מרגישים טוב, פלוס מינוס

להחלפתו של עודד קטש בצביקה שרף הייתה השפעה על כל שחקני הרוטציה של מכבי תל אביב. מי מרוויח ומי מפסיד מהטלטלה הזו?

אוהד גרינוולד

כבר במשחקו הראשון של צביקה שרף כמאמן מכבי תל אביב, בטורקיה מול אפס פילזן, ניתן היה להרגיש בשינוי המחשבתי שחל בשחקני הקבוצה: שחקנים זינקו על הפרקט, הכו נמרצות כל שחקן יריב שהסתובב באזור הצבע ונראו כמו אותה קלישאה חבוטה על החיה הפצועה והמסוכנת. המגמה הזו נמשכה אמש, במשחק היורוליג החשוב מול מלאגה: אותה מכבי, שאך לפני כעשרה ימים נרמסה בידי ניר כהן ואלישי כדיר, הראתה קילר אינסטינקט ופירקה את היריבה הספרדית ברבע האחרון.

אין ספק, שינוי דרמטי שכזה משפיע על כל המערכת, ושחקני מכבי החליטו לקחת אותו לכיוון החיובי. למראית עין ולמשמע ההצהרות, כמעט כל הסגל מרוצה. כמעט, כי ההחלפה הזו אכן שירתה את האינטרס של רוב השחקנים, אבל יש כאלה שכפי שזה נראה, עוד יתגעגעו לעודד קטש.

עוד בוואלה! NEWS

פרסום לפי מיקום: עסקים קטנים יזכו לפרסום מותאם לצופים

בשיתוף בנק הפועלים
לכתבה המלאה

המרוויחים: יותר דקות, יותר נקודות, יותר הגנה

טרנס מוריס. לפני כארבעה שבועות, בסיום הסיבוב הראשון של היורוליג, לא היסס קטש להצהיר כי "מוריס הוא השחקן היציב והחשוב ביותר בסגל שלנו". מוריס היה חסר תחליף עבור קטש משום שהוא שמר בהגנה עבור שלושה שחקנים; ספק אם במצב בו ניקולה וויצ'יץ' היה בריא ומרכוס פייזר היה קופץ באותה נחישות לריבאונד ההגנה כפי שמתרומם לדאנקים מהדהדים, היה מוריס רושם כל כך הרבה דקות פרקט, בטח ביחס לחלוקת הדקות הקומוניסטית באופייה בה דגל המאמן הקודם.

שהרי למוריס אין את איי.קיו הכדורסל של וויצ'יץ' והוא גם לא מכונת התקפה משומנת כמו פייזר, ואלה תכונות שקטש מעריך יותר. הדרישות העיקריות של צביקה שרף משחקניו שונות בתכלית: ריבאונד, עזרה בהגנה, חיפוי הדדי, לב ונשמה. כך שמוריס הפך לשחקן העוגן של שרף, ונהנה מעליה דרמטית בדקות המשחק – מ-22:40 אצל קטש, ל-35 דקות תחת שרף. נכון להיום, וכל עוד ימשיך בעבודה הסולידית גם בצד ההתקפי, מוריס הוא המניה הבטוחה ביותר בחמישייה של מכבי.

מרכוס פייזר. היו לא מעט גורמים במועדון שטענו כי קטש לא מנצל בצורה נכונה את מעלותיו הפיזיות של פייזר: הפורוורד האמריקאי נהג להסתובב מחוץ לצבע, באזור ה'טופ אוף דה קי', וכמעט ולא קיבל כדורים תחת הסל. פייזר סובל מבעיית עבירות וטמפרמנט מעט בעייתי, שכבר סידר לו כמה טכניות וסכסוכים עם מספר לא מבוטל של שופטי יורוליג. גם שרף יודע כי פייזר לא יכול להיות אפקטיבי לאורך 40 דקות; בשני המשחקים האחרונים נמצא פייזר על הפרקט כ-22 דקות בממוצע, והמאמן החדש-ישן דאג להפוך אותו לאופציה ההתקפית הראשונה בדקות בהן נמצא במגרש.

