רוחות חדשות מנשבות מצפון

תשמור על האולם, ילד

מחממים את הפרקט: סיאטל כל כך שמחה לקבל את קווין דוראנט, עד שהיא רוקנה לחלוטין את השורות והותירה לרוקי את כל הבמה לעצמו

דן לזר

תקציר הפרקים הקודמים

באו: קווין דוראנט (בחירה שנייה בדראפט), ג'ף גרין (בחירה חמישית בדראפט, בטרייד מבוסטון), וולי שצ'רביאק ודלונטה ווסט (בטרייד מבוסטון), קורט תומאס (בטרייד מפיניקס).

הלכו: ריי אלן (בטרייד לבוסטון), רשארד לואיס (בסיין אנד טרייד לאורלנדו), מייק ווילקס (שחקן חופשי, עבר לדנבר).

חמישייה: ארל ווטסון (לוק רידנאור), וולי שצ'רביאק (דלונטה ווסט), ג'ף גרין, קווין דוראנט, כריס ווילקוקס (ניק קוליסון).

ספסל: רידנאור, ווסט, דמיאן ווילקינס, מייקל גלאבלה, יוהאן פטרו, רוברט סוויפט, קוליסון, מוחמד סאר סנה, קורט תומאס.

מאמן: פי ג'יי קרליסימו (עונה ראשונה בקבוצה).

מאזן בעונה שעברה: 31 ניצחונות, 51 הפסדים.

אליפויות: 1 (1979).

בשנים האחרונות הסוניקס נמצאים במצב של דעיכה ונמנום, וכבר הרבה זמן די ברור שהמועדון הזה לא הולך לשום מקום. עם שני כוכבי ענק בדמות ריי אלן ורשארד לואיס (מלווים בסגל מאד לא מרשים, בלשון המעטה) הצליחה סיאטל לסחוב את הקבוצה רק עד לשיא זמני של 52 ניצחונות בעונה הסדירה ב-2004/05, עוד סיבוב אחד מופתי מול סקרמנטו בפלייאוף, ואז חזרה לנמנום כללי. שום דבר שמזכיר את ימי גארי פייטון ושון קמפ העליזים של שנות התשעים. אחרי עוד עונה משמימה בשנה שעברה היה ברור שהקיץ דברים ישתנו, והאוהדים קיבלו הפעם את המאזן השלילי בהבנה, כיוון שכולם ציפו לדראפט העמוס בכישרון של הקיץ הנוכחי. הם רק לא ידעו כמה טוב יעשה הדראפט הזה למועדון.

אוהדי ספורט בכלל, וכדורסל בפרט, לא אוהבים את השימוש במושג "עונת בנייה", ולכן בסיאטל יעדיפו לספר שהם כרגע "מניחים את היסודות לעתיד". לא ברור אם היסודות האלו יהיו בכלל בעיר סיאטל, לאור הדיווחים העיקשים על מעברה האפשרי של הקבוצה לאוקלהומה סיטי, אבל זו כבר סוגיה אחרת. הבנייה החלה בבחירה השנייה של הקבוצה בדראפט, והמזל האיר לה פנים באופן שעוד ידובר עליו לא מעט, עם נחיתתו בקבוצה של קווין דוראנט.

דוראנט, שרק לפני חודש חגג 19, הפך בשנתו היחידה במכללת טקסס לפרשמן הראשון בהיסטוריה שזוכה בתואר שחקן השנה במכללות, כשהוא מעמיד ממוצעים פשוט מטורפים ברמת הקולג'ים, עם 25.8 נקודות ו- 11.1 ריבאונדים למשחק, ומגדיל יותר ויותר את הבאז העצום סביבו עם כל משחק. יכולתו המופלאה לקלוע כמעט מכל מצב, יחד עם השיפור המתמיד שלו בשאר האספקטים של המשחק במהלך העונה, שיכנעו לא מעט מומחים כי הוא צריך להיות הבחירה הראשונה בדראפט, אבל בסופו של דבר העדיפה פורטלנד ללכת על אודן, וסיאטל זינקה על המציאה בשמחה.

אחר כך בא טרייד טוב, בחשיבה לטווח ארוך, אשר שלח את הכוכב הגדול של הקבוצה, ריי אלן, לבוסטון, תמורת בחירת הדראפט החמישית של הסלטיקס, ג'ף גרין, הפורוורד היעיל והמגוון של ג'ורג'טאון, שאמור להוות יחד עם דוראנט את פניה של הקבוצה בשנים הבאות, וכן הנחיתה במועדון את דלונטה ווסט היעיל ואת וולי שצ'רביאק המתבגר. הבנייה הסתיימה, בשלב זה, בכך שרשארד לואיס לא חזר מחופשת הקיץ אל המועדון היחיד בו שיחק אי פעם, ובכך פינה את הבמה לדוראנט באופן בלעדי. עכשיו הכל מונח על הכתפיים של הילד, ושדוף ככל שיהיה, הם עוד יכולות להתברר כרחבות ביותר.

