וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

נפולת של נמושות

עומר קהת

21.10.2006 / 10:23

מחממים את הפרקט: סיאטל סופרסוניקס תעשה הרבה נקודות ותציג את ריי אלן הנפלא, אבל ההגנה הרכרוכית תעלה לה במקום בפלייאוף

תקציר הפרקים הקודמים

באו: מוחמד סנה (בחירה 10 בדראפט), מייקל ג'לאבל (בחירת סיבוב שני בדראפט 2005, שיחק בצרפת והחותם השנה), דנהם בראון (בחירה 40 בדראפט), קארים ראש (שחקן חופשי, שוחרר אשתקד משארלוט).

הלכו: מיקי מור, מאטין קליבס, מייק ווילקס.

חמישייה: לוק רידנאור (ארל ווטסון), ריי אלן, רשארד לואיס, כריס ווילקוקס, רוברט סוויפט (יוהאן פטרו).

ספסל: ארל ווטסון, ניק קוליסון, יוהאן פטרו, דמיין ווילקינס, מילט פלאסיו, ראש.

מאמן: בוב היל (מתחיל את עונתו הראשונה המלאה).

מאזן העונה שעברה: 35 נצחונות ו-47 הפסדים (מקום 11 במערב).

אולם: קי ארינה (17,072 מקומות).

הסוניקס פתחו את העונה הקודמת רע מאוד, ועזיבתו של המאמן נייט מקמילן קצת דרומה לעיר פורטלנד, נראתה יותר ויותר כמו טעות חמורה. בטח מצידם של הסוניקס, אבל יכול מאוד שגם מצידו של מקמילן, שעל הסבל שלו בבלייזרס נספר בכתבה על הקבוצה. לאחר כמחצית עונה החליטו בסיאטל להתחיל במאמצי שיקום ובעזרת מהלכי טרייד והחלפת מאמן הצליחו להפיח מעט חיים בקבוצה ונטעו ניצנים של אופטימיות לקראת העונה הקרובה. רק חבל שאופטימיות במונחי סיאטל משול לתקוה שבאמצע אוגוסט יירד גשם בעיר החורפית רק שעתיים ביום.

בוב היל החליף את בוב וויס מאחורי הקווים, כריס ווילקוקס הגיע בטרייד מהקליפרס תמורת ולדימיר רדמנוביץ' ודפק חצי עונה מהסרטים, וארל ווטסון, שברח מתפקיד הרכז הרביעי בדנבר בתמורה לפורוורד הבעייתי רג'י אוונס, הגיע כדי לשמש רכז מחליף לרידנאור, אבל יכולתו ההגנתית סידרה לו מהר מאוד אותה כמות דקות כמו לרכז הראשון.

ווטסון ו-ווילקוקס הורידו הרבה מהעומס ההתקפי מכתפיהם של אלן ולואיס, וההגנה המזעזעת, שסופגת 105.6 נקודות למשחק (מקום אחרון בליגה) ב-48.5 אחוזים בממוצע (מקום לפני אחרון בליגה), החלה להראות סימני שיפור. אבל מי שחשב שהסוניקס צועדים אל עבר עתיד ורוד ויציב קיבל מכירה של המועדון לחבורה של אנשי עסקים מאוקלהומה, שמיהרו להרגיע את האוהדים המעטים בכך שהבטיחו שאם ייבנה עבורם אולם חדש, הם יישארו. אם התחלנו במשלים, אז נמשיך - זה כמו שיושב ראש בית"ר ירושלים נותן גיבוי לאוסי ארדילס.

לאור החלפת הבעלות, ההנהלה הפכה מסונדלת וכל מהלך נבחן בעשר זכוכיות מגדלת, כדי לא להוריש לממשיכים חוזים כבדים מדי או החלטות שקשה יהיה לשנות. סנה נבחר במקום העשירי בדראפט, ואפילו יותם הלפרין קיבל מהקבוצה זימון למחנה האימונים, אבל קיבל רמזים כבדים שכדאי שיישאר עוד קצת באירופה לפני שיגיע לבירת הגראנג'.

