גם אלדד אקוניס, יו"ר בני השרון, יודע כי החוק הרוסי הפריח את ליגת העל בכדורסל, שהפכה אטרקטיבית יותר, מרתקת יותר, וכן, לא להאמין, תחרותית יותר. אלא שאקוניס חושש מהשינויים הנוספים שנכנסים עם אישור המשך החוק גם בעונה הבאה: הגדלת ליגת העל ל-12 קבוצות, דבר שעלול לחשוף לא מעט מגרעות שקיימים בחוק. "אין ספק שהחוק הרוסי עשה טוב לכדורסל הישראלי מבחינה תחרותית", אומר אקוניס. "הבעיה היא לא בחוק הרוסי, אלא בהגדלת הליגה. אין מספיק ישראלים ל-12 קבוצות, זה יגרום לליגה פחות צמודה ופחות אטרקטיבית. זה סיכון גדול מדי לכדורסל הישראלי".
החשש העיקרי של אקוניס הוא שהחוק הרוסי, במתכונת של 12 קבוצות, עלול ליצור פערים גדולים בין הקבוצות הגדולות - שכן יכולות לשלם לישראלים המעטים שיש בשוק ומושיבות את חלקם על הספסל - לאלו שרבות על הפירורים. רוסיה, למשל, הקטינה את מספר הקבוצות בליגה מ-14 ל-10 בגלל אותה בעיה. "היו צריכים לחשוב על הנושא הזה לפני שהחליטו על כך. אני בטוח שיש כיום לא מעט אנשים שמתחרטים על זה", אומר אקוניס. "כרגע אין מה לעשות, החוק ממשיך לעוד עונה והמנהלת וכולם יאכלו קש עם החוק", מסכים איתו יו"ר מכבי ראשון לציון, משה קליסקי.
לא חושבים על הקהל
דן שמיר מודע לחששות עליהם מדברים אקוניס וקליסקי, אבל לא מסכים איתם. "אין ספק שלקבוצות הגדולות הבעייתיות בחוק הרוסי פחות גדולה מאשר בקטנות, אבל זה לא תמיד ייצור בעיה", אומר שמיר, "הטענה שאין מספיק ישראלים היא לא נכונה, תראו את עפולה שבשנה שעברה עלתה ליגה והציגה יכולה מצוינת וגילתה ישראלים טובים כמו גוני יזרעאלי וגור פורת, בזכות החוק הרוסי. יש מספיק ישראלים טובים פה בארץ, ועובדתית שעד היום לא נתקלנו בקבוצה שלא מצאה ישראלים".
הטיעון של שמיר לא מספק חלקים אחרים בענף הכדורסל, שעדיין מתרעמים על אישורו של החוק הרוסי לעונה נוספת. אחד מהם הוא יו"ר ראשל"צ, שמנסה להציג גם צדדים אחרים למה שהחוק מסוגל לשנות. לא רק בצמרת. "מכבי ראשון נפגעה מהחוק באופן ברור", הוא אומר. "ברגע שהישראלי המוביל (איתי לב - א.ש) לא נותן כלום, אז הקבוצה נפלה. אף זר לא יכול להשלים את החסר במשבצת הזאת בגלל החוק. הייתה החלטת מנהלת בשנה שעברה שהחוק לא ימשיך מעבר לעונה הנוכחית, אבל שינו את ההחלטה כי לא רצו להיכנס עם ארגון השחקנים לעימות שיוביל להשבתת הליגה, השבתת הפיינל פור של היורוליג ושל המנהלת.
"בסופו של יום, אף אחד לא חושב שהחוק הרוסי טוב מבחינה מקצועית, מאמנים לא יכולים לשלב את השחקנים הכי טובים שלהם, אלא רק את אלה שמתאימים מבחינת חוק. אני חושב שהעימות היה נדרש, אז עושים עימות ותהיה שביתה פעם אחת ולאחר מכן כל העניינים יסתדרו לטובה".
"אני לא חושב שהחוק הוא דבר כל כך טוב", מסכים המאמן והבעלים של הפועל חולון מיקי דורסמן, "צריך להסתכל לכיוון של השחקנים והקבוצות, והכוונה לא להנהלה אלא לקהל, והקהל צריך לראות משחק אטרקטיבי, עם השחקנים הכי טובים שיכולים לשחק. כרגע נוצר מצב שלקבוצות מסוימות אין מספיק ישראלים. במיוחד עכשיו, כשמעלים את מספר הקבוצות ל-12".
