כמה מיוחד פפ גווארדיולה: השוואה בין מאמן ברצלונה לז'וזה מוריניו

ינואר 2011. באחד מרגעי השיא של טקס נבחרי העונה של פיפ"א, לקח ווסלי סניידר, שעמד על הבמה יחד עם ה-11 של העונה בעולם, את המיקרופון ושעשע את הקהל. "מה היה רגע השיא שלי השנה? ללא ספק החתונה עם אשתי המדהימה", צחק ההולנדי. לפני שסיים את דבריו, ביקש הקשר הקדשה אישית: "היה תענוג לעבוד עם ז'וזה מוריניו ומעל במה זו אני רוצה להגיד לו שאני חושב שהוא המאמן הטוב בעולם". המצלמות תפסו את המיוחד מזיל דמעה. מאוחר יותר באותו הערב זכה מוריניו בתואר מאמן השנה תוך שהוא מקדים את אלוף העולם ויסנטה דל בוסקה ואת יריבו הגדול, פפ גווארדיולה.

המחווה של סניידר הייתה נגועה בלא מעט פוליטיקה והתזמון שלה בהחלט לא היה מקרי. דווקא אחרי הטרבל עם אינטר, אולי השנה היפה בקריירה שלו, מוריניו מוצא עצמו במבחן. פתאום הוא נאלץ להתאים עצמו למורשת וההיסטוריה של אחד המועדונים המפוארים בתבל. פתאום הוא נמצא בעמדה שונה ממה שהוא מכיר – לא במרכז העניינים – ואם לא די בכך, הוא נמצא תחת השוואה בלתי פוסקת לגולדן בוי החדש של עולם האימון, מאמן היריבה השנואה ברצלונה שנמצא בסך הכל בעיצומה של השנה השלישית לקריירה שלו.

אהבה גדולה לא שוררת בין השניים, אבל כן אפשר לראות כבוד וההערכה הדדית. אולי בגלל שהשניים יודעים שהיריבות ביניהם נמצאת בחיתוליה ותמשיך ללוות אותנו במהלך העשור, הרבה אחרי שמוריניו כבר לא יהיה בריאל מדריד וגווארדיולה יתפתה להוכיח את יכולתו מחוץ לחממה בקאמפ נואו. המאבק על שלושת התארים השנה מהווה רק את יריית הפתיחה ליריבות שעוד ידובר בה רבות. ובכל זאת, רגע לפני ארבעה מפגשים ישירים שיכריעו את העונה, זה המקום להשוואה: מוריניו מול גווארדיולה. האם מאמן ברצלונה כבר גדול כמו המיוחד?

בחודש יוני, קצת אחרי מינויו של מוריניו, התווכחו פרשני "מארקה" בשאלה מי מהשניים מאמן טוב יותר. "גווארדיולה בזכות הדרך שלו בתוך ומחוץ למגרש... הוא הג'נטלמן המושלם, אחד שלא יוצר שערוריות", כתב רמירו אלדונאטה. אין ספק שמבחינת תדמיתית, הפילוסופיה של השניים שונה בתכלית. בעוד גווארדיולה שומר על עצמו ומקפיד לכבד את היריבות ולא להיגרר לפרובוקציות, הרי שמוריניו עשה קריירה על הצגות יחיד במסיבות עיתונאים. מבחינת דעת קהל, מדובר אולי בנקודה לזכותו של הקטלאני, אבל בעבודה מול שחקנים, דווקא מוריניו הוא זה שמנצח.

"הבעיה שלי הייתה עם אדם אחד – הפילוסוף", אמר זלאטן איברהימוביץ' ששיחק תחת השניים: "הייתי הורג בשביל מוריניו, בשביל המוטיבציה שהכניס בי ואיך שהוא המריץ אותי... גווארדיולה לא יודע להתמודד עם 22 סופרסטארים, מוריניו יודע. הבעיה של גווארדיולה היא הרצון שלו להציג עצמו כמושלם. גם טייגר וודס היה כזה. למוריניו יש מנטאליות של ווינר וזה בא לידי ביטוי בכל דבר שהוא עושה. העיתונאים האיטלקים פחדו ממנו כי הוא קרא תיגר על כל מה שהם כתבו ואמרו".

זלאטן לא לבד. בתקופה הקצרה שלו בברצלונה, גווארדיולה עבד על בניית התלכיד לפי שחקנים בדמותו ולא היסס להיפטר משמות גדולים איתם לא הסתדר כמו רונאלדיניו, דקו, אטו ואחרים. יחד עם זאת, יש לשים לב שמתקפה חריפה כמו זו של השבדי לא תשמעו מצד שחקן ששיחק תחת מוריניו. הסיבה היא שהמיוחד בנה עצמו כמאמן של שחקנים, מוטיבטור חסר תקנה, טיפוס שמועדון שלם נקשר אליו. לאינטר וצ'לסי לקח חודשים להתאושש מטראומת עזיבתו. גם פורטו הייתה מרוסקת עונה אחרי שעזב.

"ההצלחה תמיד מלווה את מוריניו לא בגלל שיש לו את השחקנים הטובים בעולם, אלא בגלל שהוא גורם לך להאמין שאתה השחקן הטוב בעולם. אי אפשר לתאר כמה ביטחון ואמונה הוא מקנה לשחקנים. כשהוא בקבוצה, אתה מרגיש: זה הוא והצוות שלו נגד שאר העולם", הסביר סניידר. "השחקנים תמיד איתו כי הוא נותן להם הכל. תמיד הוא היה אומר: 'איתי אתם יכולים לעשות מה שאתם רוצים, אבל על המגרש תנו בשבילי הכל ואל תבגדו בי. אני אתן לכם כל מה שתרצו כולל ימי מנוחה, אבל אתם חייבים להופיע על המגרש'", תיאר דידייה דרוגבה.

כדי לתאר את גווארדיולה הטקטיקן יש לחזור למקורות שלו כשחקן. כבר אז היה נוהג להעיר הערות טקטיות בחדר ההלבשה: "הוא תמיד היה מעורב בקבלת ההחלטות בחדר ההלבשה", סיפר מגן העבר אלברט פרר, שהדריך העונה את ויטסה ההולנדית. "המאמן היה מתייעץ איתו והדעה שלו הייתה נחשבת. הוא היה נותן את נקודת המבט שלו שהייתה מאוד מתקדמת. פפ ראה דברים וחשב מהר. כשהוא קיבל את הכדור, הוא ידע מה הוא הולך לעשות ותמיד היו לו כמה אופציות. צורת המשחק של ברצלונה היא המהות של גווארדיולה".

לא מעט אנשי כדורגל, ביניהם יוהאן קרויף, רואים בשיטה של גווארדיולה מהפכנית. האיש שחונך על ברכי הטוטאל פוטבול ההולנדי ולקח את השיטה צעד אחד קדימה, תוך שהוא מוסיף לה אלמנטים של לחץ בלתי פוסק והנעת כדור מהירה. הכדורגל שובה העין של הקטלאנים בולט על רקע המכאניות והמתמטיות של הכדורגל של מוריניו. "גווארדיולה הוא מוריניו עם דמיון. צעיר, אינטנסיבי, נקי וכריזמטי", כתב העיתונאי פול הייוורד ב"גרדיאן". "בין השניים מפרידה החומה התרבותית שעומדת בין ברצלונה לריאל מדריד, אבל זו תהיה טעות לחשוב את גווארדיולה כרומנטיקן טהור ואת מוריניו כאסטרטג חסר חן".

מיד אחרי התבוסה 5:0 בקלאסיקו הראשון התייצב מוריניו מול המצלמות וחזר על המנטרה הקבוצה שלו: בעוד ברצלונה היא קבוצה מוגמרת, ריאל היא פרויקט בבנייה. אפשר לקחת את הדברים הללו צעד קדימה. ברצלונה היא אכן קבוצה שלמה, אבל אסור לשכוח שגווארדיולה רק שכלל אותה ולא בנה אותה. הבסיס של מסי, צ'אבי, אינייסטה, ואלדז, פויול ופיקה היה קיים עוד לפניו. מוריניו, לעומתו, בנה את פורטו, צ'לסי ואינטר. באף אחת מהקבוצות לא היה לו בסגל שחקן שזכה בתואר כדורגלן השנה בעולם.

ומה לגבי השורה התחתונה? ב-11 שנים כמאמן ראשי, מוריניו זכה ב-18 תארים, לגווארדיולה יש שמונה בקצת יותר משנתיים. למרות זאת, השאלה הגדולה נותרה פתוחה, כפי שמסביר פרשן "מארקה" אמיליו קונטרראס: "מאמן טוב הוא אחד שמוציא את המיטב מהשחקנים שלו ואין ספק שמוריניו, עם קבוצות פחות מוכשרות, השיג יותר מגווארדיולה. מוקדם לדעת אם גווארדיולה יכול לקחת קבוצה לא מוכשרת כמו אינטר, בלי הכוכבים והזוהר של ברצלונה, ולהוביל אותה להצלחה".

יום אחרי חתימתו של מוריניו בריאל מדריד בחודש מאי, חזה "אס" כי הקרב בין מוריניו לגווארדיולה "יעמוד במרכז העניינים בעונה הבאה". ההערכה הזו התבררה כנכונה חלקית. מצד אחד, מוריניו לא הפך את גווארדיולה לנשוא השמצותיו כפי שנהג לרדות בארסן ונגר, קלאודיו ראניירי ורפא בניטז. מצד שני, ההרגשה היא שהתחרות האישית ביניהם לקחה את היריבות בין שני המועדונים צעד קדימה והגבירה את הטירוף הספורטיבי.

בספרד מספרים שבין השניים מעולם לא שררו יחסי חיבה. גם לא בימים שגווארדיולה היה קפטן ומוריניו שימש כעוזר של רובסון המנוח ו-ואן חאל. בקיץ, כשנפגשו בכנס מאמנים של אופ"א בשוויץ, נרשמה לחיצת יד קרירה והססנית, אבל למרות זאת, השניים מקפידים להחמיא אחד לשני. גווארדיולה אמר השנה שמוריניו הוא "המאמן הטוב בעולם" וגם: "הוא יהפוך אותי למאמן טוב יותר". המיוחד מצידו טען: "אנחנו לא מובילים את הטבלה בגלל פפ. הוא מאמן עם יוקרה. לא משנה כמה זמן אתה מאמן, אלא מה אתה משיג. גווארדיולה עשה מספיק כדי להיחשב לאחד המאמנים הטובים בעולם".

אלא שאל תתנו להצהרות הללו להטעות אתכם. שני המאמנים הללו יודעים היטב שהתחרות ביניהם תמשיך למלא כותרות בשנים הבאות. שניהם אנשים מחושבים, שכל צעד שלהם מתוכנן בקפידה בראייה עתידית. רובסון הגדיר בעבר את גווארדיולה כאחד ש"הבין את המשחק וידע לנהל את עצמו. יש שחקנים שלא אכפת להם משום דבר כי הם לא רואים דבר מלבד עצמם. לפפ היה קלאס". גם מוריניו יודע בדיוק מה הוא רוצה, לאן הוא הולך ומה הוא משדר כלפי חוץ. רק השבוע נדרש לואיש פיגו להשוואה בין השניים וענה: "פפ הוא כמו אח בשבילי. הוא עזר לי מאוד כשהגעתי לברצלונה והוא הסנדק של אחת מבנותיי. ז'וזה אחראי להחלטה שלי לשחק עוד שנה באיטליה. ממה שהוא מראה מהאישיות האמיתית שלו בתקשורת, קשה לאנשים לדעת איזה אדם הוא במציאות".

באנגליה מסמנים את השניים כיורשים של אלכס פרגוסון וארסן ונגר. המיוחד מעולם לא הסתיר את רצונו לשוב לאנגליה ולסגור מעגל וגם גווארדיולה מבין היטב שהמבחן שלו כמאמן יהיה להצליח מחוץ לברצלונה, עם סגל שלא כולל את מסי, צ'אבי ואינייסטה. התובנה הזו באה לידי ביטוי בדרישה שלו לא לחתום על חוזה ארוך טווח וברמיזה האחרונה: "זמני בברצלונה קרוב לסיומו". הלחשושים מהימים האחרונים כבר מדברים על פגישה עם נשיא אינטר מאסימו מוראטי והרציונל ברור – להצליח במקום בו הצליח מוריניו. המשך יבוא.