אוי, הניקס. מה יהיה איתכם? הקבוצה מניו יורק, שעדיין מחפשת ניצחון ראשון במשחק פלייאוף מאז 2001, שוב נוצחה הלילה (רביעי) על ידי בוסטון (96:93) והיא בפיגור 2:0 בסדרה. אז למה הם כל כך אופטימיים? אומנם הניקס שוב נראו חזקים לאורך רוב המשחק ונתנו פייט למארחת, והלילה הם אף עשו את זה בלי צ'ונסי בילאפס (הפצוע) ואמארה סטודמאייר (לא שיחק בחצי השני בגלל גב תפוס), אבל ברגעי ההכרעה שוב הכל השתבש.
כרמלו אנתוני כמעט חיפה על התצוגה האומללה שלו מהמשחק הראשון, כשהלילה קלע 42 נקודות נפלאות, אבל במהלך האחרון, כשנעשתה עליו שמירה כפולה, הוא מסר לג'ארד ג'פריס, שאיבד את הכדור. "לא טעיתי, עשיתי את המהלך הנכון", התעקש כרמלו, שנשאר אופטימי לקראת המשחק השלישי: "במשחק קשה כמו זה, העובדה שהיינו צמודים וחזרנו מפיגור ולא ויתרנו, אני חושב שזה מעניק לשחקנים שלנו מומנטום. נלחמנו לאורך כל המשחק, אני חושב ששיחקנו פנטסטי".
"אני גאה בשחקנים", אמר המאמן מייק דאנטוני, "אנחנו עדיין בטוחים בעצמנו. אנחנו עם ראש מורם, יש מצב רוח חיובי בחדר ההלבשה. אני כבר לא יכול לחכות ליום שישי". דאנטוני המשיך ואמר ש"מעולם לא הייתי יותר גאה בקבוצה מאשר עכשיו, על איך שהם נלחמו ואיך שהם שיחקו, בהתאם לנסיבות".
כרמלו התייחס להיעדרותם של בילאפס וסטודומאייר. "הם היו מאוד חסרים לנו", אמר, "מקווה שיחזרו במשחק השלישי, ויעניקו לנו את תוספת הכוח שאנחנו זקוקים לה".
מנגד, התגובות בבוסטון ממחישות חלק מההבדלים בין הקבוצות: הניקס אופטימיים אחרי הפסד, הסלטיקס ביקורתיים ומודאגים אחרי ניצחון. "אני שמח שניצחנו את המשחק", אמר דוק ריברס, "אבל זה הדבר הטוב היחידי שאפשר לקחת מהמשחק הזה. הקבוצה שלי הרבה יותר טובה מאיך שהיא שיחקה היום. האמת, ניצחנו במזל".
"לא ביצענו את התוכניות המוקדמות שלנו", המשיך ריברס, "שיחקנו קשוח, וקשוח זה מצוין, אבל קשוח וחכם זה הרבה יותר טוב". בוסטון שוב סבלה מבעיות מתחת לסלים, כשהניקס שולטים עם יתרון 37:52 בריבאונד ויתרון 6:24 בנקודות בהזדמנות שניייה.
קווין גארנט התקשה, ותרם רק 12 נקודות ו-10 ריבאונדים, אבל קלע את סל הניצחון וביצע את החטיפה המכרעת. "לא נכנסתי לקצב במהלך המשחק", סיפר על המהלך המנצח, "אבל נשארתי רגוע, והלכתי על הזריקה שאני יודע שאני יכול להכניס".
עוד בוואלה!
בגלל זה קוראים לו סופרמן
דוויט הווארד הוליך הלילה את אורלנדו לניצחון על אטלנטה, כשקלע 33 נקודות וקטף 17 ריבאונדים, ועם 78 נקודות ו-38 קרשים במצטבר בשני המשחקים הראשונים בסדרה - מי בכלל זוכר שההוקס היו אופטימיים בנוגע לסיכוייו של ג'ייסון קולינס לעצור את סופרמן?
למרות זאת, אטלנטה עדיין השיגה את ניצחון החוץ שלה, העבירה את אליה את יתרון הביתיות, ואם החברים של הווארד לא יתעוררו, אורלנדו עלולה לסבול מהדחה מפתיעה מוקדמת. הווארד התייחס לעובדה שהוא שיחק הלילה 48 דקות: "זה קשה, אבל אסור לך לחשוב על דברים כאלה במהלך המשחק. אסור לחשוב על עייפות או על כאבים, אתה חייב פשוט להתגבר על כל הקשיים. ככל שספגתי יותר מכות, נזכרתי במה המטרה שלנו".
אז למה האיש הגדול של אורלנדו לא מקבל את הכבוד הראוי לו? "אין לו מאץ'-אפ שיותר התרגשות", אמר ואן גנדי, "פעם הסנטרים היו המלכים, ואנשים היו מחכים לראות את צ'מברליין נגד ראסל. עכשיו אנשים מחכים לראות את כריס פול נגד דרק רוז. היו שחקנים ששיחקו טוב מול דווייט, ועדיין, איפה המאץ'-אפ?".
אחרי הווארד, הקלע המצטיין של המג'יק הלילה היה ג'מיר נלסון עם 13 נקודות, וקבוצה שקולעת ב-34 אחוזי שדה לא יכולה לשאוף גבוה מדי. "בפלייאוף כל משחק עומד בפני עצמו", יודע סטן ואן גנדי, ומחמיא בעיקר למשחק ההגנה של חניכיו: "אחרי ההפסד הקודם השחקנים לקחו על עצמם את האתגר, ועשו את מה שצריך".