מי אמר שבניון לא ישחק בליברפול?

יום אחרי המעבר המרגש של יוסי בניון לליברפול והגשמת החלום של הנער מדימונה, כבר נמצאו המבקרים הציניים שיודעים בוודאות, עוד לפני שנפתחה העונה, שהישראלי עומד להתייבש על הספסל. מהעובדות היבשות, לעומת זאת, ניתן להסיק אחרת.

בחינה סטטיסטית על הסגל של ליברפול בעונה האחרונה מוכיחה עד כמה רחבה הרוטציה של המאמן רפא בניטז, ועד כמה גדולים סיכוייו של בניון להתרוצץ על הדשא באנפילד בשנה הבאה, למורת רוחם של הפסימיסטים במזרח התיכון.

רונן קצב, סוכנו, שתפר את העסקה הקשה הזאת ומכיר מצוין את בניטז, ידע זאת היטב, בטח כשמנג'ר הספרדי התעקש כל כך על הישראלי. בניון אמנם יפתח בקרוב את עונתו השלישית באי הבריטי, אבל בניטז מכיר אותו היטב עוד מהימים בהם שיחק בראסינג סנטאנדר. הרי אין זה סוד שהמאמן הספרדי מאוד אוהב להביא שחקנים שהוא מכיר ממולדתו. מבחינת קפטן נבחרת ישראל, כלל לא חשוב שמבקריו של בניטז טוענים ששיטת הרוטציה שלו היא כושלת. העיקר שיוסי יראה מגרש. והוא כנראה יראה.

בניטז אומנם הוביל את הקבוצה לשני תארים בשנתיים, אבל היה רחוק מלהנחיל לה יציבות. בזמן שכל אנגלופיל מתחיל יכול להגות את ההרכב המשוער של ז'וזה מוריניו או אלכס פרגוסון למשחק הבא של קבוצותיהם, הימור על זה של ליברפול צריך להיות מוכנס לווינר. למרות הזכייה בצ'מפיונס ליג לפני שנתיים הביקורות כבר החלו לחתוך את הספרדי בעונה החולפת.

הבעיה לא נעוצה רק בחילופי ההרכבים התכופים של בניטז, אלא גם בחילופי הטקטיקות שלו. ליברפול משחקת לפעמים עם חלוץ אחד ולפעמים עם שניים, לעתים עם שני קשרים אחוריים ושלושה קדמיים, לפעמים שלושה במרכז ואחד מתחת לחלוצים, ועוד אינסוף וריאציות שאת הפירוט עליהן אפשר בוודאי לקבל בקורס המאמנים המרוכז במכון וינגייט.

בניון, כאמור, מבחינתו האישית, יכול להיות מסופק מהעובדה שהביקורות אינן משפיעות על מאמנו החדש - הרוטציה הזו היא מה שתאפשר לו לשחק הרבה בעונה הבאה. לעומת זאת, כדאי שיתרגל: רק בודדים זכו לרצף של יותר משלושה משחקים רצופים בהרכב.

בעונה שעברה בניטז שבר שיא, כשלא העלה את אותו הרכב במשך 100 משחקים ברציפות. רק יחידי סגולה זוכים למקום קבוע בהרכב, ורובם, מלבד סטיבן ג'רארד, באים מהחלק ההגנתי. עוד מתקופתו בוולנסיה, בניטז מגלה הערכה רבה לשחקנים ורסטיליים, להם הוא יכול לשנות מיקום תוך כדי משחק או לתפקד אותם שבוע אחר שבוע בעמדות שונות, וזאת בהתאם לצרכיו ובהתאם ליריבה נגדה הוא משחק.

אין פלא, אם כך, שמתוך 57 משחקים בעונה שעברה, ג'יימי קראגר, שיכול לשחק כמעט כל תפקיד בהגנה, היה זה שעלה הכי הרבה פעמים בהרכב הראשון - 49 פעמים. במקום השני ניצב הקפטן ג'רארד, כוכב ורסטילי בפני עצמו, שפתח 47 פעמים. אחריו ברשימה ניצבים שחקני ההגנה פינן וריסה, שפתחו 46 ו-44 פעמים.

בקישור ובחלק הקדמי, לעומת זאת, אין יציבות כלל וכלל. צ'אבי אלונסו אומנם פתח בהרכב ב-43 משחקים, אבל ג'רמיין פנאנט עלה בהרכב 33 פעמים (ועוד שותף כמחליף 19 פעמים), סיסוקו פתח 25 פעמים, זנדן 19 (ו-11 פעמים כמחליף), לואיס גארסייה 17 (ו-10 כמחליף), ועוד לפחות חמישה שחקני קישור שותפו ברוטציה. במילים אחרות: הרבה שחקנים, הרבה בלגן, אבל גם הרבה דקות לבניון.

על פי הסגל הנוכחי, ניתן להניח שבניון יתפוס את מקומו ברוטציה של מארק גונזאלס, הצ'יליאני שעזב לבטיס. לגונזאלס היה יבול לא רע בעונתו הראשונה בפרמיירליג: הוא פתח אשתקד ב-20 משחקים, ונכנס כמחליף ב-16 נוספים. ב

בניטז כבר הצהיר כי ליברפול עוד לא השלימה את הרכש ושהוא עדיין חפץ בשחקן כנף ברמה עולמית, כמו ריקרדו קווארסמה או סימאו מבנפיקה, זה שבאנפילד רודפים אחריו כבר שנים. אם אחד מהם יגיע לליברפול, סביר להניח שהוא יקדים את בניון במלחמה על ההרכב, עם כל הכבוד ל-5 מיליון ליש"ט שהקבוצה שילמה לווסטהאם.

אך אם הסגל הנוכחי לא ישתנה, בניון צפוי למצוא עצמו על הדשא לא מעט. הארי קיואל אמנם צפוי לחזור מפציעה, אבל באותה מידה צפוי להיפצע שוב. גם אם לא יעשה זאת, כושר המשחק שלו עומד תחת סימן שאלה גדול. מנגד, אין ספק שג'רמיין פנאנט, שהגיע בקיץ שעבר, ייכנס בצורה חזקה יותר לרוטציה ויהווה תחרות גדולה לבניון על מקום בהרכב.

העובדה שבניטז הביא את לוקאס הברזילאי, שהצטרף למומו סיסוקו, חאבייר מסצ'ראנו וצ'אבי אלונסו בקישור האחורי, עשויה להשפיע גם היא על בניון, על אף שמדובר כאן באינפלציה בתפקיד הגנתי יותר משל בניון. במקרים רבים העונה העביר המאמן הספרדי את סטיבן ג'רארד לשחק בצד ימין ולאור ריבוי הקשרים הדפנסיביים נראה שהוא ימשיך לנהוג כך לעתים קרובות. למזלו של בניון, הוא יכול לשחק גם כקשר שמאלי, אבל גם על הבלטה הזו תהיה לו תחרות.

בניטז לא נוטה לגלות יותר מדי תעוזה כשמדובר בליגת האלופות ובמשחקי הליגה הגדולים ופעמים רבות מסית את ג'ון ארנה ריסה מעמדת המגן השמאלי לחוליית הקישור. כך הוא דואג שלמגן השמאלי באותו משחק תהיה עזרה מול השחקן שלו. הכישורים האדירים של ריסה, הן בהגנה והן בהתקפה, היכולת שלו לשחק בכל תפקיד לאורך הקו, יאיימו גם הם על דקות המשחק של בניון.

בשורה התחתונה, לבניון יש יתרון גדול. הוא יכול לשחק בשני צדי המגרש, וגם במרכז הקישור ההתקפי. בנוסף, יש לו ניסיון בפרמיירליג, ובוודאי שהוא לא זה שיישא על כתפיו כישלון של ליברפול, אם יהיה כזה (אין ספק שבניטז, ג'רארד וטורס יהיו שם לפניו כדי לספוג את הביקורות).

מצד שני שחקנים מסוגו, כמו מארק גונזאלס בעונה החולפת וג'רמיין פנאנט בתחילתה, רשמו דקות משחק לא מעטות, אבל רבות מהן בגביע הליגה ובמשחקים הפחות גדולים, אם כי כל ניצחון ליגה שווה 3 נקודות. מול מנצ'סטר יונייטד או מול דרבי קאונטי. "זה שחקן שתמיד הערכתי", הצהיר בניטז לא מכבר. נקווה שהוא יצהיר כך גם בסיום העונה.