אל תדברו על עזה

בתחילת דצמבר האחרון אירח הנשיא הסורי בשאר אסד קבוצה של ספורטאים סוריים מצטיינים. בדבריו במהלך האירוע אמר הנשיא לספורטאים כי "האומה גאה מאד בכם ובהישגים שלכם. לכל הישג ספורטיבי ישנה השפעה מוראלית גדולה על האזרח ועל המדינה". מילותיו הדיפלומטיות של אסד מסתירות את הנקודה המרכזית. הישגים בספורט מסיטים את תשומת ליבו של האזרח הפשוט משגרת היום-יום הלא מאד פשוטה ברוב המקרים, ומדכאים בו חלק ניכר מהכעסים שהוא נושא כלפי השלטון. אווירת הפטרונות שנשבה מעל קבלת הפנים הנשיאותית מטעה: אסד היה צריך את הספורטאים האלה לא פחות משהם צריכים את התמיכה שלו.

על רקע דברים אלו, יושב היום נשיא מצרים חוסני מובארק, בשיאה של אחת התקופות הקשות לשלטונו, ויודע שהוא יכול להיות טיפה יותר רגוע. כל עוד הנבחרת הלאומית שלו ממשיכה להתקדם באליפות אפריקה בגאנה יש לו קצת שקט, לפחות מבית. בבתי הקפה של קהיר מדברים היום על חייליו של המאמן חסן שחאתה והטילים המונחים ששיגרו לעבר שעריהן של קמרון, סודאן ואנגולה, ולא על חיילי משמר הגבול של מובארק והצרורות ששחררו לעבר האזרחים הפלסטיניים במעבר רפיח. מובארק יהיה הערב (חמישי) האוהד מספר 1 של מצרים, תרתי משמע, בחצי גמר אליפות אפריקה מול חוף השנהב, אותה ניצחה לפני שנתיים בגמר אותו טורניר.

דוגמאות מההיסטוריה להישגים ספורטיביים שסייעו למדינות ולמשטרים להסיט את תשומת הלב הציבורית ממשברים קשים ואף מפשעים לא חסרות. דוגמא קיצונית לכך משתקפת בחונטה הצבאית של וידלה בארגנטינה, שבשנת 1978 ניצלה את תקופת משחקי גביע העולם ששוחקו במדינה כדי להעלים מתנגדי משטר ולייצב את שלטונה בכוח הזרוע, בעוד ההמונים עוקבים בדריכות אחרי התקדמותה של הנבחרת הלאומית בטורניר. אך קיימות גם דוגמאות חיוביות יותר, כמו נבחרת מערב גרמניה, שהזכייה באליפות העולם ב-1954 (והניצחון בגמר על הנבחרת האגדית של הונגריה, שזכה לכינוי "הנס של ברן") עזרה לאומה המרוסקת שעדיין ליקקה את פצעי המלחמה הנוראית להרים את ראשה ולהחזיר מכבודה.

אבל נחזור למצרים. התמונות ששודרו לפני למעלה משבוע בשידור ישיר ברשת אלג'זירה, בהן נראו שוטרי המג"ב המצריים יורים לכיוון אוכלוסייה פלסטינית אזרחית המנסה לשבור את המצור על עזה, הן חלום הבלהות הגדול ביותר של מובארק ומשטרו. מכל בחינה, ויהיו טיעוניהם הגיוניים ונכונים ככל שיהיו, זה לא מצטלם טוב, ומחליש מאד את מעמדו בעיני הציבור. הפער בין המשטר המצרי לרחוב הולך וגדל, כאשר למשוואה נכנס גם משבר כלכלי גדול הפוקד את המדינה בתקופה האחרונה. התייקרות מוצרי היסוד והמחייה הבסיסית במצרים דוחקים יותר ויותר גורמים מתונים מהשכבות הבינוניות במדינה למעגל העוני ולחיק הפונדמנטליזם.

