פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        יילחמו הילדים לפנינו

        לראשונה בהיסטוריה יפגיש פיינל פור המכללות את ארבע הקבוצות הטובות ביותר, ועמר סלע מכין אתכם ללילה של קרבות עקובים מדם

        334 מכללות החלו את העונה הנוכחית, 65 מהן העפילו לטורניר המכללות, וכעת נותרו ארבע בלבד במירוץ לתואר הנכסף. הפיינל פור שיתקיים הלילה (בין שבת לראשון) באלמודום בסן אנטוניו יהיה מעניין במיוחד, כיוון שלראשונה ישתתפו בו ארבע הקבוצות שדורגו במקומות הראשונים בכל אחד מהאיזורים בטורניר.

        בחצי הגמר הראשון ייפגשו UCLA וממפיס (1:00), ואחריהן יעלו צפון קרוליינה וקנזס (3:45). שני המשחקים יועברו בשידור ישיר כאן בארץ במקביל ב-ESPN, שליווה את כל העונה החולפת במספר שידורים בכל שבוע, וב-METV שהצטרף אליו בכל הכוח במהלך הטורניר. מי שיעדיף לשלם על התענוג יוכל לבחור בשידור בערוץ 5+ לייב של ערוץ הספורט. שלושת הערוצים יעבירו בשידור ישיר גם את משחק הגמר, שייערך מחרתיים (הלילה שבין שני לשלישי) בשעה 4:15 שעון ישראל.

        עם כל הצער על היעדרם של האנדרדוגים המסורתיים ממעמד השיא של עולם המכללות, אין עוררין על כך שארבע הפייליסטיות עמדו רמה אחת מעל כל היתר העונה, והמאבקים ביניהן מבטיחים להיות מרתקים. לשלוש מתוכן יש היסטוריה מפוארת – UCLA מחזיקה בשיא האליפויות בכל הזמנים עם 11 תארים, לצפון קרוליינה יש ארבע זכיות לאורך השנים ולקנזס יש שתיים משלה, בעוד שממפיס עדיין מחפשת את האליפות הראשונה שלה.

        צפון קרוליינה גברה על קנזס במשחק הגמר אי שם ב-1957 (אחרי לא פחות משלוש הארכות), ומאז השתיים נפגשו פעמיים נוספות בחצי הגמר ב-1991 (אז קנזס ניצחה בדרך להפסד לדיוק בגמר) וב-1993 (אז צפון קרוליינה ניצחה בדרך לאליפות). גם UCLA וממפיס התעמתו בעבר בגמר המכללות, ב-1973, אז ניצחה UCLA הגדולה בקלות. לפני שנתיים הן נפגשו בשלב האליט אייט, לאחד המשחקים המחרידים של השנים האחרונות, שהסתיים ב-45:50 ל-UCLA. אז מה הולך לקרות הלילה? בואו נצא לבדוק.

        צפון קרוליינה – קנזס

        מבין ארבע המכללות שהגיעו לפיינל פור, קנזס היא זו שהרשימה הכי פחות בטורניר עד כה. למעשה, פרט ל-UNLV שהיתה יריבה סבירה אבל לא חזקה, הג'ייהוקס לא פגשו אף מכללה ראויה בדרך אל הפיינל פור - פורטלנד סטייט (ויסלח לי מר בלינדר), וילאנובה ודייוידסון הן לא בדיוק טנסי או טקסס. תוסיפו את המותחן מול דייווידסון והנה לכם, כמה שקשה להאמין כשמדובר על קנזס, את האנדרדוג של הפיינל פור. ולא שאני מזלזל בשביעייה המופלאה של קנזס - המנהיג ברנדון ראש, הגארדים מריו צ'אלמרס, ראסל רובינסון ושרון קולינס, והגבוהים דארל ארתור, סשה קאן ודארנל ג'קסון - אולי הקבוצה עם ההרכב המאוזן ביותר במכללות.

        מול צפון קרוליינה כל אחד מהם יצטרך לעבוד קשה – בהגנה, כדי לעצור את הקבוצה שקולעת הכי הרבה נקודות ביבשת, ובהתקפה, מול ההגנה החזקה של הטאר הילס. ואם מול דייוידסון היו אלה הגארדים שקיבלו את המטלות ההגנתיות המורכבות, במשחק הזה, עם כל הכבוד לבק קורט המשובח של וויליאמס, שכולל את טיי לאוסון, ווין אלינגטון ודני גרין, מי שיצטרכו להזיע במיוחד הם הגבוהים, שינסו לנסות לעצור את שחקן השנה במכללות - טיילר הנסברו.