לאורך השנים, נחשב שרף חובב גדול של שחקני פנים גדולים ודומיננטיים: מקווין מגי ולבאן מרסר, דרך רנדי ווייט ורשארד גריפית' ועד קיבו סטיוארט – משחק ההתקפה של שרף התבסס ברובו על שחקני הקו הקדמי. היום דואג שרף לנתב את הכדורים לכיוונו של פייזר, שבשני המשחקים האחרונים זרק 11 פעמים מהשדה, מספר אליו לא הגיע בכל תשעת המשחקים תחת קטש, ועמד עוד 4 פעמים בממוצע על הקו. לא פחות מ-35 נקודות צבר פייזר ב-43 הדקות להן זכה בשני המשחקים האחרונים. אין כל ספק שפייזר הוא אחד המרוויחים הגדולים מהשינוי בעמדת המאמן.

אלכס גארסיה. גארסיה, שהגיע למכבי על תקן סותם חורים בהגנה, הופך עם הזמן גם לבורג חשוב במערך ההתקפי. אומנם אמש סיים עם 0 מ-10 מחריד מהשדה (אם כי חילק גם שישה אסיסטים), אבל פיגע קשות בשחקני החוץ של סרג'יו סקאריולו ונשאר על הפרקט 23 דקות (שיא עונתי). אם אצל קטש שיחק גארסיה בעיקר בעמדת הסמול פורוורד, הרי שאצל שרף משחק הברזילאי לא מעט דקות בעמדת הסקנד-גארד, לצידם של בלות'נטאל ושני גבוהים נוספים. שרף ידוע בחיבתו למטרידים סדרתיים מסוגם של גארסיה, שנחשב היום לגארד מוביל בסגל. השאלה הגדולה היא מה יהא עתידו כאשר יחלים טל בורשטיין מהפציעה.

אופטימיות זהירה

דיוויד בלות'נטאל. הרגע בו זינק בלות'נטאל על הפרקט אמש, בניסיון להציל עוד כדור אבוד, עשוי להתברר כאירוע מכונן עבורו בעונה הנוכחית. עד היום הרוויח בלות'נטאל את דקות המשחק שלו בעיקר בשל כושר הקליעה הנהדר בו מצוי, אבל אמש תרם גם חמישה ריבאונדים חשובים בהגנה, מסר אסיסט נדיר ואפילו רשם לזכותו חטיפת כדור. בלות'נטאל הוא מיס-מאץ' אחד גדול בהתקפה וזוכה לשני תרגילים קבועים שמשוחקים בעבורו. אם ימשיך להציג הגנה אגרסיבית ויתרום מעט יותר בריבאונד, בתוספת ליד הלוהטת תמידית, ימשיך המתאזרח ליהנות מקרדיט כמעט בלתי מוגבל.

יותם הלפרין. אחת הבשורות הגדולות ביותר שהביא שרף למכבי היא סבלנותו הרבה – גארסיה, כאמור, חירב אמש לא מעט התקפות, אולם שרף גער בו רק כאשר וויתר על זריקה נוחה לטובת עוד מסירה. גם הלפרין, שמנצל העונה את חולשתם היחסית של וונטיגו קאמינגס ו-וויל ביינום, חבריו לקו האחורי, כבר לא נבעט לספסל אחרי כל טעות או איבוד (בשבוע שעבר רשם ארבעה איבודים, ולמרות זאת שיחק 31 דקות). הלפרין הפך הרבה יותר פעיל גם מבחינה דפנסיבית, ואמש לא הפסיק לנשוך בהגנה את הגארדים עליהם הופקד (השווה את שיא היורוליג הפרטי שלו עם ארבע חטיפות). הלפרין עדיין נראה מעט פאסיבי בהתקפה, לא מרבה לתקוף את הסל וכמעט ולא תורם בריבאונד (1.6 ריב' בממוצע), אך ממשיך לזכות באמונו של שרף כסדרן העבודה בקו האחורי.

עומרי כספי. כספי גילה אתמול יכולת מרשימה לאיסוף נקודות זבל בהתקפה, ניתר על כל ריבאונד והשתמש בידיים הארוכות כדי לנתב את הכדורים התועים לטבעת (חמישה אופנסיב ריבאונד). בנוסף, הראה הרבה אומץ ונחישות, הן בהגנה והן בהתקפה. כספי מזריק לקבוצה המון אנרגיות מהספסל, אבל סובל מכושר הקליעה המצוין של בלות'נטאל והדומיננטיות של פייזר ומוריס, שסותמים כמעט לחלוטין את עמדות הפורוורד. שרף אוהב את הילד, שכרגע יסתפק בהתקדמות מהמקום ה-12 והאחרון ברוטציה לאזור המקום השמיני-תשיעי. בליגה הישראלית הוא צפוי לשחק הרבה יותר.

