קפיצה דומינו

תחרויות האתלטיקה במשחקים האולימפיים סידני 2000 הביאו איתן גימיק חדש - הקפיצה במוט לנשים. השילוב בין המקצוע הוירטואוזי ביותר באתלטיקה לבחורות חטובות עשה את העבודה מבחינת הרייטינג, אבל קשה להאמין שמישהו תיאר אז שהגרסה הנשית של סרגיי בובקה תופיע כל כך מהר. במקביל לזכייתה של סטייסי דראגילה האמריקאית בסידני, התקיימה בצ'ילה אליפות העולם לנוער וקופצת בת 18 בשם ילנה איסינבאייבה קטפה את התואר עם קפיצה של 4.20 מ'. תוך שלוש שנים היא הספיקה למחוק את דראגילה מהמפה, וקצת אחרי זה גם את בת ארצה סבטלנה פאופנובה, שנחשבה לקופצת הגדולה הראשונה בהיסטוריה.

משנת 2004, איסינבאייבה לא הפסידה בשום תחרות גדולה, והתחרות שלה הייתה בעיקר נגד עצמה. היא כבר הספיקה להצהיר שתמשיך להתחרות נגד עצמה עד לאליפות העולם ב-2013, ועשתה זאת באמונה שלמה שלא יהיו מכשולים בדרך. אבל משהו קרה בקיץ האחרון, משהו שגרם לה אפילו להפסיד תחרות בגרנד פרי לונדון. האם זו הייתה מעידה חד פעמית, או אולי המשך ישיר ליכולת הלא משכנעת בתחרות של הקופצת הרוסיה נגד שיאיה העולמיים? ב-17 לאוגוסט (שידורים ישירים מאליפות העולם בערוץ 1) נגלה את התשובה, עד אז אפשר לנסות ולנתח מה קרה השנה למי שנחשבת לאתלטית הגדולה ביותר כיום.

מאז שהייתה לאשה הראשונה והיחידה עד היום שעברה את מחסום 5 המטרים, בקיץ 2005, משווים את ילנה איסינבאייבה לסרגיי בובקה האגדי. שניהם שלטו במקצוע שלהם ללא עוררין, שברו שיאי עולם בקצב ואפילו נהנו משירותיו של אותו המאמן - ויטלי פטרוב האוקראיני. עכשיו, אפשר להגיד גם על איסינבאייבה שהיא נכנסה למשבר בשלב מסויים, אבל כדאי לה מאוד שזה לא יהיה קרוב למה שבובקה עבר במשחקים האולימפיים בברצלונה 1992. הוא הגיע לשם שנה אחרי שעבר את מחסום ה-6.10 מטרים, וגם אחרי שלושה תארים באליפות העולם ועוד אחד במשחקים האולימפיים. אף אדם שפוי לא היה מהמר נגדו בתחרות הזאת, אבל בובקה הפסיד לעצמו כשפסל שלוש פעמים בגובה התחלתי של 5.70 מ', ואפילו דני קרסנוב הישראלי היה אחד מ-10 קופצים שיכלו לצאת לרחובות ולצעוק "ניצחתי את בובקה".

הסיפור שלהם דומה בסך הכל. אף קופצת לא מצליחה להתקרב לאיסינבאייבה כשהיא בשיאה. לדוגמא, באליפות העולם בהלסינקי 2005 היא הקדימה את סגניתה ב-41 סנטימטרים, ההפרש הגבוה ביותר בין מקום ראשון לשני בהיסטוריה של אליפויות העולם. יכול להיות שהמצבור של ההישגים, שכולל 2 מדליות זהב אולימפיות וחמש מדליות זהב באליפויות העולם באצטדיון פתוח ואולם, גרמו לשובע. אולי בגיל 27 היא כבר התחילה להרגיש שהגיע הזמן לחיות באושר ולא בהקרבה, אבל דחתה את ההרגשה הזאת רק בגלל הרצון לחיות בעושר. צריך לזכור, בקיץ שעבר היא חתמה על חוזה האימוץ הגדול ביותר בתולדות האתלטיקה ותוגמלה ב-7.5 מיליון דולר לחמש שנים על ידי חברת הביגוד של מתעמל העבר הסיני, לי נינג. למירוץ אחרי תארים ושיאי עולם נוספה המחוייבות לחוזה האימוץ הכבד, ואין אדם שלא היה נלחץ מהמעמד הזה.

ילנה איסינבאייבה, בת לאב מוסלמי ממוצא דגסטאני, לא מרבה לדבר על מצבה מבחינה מקצועית. היא נוהגת לכתוב באתר שלה רשמים כלליים כמו: "לא הלך הפעם, אבל זה רק מדרבן אותי להשתפר". אבל כשלא הולך - היא לא מנתחת את הסיבות לכך בפרהסיה. היא נותנת לאחרים לעשות זאת.

ה"רומן" שלה עם המאמן ויטלי פטרוב החל בנובמבר 2005, קצת אחרי שקפצה לחמישה מטרים. היו לא מעט ביקורות סביב המינוי הזה. הרי היו לה שנתיים נפלאות עם ייבגני טרופימוב, שאימן אותה מגיל 15. המעבר הזה נוצר ככל הנראה בעקבות דעותיהם של לא מעט מומחים, כולל פטרוב, שטענו כי נתוניה של איסינבאייבה יכולים לאפשר לה להגיע לגבהים של 5.20 מטרים ואפילו יותר.

אמרו שמדובר בקופצ/ת עם הטכניקה הטובה ביותר מאז בובקה הגדול. פטרוב עצמו טען כי היא רק צריכה לשפר את ההרצה שלה, כי כל מה שקשור להמראה וההתנתקות מהמוט היה פשוט מושלם. צריך להבין, איסינבאייבה הייתה מתעמלת קרקע מגיל 5 ועד לגיל 15, היא נאלצה לפרוש מהענף הזה כי הייתה גבוהה מדי, והקפיצה במוט הפכה בדיעבד לריבאונד המושלם. היכולות שלה כמתעמלת הן אלו שגרמו לה להפוך לקופצת כל כך טובה, ושילוב של עבודת קרקע ומקבילים מדורגים הביא לטכניקה המושלמת במוט.

כשאיסינבאייבה ופטרוב החלו לעבוד ביחד, המאמן הצהיר כי הוא מתכוון להגדיל את ההרצה של איסינבאייבה מ-16 ל-18 צעדים כדי שהיא תגיע במהירות גבוהה יותר לנעיץ. בפועל, ההרצה נשארה אותה הרצה, ורק אחרי שלוש שנים היא הצליחה לשבור שוב את שיאה העולמי באצטדיון פתוח. בסופו של דבר, בשלוש שנים וחצי היא שיפרה את שיאה בחמישה סנטימטרים בלבד, ואולי כמה מהמוחות הגדולים של האתלטיקה טעו בהערכות שלהם - אולי ההתקדמות האיטית ביחס לתחזיות עצרה גם את האמונה של הקופצת עצמה.

ילנה איסינבאייבה מודה שלפחות המתחרות שלה עושות את העבודה ומספקות לה את המוטיבציה הדרושה. אין יותר מדי כאלה, כך שעדיף שהן יהיו חוצפניות מפעם לפעם, בדיוק כמו ג'ניפר סטוצ'ינסקי האמריקאית. ערב המשחקים האולימפיים בבייג'ינג, סטוצ'ינסקי הוזכרה כמי שיכולה להפתיע בזכות שיא אישי נהדר של 4.92 מ', שהפך אותה לקופצת השניה בטיבה אי פעם. במסיבת עיתונאים לקראת התחרות אמרה האמריקאית: "אני מוכנה לבעוט בתחת רוסי".

ההתבטאות הזאת עצבנה מאוד את איסינבאייבה, שהגיעה למזרן בבייג'ינג כמו לביאה ונתנה הופעה מושלמת עם שיאה העולמי האחרון, 5.05 מ'. מאוחר יותר היא אמרה: "היא זילזלה בי, זה נתן לי אנרגיות טובות. ידעתי שאני צריכה להגיע לתחרות ולהראות לה מה מקומה הטבעי ומה מקומי".

סטוצ'ינסקי קבעה השנה בינתיים תוצאה של 4.81 מטר. קשה להאמין שגובה כזה יספיק כדי לחולל סנסציה ולנצח את איסינבאייבה. מצד שני, הרוסיה לא עברה יותר מ-4.85 מ' בעונת הקיץ, ואם סרגיי בובקה חווה פשלות במעמדים הגדולים ביותר, זה יכול לקרות לכל אחד.

קופצות נוספות שיכולות לסכן את איסינבאייבה ביום רע הן פביאנה מורר הברזילאית (בעלת שיא אישי של 4.82 מ') ואנה רוגובסקה הפולניה, שכבר ניתרה בעבר ל-4.83 מ' וניצחה השנה את איסינבאייבה בגרנד פרי לונדון. למעשה, את האליפות בברלין תפקוד צמרת הקופצות בכל הזמנים, פרט לסבטלנה פאופנובה הרוסיה, שתישאר בבית בגלל פציעה.

ובכל זאת, כמו במקרה של סרגיי בובקה לפני התחרות בברצלונה 92', אף אדם שפוי לא יסכן את כספו נגד ילנה איסינבאייבה. צריך לזכור שמדובר בקופצת ששברה את שיאי העולם 26 פעמים (באצטדיון פתוח ובאולם), ושמחוייבת להתחרות בארבע השנים הקרובות. היא אכן שבעה וכבר הצהירה בעבר שהיא מחכה ליום שבו תוכל ליהנות מהחיים ולבזבז את כספה, אבל היא גם ספורטאית על עם קילר אינסטינקט, שלא מתכוונת לוותר או להתפשר - בטח שלא להפסיד.

"טוב שההפסד שלי קרה בלונדון, כי עד אז לא האמנתי שמישהי יכולה לנצח אותי", אמרה לאחרונה איסינבאייבה. אמרה וכנראה התכוונה. מה שבטוח, היא הכינה את הקרקע לאחד הגמרים המרתקים ביותר שצפויים לנו באליפות העולם בברלין. לקרב בינה לבין השיא העולמי כבר התרגלנו, עכשיו אנחנו מחכים לקרב בינה לבין מתחרות אנושיות.