מלך הקומדיה, גרסת ניו זילנד

הסיבוב הראשון של טורניר הגברים באליפות הייניקן הפתוחה באוקלנד נפתח באחד המשחקים המעניינים מכולם - כזה שיותר מהכל הוא קוריוז. לקוריוז הזה קוראים דן קינג-טרנר, ולמרות ששמו מורכב משלוש מילים שונות יש לו תכונה בודדה שמתארת אותו יותר טוב משלושתן גם יחדיו: דן קינג-טרנר הוא, איך אומרים? שחקן טניס די מחורבן. ממרומי המקום ה-463 בעולם, ועם מיקום שיא של 317, הוא כעת הטניסאי השני בטיבו בניו זילנד. אבל כשזה מגיע להלצות, לקינג-טרנר אין הרבה מתחרים.

כמה דקות לפני תחילת משחקו נגד סם קוורי האמריקאי, המדורג שישי בטורניר ומספר תלת ספרתי שמתחיל ב-4 מעל קינג-טרנר, השניים מתחממים. כל הגשה של קינג-טרנר גורמת לילדה שאמונה על הבאת הכדורים באלכסון אליו לברוח בחרדה. לפעמים היא גם עוצמת עיניים ואין דרך לדעת את זה, אבל דומה כאילו היא אף נושאת תפילה לאלוהי הטניס שבשמיים. אם את קוראת טור זה, ילדה בלונדינית בת שמונה עם קוקו, להלן עצה לחיים - ואת מוזמנת להשתמש בה גם היום, גם מחר: אם את מפחדת מכדורי טניס, אולי בול-בואית זה לא הג'וב בשבילך.

אבל מילא. אפשר להבין אותה. אחרי הכל, קינג-טרנר מחזיק בשתי תכונות שביחד הופכות אותו למסוכן ובלתי צפוי, לכל הפחות בחימום: כוח גדול והיעדר חוש-כיוון. אדם סאטירי יותר היה אומר כאן משהו על צה"ל, אבל הסאטירה שמורה כעת ליושבים בציון. בכלל, סביר להניח שקינג-טרנר לא היה משתלב כראוי בצבא הגנה לישראל. בתור התחלה, הוא היה מפיל את המגש בחדר האוכל פעם אחר פעם.

ייתכן שהוריו של גיבורנו הם האשמים האמיתיים. שלושה שמות זה לא קל גם ככה, אבל אם אחת מהן היא "קינג", אתה אוטומטית הופך את עצמך ובני משפחתך לאחד משני דברים: מאוד מוצלח או מאוד ההפך. כמה מלכים ממוצעים אתם מכירים? בכל מקרה, הפתיחה של קינג-טרנר הולכת לא רע בכלל דווקא. ההגשות העוצמתיות שלו עוזרת לו לא-להישבר עד המשחקון השביעי, ואת המערכה הראשונה הוא מפסיד 6:4, לא לפני פייט ראוי בהחלט.

אל התחרות הזו קינג-טרנר קיבל כרטיס חופשי מהמארגנים, וויילד-קארד, אחרי שהמועמד הראשוני הבריז. מנהל הטורניר לא רצה תחילה להעניק את הכרטיס לקינג-טרנר, בטענה שהוא ירד - כן, ירד בכושרו, אבל וויילד-קארדים נועדו כדי שיחלקו אותם וקינג-טרנר נהנה מההפקר. העיתונאים המקומיים בטוחים שאם הוא היה נזקק למוקדמות, לא היה לו כל סיכוי להעפיל לטורניר. אם רק כל התחרויות בהן הוא היה מנסה להשתתף היו ככה, אולי הוא היה מדורג כיום במיקום נורמלי ולא כזה שנשמע כמו קו אוטובוס בין-עירוני.

המערכה השניה הולכת לא רע, אך במהלכה מראה קינג-טרנר את כל הארסנל שלו: הוא מפספס אין ספור מכות קלילות, חובט פעמיים באוויר ומעיף את הכדור אל הקהל לפחות חמש פעמים, אם כי לא מדובר כאן בהומאז' משום סוג. בניגוד למשחק של מרינה ארקוביץ' המקומית בנשים, כאן האצטדיון לא מלא, ותגובות אלה שכן חצי-ממלאים אותו שונות גם הן: אצל ארקוביץ' כל חבטה - מוצלחת וגם לא - זכתה למחיאות כפיים ולהערצה גורפת ובלתי נגמרת. זה נגרם בגלל שתי סיבות עיקריות: הראשונה היא שארקוביץ' בחורה סופר-חמודה וקשה מאוד שלא לאהוב אותה, והשניה היא שמדובר בשחקנית טניס לא רעה בכלל, כזאת שכבר היתה כאן בעבר והצליחה כאן בעבר. קינג-טרנר, לעומתה, מעולם לא ניצח משחק ATP באוקלנד, ותגובות הקהל אליו מגוונות וקיצוניות: החל ממחיאות כפיים סטנדרטיות, דרך "אוווו" סימפטי ועד צחוק מתגלגל. בכלל, לעתים נראה כאילו יותר מהכל, קינג-טרנר הוא שחקן בסיטקום כושל. אתה כמעט מצפה שבריצה אל הרשת הוא יחליק על בננה, יקום, וידקלם איזה קאץ'-פרייז מטומטם.

בסופו של דבר, למרות יכולת נוראית של קוורי האמריקאי העדיף מנצח 5:7 ומעפיל לסיבוב השני. קינג-טרנר נשאר עם המחמאות ומשום מה - ואולי דווקא בגלל הקומיות שבו, קינג-טרנר מביא עימו גם טיפת נחמה ואנושיות לספורט שלעתים, מרגיש כאילו הוא צריך את זה נואשות. קינג-טרנר לא מוכשר בשום צורה, לא בנוי באופן יוצא-דופן והוא בן 24. הוא כבר לא יפרוץ לשום מקום, מלבד אולי לטויוטה קורולה שאותה ימכור לחלקים. ועדיין, הוא מצליח לייצג - כמעט בעל כורחו - את כל שיפה בספורט המקצועני. לראות אותו משחק גורם לך להרגיש שאם הוא יכול גם אתה יכול ולאו דווקא בטניס. גם אתה יכול להגיע לאן שתרצה ואפילו אם הסיכויים נמוכים - ובמקרה של קינג-טרנר הם נמוכים יותר מההערכה העצמית שלו - הם עדיין קיימים. ובכלל, לפעמים עדיף להיכשל במה שאתה אוהב מלהצליח במה שאתה שונא.

דן קינג-טרנר יחכה לשנה הבאה כדי לנסות ולנצח סופסוף בעיר מולדתו. סביר שגם אז הוא יקבל כרטיס חופשי. אז כן, המלך עזב את הבניין, אבל המורשת הצנועה שלו נשארת, וזה לבד יכול לגרום לו לפסוע בגאווה מסוימת אל מחוץ לאצטדיון.

עד שהוא יחליק על בננה וימעד, כמובן.