פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        אתה החוליה החלשה. שלום?

        אחרי הפיטורים של ג'ונסון מדאלאס, בודקים כותבי וואלה! אם מדובר במהלך מוצדק, ומי עוד צריך לקחת מספר בלכשת האבטלה

        ארבע קבוצות כבר נופשות בים, לאחר הדחות מהירות בסיבוב הראשון. פיניקס הודחה בידי סן אנטוניו, דאלאס בידי ניו אורלינס, דנבר בידי הלייקרס, וטורונטו בידי אורלנדו. כל ארבע המודחות קיוו לריצת פלייאוף ארוכה, וכשהאכזבה שכזו מוגשת לאוהדים, לפרשנים, לג'נרל מנג'רים ולבעלי הקבוצות, הכסאות של המאמנים, מייק ד'אנטוני, אייברי ג'ונסון, ג'ורג' קארל וסם מיצ'ל, בהתאמה, התחילו להתנדנד. התפנינו לבדוק את תפקודם של ארבעת המדוברים, ולענות על השאלה מי מהם צריך לשלם על הכשלון במקום עבודתו. בינתיים מאמן המאבריקס אייברי ג'ונסון כבר קיבל הודעה על פיטוריו.

        בשבחי הכסאות המוזקלים (אסף רביץ)

        אם יש משהו לקחת מהסיבוב הראשון המשונה שעובר עלינו הוא חשיבותם של המאמנים. לא שלא ידענו זאת, אבל הפעם העניין מסומן בטוש צהוב זוהר. תראו איך דטרויט ובוסטון, שתי קבוצות גדולות עם מאמנים מפוקפקים, מסתבכות בסיבוב הראשון, ותשוו עם מה שעשו הספרס והלייקרס, עם מאמני העל שלהן. לא מספיק שלקבוצה יש כלים, היא צריכה מאמן שיידע לנצל אותם, ובסיבוב הזה ראינו היטב שמדובר במצרך נדיר.

        וזו בדיוק הבעיה - אם קבוצה רוצה מאמן שמביא אליפויות, אין לה היכן לחפש. ברשימת המאמנים הפעילים יש בדיוק ארבעה שהובילו קבוצה לטבעת, ושניים מהם הם פט ריילי ולארי בראון, שלא נראה שנותר להם מה להציע. השניים האחרים, פופ והזן מאסטר, מתכוונים להמשיך לשלוט בליגה בזמן הקרוב, עד שמישהו יבצע הפיכה אלימה. זו הסיבה שקבוצות צריכות לחשוב פעמיים לפני שהן משחררות מאמנים צעירים שכבר עברו תקופות טובות. את מי בדיוק דאלאס תביא עכשיו במקום ג'ונסון? מסתובבים בשוק עוד מאמנים שהגיעו לגמר וניצחו את הספרס בפלייאוף? יש מישהו פנוי עם פוטנציאל גדול יותר להפוך למאמן בכיר?

        ולמרות זאת, אני בעד הכסאות המוזיקליים שהתחילו בשבועות האחרונים. דאלאס הייתה חייבת לפטר את אייברי, כי משהו בקבוצה שהוא בנה נגמר, והשינוי היה חייב להגיע. גם ד'אנטוני, מיצ'ל וקארל חייבים ללכת. לא צריך לזלזל בבורסת השמות הפנויים בשוק, רובם נמצאים שם בגלל תקופה רעה שגורמת לנו לשכוח דברים יפים מאוד שהם עשו. ריק אדלמן נראה כמו מאמן גמור בשנתיים האחרונות שלו בסקרמנטו, אך ברגע שקיבל את יוסטון הוא חזר לטופ, ואין סיבה שזה לא יקרה לריק קרלייל, שמתאים לדאלאס. שיקגו יכולה להיות שידוך מוצלח לאייברי, וד'אנטוני תפור על טורונטו. גם יכול מאוד להיות שמארק ג'קסון וטום תיבודו יתבררו כהברקות. וזה עוד לפני שנפתחים לשוק האירופי. חלק מהשמות האלה יהפכו למאמנים הגדולים של הדור הבא, שמסוגלים להחזיק קבוצות בטופ במשך עשורים שלמים, הם רק צריכים להשתפשף, למצוא את הקבוצה הנכונה ולקוות לטיפת מזל.

        לשנות את אווירת הקרחאנה (דן לזר)

        אתמקד במאמנים של פיניקס ודאלאס, מכיוון שזו כתבה רצינית ואיננו עוסקים בבדיחות עלובות. כלומר בדנבר. במדי המאבס והסאנס משחקים שחקנים מלהיבים, אך זה משהו שאי אפשר להגיד על מאמניהם. אם הכוכבים הם שוויץ, המאמנים נראים יותר כמו הנגב.

        פיניקס שיחררה השנה את שון מריון בשביל שאק, במה שנתפס כהזדמנות האחרונה למצות את הפוטנציאל ולקחת את האליפות הנכספת. בפועל, הסאנס זחלו אל הפלייאוף ועפו באופן מביש מול סן אנטוניו, שעם כל הכבוד לשלישייה המובילה שלה, הצוות המשלים שם מורכב משחקנים כמו קורט "כבר נעצמה לי עין" תומאס, רוברט "אלוף מגורים לאבות" הורי, וברנט "נולד לי נכד רבא" ברי, ושיטת המשחק שם עוברת לה מהאק-אה-שאק אחד למשנהו.

        והכי מרגיז הוא שלמרות הירידה בכושרו של נאש והבעיות המובנות ברוסטר, הסאנס עדיין הצליחו להפסיד את המשחק הראשון ואת שאר הסדרה בגלל איבוד עשתונות כללי של ד'אנטוני, שנראה לפעמים שאם היו קושרים לו חגורת צניעות על הפה, ושחקניו היו עושים מה שבא להם, התוצאות היו יכולות להיות טובות יותר. נדמה שהקונספט שעם מריון פיניקס לא תיקח אליפות אינו נכון, וד'אנטוני עצמו הוא החוליה החלשה.

        המקרה של ג'ונסון שונה, אך לא בתוצאה. ג'ונסון, להבדיל מד'אנטוני, לא ביצע בניהול המשחקים של דאלאס טעויות פאטאליות ומביכות, אך הוא אחראי ישירות לפרמטרים רבים שהופכים אותו, כמאמן, לאחראי לכישלון ומצדיקים את הפיטורים. ג'ונסון היה האחראי לאיבוד העשתונות בשנה שעברה מול הלוחמים מגולדן סטייט, וכבר אז אפשר וצריך היה להאשים אותו בכך שלא מצא פתרונות יצירתיים לבעיות המאץ' אפ שלפניו. מארק קיובן גילה נאמנות בנותנו לג'ונסון הזדמנות נוספת, אבל המאמן הצעיר שוב לא השכיל להביא לפלייאוף את שחקניו בכושר נאות, לא הפיח בהם רוח ואמונה ביכולתם, לא הצליח לחבר בזמן את ג'ייסון קיד ולסיכום, כמאמר המימרה "פני הדור כפני הכלב" – פני דאלאס כפניו של ג'וש "אחי, תן לעשן בשקט" האוורד. כל אלו הם אשמתו הישירה של ג'ונסון, וכדי לשנות את אווירת הקראחנה הזו, צריך מאמן חדש.

        אין מישהו טוב יותר מד'אנטוני (גיל קדרון)

        נתחיל מהסוף - כל ארבעת המאמנים נכשלו כשלון חרוץ העונה. ד'אנטוני כבר ארבעה פלייאופים לא מצליח למצות את הפוטנציאל מהסגל הכשרוני שלו, ג'ונסון מחזיק במאזן פלייאוף עלוב של 12:3 מאז שהוביל 0:2 על מיאמי בגמר, קארל הנהיג קבוצה שולחת רסן וחסרת כל משמעת לתצוגה בזיונית, ומיצ'ל לא השכיל לנצל את חולשת המזרח הבינוני על מנת לחלוף על פני אורלנדו.

        נתחיל משלושת האחרונים. הקבעון והאובר-קואצ'ינג של ג'ונסון הובילו להחלטה נכונה של קיובן, כי אחרי שלוש התפוררויות הגיע הזמן ללכת בכיוון אחר. הבעלים של דנבר אמר לפני משחק 4 שגם אם הנאגטס יובסו ב-100 הפרש מקומו של קארל מובטח, ועל כך לא ניתן אלא לדפוק את הראש בקיר, כי כשהשחקנים שלך לא מתיימרים לשמור או למסור, אתה צריך לקבל בעיטה בעכוז. ג'רי קולאנג'לו, מצידו, שקל לפטר את מיצ'ל הבינוני כבר בעונה שעברה, אולם נמנע מכך משום קרבתו של המאמן לכריס בוש. עכשיו זה הזמן להתעלם מהסנטימנטים, ולהביא מישהו שייתן לחוזה קלדרון את המושכות ויידע להוציא יותר מהבאסט אנדריאה בארניאני.

        הסוגיה המרתקת היא ד'אנטוני, אותו רוצים לראות אוהדי ועיתונאי פיניקס בחוץ, אולם הצפייה במשחק החמישי שכנעה אותי שאין לשמשות, כרגע, אופציה טובה יותר מאחורי הקווים, למרות הצורה בה הובך בידי מאסטר פופ. במשך ארבע עונות ושלושה משחקי פלייאוף השתמש ד'אנטוני בתרגיל אחד בלבד, הפיק אנד רול בין נאש ואמארה, גם כשהספרס עצרו אותו שוב ושוב. מאידך, התאמות הגנתיות היו עבורו מילה גסה.

        והנה, הפלא ופלא, בשני המשחקים האחרונים הפך ד'אנטוני את בוריס דיאו למרכז ההתקפה, ולאיש למשימות מיוחדות בהגנה, בהצלחה לא מבוטלת. ולאור ההזדקנות של נאש, המגבלות של שאקיל, והאגו המתפוצץ של האיש והרמזור ההגנתי, אמארה, ולאור העובדה כי אין בשוק מי שיכול לתפוס את מקומו בהצלחה, צריך קר להשאיר את ד'אנטוני במקומו. הוא הראה שהוא מסוגל לבצע מהפכה תפיסתית.

        אם בקיץ הקרוב יישלח ברבוסה בתמורה לרכז מחליף ומספר 3 אמינים, המטלה של ד'אנטוני תהיה להכניס עוד כמה אספקטים להתקפה שלו: משחק פוסט של אמארה ואוניל (כפי שדורש ממנו סטיב קר), ריכוז מהפוינט-פורוורד של דיאו, וגם פיק אנד רולים, שיעילותם תגבר כששכיחותם תפחת. לכולם תהיה הזדמנות להסתגל לתפקידם החדש, ועם קצת מזל יוכלו השמשות להחשיב עצמם שוב כמועמדים לאליפות.

        חסרונותיו של ד'אנטוני ידועים ומוכרים, אולם הטרייד של הדיזל שינה לחלוטין את אופי הקבוצה באמצע העונה, ועל הדרך תקע את הגמישות הניהולית של קר לשנתיים הקרובות, כך שלא נותרו לו הרבה ברירות, מלבד לבלוע את הכבוד, ולהשאיר את המאמן איתו התעמת לא אחת במהלך העונה.

        כולם הביתה (עומר דיקמן)

        עקב שמרנות אמריקאית מטופשת, הסיכוי למנות מאמן לא מוכר, או חלילה מישהו מאירופה, שואף לאחוזי הקליעה של דוראנט. התוצאה היא ששוק המאמנים האמריקאים מורכב מבערך 40 מאמנים וג'נרל מנג'רים שמשחקים ביניהם בגירסה מאותגרת כלשהי של משחק הכיסאות, ובשנה שבה כל השמות הגדולים תפוסים, עולה התהייה מה בעצם הטעם להחליף לא יוצלח אחד ברעהו.

        נכון, אין ספק שקארל נכשל כישלון חרוץ בדנבר, שמיצ'ל לא מצליח ולא יצליח להרים את טורונטו מדרגה נוספת, שג'ונסון נופל שנה אחרי שנה באותם המקומות, ושד'אנטוני שבר שיאי פתטיות בפלייאוף האחרון, אבל סביר להניח שהתוצאה של פיטורי ארבעת המוקיונים תהיה החלפתם במוקיונים אחרים, כאלו שיעשו פחות או יותר את אותו הדבר. זה עד כדי כך לא משנה שבאותה מידה יכולים לזרוק את ארבע השמות האלו לכובע ולתת לכל אחת מארבעת הקבוצות לשלוף פתק, והמנג'ר היחיד שירוויח מהאירוע יהיה זה שיקבל את הכובע.

        אלא שדווקא מהסיבה הזאת אפשר וצריך להעיף את ארבעתם לקיבינימט. החלפת מאמן היא קודם כל זעזוע של המערכת, ולפחות בקרב שלושת מודחות המערב (דאלאס, פיניקס, דנבר) עושה רושם שרק ריסט כללי יציל את המצב. הפלייאוף האחרון הבהיר באופן סופי שהשיטה של ד'אנטוני בפיניקס כבר לא תעבוד, כנ"ל זו של אייברי בדאלאס. לגבי קארל, אני חושש שהשימוש הקלוקל במילה "שיטה" עלול להביא עליי תביעה מצד שארי בשרו של אליעזר בן יהודה.

        האם המחליפים של שלושתם יעשו עבודה טובה יותר? ייתכן שכן, ייתכן שלא, אבל בת'כלס, זה לא שיש כאן הרבה מה להפסיד. אולי מאמן חדש יכניס לפיניקס ולדאלאס את האופי שכל כך חסר להן, אולי מאמן חדש יצליח לעשות קצת סדר במוחו המצומק של כרמלו לפני שיהפוך לסטפון מרבורי הבא. מה הדבר הכי גרוע שכבר יכול לקרות? לוטרי? האמת, אחרי השנה האחרונה זה לא נראה כמו רעיון רע בכלל.