על המגרש ריי אלן המשיך להפציץ מרחוק, וסיים עונה עם שיא קריירה בנקודות (25.1) ובשלשות (273), וכל זאת באחוזים מצוינים מהשדה (45.4) ומאחורי הקשת (41.2). כל מי שחשב שנס ליחו של הגארד הוותיק קיבל הוכחה שכוחו עדיין במותניו, וגם אם מותניו משחקות בקבוצה מזעזעת, הוא ממשיך להיות מקצוען ומנהיג אמיתי. ראשארד לואיס, מצדו, שוב נתן עונה מצוינת עם מספרים של 20 נקודות, 5 ריבאונדים ומעל 46 אחוז מהשדה. בעונה שעברה, לשם שינוי, ראינו ממנו יותר אגרסיביות ופחות זריקות מבחוץ, שהגיעו לרוב על חשבון כניסות לסל או משחק עם הגב לטבעת.

אבל איכשהו, (כמעט) אותו תלכיד שהדהים תחת מקמילן וסיים במקום השלישי במערב, הדיח את סקרמנטו בפלייאוף והקשה על האלופה שבדרך סן אנטוניו, הפך בבת אחת לנמושה שכולם חשבו שהוא יהיה.

למה לצפות?

מדד הכיף:

בהחלט יכול להיות כיף העונה בסיאטל. בקבוצה חולמים אולי על פלייאוף, אבל מתמקדים בקידום הצעירים, בתקווה שמשהו פתאום יקרה, איזה נס, והקבוצה תתפוס כיוון חיובי. אם ווילקוקס לא ייקח את הכסף ויברח, הוא יופיע תדיר במהלכי השבוע עם דאנקים, אלי אופים, ושאיבת ריבאונדים. אם קואץ' היל יהיה מעט הרפתקני וייכנע לטרנדים של הליגה, ווילקוקס עשוי לקבל דקות כסנטר בחמישיית סמול בול, יחד עם קוליסון בעמדת הפאוור, לואיס, אלן ורידנאוור.

בין כה וכה, הקו האחורי יהיה עיקר העניין עם מאבק עיקש בין רידנאור לבין ווטסון. רידנאור (7 אסיסטים למשחק) מנהל משחק טוב יותר מווטסון (4.3 אסיסטים), והוא גם מוכשר בהרבה ומוסר בחסד, אבל משאיר חור גדול מדי בהגנה. ווטסון, לעומתו, שובר את הסל עם בריקים (43.2 אחוזים לעומת 41.8), ובעיקר משחק בפיזיות מול הרכזים היריבים. רידנאור קיבל הצעה להארכת חוזה מהסוניקס, אבל סירב מפחד להיתקע בקבוצה בה הוא יהפוך לרכז שני. בד בבד הוא התחיל את מחנה האימונים ומשחקי קדם העונה עם שיפור הגנתי מרשים, ומשקיפים הגדירו אותו כ"אחוז דיבוק". אחר כך הוא נפצע והמומנטום נעצר.

גם כשווטסון על הפרקט, אבל בעיקר עם רידנאור, סיאטל זה מבול שלשות, ריצה מהירה, הרבה ריבאונדים ארוכים והרבה מתפרצות לשני הכיוונים. למזלה של סיאטל, ווילקוקס ולואיס הם ענקים מהירים במיוחד, וסיום מתפרצות הוא אחת המומחיויות שלהם. מצד שני, המומחיות של רידנאור, פטרו וסוויפט היא לאפשר ליריבות לסיים מתפרצות, כך שהעניינים מתקזזים.

מסקנות מכישלון ארה"ב במונדובאסקט:

יחסית להרבה קבוצות אחרון, סיאטל בנויה בצורה דומה להרבה קבוצות אירופאיות. רכז מוסר שלא יוצר לעצמו מצבים, שוטינג גארד עם יד רכה, סמול פורווארד מהיר שיודע לחתוך לסל, פאוור פורוורד שלא יודע לשחק עם הגב לסל, וסנטר מגושם אבל עם יסודות טובים. אם היל צפה במשחקי הנבחרת האמריקאית והבחין בתסכול שהגנה אזורית גרמה לה, הוא עוד עלול ליצור לא מעט בעיות לקבוצות אחרות. הגנה אזורית תאפשר גם להשאיר את רידנאור יותר זמן במשחק ולא לחשוף את ההגנה בעמדת הרכז. מצד שני, סיאטל לא צריכה לחשוש מהגנה אזורית של קבוצות אחרות, אלא אם כן המאמנים היריבים מעוניינים להתאבד מול השלשות של אלן ושות'. מצד השני, כאמור, ההגנה של סיאטל לא בדיוק מזכירה את זו של יוון, ספרד או ארגנטינה.

מועמד לפריצה:

ווילקוקס כבר עשה גלים בעונה שעברה אבל עכשיו הגיע הזמן שיוכיח שהוא יכול לעשות את אותם דברים במשך עונה שלמה. יש לו אתלטיות מדהימה, משחק מצוין עם הפנים לסל, תנועה טובה ללא כדור וקליעה אמינה מחצי מרחק. אולי הוא לא יהיה אולסטאר, אבל לא מוגזם לבקש ממנו 17 נקודות ב-50 אחוז מהשדה, פלוס 8 ריבואנדים.

מועמד לדעיכה:

זאת הולכת להיות עונה של לחדול או להיות בשביל רידנאור. כולם כבר ראו את הניצוצות ויודעים שהכשרון שם, אבל רידנאור צריך לייצר יציבות כדי לקבע את עצמו כרכז פותח של סיאטל, או לפחות להראות לג'נרל מנג'רים אחרים ששווה להמר עליו. אם רידנאור יפתח את העונה בצליעה, ווטסון יקפוץ על ההזדמנות ויגנוב בדרך את תפקיד הרכז הפותח. במצב הזה, רידנאור ימצא את עצמו על הספסל של היל ומכאן הדרך לקריירה של בינוניות הרבה יותר מהירה.

בשורה התחתונה

תסריט אופטימי:

סיאטל משקחת סמול בול יעיל, רידנאור ו-ווטסון מנהלים את ההתקפה בשיתוף פעולה הרמוני, אלן ולואיס ממשיכים את העונה שעברה, בעוד ווילקוקס עולה על כל הציפיות. סיאטל משחקת מהר ופתוח, סופגת אמנם הרבה אבל מצליחה לקלוע יותר מהיריבות. זה מספיק למקומות 7-8 במערב, והדחה מהירה מהפלייאוף.

תסריט פסימי:

השנים נותנות את אותותיהם על אלן, לואיס מפחד להיפצע בחושבו על השוק החופשי של 2007, ווילקוקס מצהיר שעכשיו שהוא עשיר אין לו סיבה להתאמץ, שחקני הפנים לא תורמים כלום, והרכזים רבים בינם לבין עצמם. סיאטל דועכת לתחתית המערב, מה שישר מעורר דיבורים על טרייד של אלן, בזמן שרידנאור ולואיס עוזבים את הספינה הטובעת וחותמים בהורנטס, רק כדי לגלות שהסוניקס עוברים לאוקלהומה והנה יש להם דרבי חם חם בעיר.

תחזית:

אלן הוא אחד השחקנים היציבים בליגה, וכל עוד הוא בריא סיאטל תשמור על כבודה. ווילקוקס ייתן לא פחות מ-15 ו-6 ומאזן הניצחונות ישתפר מעונה שעברה ויחצה את רף ה-40. אבל פלייאוף לא יראו העונה בסיאטל, אלא מאבק על המקום השמיני והסתפקות בכך.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully