איך ארבעה זרים יעזרו לישראל?

מנהלת ליגת העל צפויה להתכנס מחר (שני) ולשנות את חוקי הליגה הבסיסיים. המנהלת עומדת ליצור מצב שלא היה בישראל מאז עונת 2004/5: ארבעה זרים, 12 קבוצות ומעמד שונה לשחקן הישראלי. בירור בקרב הגורמים השונים בליגה מגלה שכמעט כל הצדדים חוששים מההחלטה. מנהלי הקבוצות אומרים שהחוקים החדשים יעלו את המחיר של הישראלים, כי בשוק אין מספיק שחקנים מקומיים איכותיים. השחקנים הישראלים אומרים כי כל עוד משחקים בקבוצה ארבעה זרים, הם ממילא לא יקבלו מספיק דקות. המאמנים מודאגים גם מהאינפלציה הצפויה בשוק המתאזרחים, כך שבסופו של דבר, כל הצדדים מודאגים.

עונת 2004/5 הייתה העונה האחרונה שבה שוחקה ליגת העל במסגרת של 12 קבוצות עם מגבלה של ארבעה זרים לקבוצה. באותה שנה המגבלה כללה שני זרים ושני שחקני בוסמן. ברשימת הישראלים ששיחקו יותר מ-50 אחוז מהמשחקים, נמצאו אז 60 שחקנים, מתוכם 41 לא שיחקו העונה בליגת העל. חלקם (כמו דורון שפר, דרור כהן ואורן אהרוני) פרשו, חלקם (כמו אלעד אליהו ואיגור סימין) לא מצאו את מקומם בליגה הראשונה, את השאר אי אפשר למצוא אפילו בחיפוש קפדני בגוגל. את העונה ההיא יזכרו בזכות האליפות הקלה של מכבי תל אביב והחגיגה הפתטית של הפועל תל אביב עם צלחות הפלסטיק.

בימים אלה, בעוד קבוצות ליגת העל מתחילות להרכיב רשימות שחקנים אפשריות לעונה הבאה, עולים שוב שמותיהם של סימין ואליהו כאפשרות ריאלית לחיזוק מספר קבוצות. גם מתאזרח בינוני כמו דן דילייגרו (23, 2.05), שרשם מספרים בינוניים במכללת ניו המפשיר הקטנה, הפך לסחורה חמה בזכות היותו יהודי. מנהלת ליגת העל, לעומת זאת, לא מתרשמת במיוחד מהמצוקה של הקבוצות, או מההשפעות הצפויות של המהלך על הרמה המקצועית בליגה.

"לטעמי אין מספיק ישראלים איכותיים, ואני הבהרתי את הדעה הנחרצת שלי למי שצריך", טוען אלדד אקוניס, יו"ר בני השרון, "אם יקרה כזה מהלך, הליגה תאבד מאיכותה. הרמה תהיה מאוד נמוכה. ההפרשים בין הקבוצות לבין מכבי תל אביב יהיו בלתי אפשריים. במתכונת של עשר קבוצות וארבעה זרים בקבוצה, אפשר למצוא מספיק ישראלים טובים, אבל ל-12 קבוצות המצב מאוד קשה".

אל מול אקוניס ויושבי ראש ואנשי מקצוע אחרים, עומדים ראשי ארגון השחקנים. מבחינתם, אם הליגה תחזור למתכונת של ארבעה זרים, היצע הישראלים לא יהווה בעיה. "ספרנו 79 שחקנים ישראלים בליגת העל", מסביר ניר אלון, יו"ר ארגון השחקנים, "אולי תגידו שאני מוטה ופועל למען האינטרסים של השחקנים הישראלים, אבל גם אנשי אקדמיה ומאמנים מהשורה הראשונה הצביעו על לפחות עוד 45 שחקנים ישראלים מהליגה השנייה שיכולים להשתלב בליגת העל. איפה שחקני נבחרת העתודה? איפה נבחרת הנוער? איפה הנבחרת האולימפית? יש הרבה מאוד שחקנים שלא קיבלו את ההזדמנות שלהם לשחק, ואפשר לתת להם אפשרויות לשחק".

מאיר טפירו, שגם הוא מאמין בתוצרת המקומית ותומך בה בכל לבו, נזכר בימים שלפני כניסת החוק הרוסי בשנת 2006/7, ומתחיל לחייך. "אותי כל הסיטואציה נורא מצחיקה", אומר טפירו, "כשהכניסו את החוק הרוסי אמרו שאין מספיק ישראלים בשביל החוק הרוסי, ועכשיו שוב מחליפים את החוק ושוב אומרים שאין מספיק ישראלים. בכל מקרה, הבעיה אחרת. מה שיקרה במסגרת החוק, זה שלישראלים יהיה תפקיד קטן, כי יהיו ארבעה זרים, שכל אחד מהם ישחק מעל 30 דקות. הישראלים ישחקו רק אם הזרים יהיו בבעיית עבירות, וגם אז ייכנסו למעט דקות ויזכו להזדמנויות מועטות".

כשניר אלון מציין 45 שחקנים, הוא מתכוון בין השאר למתן נאור וכוכבי הפועל תל אביב ומ.כ הבקעה, וגם לשחקנים שלא היו מקבלים צ'אנס נוסף, כמו אבי אליהו וטל דן מהפועל עפולה, דרור דוידי ואבי סוכר מאליצור רמלה, ולאדי ירמישין ואיציק אוחנון מעירוני רמת גן, ושמות קצת פחות מוכרים כמו דניאל איידן מהפועל בארי וגלעד קרני ממכבי באר יעקב.

"יש שחקנים בלאומית שיכולים לשחק בליגת העל, ולהיות טובים", טוען מאיר טפירו בהקשר זה, "עד היום כל השחקנים שעשו את הדרך הזאת, וקיבלו את ההזדמנות שלהם, היו טובים גם בליגה הראשונה, ואין שום סיבה שזה לא יחזור על עצמו. אם מסתכלים על מורן רוט ודרור חג'ג', הם היו דומיננטיים גם בליגה השנייה וגם בליגה הראשונה. הם היו צריכים רק לקבל את ההזדמנות".

ניר אלון ממשיך את הקו שמוביל טפירו: "לדעתנו הבאת ישראלים מהליגה הלאומית לא תוריד את הרמה. גם אם הרמה תרד, ואני בטוח שלא, זה מצדיק את האופציה לתת לישראלים לשחק. בסופו של דבר כששחקן לא משחק, הוא לא יכול להשתפר, הוא לא יכול לתת מעצמו מהספסל, והשאלה פה היא שאלת הביצה והתרנגולת. אם אין לך מספיק דקות משחק, ברור שלא יהיו לך ישראלים טובים. ואם הישראלים ישחקו, אז יבואו שחקנים טובים אחריהם בוודאות".

בלא מעט ליגות באירופה החלו תהליכי הגבלת זרים בשנים האחרונות על מנת לתת לשחקנים מקומיים לשחק. החוק הרוסי, שכאמור לצפוי לסיים את תוקפו בישראל ביום שני הקרוב, הבטיח לשחקן הישראלי לפחות 80 דקות. הגבלת ארבעה זרים לקבוצה תאפשר לישראלים מינימום של 40 דקות על הנייר ובצורה פרקטית כ-80 דקות מקסימום (אם ממוצע הדקות של הזרים יעמוד על 30 למשחק). האם הימים בהם זכינו לראות שחקנים צעירים שפורצים את דרכם מעלה עומדים בקרוב להסתיים?

"תופעה כמו של ניצן חנוכי, ששיחק 30 דקות למשחק העונה במכבי ראשון לציון, תגיע לסיומה ביום שני", טוען מאמן בליגת העל, "השיטה החדשה, למרות ההתרצות של ארגון השחקנים, תמוסס את מעמדו של השחקן הישראלי, והקהל ישוב לראות קבוצות בעיקר של זרים. אין ברירה, כשממול עומדת קבוצה של ארבעה זרים למשך כ-30 דקות לפחות על המגרש, אי אפשר להעמיד משהו אחר ממול. פחות ופחות שחקנים ישראלים יקבלו הזדמנות".

גם מאיר טפירו מסכים עם הקביעה שהחוק הרוסי תרם למצב של ליגה ישראלית יותר. "החוק הרוסי תרם, אבל כמו כל דבר, גם לו היו שנים פחות טובות. השחקן הישראלי הפך להיות פקטור ובעל השפעה במשחקים. כיף לראות שחקנים ישראלים שעושים דברים, קולעים נקודות ומשפיעים על המשחקים. מה שאני זוכר מארבעה זרים זה סיטואציה שונה. הישראלים היו פחות דומיננטיים בקבוצות שלהם. החוק הרוסי נתן הזדמנות לישראלים מליגה שנייה להיות טובים, ורק ימים יגידו כיצד ביטולו ישפיע בשנית".

מנגד, הישראלים הבכירים יותר יזכו לתוספת משמעותית בשכרם בשל הביקוש הגבוה וההיצע הנמוך. "קשה יהיה לראות שחקנים שלא ישדרגו את שכרם ב-50 אחוז או יותר, מלבד אלה שחתומים על חוזה לעונה נוספת", מסביר מאמן בליגת העל, "לשם המחשה, שחקנים שמחזיקים באופציה לעונה נוספת בקבוצה, וכדי להשתחרר צריכים לשלם קנס, ישלמו את הקנס כדי לעזוב. עמית תמיר, לדוגמה, שהתקשה השנה למצוא קבוצה, הופך באופן אוטומטי לאחת הסחורות החמות בשוק הגבוהים הישראלי, וזאת לאור עזיבת ישראלים כמו רותבארט לאירופה, והדעיכה במצבם של אחרים כמו מרקוביץ', ולאור העלייה במספר הקבוצות".

"אני מקווה מאוד שהמחירים של השחקנים הישראלים לא ילכו ויעלו", מפלל אקוניס, "אני מאמין שבליגה של עשר קבוצות, המחירים יהיו מחירים נורמליים, אבל עם 12 קבוצות ברור שהעסק יהיה יותר קשה". אלא שגם למצב הזה הכינו במנהלת הליגה פתרון חלקי: הקפאת הירידות בצורה מלאכותית על ידי תשלום קנס במקרה של ירידה והישארות בליגה. קבוצות ליגת העל תוכלנה לקחת סיכונים גדולים יותר והשקעה נמוכה יותר בשחקנים יקרים.

לצרה של מחסור הדקות הצפוי, העלייה במחירים והירידה ברמה, מתווסף כאב ראש נוסף לראש של השחקן הישראלי, כניסה מסיבית של מתאזרחים. לא מעט כאלה צפויים לגדוש את ליגת העל בעונה הבאה, כמו דילייגרו שציינו בפתיחה, וכמו ג'ארד מינץ, בוגר מכללת לאפייט, דרו האוזמן ששיחק אשתקד במכבי חיפה ואפילו ג'ף הורוביץ' שנמצא כבר לא מעט עונות בליגה הלאומית. כל אלה צפויים לתפוס דקות לא מועטות לנוכח העלייה הצפויה במחירים של הישראלים.

"המתאזרחים מבחינתנו זה חלק בלתי נפרד מארגון השחקנים, ויש לא מעט מתאזרחים שלאחר שסיימו את קריירת המשחק שלהם נשארו לשחק בישראל", דוחה ניר אלון את ההפרדה בין הישראלים למתאזרחים, "הילדים שלהם כבר משחקים בליגות הנוער והליגות הבוגרות. אם אנחנו תורמים לעלייה אז דיינו, יש דוגמאות טובות מאוד, כמו טל ברודי שהשתרש בארץ, ווילי סימס, גרג קורנליוס, קני לבנובסקי שהבן שלו משחק היום במכבי תל אביב. אלו שחקנים שהשתקעו והפכו לחלק בלתי נפרד מארגון השחקנים. אסור לעשות אפליה".

כמו שביקשו לא מעט מהמרואיינים לכתבה להדגיש, לא בטוח שהמצב הנוכחי הוא טוב בהרבה, וצריך לתת צ'אנס שוב לסיטואציה שונה, בעיקר לאור הכישלון המתמשך של ליגת העל העונה. למרות החששות הכבדים, אולי בסופו של דבר להקרבה הזאת תהיה פירות חיוביים. "אפשר להבין את האינטרסים שיש ב-12 קבוצות", מסכם אלדד אקוניס, "בסך הכל אבנר קופל רוצה את הפועל תל אביב בליגה, וברור שהיא יכולה להוסיף צביון נוסף לליגה, אבל במצב הנוכחי הוספה של שתי קבוצות נוספות תפגע בכל עשר הקבוצות האחרות פגיעה משמעותית. זה יפגע בתדמית של הליגה, שתהפוך לליגה פשוט לא טובה. צריך לחשוב על המצב הזה ולהבין אותו. עם כל הצער שבדבר, צריך לבוא ולקבל החלטות שהן טובות לכדורסל הישראלי".