פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        הבעת אימון

        כמעט כל צדדיו של דורסמן עלו לדיון העונה, למעט משנת הכדורסל שלו. מהי באמת תורת האימון, התרגילים, ההגנה, אותם הנחיל לחולון?

        למיקי דורסמן היתה תכנית משחק ברורה לקראת חצי גמר הפיינל פור מול נהריה, והוא הגיע איתה לאימונים שקדמו למשחק. לאחת המשימות העיקריות שהוא סימן במחברת, ואותה הוא הראה לשחקנים באימונים קראו לאשאנטה ג'ונסון, הפורוורד הורסטילי של נהריה. לאורך התרגולים שקדמו למשחק ביום שלישי, דורסמן הדגיש בפני שחקניו את המטרה לעצור את ג'ונסון ועל ידי כך לנצח את נהריה כולה. ואכן, ההגנה של חולון דחקה את ג'ונסון מחוץ למשחק, והוא קלע 5 נקודות בלבד וגם הן בגארבג' טיים. חולון, כידוע, עלתה לגמר.

        זאת היתה רק הצצה קטנה לתורת האימון של מיקי דורסמן, להזכירכם מאמן העונה. להזכירכם, זה שכולם צחקו עליו כשמינה את עצמו למאמן מעצם היותו הבעלים. מתברר, שלדורסמן יש משנה סדורה לגבי אימון כדורסל. לא, לא מדובר במאמן גדול, אבל במאמן שיודע מה הוא רוצה, כיצד לתכנן זאת, ואיך להוציא זאת לפועל. בעברו, דורסמן אימן קבוצות נוער, קבוצות קולג'ים בארה"ב והיה במשך ארבעה חודשים בלבד עוזר מאמן מכבי ראשל"צ, אך למעשה לא יודעים כמעט מאומה על המאמן שבו. כמעט כל צדדיו של דורסמן עלו לדיון העונה, למעט משנת הכדורסל שלו. כיצד הבעלים מאמן את שחקניו? מהם התרגילים ושיטות ההגנה של הבוס, וכמה זה משפיע על הסגל הכל כך מוכשר שלו?

        הכנה והגנה

        למרות היותו איש עסוק, שמאמין קודם כל בכוחה של קבוצתו, הבסיס העיקרי עליו נשען דורסמן המאמן הוא סקאוטינג מדוקדק. למידת היריבות לא באה על חשבון הביטחון בכוח שחקניו, אלא ביחד. מתחילת העונה דורסמן נוהג ככל מאמן אחר בליגה, עם אסיפות וידאו כלליות לפני האימונים המסכמים, שעל הקלטות אמונים העוזרים שלו, צביקה רוזנברג ועופר חרותי. כך דורסמן מנסה ללמד את שחקניו קצת על התרגילים של היריבה, ושיטות המשחק שלה. מערך הסקאוטינג שלו מתחיל לעבוד כבר למחרת המשחק התורן, אז הבעלים, סליחה המאמן, בונה כבר תכנית משחק לשבוע הבא וליריבה הבאה.

        לאימונים דורסמן עצמו מגיע עם ניירת שאותה הכין מראש לפי היריבה ועליה משורטטות התכניות הטקטיות שעל הקבוצה ליישם. יותר מפעם אחת העונה ידע דורסמן איזה שחקן בדיוק לעצור על מנת לנצח את היריבה, קצת בניגוד לדעה הרווחת על משחק ההגנה הרעוע של חולון. לא רק במקרה של לאשאנטה ג'ונסון. עוד דוגמה מהמשחק מול נהריה לאלתורים של דורסמן, היתה כשהכניס לראשונה לחמישייה שלו מזה זמן רב את טוני ווישהאם במקום טריי סימונס, וזה על מנת לעצור את ג'ון גילכריסט. כשזה לא הצליח, הוא עבר לתוכנית ב', עצירתו של ג'ונסון.

        תנועה וחסימה

        אחת הטענות הרווחות כנגד משחקה של חולון היא שאין לקבוצה יותר מדי תרגילים. הטענה הזאת נכונה, אבל עם סייג קטן: דורסמן עושה זאת, בין היתר, מתוך ההבנה כי את ההתקפה שלו לא כדאי לדכא. התנועה במשחק של חולון היא כלי מפתח, ויש אימונים בהם דורסמן נוטה לתת לשחקניו להריץ התקפות. את שחקניו קשה מאוד לעצור, ולכן הוא דורש מהם באימונים ובמשחקים תנועה בלתי פוסקת. ואכן, חולון רצה בכל הזדמנות, לפעמים גם אחרי סל של הקבוצה היריבה, כשאחד הגארדים הוא שמוביל מעבר במשך זמן רב מהמקובל. לאחר מכן הוא מתערב ומסמן לשחקנים מה לא נעשה נכון, וחוזר על התרגיל. אולי זה לא מספיק יסודי, אבל יש כאן ניצול נכון של יתרונות הסגל.

        כך בנה דורסמן את שיטת המשחק של קבוצתו, הבנויה בעיקר על ריצה. ומה קורה בהתקפה עומדת? יש שני תרגילים שבהם דורסמן נוהג להשתמש. הראשון, בידוד של אחד מהזרים האתלטים שלו, טאקר, סימונס, קמפבל ווישהאם מול היריב, כשהוא יודע שהם ינצחו את הקרב הזה כמעט בכל יום נתון. אם, למשל, עומד מולם יריב חזק פיזית, כל אחד מהארבעה יטריף אותו עם סל מחצי מרחק על הפרצוף. אגב, מאז הגעתו של אלטון בראון, דורסמן נוהג להשתמש בו גם כשחקן של בידוד, הפעם באיזור קו העונשין. התרגיל השני שדורסמן משתמש בו הוא חסימות לקלעים, חסימות שלפעמים נראות קצת מוגזמות. במשחק חצי הגמר מול נהריה ניצפה טריי סימונס מקבל ארבע חסימות מאריק קמפבל, לפני שהחליט שזה הזמן לעלות לשלשה.

        ריבאונד ופסיכולוגיה

        דורסמן אולי לא מאמן גדול, אבל הוא, כאמור, שם דגש ענק על ניצול היתרונות היחסיים של חולון. למשל, ריבאונד התקפה. קצת אחרי שהסגל של חולון החל להתגבש, גילה דורסמן את היתרון הגדול ביותר שלו על שאר קבוצות הליגה: ריבאונד ההתקפה. ההתגלות באה מספר ימים אחרי שחזר לאמן בעקבות פרשת החזיז. עד אותה הארה, לחולון היה יתרון על הקבוצות היריבות בריבאונד ההתקפה, אך הוא לא נוצל ולא היה מורגש. מאותו רגע, ערב ניצחון הבית על מכבי תל אביב מול אולם הפחים הריק, החל דורסמן לכתוש את ליגת העל. השיטה בנויה על כך שבכל חמישייה של דורסמן נמצאים לפחות שניים מארבע משאבות הריבאונד: טאקר, קמפבל, ווטסון ובראון. דורסמן בונה על כך שלפחות אחד מהשניים יהיה מתחת לסל בכל התקפה. תודו שזה עובד.

        כיאה למאמן שנותן יותר ביטוי לכשרון של השחקנים מאשר לתרגילים שהוא בא איתם מהבית, דורסמן עוסק לא מעט במרכיבים הפסיכולוגיים והפרסונליים. בתחילת העונה, כשדורסמן ישב עם דני גוט וליהק את הסגל של הקבוצה, הוא בנה אותו אמנם לפי תקציב שכל מאמן בליגת העל היה חולם עליו, אבל גם על פי אמות מידה של מאמן עם חשיבה. דורסמן לקח בחשבון שהוא מביא לקבוצה שחקנים בעלי אגו גדול, שחקנים שלקחו תארים של מלכי סלים בליגות שלהם, ולכן ברר בקפידה את האופי. דורסמן חיפש שחקנים ללא בעיות עבר, עם עדיפות לשחקנים שלא לקחו כמעט תארים.

        בשורה התחתונה, זה הצליח: בחולון התלכדה חבורה רעבה, מרכיב חשוב מאוד בספורט. כבר באימון הראשון דורסמן אמר להם ש"אף אחד לא יחשוב שהוא בא לשחק 40 דקות בערב. יש עוגה של 200 דקות ואתם 12 שחקנים, נחלק את העוגה ככה שהקבוצה תצליח". גם אם איננו טקטיקן גדול, דורסמן הצליח לגרום לסגל שחקניו לשים את האגו בצד. דוגמה לכך התרחשה בחצי הגמר מול נהריה, כשמאליק דיקסון, שחקן של 30 דקות לערב בכל קבוצה אחרת, שיחק 30 שניות. במקום לראות את דיקסון עצבני, קיבלנו בחור חייכן שחוגג את הניצחון של הקבוצה שלו.

        כבוד והערכה

        הראיה הכי טובה לכך שמיקי דורסמן הוא מאמן ראוי וטוב מגיעה מהצורה שהשחקנים שלו מתייחסים אליו. פעמיים מתחילת העונה דורסמן לא הופיע לאימונים לפני משחקים, וחולון הפסידה. בפעם הראשונה, כשהוא איים לעזוב את הקבוצה בעקבות פרשת החזיז, בפעם השנייה לפני המשחק בנהריה בסיבוב השלישי (דורסמן נעדר מהאימון המסכם בגלל מחלה). יש שיגידו שמדובר בצירוף מקרים, אך באותם אימונים הרשו לעצמם שחקני חולון להיות פחות דרוכים. האם זה אומר משהו לקראת גמר הפיינל פור מול מכבי תל אביב?