וונטיגו קאמינגס. קשה לנבא להיכן הולכת העונה הזו מבחינתו של קאמינגס, אבל הפוינט גארד האמריקאי ממשיך לשמור על חוסר יציבות. בשני משחקי היורוליג האחרונים רשם 6 נקודות, 4 אסיסטים ורק 0.5 איבודים בממוצע, אבל גם 0 ריבאונדים ו-0 חטיפות. בניגוד לביינום, קאמינגס לפחות לא מזיק בהתקפה ושומר חזק בהגנה, אבל חייב לאפס את הידית (4 מ-12 מהשדה בשני המשחקים האחרונים), ומהר. בינתיים הוא שומר על ממוצע של כ-20 דקות, אולם עשוי להיות הנפגע העיקרי מחזרתו של בורשטיין לעניינים.

המפסידים: חיים על זמן שאול

ליאור אליהו. בימים האחרונים הוכיחו שרף וגודס את אליהו על חוסר ההתקדמות המקצועית שלו. המספרים ההתקפיים של אליהו סבירים (5.5 נקודות, 2.9 ריבאונדים), לפחות בהשוואה לדקות המשחק להן זוכה (14:30), אבל כל עוד לא יעלה את רמת האגרסיביות בהגנה ויעבוד על הקליעה, צפוי להמשיך ולשמש אופציית חילוף אחרונה לגבוהים ולראות פרקט לעיתים רחוקות.

וויל ביינום. אין זה סוד שחוזהו של ביינום הוארך הקיץ בניגוד לדעתו של שרף. במכבי עדיין לא מבינים איך שחקן עם רגליים כל כך מהירות זז כה לאט בהגנה, אף שביינום הוא שחקן האחד על אחד הטוב ביותר שיש למכבי, ואחד הבודדים בסגל שמסוגל לסדר לעצמו מצב קליעה או ללכת עם הכדור עד לטבעת. אצל קטש הפך ביינום לסוג של אינסטלטור – שחקן הספסל שאמור לשחרר את הסתימה כאשר משחק ההתקפה נתקע. גם אם ישרוד את התקופה הקרובה ויישאר בסגל, קשה לראות את ביינום חוזר בקרוב לחמישייה והופך לשחקן משמעותי בקו האחורי.

דרק שארפ. מי שגילה את שארפ, כידוע, הוא שרף. אולי בשל כך מרשה לעצמו המאמן להושיב את הקפטן על הספסל בשני המשחקים האחרונים (04:16 דקות משחק במשותף) ולהחזיר אותו כמה שנים אחורה, לאחר שבשלוש השנים האחרונות הפך לא רק לבורג מרכזי בהגנה, אלא גם בהתקפה. הרגליים של שארפ כבר לא מה שהיו פעם ולאחרונה גם היד המיתולוגית קצת מזייפת (29.6% בלבד העונה ל-3), כאשר גארסיה הוא זה שזולג אט-אט למשבצת הבולדוג בה כיכב שארפ ב-12 השנים האחרונות. אבל אל תצפו לתלונות מצידו של הקפטן: הנאמנות של שארפ למערכת עולה על כל שיקול או אינטרס אישי. מפסיד, אומנם, אבל עם חיוך.

אסטבן באטיסטה. פתח את העונה בסערה, עם 14 נקודות שהביאו ניצחון ביתי מול אפס פילזן, אבל מאז לא מצליח להפוך לבורג משמעותי בהרכב. פועל אפור וסותם חורים לעת צרה, ששבר רק אמש את מחסום 20 דקות המשחק ביורוליג. באטיסטה משחק עם הלב, קופץ על כל כדור אבוד ומשתטח על הפרקט, אבל אחוזי הקליעה לא מדהימים לאחרונה (7 מ-16 מהשדה בשני המשחקים האחרונים, 3 מ-7 מהקו) ועל אסיסטים אין מה לדבר (0.8 בממוצע). שובו המסתמן של וויצ'יץ' צפוי לפגוע קשות באורוגוואי החביב, שיהיה הראשון לשלם את המחיר.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully