הטבלה לא משקרת

המספרים מדברים בעד עצמם: אין ריבאונד, אין שלשות ואין הכנה מוקדמת. אם מכבי ת"א שוב תצליח לגנוב את האליפות, זה יהיה עוול לליגה

תשעה הפסדים בעונה אחת, ארבעה הפסדים רצופים והרבה מאוד לחץ, כל אלה הנתונים היבשים שהופכים את העונה של מכבי תל אביב לאחת העונות הגרועות בהיסטוריה שלה בליגה. מכבי מעולם לא הפסידה תשעה משחקי ליגה באותה עונה, וככל הנראה לא תסיים את העונה במקום הראשון, ובמצב אפשרי גם לא במקום השני. מתוך 54 העונות בתולדות ליגת הכדורסל, רק שבע פעמים מכבי תל אביב לא סיימה במקום הראשון, ומתוך שבע הפעמים הללו, רק פעם אחת היא זכתה באליפות בסיום העונה, ב-1998/99. פעמיים בהיסטוריה מכבי סיימה במקום השלישי, ובפעמיים האלה, בעונות 1992/3 ו-1964/5, איבדה מכבי את האליפות. אגב, נתון היסטורי שממנו מכבי יכולה לשאוב עידוד הוא שהיא איבדה את האליפות רק בעונות בהם הפועל תל אביב סיימה מעליה, דבר שלא יקרה העונה.

טוב לדעת (מקודם)

מדרסים בהתאמה אישית בחצי שעה - ואתם יוצאים לחיים חדשים

לכתבה המלאה

לא מכירה את היריבות

תשעת ההפסדים של מכבי תל אביב העונה מלמדים באופן ברור שהקבוצה של צביקה שרף לא מגיעה מוכנה ליריבות שלה. נראה כאילו מכבי עוד לא השלימה שיש העונה קבוצות בישראל שמסוגלות לנצח אותה, ולכן ממשיכה לספוג הפסדים צורמים. הנתון הבולט ביותר שמלמד על חוסר המוכנות של מכבי הוא העובדה כי בשישה מתוך תשעת ההפסדים שלה העונה, נכשלה מכבי לחלוטין בעצירת ספק הנקודות הבולט של היריבה שלה. לא האקס פקטור הידוע לשמצה מנצח את הצהובים, אלא דווקא הכוכבים הגדולים ביותר של היריבות של מכבי חוגגים.

כך עשו מאיר טפירו ואנדי איבי, כוכבי בני השרון, כך עשה בראיין טולברט, הסקורר של עירוני רמת גן, פי ג'יי טאקר האתלטי של הפועל חולון, אשאנטה ג'ונסון היעיל מנהריה וסטיב בארט מאשקלון. כל השחקנים הללו הם הדבר הראשון שמאמנים בליגת העל מחפשים לעצור, אך במכבי נתנו לכל אחד מהם לקלוע מעל 20 נקודות וליצור את המשחק שלו בדרך לניצחונות מרשימים על הצהובים.

הריבאונד, הריבאונד

כשמכבי הייתה דומיננטית בתחילת שנות ה-2000 ובסוף שנות ה-90, הדעה הרווחת הייתה שהדרך לעצור אותה היא על ידי קצב משחק איטי שימנע ממנה לקלוע הרבה נקודות. העונה הזאת שברה את המיתוס, בחמשת מתוך תשעת המשחקים קלעו היריבות של מכבי מעל הממוצע העונתי שלהן, וכך ניצחו אותה. אז איך דווקא מול מכבי קולעות היריבות כל כך הרבה? הסיבה בין היתר נעוצה ביותר הזדמנויות בהתקפה. בשבעה מתוך תשעת ההפסדים ניצחו היריבות בריבאונד ההתקפה, בהפרש ממוצע של חמישה ריבאונדים למשחק. מדובר בחמש התקפות יותר שזוכות לה היריבות. פעם מכבי הייתה חיה על הריבאונד בזכות משחק הגבוהים המצוין שלה, אך נראה כאילו בעונה הזאת הזרים של ליגת העל כבר לא מפחדים מטרנס מוריס, ניקולה וויצ'יץ' ואסטבאן באטיסטה. עוד סיבה שהקבוצות מגיעות ליותר הזדמנויות מול מכבי נעוצה באיבודי הכדור הרבים של הצהובים, שבהפסדים מאבדים 4.5 כדורים יותר מהיריבות.

לא פוגעים מחוץ לקשת

אחת הדרכים שעזרו למכבי לדרוס את הליגה בעבר הייתה יצירת מומנטום דרך קליעת שלשות. בקבוצה בה משחקים קלעי שלשות מעולים כמו דיוויד בלותנטאל, דרק שארפ, יותם הלפרין ו-ונטיגו קאמינגס היתרון היה אמור לגדול, אבל יותר מדי פעמים הכדורים פשוט בורחים החוצה. בהפסדים של הצהובים האחוזים צונחים, כשהקבוצה זורקת 20 פעמים מחוץ לקשת וקולעת רק 6 (בסך הכל 30 אחוז). ב-6 מתוך 9 ההפסדים גם היריבה של הצהובים קלעה יותר שלשות ממכבי, כשרק ב-4 משחקים מתוך ה-9 מכבי זרקה פחות מהיריבה.

מי יגנוב ממי את האליפות?

מאז שהגיח לעולם הכדורסל הישראלי הפיינל פור בעונת 2005/6, הייתה הרגשה כאילו העובדה שמכבי יכולה להפסיד את האליפות בערב נתון אחד תעשה עמה עוול. העונה הסיפור הפוך. השנה נראה כאילו מכבי תהיה זקוקה לנס בערב אחד, כי ככל שזה נראה - סדרת משחקים תעשה עמה רע. הקבוצות היחידות שמכבי לא הפסידה להן העונה בליגה הן הפועל ירושלים, גלבוע/עפולה ומכבי ראשון לציון, כששתי האחרונות עוד צריכות לשחק משחק אחד מול הצהובים. כשמכבי מפסידה ליותר מחצי ליגה, נראית מגוחכת בכל אחד מההפסדים, באה לא מוכנה, מזלזלת בכל משחק ומפסידה בקטגוריות שבהם הייתה שולטת בעבר ביד רמה - אין ספק שהעוול יהיה אם מכבי תל אביב תגנוב איכשהו את האליפות.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully