איך מצילים את הכדורגל?

שני הסיבובים הראשונים בליגת העל הוציאו את החשק לקראת הסיבוב השלישי. הרמה דוחה, השחקנים על הפנים, התחרות לא קיימת, וכל השאלות הרגילות בנוגע למצבו את הענף ההולך ומדרדר, עולות מחדש. כדי לבדוק מה חושבים על כך אנשי המקצוע, האמונים על המוצר הזה שנקרא כדורגל ישראלי, שאלנו אותם 4 שאלות זהות. 1. מה דעתך על הרמה בליגת העל ביחס לשנים קודמות? 2. מה אפשר לעשות כדי להעלות את הרמה? 3. איך משפרים את רמת הזרים?. 4. עד כמה התקשורת המודרנית ותרבות הטוקבקים פוגעות ברמת הכדורגל ומלחיצות. מתברר שגם המאמנים, להוציא את ניר לוין שנעדר מהשאלון, מרגישים צורך בשינוי מיידי.

"אין ספק שרמת הכדורגל בארץ בשנים האחרונות היא פחות טובה ומצויה בנסיגה מתמדת", קובע ראובן עטר, מאמן מכבי נתניה. "אחת הסיבות לכך לדעתי היא בחוסר ההצלחה של הקבוצות להתארגן בקיץ כראוי. ובניגוד לעבר, הרבה קבוצות החליפו שחקנים רבים וברוב המקרים נוכחנו לראות עד כמה שהדברים לא מתחברים והקבוצות התקשו להתמודד במשחקי הליגה. התצוגות חלשות, ולעומת זאת קבוצת שנשארו עם אותו סגל וערכו שינויים קלים הצליחו קצת יותר. אבל זה בהחלט לא מספיק והרמה הכללית העונה היא במגמת החלשות. לדעתי, ישנה סיבה נוספת: כדורגל שלנו סובל ממחסור בשחקני התקפה טובים כפי שצמחו ושיחקו בארץ בעבר".

"איבדנו משהו ברמה המקצועית", מסכים פרדי דוד, "כי השנה עזבו אותנו מספר שחקנים איכותיים, שמשחקים באירופה. אלו שחקנים שהעלו את הרמה, וזה פועל ביחס ישיר לאיכות, כי כמות השחקנים הטובים בליגה ירדה". אלון חזן: "הרמה העונה נמוכה בהרבה מהשנים האחרונות, יש מגמה של נסיגה מתמשכת באיכות הכדורגל וביכולת של השחקנים".

אלי כהן: "העובדות מדברות בעד עצמן, אין מתחרה לבית"ר כבר שנתיים וזה אומר שהליגה לא איכותית. אין אפילו עוד קבוצה אחת שתיתן פייט בנושא האליפות. פעם היו מצבים של שלוש או ארבע קבוצות, ובשנים האחרונות אין שום תחרות".

אלי גוטמן ואלישע לוי לא מסכימים. לוי: "הכדורגל כל הזמן מתקדם. נכון שהשנה הכדורגל יותר קשה פיזי וטקטי, אבל יש עלייה בהבקעת שערים. בגלל שכל הקבוצות הגדולות נמצאות למטה, יש יותר עניין. מה שמוציא מעט מהעוקץ זה שבית"ר היא מעל הליגה". גוטמן: "הרמה סבירה, הכדורגל בארץ מהיר, ולעיתים הוא טיפה נוקשה".

יצחק שום, רוני לוי, רן בן שמעון, גיא לוזון ואלי אוחנה, סבורים שאין העונה שינוי ברמת הכדורגל ביחס לשנים קודמות.

"הייתי משקיע יותר בקבוצות ישראליות בזירה הבינלאומית, ומבצע תוכנית הבראה לכדורגל הישראלי כמו שנעשה בצרפת, שם קבעו סטנדרטים שמועדונים צריכים לעבוד לפיהם", אומר רוני לוי. "זה גרם למועדונים בצרפת להיות יותר מקצוענים ורציניים, למשל: יותר השתלמויות מאמנים". רן בן שמעון שותף לאותה גישה: "צריך לחייב מאמנים לצאת להשתלמויות בחוץ לארץ ולחייב את השחקנים להשקעה יותר גדולה, כדי ליצור סטנדרטים יותר גבוהים לשחקנים צעירים".

הדעה הרווחה אצל המאמנים – יש להגדיל את הליגה, כי "זה ישפר מעט את הכדורגל וכי הלחץ הוא אדיר", טוען אוחנה. "כשיש 12 קבוצות, גם בסיבוב השלישי, אתה מסתכל למטה גם כשאתה 11 נקודות מהקו האדום. תהיה בטן רכה יותר, מאמנים ישחקו יותר פתוח. צריך שחקנים יותר איכותיים, יש קצת ירידה בקטע הזה. פעם היו כאן שחקנים יותר איכותיים. אני חושב שלא צריך לצמצם את מספר הזרים, הם מוסיפים דברים שהקהל והפרשנים לא מבינים".

"צריך להגדיל את הליגה ולשפר את המתקנים", ממשיך גיא לוזון. "לא חושב שיש עוד אלמנטים שצריך לשפר". ראובן עטר: "אני בעד ליגה גדולה יותר, שלדעתי תעלה את רמת הכדורגל בארץ. בליגה של 12 קבוצות הלחץ בצמרת ובתחתית הוא גדול וגורם לכך שמאמנים רבים חוששים על מעמדם ונמנעים מלשתף כישרונות צעירים. קבוצות עולות בראש ובראשונה כדי לא להפסיד, למרות שבליגה של 3 נקודות תוצאת תיקו היא כמעט כמו הפסד והתצוגות בהתאם". אלי גוטמן: "קודם כל צריך להגדיל את ליגה העל ל-16 קבוצות ולשחק שני סיבובים. יחד עם זאת, לא להגדיל את כמות הזרים ולהשאיר אותם על חמישה".

אלישע לוי: "יש מקום לעוד 4 קבוצות בליגת העל. יהיה יותר מעניין, יהיה כדורגל פחות לחוץ ותהיה יותר מחויבות לכדורגל התקפי. צריך לדאוג שכל שחקן ישראלי ראוי מהליגות הנמוכות ימצא את מקומו בליגת העל ולתת לו דקות, לא משנה מה גילו. הייתי עושה גם קמפיין שיווק, אולי מוזיל כרטיסים, כדי שהמגרשים יהיו מלאים".

אלון חזן: "צריך לעשות 3 דברים: א. לנסות ולשחק כדורגל התקפי יותר. אנחנו כמאמנים מנסים להשיג תוצאות טובות בכדי לשמור על התפקיד והרבה פעמים זה בא על חשבון כדורגל התקפי ובכך אנחנו פוגעים באיכות. זה בעצם חוזר אלינו כסטירה לפנים. ב. צריך לנסות ולהביא זרים איכותיים יותר. ג. הגיע הזמן שננמיך ציפיות ונחזור לפרופורציות. אין לנו מספיק שחקנים ישראלים ברמות הגבוהות. חד וחלק. חלק מהשחקנים כאן מוערך הרבה יותר ממה שהם בפועל. הסכומים שמשולמים כאן לא פרופורציונליים ליכולת שהם מציגים".

פרדי דוד: "חשוב מאוד לשים דגש על מחלקות הנוער, ולפתוח אקדמיית כדורגל. שחקנים צעירים הם נקודת ההתחלה. צריך ליצור לצעירים הללו תנאים טובים, ולשפר את איכות המתקנים בהם הם מתפתחים. בליגה השנייה לא צריכים להיות זרים. צמצום הזרים בליגת העל לא יעזור כי אין מספיק ישראלים טובים, אבל לגבי הליגה השנייה אין זה כך. זה יעזור מאוד לשחקן צעיר להשתפשף בליגה הלאומית. כל הגישה חייבת להיות יותר מקצועית. הנהלות ומאמנים צריכים לקיים יותר שעות אימון, להשתמש ביותר אביזרים, להיעזר במדע, במחשבים, ולהגדיל את צוותי האימון. באירופה יש צוותים של שמונה או עשרה אנשים, הרבה יותר ממה שיש לנו".

שום לא מסכים עם הגישה: "בכל מקום בעולם בוכים על הרמה, אין הרבה משחקים גדולים היום, לא בארץ ולא בליגות באירופה. יש משחקים מסוימים שהם ברמה גבוהה, אבל גם זה ניתן לראות בעיקר ברמות הגבוהות ביותר של הכדורגל. אני חושב שאחד הדברים שאפשר לעשות זה להחתים מאמנים לשלוש-ארבע שנים ולא לשנה אחת, וככה יהיה אפשר לבנות את הקבוצות לאורך זמן ולשפר בהדרגתיות את הרמה שלהן".

