, גם אם מדובר בקבוצת יורוליג.

כשנשאל גורם מקצועי בכיר בקבוצת ברי, ממנה הגיע פישר, לגבי הסנטר האמריקאי, אמר: "יש לו פוטנציאל להפוך בתוך שנתיים-שלוש לאחד מהגבוהים הבולטים באירופה, אבל כרגע הוא רחוק מזה. הוא מאוד מוגבל התקפית והתנועות שלו לסל הן חד גוניות. אתה לא תראה אותו משנה משהו במשחק שלו כדי להתאים ליריבה. מבחינה הגנתית, מדובר בשחקן מאוד יציב שאפשר לסמוך עליו. הוא אחד שייתן את הבלוק ברגע הנכון, יסגור לריבאונד מתי שצריך, ולא תראה אותו עושה טעות קריטית".

אלא שגם לאותו גורם בכיר בקבוצה הבלגית, ברור כי ההעברה הזו מעט מוזרה לשני הצדדים, בעיקר לפישר עצמו. "כרגע הוא עוד לא בטופ האירופי ולא מוכן לקבוצה כמו מכבי תל אביב, עם כל הלחץ שיש מסביב. הרמה האמיתית שלו היא לא בליגת היורוליג. אם הוא היה מגיע לקבוצה מהדרג השני בישראל, כמו הפועל ירושלים נניח, זה היה מתאים, כי שם היה לו צ'אנס גדול יותר להתפתח. בשני משחקים בשבוע, עם לחץ גדול ורצון לתוצאות כמו במכבי, זה לא יעשה לו טוב. ההעברה הזו מפתיעה כמו שההעברה של יותם הלפרין לאולימפיאקוס הפתיעה את מכבי: מדובר בשני שחקנים שמגיעים לקבוצות שלא באמת צריכות אותם, ולשניהם זה רק יפגע בקריירה".

פישר, חשוב לזכור, הוליך בעונה שעברה את הליגה הבלגית בריבאונדים (10.8), בחסימות (2.7) ובנקודות מדד (24). בנוסף לכך קלע 14.2 נקודות בממוצע. הסנטר, שעבר גם בפולין (ולוצלאבק) ובגרמניה (אולדנבורג), עשוי למצוא את הנחמה בתכונה הבולטת שלו, זו שקשה שלא להזכיר כשמדברים עליו או עם אנשים שמכירים אותו: מדובר בשחקן עם אוריינטציה הגנתית. בקו הקדמי של מכבי תל אביב העונה, שכולל את ליאור אליהו (אם יישאר), מרכוס פייזר, אסטבן באטיסטה, רודני ווייט ויניב גרין, יש רק שחקן אחד ששומר, והוא האחרון ברשימה. זו, ככל הנראה, גם הסיבה להבאתו של הסנטר האמריקאי. בניגוד לרודני ווייט, פוטנציאל עצום – לטוב ולרע כאחד – אצל ד'אור פישר אתה פחות או יותר יודע מה תקבל, גם אם לא מדובר בגדולות ובנצורות. במכבי תל אביב הנבנית זה לא דבר של מה בכך.

ד'אור פישר, תחנות בדרך:
2001-2002 - מכללת NSU
2002-2003 - ישב שנה מחוץ למגרשים בגלל מעבר קולג'ים
2003-2005 - מכללת ווסט וירג'יניה
2005-2006 - ולוצלאבק (פולין)
2006-2007 - אולדנבורג (גרמניה)
2007-2008 - ברי (בלגיה)