החיים שאחרי מכבי

אולי זה משהו בגופיה הכחולה. אחרי עונה של ישיבה ארוכה ומתסכלת על הספסל של מכבי תל אביב, ושביבי דקות בהן הוא נראה לא פעם כמו צל של עצמו, מגיע יניב גרין לנבחרת ופורח. אחרי קיץ נהדר ויכולת מצוינת בתחילת הקיץ הנוכחי, נראה כי מדובר בתופעה. עם ההיעדרות של טל בורשטיין וגור שלף הפצועים והסדק המדאיג בקרסולו של מאיר טפירו, זקוק המאמן צביקה שרף יותר מתמיד לסנטר הפותח שלו. וגרין מרים את הראש, מנקה את האבק, ומתייצב.

"נשארתי אותו שחקן, לא שכחתי לשחק", מזכיר גרין בכל הזדמנות, אבל לא מצליח להקהות את תחושת ההחמצה משתי עונות נטולות קרדיט, שכמעט העלימו את הפוטנציאל הגדול שלו. ניסיון לבחון את ההתאוששות המהירה מעונה קשה כל כך, שנה אחר שנה, מגלה כי השחקן המופנם וחובב השינה המושבע מתעקש במהלך העונה "לדבר רק על המגרש". אלא שבמקרים רבים הוא פשוט לא זוכה להזדמנות להגיע אליו.

"יניב הוא כמו קפיץ, פצצת אנרגיה שצריך רק להוציא ממנה את הנצרה", אומר מאמן הנבחרת לשעבר, מולי קצורין, שמסביר את הרנסנס ביכולת של גרין, שמגיע בניגוד לנוסחה לפיה היעדר חמור בדקות משחק מוביל לשכבה עבה של חלודה.

איך זה קורה? לגרין, מסתבר, קל יותר להתאושש מחודשים של סיפסול מתמשך מאשר לשחקנים אחרים. "יניב בנוי על האתלטיות שלו ולא על טכניקה כמו גארדים, ואת זה יש לו כל הזמן כי גם כשהוא לא מקבל דקות הוא תמיד מתאמן חזק", אומר המאמן.

"מספיק שיניב יקבל 30 דקות, ואחרי 2 משחקים הוא כבר יעשה דברים גדולים", מוסיף שחקן הנבחרת לשעבר, שמעון אמסלם, שמסכים עם ההגדרה של קצורין וקובע כי "שחקנים גבוהים ניזונים משחקנים אחרים, והבסיס של המשחק שלהם זה בהגנה".

אמסלם שיחק בבני הרצליה באחת מעונות הבכורה של גרין בבוגרים, והוא נזכר בהמראה של הכישרון הצעיר ברגע שקיבל את ההזדמנות. "בחצי שנה הראשונה הוא כמעט לא שיחק, אבל בחצי השני כשהוא קיבל כדורים ונהיה חלק מההתקפה, הוא עשה דברים שהשאירו את כולנו פעורי פה", אומר אמסלם, שלא מופתע מהשינוי החד ביכולת של גרין במעבר מצהוב למדים הלאומיים. "מה שקורה במכבי זו סטיית התקן מהיכולת של יניב. בנבחרת צביקה שם אותו במקום שהוא לא יכול להיכשל בו וזה כל הבדל".

יורם חרוש, שאימן את גרין בנבחרת העתודה 2000, שסיימה שניה באירופה, מספר על שחקן עם מוסר עבודה נדיר. "כשאומרים לרוץ עד הקו הוא רץ עד הקו - הוא לא ישראלי אלא גרמני בדברים האלה. באימון של שעה בחדר כח הוא מתאמן שעתיים, ולא מדבר או מסתכל במראות כמו אחרים. הוא תמיד עבד ברמות שאין בארץ וככה גם הגיע לתוצאות. יניב תמיד ייתן 120 אחוז, ובגלל זה הוא גם נפצע לא מעט".

כבר בגילאים הצעירים סומן גרין כפוטנציאל גדול, לא פחות מחברו לנוער של בני הרצליה, טל בורשטיין. עונת השיא של גרין בליגת העל היתה 2003/4, אז עקף את הזר מייקל רייט בדרך לחמישייה של הפועל תל אביב, שנעצרה אז על שני גמרים מקומיים ופיינל פור אירופי. הדרך מאוסישקין ליד אליהו היתה קצרה, אבל למרות 24 נקודות במאה אחוזים מהשדה במשחק הבכורה ביורוליג בקובנה מול ז'לגיריס, גרין לא הצליח להתרומם. את אותה עונה הוא סיים עם 3.7 נקודות ו-2 ריבאונדים ב-9.5 דקות בממוצע, העונה הוא כבר צלל ל-2.1 נקודות ב-6.5 דקות בלבד.

"כשמביאים שחקן זר במיליון דולר הגיוני שיתנו לו לשחק 35 דקות", אומר אמסלם, שטוען גם ש"במכבי יש היררכיה ברורה, והתחרות על מקום היא לא תמיד הוגנת". עם ניקולה וויצ'יץ', מייסיאו באסטון והמתאזרח התורן בקו הקדמי, מאמן מכבי פיני גרשון לא ממש בנה על גרין, והשתמש בו בעיקר לגיחות של דקה או שתיים לביצוע עבירות. והשחקן פשוט הלך ודעך.

"יניב תמיד היה תלוי בשחקנים אחרים, וכשנותנים לו תפקיד חד מימדי הוא הולך לאיבוד", מסביר אמסלם. "במכבי הוא בתחושה שאם הוא יעשה משהו לא בסדר הוא יחזור מיד לספסל, וביניב זה פוגע יותר משחקנים אחרים. הוא צריך להיות קצת מניאק במובן החיובי, כמו שתומר שטיינהאור ואני היינו בזמנו".

"אם היה יותר אסרטיבי במכבי, המסר הזה היה עובר למי שצריך", מתייחס חרוש לסיכוייו של גרין לקבל יותר דקות משחק. "יניב היה צריך להיות מרכיב חשוב יותר במכבי, בטח בעונה שניקולה וויצ'יץ' לא היה במיטבו".

אבל גרין, כפי שגם מעיד על עצמו, הוא לא מסוג השחקנים שידבררו את עצמם אל הפרקט. "הוא בוחר להיות בצל, ללכת מאחור", אומר חרוש שבטוח ש"דווקא עם שחקן כזה צריך לקחת את זה בחשבון ולעזור לו יותר, כי העזרה תשתלם לקבוצה. הוא שחקן נוח שקל לאהוב, ואולי צריך קצת להעיר אותו לפעמים כי הוא חובב שינה מושבע, אבל המערכת היתה מרויחה ממנו בריבית דריבית כי מדובר בשחקן ברמות הגבוהות ביותר".

"הסיפור של גרין פשוט – הוא צריך מאמן שיאמין בו וייתן לו את הביטחון", מסכם קצורין, שמספר על שחקן שנותן מעצמו ללא גבולות אבל "אם אין לו גיבוי הוא מתקפל לצד השני".

בקיץ שעבר הגיע גרין לנבחרת אחרי עונת בכורה קשה במכבי, אבל הצליח להתאושש ולהוביל אותה לאורך משחקי ההישרדות עד הופעה מוצלחת באליפות אירופה, עם מספרים של סביב 12 נקודות ו-7 ריבאונדים ב-25 דקות, אבל בעיקר עם נוכחות הגנתית מרשימה. במהלך העונה האחרונה הביע המאמן הלאומי, צביקה שרף, את חששו מכך ששחקני הפנים שלו יושבים כפופי ברכיים על הספסלים ביד אליהו ומלחה. בינתיים, לאור היכולת של גרין בשני טורנירי ההכנה בליטא ואסטוניה, נראה שהקסם של הגופיה הכחולה שוב עשה את העבודה.

"דיברתי עם יניב ועודדתי אותו במשך העונה, והוא דיבר על זה שהוא צריך חופש כי היתה לו עונה קשה במיוחד מבחינה מנטלית", מספר שרף. "זה נכון שכשמשהו לא הולך לו הוא נכנס לפעמים למרה שחורה, אבל בנבחרת הוא סנטר בכיר ומקבל ביטחון ויכולת".

גרין עצמו מסכים שהשילוב בין דקות משחק וגיבוי מהמאמן עושה את העבודה. "אין מה להשוות בין מה שעברתי במכבי למה שקורה בנבחרת. יש הבדל בין לשחק דקה פה דקה שם לבין לשחק 25 דקות ברצף. תמיד בדקות הראשונות לוקח זמן להיכנס למשחק, וכשהמאמן בונה עליך, מגבה ונותן ביטחון זה נותן הרגשה יותר בטוחה לעשות דברים".

בקיץ שעבר, לאור היכולת המצוינת שהפגין במדי הנבחרת, עלה רף הציפיות לגבי העונה של גרין במכבי תל אביב, אבל המציאות שוב נתנה את אותותיה וגרין בילה זמן ארוך עוד יותר בקצה הספסל. המהפך בצוות המקצועי של הצהובים הקיץ מביא איתו משב של תקווה בנוגע למעמד הסנטר הבכיר של ישראל באלופת ישראל. אחרי עידן פיני גרשון, שהתמיד ברוטציה של 7-8 שחקנים, אמור גרין להריח יותר פרקט דווקא בעונה עם סגל עמוס במיוחד.

"ספאחיה כן עושה רוטציות נרחבות, והוא מכיר את יניב עוד מאליפות העולם של העתודה ביפן ב-2001", אומר חרוש, שמוסיף תקווה "שספאחיה יגלה אותו, יתחבר אליו ויפיק ממנו". וגרין? הוא שומר כהרגלו על טון מינורי. "אני יכול רק לקוות שהשינויים במכבי יעזרו גם לדקות שלי - אהיה מאוכזב אם זה לא יקרה", הוא אומר. "אני מאמין בעצמי ובגלל זה נשארתי במכבי. אני תמיד מרגיש שיש ממני ציפיות, אבל מה שחשוב לי זה המטרות שאני מציב לעצמי".