וזהו איום מרכזי נוסף על המשטר – חדירה של גורמים ורעיונות מתנועת החמאס למצרים. תנועת חמאס יונקת את עקרונותיה מתנועת "האחים המוסלמים", שמאז ומתמיד היתה כאב ראש גדול למשטר החילוני לכאורה. התנועה הפונדמנטליסטית, הקוראת לחזרה לאסלאם השורשי (הכינוי הרווח לזרם זה הוא הסלפיה), דוכאה במשך שנים על ידי מנגנוני הביטחון הנאמנים, אך קנתה לעצמה אחיזה משמעותית בקרב השכבות החלשות. בעידן הנוכחי, שבו המידע מגולם בסוגי מדיה רבים והצנזורה כמעט בלתי אפשרית, היא הולכת ומרחיבה את מעגל תומכיה גם לשכבות ביניים ורעיונותיה מחלחלים גם לחוגים בעלי השפעה גדולה יותר, באופן המערער משמעותית את יציבות המשטר. עלייתו של שלטון החמאס ברצועה חיזקה גם היא את כוחם של "האחים המוסלמים" ברחוב המצרי, שראו שהמודל אפשרי. כבר אתמול (שלישי) דווח ביומון הממסדי "אל-אח'באר" על חשיפת תוכנית של חמאס והאחים לזעזע את מצרים באמצעות גל של פיגועי תופת ברחבי המדינה, במטרה להחליש את המשטר.

בתנאים כאלה, טוב למובארק שהוא מסוגל לברוח אל מדורת השבט המאחדת את העם ומתעלה מעל הסכסוכים המקומיים – נבחרת הכדורגל הלאומית. הנשיא עוקב בדריכות אחרי משחקיה של הנבחרת באליפות, ומקפיד לשמור על קשר הדוק עם ראשי המשלחת והשחקנים – בין אם בקשר הדוק ובין אם דרך בנו עלאא' – על-מנת להראות להם את תמיכתו הרחבה ולחזק את רוחם. שוב, כמו במקרה של אסד, לא ברור מי גוזר קופון גדול יותר מחיבוק הדוב הזה. אבל מובארק לא מרפה: כבר במחצית של המשחק הראשון באליפות, כשהנבחרת הובילה 0:3 וצעדה בבטחה לקראת פתיחה סוחפת, הוא מיהר להתקשר לראש המשלחת חאזם אל-הווארי כדי לברך על היכולת הטובה ולעודדם להמשיך ברוח זו, ואמר לו: "כל מצרים עומדת מאחוריכם". ולכל מי שתהה, גם בסיום המשחק הוא לא שכח להתקשר. אלמנטארי.

לפני רבע הגמר נגד אנגולה ביום שני האחרון הוא שוב התקשר למשלחת ואיחל לה בהצלחה במשחק. ליו"ר התאחדות הכדורגל, סמיר זאהר, הוא הדגיש בהדרת חשיבות מגוחכת עד כמה חשוב להבקיע שער מוקדם כדי להוריד מהלחץ על השחקנים בדרך למטרה. לעיתון "אל-אהראם", שופרו של המשטר המצרי, אמר זאהר כי "שיחת הטלפון של הנשיא לפני המשחק, וההתעניינות שהפגין בו, העניקה לשחקנים רוח גבית חזקה".

יהיה זה יהיר ופשטני מאד לטעון שהישגי הנבחרת בגאנה הם שישאירו את מובארק בשלטון ויעלימו את התסיסה ברחוב המצרי נגד משטרו, אבל אין ספק שזה עוזר לנשיא מאד לצלוח את המשבר הנוכחי ולנכס לזכותו את הגורם המלכד הזה. הערב (חמישי), בשעה עשר וחצי בלילה, יתפנה כבוד הנשיא המצרי מעיסוקיו החשובים והדחופים בניהול המדינה, יעבור לנעלי הבית ויתיישב על הכורסא בסלון הארמון הנשיאותי בקהיר עם הקפה השחור והפיצוחים לצפות במשחק חצי הגמר הקשה מאד מול חוף השנהב. האזרח מספר אחת במצרים יהיה, כאמור, גם האוהד מספר אחת של מצרים.