44 שנים חיכו בספרד לתואר מנבחרת הכדורגל שלהם. כל אותם שנים היתה נבחרת שם נרדף ל"לוזריות", כזו שיש לה כישרון, יופי ויכולת, אבל גם מנטליות דפוקה. אפילו את מונדיאל 1982, אותו אירחו הספרדים, הם גמרו בדמעות.
אז מה נשתנה ביורו הזה מכל הטורנירים שקדמו לו? הכל. כמו תמיד, ספרד הפגינה כדורגל שובה עין בשלב הבתים, ואז ברבע הגמר ניצבה מול איטליה, אלופת העולם. אמנם לספרדים רעדו קצת הרגליים, אבל אחרי שעברו את האזורי בפנדלים, אפשר היה להרגיש את השינוי באוויר. והנה, בגמר מול גרמניה, אחת הנבחרות הכי מצליחות בכל הזמנים, ספרד שלטה, שיחקה יפה ומהיר, וניצחה 0:1 משער של פרננדו טורס (33). ווינרים.
בראש החוגגים עמד ראש ממשלת ספרד, חוסה ספאטרו, שהיה נרגש וגאה כאחד השחקנים: "אני מאושר. לא דיברתי עם השחקנים אבל ראיתי שהם שמחים, נרגשים וצועקים. עבורי זו היתה זכות להיות יכול לבוא לכאן, אני ראש הממשלה הדמוקרטי הראשון שזוכה לראות ניצחון כזה ולא אשכח זאת לעולם", אמר ספאטרו. "לדור שלי היתה הזכות לראות ניצחון כזה, אך זו רק ההתחלה. עכשיו המטרה היא המונדיאל. אנחנו יכולים לעשות את זה".
הרגע המרגש של הערב התרחש מעט לאחר הנפת הגביע, כשסרחיו ראמוס החליט לחלוק את הרגע ההיסטורי עם אנטוניו פוארטה, חברו לנבחרת האולימפית שמת על המגרש בתחילת העונה. השניים גדלו ואף שיחקו יחד בקבוצת הנוער והבוגרים של סביליה, עד שהבלם הבין לאומי הצטרף לריאל מדריד. ראמוס עטה על עצמו את החולצה עם המספר 16 על הגב בצירוף פרצופו של פוארטה, כשמתחת לה הכיתוב: "תמיד איתנו". יפה לראות איך ברגעים בהם שמחת ההווה יכולה להשתלט עליך ולהוציא ממך כל טיפת אנושיות, יש שזוכרים גם את העבר.
גביע זה טוב ויפה, אבל אנחנו עדיין קטאלונים
ספרד היא מדינה בה החבלים השונים מקיימים אוטונומיות נבדלות, ויש בה קבוצות אתניות השואפות לעצמאות. כיצד הזכייה ההיסטורית ביורו התקבלה בקרב התקשורת בבירה מדריד, בחבל קטאלוניה ובחבל הבאסקים? ובכן, כמה צפוי שבבירה יתענגו על ההישג ואילו הקטאלונים ינהגו באופן מאופק יותר.
התקשורת המדריד ייצגה את הממלכתיות. "אל פאיס" יצא בכותרת "סוף סוף אלופים. טורס הוא הגיבור הלאומי החדש". העיתון ו"אס" מרח את תמונת השחקנים החוגגים על כל השער של אתר האינטרנט שלו. "מארקה" יצא מגדרו עם "מלכי אירופה. ספרד החזירה לעצמה את התואר לאחר 44 שנים, הודות לשער של טורס. רק חוסר מזל מנע מהתוצאה להיות גבוהה יותר".
בעיתוני הספורט הקטאלונים היו מעט רגועים יותר, אך הקפידו לתת את הכבוד הראוי לנבחרת. ב"דיאריו ואסקו" הקטאלוני אמנם העניקו את הכותרת הראשית לזכייה ההיסטורית, אך לא נחספו בסיקור, והקדישו חלק נרחב ממנו לצ'אבי, יקירם, שהיה אחד הבולטים במגרש.
כמו כן, באתר sport.es, גם הוא מחבל קטאלוניה, קיבלה הנבחרת את מירב דף הבית, אך גם אצלם זכה צ'אבי המקומי למחמאות ולאייטם נפרד, שמהלל אותו וקורא לו "המנצח על התזמורת", בעוד סיקור המשחק היה מעט אובייקטיבי, ולחגיגות הגדולות לא ניתנה במה מרכזית. ב-"אלמונדו דפורטיבו" הקדישו את דף השער לזכייה הגדולה, אך הכותרת השניה כבר היתה שייכת לברצלונה, ולליאו מסי, שהביע את רצונו לראות את רונאלדיניו בקבוצה גם בשנה הבאה. זכיה היסטורית בגביע אירופה זה תמיד נחמד, אבל צריכים לחזור לשגרה ולהתעסק בעיקר.