פרגוסון אישר שיונייטד החתימה את דויד דה חאה

צילום: רויטרס, עריכת וידאו: גדי וינשטוק

במנצ'סטר יונייטד לא חיכו הרבה אחרי פרישתו הצפויה של השוער הוותיק אדווין ואן דר סאר, והקבוצה החתימה את דויד דה חאה הספרדי, בסכומים שעל פי ההערכות נעים סביב ה-16 מיליון ליש"ט.

ואן דר סאר בן ה-40 יערוך את משחקו האחרון בגמר גביע האלופות שייערך ביום שבת בוומבלי וינסה לזכות בתואר אחרון בקריירה הארוכה והענפה שלו. דה חאה בן ה-20 יהיה האיש שיחליף אותה כנראה החל מן העונה הבאה בשער המחייב של השדים האדומים.

דה חאה הפך לשער הראשון של אתלטיקו מדריד כבר בעונה שעברה, והקפיצה המטאורית שעשה הזניקה את מניותיו רבות באירופה. "עבדנו על זה בשקט", חשף אחר כן מנג'ר מנצ'סטר יונייטד אלכס פרגוסון . "זיהינו אותו עוד מכבר כאחד שאנחנו רוצים שיגיעו אלינו. הוא שוער צעיר, מהיר מאוד, קר רוח, בעל נוכחות והוא יהווה תחליף נהדר לואן דר סאר".

דה חאה, שוערה של נבחרת ספרד עד גיל 21, התחרה עם מרטין שטקלנבוך ההולנדי של אייאקס, הוגו לוריס הצרפתי של ליון ומנואל נוייר הגרמני של שאלקה על תשומת ליבו של המנג'ר של יונייטד. עם זאת נשיא אתלטי אנריקו קרזו טוען לפחות שהוא לא בסוד העניינים: "אני לא יודע על זה שום דבר. מבחינה רשמית, לא השחקן ולא מנצ'סטר יונייטד עדכנו אותנו לגבי דבר. דה חאה יודע היטב שהוא יכול לנהל מו"מ עם קבוצות אחרות אבל הן חייבות לשלם עליו את מלוא סעיף היציאה שיש לו בחוזה".

בתוך כך, ארבעה ימים לפני גמר גביע האלופות ערכה אמש (שלישי) מנצ'סטר יונייטד משחק הוקרה באולד טראפורד למגנה הוותיק גארי נוויל בן ה-36, שהודיע על פרישה מהמשחק בחודש פברואר העונה. השדים האדומים פגשו למשחק ידידות את יובנטוס, מולה הצליח נוויל להשיג מספר ניצחונות יפים במשך השנים שלו בשדים.

נוויל חבר לאחיו, פיל שגם שיחק איתו תקופה ביונייטד, לדייויד בקהאם ששוב חזר ללבוש את המדים האדומים שהיה מזוהה כימם כל כך בעבר וניקי באט, כשגם ותיקי הקבוצה שעדיין משחקים לקחו חלק במשחק, ביניהם: ריאן גיגס, פול סקולס, ווס בראון וג'ון אושיי.

גיגס בישל את השער הראשון לזכות היונייטד, כאשר העביר מסירה טובה לווין רוני שכבש והוחלף לאחר מחצית השעה, כמו גיגס וסקולס, במטרה שינוחו כיאות לפני גמר הצ'מפיונס. יובה קצת הרסה את החגיגה של נוויל עם שני שערים,של סימונה פפה ומנואל ג'אנדואנטו, שניצחו עבורה את המשחק 1:2.

בדקה ה-83 הוחלף נוויל וקיבל סטנדינג אוביישן מרשים כיאה לשחקן גדול ובעל וותק רב כמוהו. "הדבר הכי חשוב זה שהשחקנים עברו את המשחק הזה בלי להיפצע", אמר נוויל ושוב חשב, כמו שהיה שחקן, על טובת הקבוצה. "נהניתי, קיוויתי שננצח את המשחק אבל זה פחות חשוב".