        למראית עין הנסברו נראה פגיע. יש לו מין זריקה מפותלת ומכוערת, הכדורים שלו מקפצים על הטבעת כמה פעמים לפני שהם נכנסים, הוא נמוך בשביל לשחק כסנטר ונראה גמלוני בערך כמו גור שלף, אבל הוא כמעט בלתי עציר. והכל בזכות רצון אמיתי ועמוק לנצח. יש לו כשרון, אבל לא זה העניין, המוטיבציה היא המפתח למשחק הייחודי שלו, ומתוך אותה מוטיבציה פלאית הוא למד לעשות בוקס אאוט מושלם לריבאונד, לזרוק את הזריקה הכי רכה בכדורסל, כמעט מכל טווח ומול כל שמירה, לצלוף מהעונשין ולשמור מעולה. אם אמרנו שצפון קרוליינה היא המכללה הכי חזקה היום באמריקה, הנסברו הוא המנוע שלה, וכל זאת בלי יותר מדי תרגילים שמיועדים בשבילו - וויליאמס יודע שהנסברו ישים את הכדור בסל גם מול שמירה כפולה ומשלושת, או שלפחות יידע למצוא את השחקן הפנוי בעת הצורך.

        רוב רוי

        הסיפור החם במשחק הזה יהיה דווקא על הקווים, עם העימות בין רוי וויליאמס לאקסית שלו. וויליאמס אימן את קנזס בין השנים 1989 ל-2003, בהן הוביל את הג'ייהוקס לטורניר המכללות בכל עונה, הגיע ארבע פעמים לפיינל פור והפסיד פעמיים במשחק הגמר. אבל כשהגיע הטלפון מצפון קרוליינה, המכללה בה למד, שיחק ושימש במשך עשר שנים כעוזרו של דין סמית' האגדי, הוא לא היה מסוגל לסרב.

        וויליאמס קיבל לראשונה את ההצעה לאמן את הטאר הילס עוד בשנת 2000, ולאחר התלבטויות רבות ודיווחים מבלבלים בתקשורת החליט לוותר על העונג ולהישאר בקנזס. שלוש שנים לאחר מכן, קצת אחרי ההפסד השני שלו בגמר, מול סירקיוז של כרמלו אנתוני, הגיעה הצעה נוספת מצ'אפל היל, והפעם הוא החליט שהגיע הזמן לחזור הביתה, והשאיר אחריו הרבה אנשים כועסים.

        שחקנים שהתחייבו למכללה על מנת לשחק אצלו התרעמו, המנהל הספורטיבי של המכללה, שפוטר עקב סכסוכים עם וויליאמס, הצהיר שהוא היה זה שהביא לפיטוריו, וחקירה של ראשי ה-NCAA נגד וויליאמס וקנזס הוכיחו שהמאמן העניק מתנות וכספים לשחקניו בשם המכללה. אבל וויליאמס המשיך הלאה ובגדול. שנתיים בלבד לאחר מכן הוא זכה באליפות הראשונה שלו, ואחרי עונת בנייה ב-2006 והדחה מפתיעה באליט אייט על ידי ג'ורג'טאון אשתקד, הוא מסתער העונה בכל הכוח על תואר נוסף.

        ביל סלף, שהחליף את וויליאמס בקנזס, לא נוטר טינה. סלף, מאמן מצוין בפני עצמו, הגיע השנה לפיינל פור הראשון בקריירה שלו, אחרי ארבעה 'כמעטים' עם הדחות באליט אייט – אחת עם טולסה, אחת עם אילינוי ושתיים עם קנזס. "אנחנו אולי לא נזרוק לסל אחד עם השני לפני המשחק," אמר סלף, "אבל אין בינינו שום כעס". יותר מכך, אם יש מישהו שסלף חייב לו את הצעד החשוב ביותר בקריירה שלו זה רוי וויליאמס, וכעת יש לו הזדמנות פז לנקום בו בשם כל אוהדי קנזס שלא שוכחים את העזיבה הטראומתית מלפני חמש שנים. לרשות שני המאמנים עומדות קבוצות עם המון כלים התקפיים, אבל לצפון קרוליינה יש ספסל עמוק יותר, ומאמן מנוסה בהרבה, ובמשחקים כל כך צמודים מה שנותן את היתרון הם הדברים הקטנים.

        ULCA – ממפיס

        אין ספורט שבו קשה יותר לייצר שושלת כמו כדורסל מכללות. שחקנים באים, שחקנים הולכים, חלק נשארים לשנה, חלק לשנתיים או שלוש, ומעטים לארבע שנות לימוד מלאות. בשנה שעברה זכתה פלורידה של בילי דונובן באליפות השניה ברציפות שלה - הראשונה שעשתה זאת מאז דיוק של 1992, והעונה הגייטורס אפילו לא הגיעו לטורניר המכללות אחרי שכל שחקני המפתח שלהם עזבו את המכללה.

        בן האולנד, מאמן UCLA, עובד אחרת. הוא מנסה לבנות הרכב יציב עם תחלופה הגיונית ולהביא מספיק שחקנים טובים מדי שנה כדי שיוכל לתחזק את הכישרון ורמת המשחק לטווח הארוך. הוא עושה את זה עם סקאוטינג מצוין, כשרון אימון טוב וגם העובדה שהמכללה שלו נמצאת בלוס אנג'לס די עוזרת. גם בבציר התיכוניסטים הקרוב, התחייבו ארבעה מבין 32 הפרוספקטים הטובים ביבשת לשחק עבור UCLA.

        ממפיס עוברת תהליך דומה עם ג'ון קאליפרי. קואץ' קאל בונה קבוצות עמוקות שיש בהן איזון נכון בין פרשמנים לסופמורים, וכן הלאה. הוא לוקח בחשבון מי מגיע רק לעונה אחת (דוגמת דרק רוז, הפרשמן הסנסציוני שלו) ומי נשאר ליותר (כמו כריס דאגלס רוברטס, הג'וניור שמוביל את קלעי הטייגרס) ומערך הסקאוטינג המפותח שלו עובד עלפי ההערכות הללו. אבל קאליפרי צריך לעשות עוד פעולות על מנת להבטיח איכות גבוהה ותחרותיות לאורך זמן.

        להבדיל מהברוינס, שמגיעים מהפאק 10, אחת החטיבות הקשות בכדורסל המכללות, שמבטיחה להם לוח משחקים קשה בכל עונה ועונה, הטייגרס שייכים לקונפרנס USA החלש, והם חייבים לייצר לוח משחקים אטרקטיבי לפני משחקי החטיבה, כדי לשמור על רמת משחקים גבוהה ועל אינטנסיביות. אחד החששות הגדולות של קאליפרי היה שהקבוצה תגיע לטורניר אחרי רצף משחקים ארוך נגד הקבוצות הבינוניות של החטיבה, מה שעלול לפגוע בריכוז של השחקנים שלו. התוצאה, אגב, היתה הפוכה - ממפיס הציגה בשבועיים האחרונים את הרמה הגבוהה ביותר שלה העונה, והקרדיט כולו לעבודת האימון של קאליפרי.

        ראש בראש

        בפעם הראשונה בהיסטוריה ייפגשו בטורניר שתי קבוצות שבמאזנן שלוש עונות רצופות עם יותר משלושים ניצחונות, ומאצ'אפים מעניינים לא חסרים כאן. בעמדת הרכז יתעמתו דרק רוז ודארן קוליסון, שניים מהרכזים הטובים באמריקה השונים לחלוטין בצורת המשחק שלהם. שניהם לא קלעים גדולים, אבל משחק ההתקפה של קבוצותיהן מתבסס על היכולת שלהם לנהל אותו בחוכמה. לשני השחקנים זה יהיה אתגר הגנתי – קוליסון נמוך מרוז כמעט בראש אבל מהיר בהרבה ומעניין יהיה לראות איך כל אחד ינצל את היתרונות שלו.

        ג'וש שיפ מול כריס דגלאס רוברטס הוא עוד מאצ'אפ מסקרן. שיפ הוא המגן הטוב מבין השניים, דגלאס רוברטס הוא שחקן ההתקפה המשמעותי ביותר של הנמרים. זו שאלת השאלות בבק-קורט, האם שיפ יצליח לעצור את רוברטס, או אפילו להאט אותו? אם כן, לברוינס יש סיכוי יותר מטוב לנצח.

        אבל הקרב המסקרן ביותר הוא בפרונט קורט: קווין לאב נגד ג'ואי דורסי, שניים מהסנטרים הדומיננטיים ביותר במכללות. לאב עשה לעצמו שם השנה בכל הקטגוריות של המשחק - הגנה, התקפה ויותר מהכל מסירות המתפרצת מהירות והחזקות ביותר באמריקה. דורסי הוא שחקן ההגנה הכי טוב במכללות. הוא סביר בהתקפה, לא יותר, אבל בהגנה כמעט לא נמצאו הסנטרים שהצליחו לייצר מולו נקודות.

        מי נשאר? אלו שאולי יעשו את ההבדל. בשביל הברוינס אלו ראסל ווסטברוק, הגארד המסחרר שיכול לעשות הבדלים - חוטף בחסד, מהיר, קולע וחודר מצוין, ולוק רשארד 'מבה א-מוטה, אימת ריבאונד ההתקפה והרול פלייר האולטימטיבי. אצל הטייגרס אנטוניו דניאלס הוא שחקן ההגנה הטוב ביותר ואיום תמידי בהתקפה, במיוחד בעקבות תשומת הלב שמקבלים רוז ודאגלס רוברטס. הפורוורד רוברט דוז'ייר הוא עוד אחד שיודע לשים את הכדור בסל. ולמרות השעייתו של הרכז המחליף אנדרה אלן השבוע, לממפיס עדיין יש ספסל עדיף, שנותן לה יתרון קטן על פני UCLA. יהיה קשה.