לדורסמן הייתה הצעת ייעול לחוק הרוסי, "מה שצריך לקרות זה שכן יהיו שני ישראלים על המגרש בכל זמן חוץ מברבע הרביעי בו יהיה רק ישראלי אחד, ככה השחקנים הזרים יתרמו יותר בדקות החשובות והקהל ייהנה יותר ממשחק אטרקטיבי. זה מה שאני הצעתי בכל ישיבה ובכל פעם ששאלו אותי".
גם קליסקי העלה הצעה בסגנון של דורסמן, "הצעתי שברבע האחרון לא תהיה בכלל מגבלה של ישראלים וכך הדרכון או צבע העור לא יקבעו. קבוצה שהישראלים שלה צברו עבירות נפגעת ברבע האחרון וההצעה הייתה אמורה לפתור את זה בכך שהשחקנים הטובים ביותר ישחק בדקות המכריעות".
הסטטיסטיקה לא משקרת
הוויכוח על השלכות החוק הרוסי, לטוב ולרע, משתקף היטב בסטטיסטיקה. הרי מטרתה של ההגבלה בסופו של דבר היא קידומו ושדרוגו של השחקן הישראלי. בהפועל ירושלים של עונת 2005/6, למשל, העונה האחרונה שבה לא חל החוק הרוסי על ליגת העל, קלעו הישראלים 37 אחוז בלבד מסך הנקודות של הקבוצה, ואילו העונה עם החוק הרוסי קולעים הישראלים 62.7 אחוז. מנגד, במכבי ראשון של קליסקי קלעו הישראלים ב2005/6 35.6 אחוז מסך הנקודות והעונה הם קולעים בסך הכל 28.2 אחוז, למרות שהם משחקים מעל 40 אחוז מדקות המשחק, לפי החוק הרוסי.
ברוסיה, בינתיים, ממשיכים עם המגמה עליה הם טבעו את שמם. שם החליטו גם להגביל את מספר השחקנים הזרים המותרים לרישום בכל קבוצה החל מעונת 2009/2010 לשישה, כאשר רק חמישה זרים יוכלו להירשם בטופס המשחק בכל משחק נתון. כמו כן, החליט האיגוד הרוסי להקשיח את עמדותיו לגבי אזרוח שחקנים זרים, וכך טרוויס האנסן, כוכב דינמו מוסקבה שקיבל אזרחות רוסית, ימשיך לפחות עד לסוף העונה הנוכחית לשחק במעמד של זר.
דן שמיר, מאמן הפועל ירושלים, תומך בקו הרוסי: "החוק הרוסי הוא דבר טוב. ביורוליג וביול"ב קאפ אין הגבלה על הזרים וככה נוצר מצב שבקבוצה באירופה יש 8-10 זרים בקבוצה. הליגות המקומיות צריכות לשמור על הכדורסל המקומי, ולכן צריך סוג של הגבלה. ההצעה להגבלת מספר הזרים היא רעה כי היא פוגעת בסופו של יום בקבוצות שמשתתפות באירופה ולכן ההנחה כי אין הגבלה על כמות זרים אלא רק ששני ישראלים יהיו על המגרש היא טובה. אני חושב שחכם יהיה לכל הליגות האירופאיות, על מנת לשמר את עצמן, לאמץ את החוק הרוסי. עובדתית שברוסיה זה מצליח וגם בליגה הטורקית זה נכנס".
המציאות בשטח תומכת בתיאוריה של שמיר. אלא שהתיאוריה הזאת תיבחן הלכה למעשה רק בעונה הבאה, אז נראה אם הקבוצות הקטנות יוכלו לעמוד בדרישות השכר של הישראלים המעטים עליהם כולם נאבקים, בעיקר בליגה בת 12 קבוצות. "השחקן הישראלי שכבר הרוויח יפה בעבר, יקבל עוד כסף בסופו של יום", אומר דורסמן. אקוניס אפילו חושש מקריסה כלכלית. "הנהלות יצטרכו להיות חזקות ולא לשם משכורות לא פרופורציונליות ליכולות של השחקנים", הוא מתריע. בעונה הבאה נראה אם גם הפעם לא חששנו לחינם.