בואו בהמוניכם

מה אנחנו כבר מבקשים? עוד ניצחון אחד קטן, וזהו. הטניס הישראלי רחוק משחק אחד מהישג היסטורי, כשנבחרות הדייויס של ישראל וצ'ילה ייפגשו מחר (ראשון) במרכז הטניס ברמת השרון ליום האחרון והמכריע במפגש ביניהן, בהמשך המאבק על ההעפלה לבית העליון של המפעל.

במשחק הראשון יפגוש דודי סלע את פרננדו גונזאלס (14:00), בתקווה להדהים את המדורג שישי בעולם ולהבטיח לישראל את הניצחון. בהמשך, בתקווה שיהיה זה משחק לפרוטוקול בלבד, נועם אוקון יפגוש את ניקולס מאסו. בואו בהמוניכם.

ישראל, כזכור, מוליכה 1:2, אחרי הניצחונות של סלע על מאסו ושל ארליך ורם בזוגות. דודי סלע יקווה לנצל את המנוחה של שבת ולהתאושש מהר מהצום, בתקווה לשחזר את היכולת המצוינת שהפגין (לפרקים) מול מאסו ביום חמישי. אין ספק שיחסי הכוחות נוטים לטובת הצ'יליאני, אבל במחנה הישראלי מקווים שגונזאלס ייכנע לתשישות (שיחק שני משחקים ארוכים ומתישים תוך יומיים), אבל בעיקר מקווים שימשיך להיות עצבני ולא רגוע.

גם מול אוקון וגם במהלך משחק הזוגות, גונזאלס הרבה להתלונן על השיפוט, ניפץ את הרקטה מעצבים ונראה חסר מנוחה. למרות הסלידה שמעוררת לעתים ההתנהגות של הקהל הישראלי ביציעי רמת השרון (קריאות שמחה אחרי החטאת סרב ראשון, הפרעה במהלך הנקודות), ברור לכולם שהסיכוי היחיד של סלע לנצח טניסאי גדול כמו גונזאלס זה רק אם יוציא אותו מהכלים. כל קול קובע.

במידה שלא תתחולל הפתעה מרעישה וגונזאלס יתגבר על התופים והמצלתיים, ישיג את הניצחון הצפוי על סלע וישווה ל-2:2, יעלו נועם אוקון וניקולס מאסו למשחק שיכריע את ההתמודדות. גם כאן הסיכויים נוטים בבירור לטובת הצ'יליאנים (72 בעולם מול 186 בעולם), גם מבחינת הניסיון בדייויס (למאסו מאזן 12:26, לאוקון רק 13:16), אבל אנחנו כבר יודעים שאצל אוקון אף פעם אי אפשר לדעת.

הישראלי הוכיח את עצמו בעבר במפעל עם כמה ניצחונות גדולים (כמו שניים על בוגדנוביץ' ודלגאדו במפגש מול בריטניה ב-2006 ועל סימון בוללי האיטלקי מוקדם יותר השנה), והוכיח שכשיש לו מוטיבציה - הוא מסוגל להתעלות לרמות גבוהות הרבה יותר ממה שמשתקף מהדירוג הרשמי שלו.

גם במקרה הזה, תמיכה ועידוד מהקהל בהחלט יעזרו לישראלי. גם סלע וגם ארליך ורם, שבימים רגילים משחקים מול קהל מנומנם ואדיש ויציעים ריקים, ציינו אחרי הניצחונות שלהם בעיקר את התמיכה שקיבלו מהאוהדים באיצטדיון. אז נכון שעל הנייר הסיכויים בהחלט לטובת צ'ילה, אבל בואו נראה להם שהמשחקים מוכרעים על המגרש, ולא על הנייר. בואו בהמוניכם, כבר אמרנו?