אלי כהן: "קודם כל להשקיע יותר כסף בזרים איכותיים. אין היום אפשרות לקנות ישראלים טובים, כי הם נמצאים בבית"ר ירושלים. יש אפשרות להחזיר את הישראלים שמשחקים באירופה או להביא זרים באיכות גבוהה יותר. כשיש חמישה זרים ברמה גבוהה, הם קובעים את איכות הקבוצה".

"אי אפשר לשפר את רמת הזרים כל זמן שלא ישקיעו סכומים שמשקיעים באירופה", אומר אוחנה בפסימיות. "כולם יודעים את זה, אבל משום מה טומנים את ראשם בחול מבחינת הביקורות". גיא לוזון מסכים עם הגישה של אוחנה: "כדי לפתות זר טוב מאירופה להגיע לארץ צריך הרבה מאוד כסף. לדעתי מדובר בהרבה עניין של טיימינג, וסקאוטינג איכותי". יצחק שום מסכים ומוסיף: "זרים טובים לא יבואו לישראל בגלל בעיית הביטחון".

רן בן שמעון: "יש מעגל קסמים שמקשה מאוד. מצד אחד צריך סקאוטינג לאורך זמן וזה עולה כסף, אבל מצד שני אין את הכסף הזה, ואם יש, מעדיפים להשקיע אותו בדברים אחרים". אלון חזן: "שיפור רמת הזרים קשור קודם כל בסקאוטינג טוב. הסקאוטינג מנסיון אישי, חייב להתחיל הרבה זמן לפני הפגרה, כבר לקראת סיום העונה. בכל מקרה איכות שווה כסף. נדירות הפעמים שמצליחים "לגנוב" שחקנים איכותיים שלא בסכומים גבוהים. אפשר לפגוע מדי פעם כמו למשל במקרה של קולמה מסכנין, אבל בסופו של דבר זה פקטור של כסף. כמו במקרה של בואטנג למשל. מצד שני יש גם נפילות למרות סקאוטינג טוב והשקעה של כסף, כמו במקרה של פאביו ג'וניור, שגם מועדון כמו רומא נפל במקרה שלו". אלי גוטמן מסכים: "בשביל זרים טובים עושים סקאוטינג מעמיק." רוני לוי: "בשביל זרים טובים צריך יותר כסף".

פרדי דוד: "אי אפשר לשפר את רמת הזרים, כי אין תקציב. צריך לסמוך על מזל ומקריות. הבאתי זרים כמו יבוריאן או קמאנאן, אבל זה נדיר. אין סקאוטינג רציני בישראל, ובכל שנה הנושא הזה יהיה גרוע יותר". אלישע לוי: "אסור להביא זרים שהם לא טובים. צריך לעשות סקאוטינג, לא למהר, ולהביא רק בתפקיד שנחוץ לך. הייתי ממליץ לחפש שחקנים צעירים מוכשרים שעדיין לא גילו אותם בדרום אמריקה ואפריקה, שם הם עדיין זולים יחסית".

אלי כהן לא מסכים: "לא תמיד הזרים הם פקטור של כסף, ולפעמים הזר המתאים הוא לא בהכרח זה שעלה הרבה, לדוגמא טברטקו קאלה. קבוצות צריכות להשקיע בסקאוטינג, משהו שעושים בכל עונה ולכך אורך העונה. אם תביא שחקן, טוב ככל שיהיה, לא למשבצת שלו, הוא ישחק פחות טוב ולא ייחשב לזר טוב. קח לדוגמא את מכבי חיפה. קולאוטי נתן שם שלוש עונות מצוינות, וכשאתה מביא במקומו שחקן בחלון ההעברות זו בד"כ ברירת מחדל, ואם אתה מביא שחקן שהולך לחודש לאליפות אפריקה זה לא רציני".

"נוצר מצב לא נורמלי בתקשורת, שהטלוויזיה משדרת 21 משחקים בכל שבת", אומר אלי כהן. "בגלל המצוקה הכלכלית, חותמים על הסכמים עם הטלוויזיה על זכויות שידור, מה שמבריח קהל מהמגרשים כי במקום לבוא למגרש, כל אוהד רואה את משחקי הקבוצה שלו בטלוויזיה. יש גם את בעיית הצהובונים, שמחפשים מה לא טוב לכדורגל, וכך לקהל יש עוד סיבה לשנוא את הקבוצות שלו. יש המון אתרי תקשורת שמחפשים להביא סקופים, וכורתים את הענף שעליו הם יושבים".

אלון חזן "אם פעם היינו קוראים עיתון אחד בבוקר ושומעים איזה פינת ספורט קצרה לקראת ערב ברדיו, היום המציאות השתנתה. בעידן האינטרנט, ריבוי אמצעי התקשורת שמבקרים הביאו למציאות שונה. התרבות השתנתה, הכל און ליין. אבל זה גם מביא לכך שיש עשרות ואולי מאות "מומחים" ("ואתה יכול לשים אפילו מרכאות כפולות", מוסיף חזן ), וכל אחד שיש לו טור הופך להיות חכם ומבין. הבעיה היא שאין כאן קו מנחה, או דרך שיטתית בביקורת. קח לדוגמא את מקרה מכבי תל אביב בכדורגל, חיברו אחרי הפגרה כמה תוצאות טובות והתקשורת היללה את הזרים שהובאו בפגרה ושיבחה את לוין, שהפסיד לבית"ר שמשון בגביע ואז חתכו לו את הצורה. הכל משתנה בהתאם לתוצאה הרגעית. בעיה נוספת היא שאין כאן שום פרופורציה ברמת הביקורת. טוקבקים הם חלק מתרבות האינטרנט, אני לא מתייחס לדברים שרשומים בטוקבקים".

ראובן עטר: "אין ספק שלתקשורת ישנה השפעה על הכדורגל בארץ. לצערי קבוצות הכדורגל בארץ אינן יודעות כיצד להתמודד מול התקשורת ורבים גם מושפעים ממה שהתקשורת מכתיבה, ובסופו של דבר פוגעת ברמת הכדורגל בארץ".

אלי אוחנה: "אני לא מתייחס לטוקבקים. לדעתי מייחסים להם חשיבות רבה מדי. מדובר בקשקשנים שאין להם מה לעשות בחיים. אל תתפלא שמאחורי טוקבק מסוים יש אינטרס. יסלחו לי הפרשנים, אבל רמת הכדורגל יותר טובה מחלק גדול מהם". גיא לוזון: "התקשורת כאן מתעסקת יותר מדי בדברים הצהובים ופחות בקטע המקצועי. רוב האנשים שמגיבים הם אנשים שמתים משעמום. לא מוצא את עצמי, כאדם, מגיב לכתבות".

יצחק שום: "התקשורת גורמת להרבה אלימות מילולית. תקשורת יכולה להביע דעות, אבל ברגע שנוקטים עמדות כנגד אנשים מסוימים או קבוצות, מיידית רואים את הביקורות של הקהל כלפי אותו בנאדם שכתבו עליו".

פרדי דוד: "הטוקבקים הם לא חלק מהכדורגל. כשסתם חובב כדורגל מתייחס בצורה רצינית ומאירת עיניים, זה בסדר. כשסתם כותבים קללות ונאצות, זה לא תורם דבר לענף. אם אנשים יהיו יותר שקולים, נינוחיים וסובלניים, אז השיח יהיה אחר, ויבוא למגרשים קהל אחר כמו נשים, או אנשים שפחות התעניינו בענף בגלל תדמיתו. הטוקבקים הם עוד כמה זרדים במדורת הכדורגל, ושינוי בעניין זה ישפר את תרבות הענף”.

אלי גוטמן: "התקשורת והטוקבקים לא פוגעים ברמת הכדורגל בארץ, אבל לעיתים זה פשוט מפריע". אלישע לוי: "אני לא חושב שהתקשורת פוגעת בכדורגל. היא עושה את המשחק הזה כל כך פופולארי". רן בן שמעון: "אני לא חושב שזה פוגע, כמו בכל תחום בחיים יש איזון לכל דבר. לפעמים התקשורת מנפחת דברים לא חשובים, אבל זה פועל לשני הכיוונים. היא יכולה לעשות עניין מליגה פחות טובה ולגרום ליציעים מלאים במגרשים". רוני לוי: "אני לא חושב שזה פוגע".