כך שלאחר כל השינויים הללו, ובעזרת חמש בחירות סיבוב ראשון בשלושת הדראפטים הבאים, וכ-30 מיליון דולר חסכון שנותרו מתחת לתקרת השכר וינוצלו לחיזוק הסגל בשנים הבאות, העתיד נראה ורוד, או סתם בשלל צבעי הקשת. ובינתיים, מה נראה בעונה הנוכחית? זו עדיין תעלומה.

טוב לדעת (מקודם)

נהגים חדשים - מה חשוב לדעת לפני שעולים על הכביש?

לכתבה המלאה

מה הם מכינים לנו?

הסוניקס הולכים לשחק השנה אחרת ממה שהתרגלנו לראות בשנים האחרונות. פי ג'יי קרליסימו, שחוזר להיות מאמן ראשי אחרי שהעביר את חמש השנים האחרונות כעוזרו של גרג פופוביץ' בסן אנטוניו, מביא אתו רזומה של הגנה, הגנה ולקינוח עוד קצת D. על כן אנו צפויים לראות קבוצה בעלת אוריינטציה הגנתית, וזה אולי רמז ראשון להיררכיה שתיבנה בין השחקנים ולדקות המשחק להן יזכו, בסגל העמוס של הקבוצה, אך הדל יחסית בכשרון.

אין ספק שקווין דוראנט הולך לראות את הספסל רק לעיתים רחוקות, כי ככה בונים כוכב וגם כי אין באמת מישהו אחר שיעשה את העבודה, וגם גרין, שבימיו בקולג' תיפקד בעיקר כפוינט פורוורד, יזכה ליחס דומה. אך פרט להם צפויים קרבות עקובים מדם על שאר הדקות. דלונטה ווסט, וולי שצ'רביאק, ארל ווטסון ולוק רידנאור יתחרו על עמדות הגארד, כשווסט ישחק לא מעט בעמדה מספר 2 ועשוי להפוך לשחקן מפתח השנה, וגם שצ'רביאק אמור לראות די הרבה מגרש בעמדה זו, בהיותו אחת האופציות ההתקפיות היותר מנוסות בקבוצה, בעוד ווטסון ורידנאור ימשיכו לאכול זה את זמן המשחק של זה בעמדת הרכז. ניק קוליסון, כריס וילקוקס, קורט תומאס, רוברט סוויפט ויוהאן פטרו יאבקו על דקות בעמדות הפנים. כל השחקנים האלו אינם נחשבים לאריות בליגה עמוסת כשרון כמו ה-NBA, אולם זה מה שיש לסוניקס להציע השנה.

מועמד לפריצה: קל לומר שקווין דוראנט הוא המועמד הטבעי לפרוץ ולהוכיח את כשרונו הגדול, ואולי גם להוכיח כי פורטלנד טעתה כשלא בחרה בו בבחירה הראשונה בדראפט, במיוחד לאחר הפציעה של גרג אודן. קל גם לומר שג'ף גרין הוא כשרון גדול וההגנה שלו תזכה אותו בהרבה דקות משחק והרבה הזדמנויות להוכיח את עצמו, למן הרגע הראשון. ובכל זאת נדמה לי שגם לדלונטה ווסט המוכשר יש צ'אנס לא רע להשתמש בכישורים ההגנתיים שלו ולזכות באהדתו של קרליסימו, בדרך להרבה דקות איכות ושיתוף פעולה מוצלח עם שני הצעירים האחרים.

מועמד לדעיכה: וולי שצ'רביאק הוא אחד השחקנים היחידים בקבוצה שמביא איתו יכולות התקפיות מוכחות, אולם בקבוצה הבונה את עתידה ומשופעת שחקנים צעירים שיקבלו הרבה דקות, הוא המועמד הבולט להיות זה שיצטרך לוותר. בגילו של וולי, עם המניירות שלו, אהבתו לכמות זריקות גדולה ועם היסטוריית הפציעות שלו, ייתכן שכאן תחל הדהירה שלו אל עבר השקיעה.

שורה תחתונה

תסריט אופטימי: הסוניקס הופכים עוד לפני כניסתה של השנה הלועזית החדשה לאחת הקבוצות הסימפטיות בליגה, ולאחד הסיוטים של הקבוצות הגדולות. דוראנט הופך לפנים הרשמיות של העתיד וג'ף גרין מתחיל לשמוע לחשושי "פיפן" מכאן ומשם. העתיד הוורוד נראה קרוב מאי פעם.

תסריט פסימי: דוראנט מקבל שמירות כפולות או משולשות למן הרגע הראשון, וגופו החלש לא עומד במעמסה. שאר הקבוצה פשוט עושה מה שהיא יודעת, שזה לא הרבה, כך שבסיאטל בונים, שוב, על דראפט מוצלח בשנה הבאה שאולי ירים את המועדון מן הקרשים.

תחזית: הסוניקס ישנו השנה את פניהם מן הקצה אל הקצה, אבל אחרי שתי העונות האחרונות האוהדים צריכים לשמוח על עבודת הבנייה המשובחת שנעשית בקבוצה. פלייאוף לא יראו השנה בסיאטל, אבל עם קצת דמיון והבזקי דוראנט אפשר יהיה להתחיל ללחוש את הצירוף "הארץ המובטחת" לקראת הקיץ הבא.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully