תקציר הפרקים הקודמים
מאזן בעונה שעברה: 46:36.
סיימה את העונה: מקום 11 במזרח, מחוץ לפלייאוף.
ההורנטס הם ההגדרה לקבוצה סולידית, כזו שלא תעשה טנקינג אבל גם לא תרוץ בצמרת הגבוהה ותתקיים תמיד בשיפולי הפלייאוף. העונה שעברה נראתה בדרך להיראות כמו עוד עונה רגילה עבור הצרעות. אחרי יותר מחצי עונה היה להם מאזן של קצת מעל 50 אחוז (21:23) וקמבה ווקר אפילו עשה היסטוריה פרטית ונבחר כמחליף לאולסטאר. מאותה נקודת זמן ההורנטס הפסידו 12 מתוך 13 המשחקים הבאים שלהם. הרצף האומלל הזה הוציא אותם מהמירוץ לפלייאוף ולמרות הניסיונות הנואשים של ווקר וניקולא באטום הם לא הצליחו לסגור את הפער ונותרו מחוץ לפלייאוף.
לכאורה, ההורנטס לא היו אמורים לפספס את הפלייאוף. היה להם Net Rating של 0.3+, טוב יותר מזה של ממפיס, שיקגו, פורטלנד, אינדיאנה, אוקלהומה סיטי ואטלנטה (שכן הגיעו לפלייאוף). למעשה, חוץ ממיאמי, להורנטס היה את ה-Net Rating הכי טוב מבין הקבוצות שלא הגיעו לפלייאוף, אז איך הם מצאו את עצמם רחוקים כל כך מהפלייאוף? כי יותר מדי משחקים ברחו להם בדקות הסיום, כנראה. ההורנטס שיחקו 51 משחקים שהוכרעו בפחות מחמש נקודות בחמש הדקות האחרונות, הכי הרבה בליגה (חוץ מוושינגטון) והפסידו 29 מהם. קשה להגיע לפלייאוף עם כאלה אחוזי הצלחה בקלאץ'.
אני יודע מה עשיתם בקיץ האחרון
באו: דוויט הווארד (טרייד, אטלנטה), מאליק מונק, דוויין בייקון (דראפט), מייקל קרטר וויליאמס (שחקן חופשי, שיקגו), ג'וליאן סטון (שחקן חופשי, ונציה), טרבור גרהאם (שחקן חופשי, ג'י ליג), אייזאה היקס, טי ג'יי וויליאמס (רוקיז, לא נבחרו בדראפט).
עזבו: מרקו בלינלי, מיילס פלמלי (טרייד, אטלנטה), בריאן רוברטס (שחקן חופשי, אולימפיאקוס), רמון סשנס (שחקן חופשי, ניקס).
קשה להגיד ששארלוט עשתה בקיץ משהו אקטיבי כדי לאלחש את הבעיות שלה ברגעי ההכרעה, בעיקר כי לא היו לה יותר מדי אופציות להתחזקות משום שתקרת השכר שלהם כבר הייתה סתומה. אז מה היא בכל זאת עשתה?
תחילה, ההורנטס הצליחו להשיג את דווייט הווארד תמורת חוזה גרוע ואת מרקו בלינלי. אפילו עם השפל שבו נמצאת המניה של הווארד, זה לא רע. הווארד מתאחד עם סטיב קליפורד שהיה עוזר המאמן שלו באורלנדו וביחד איתו אולי האוורד יצליח לשחזר את הימים היפים שלו מפלורידה. סביר להניח שזה לא יקרה משום שהווארד כבר לא אותו מפלץ אתלטי שהוא היה בסוף העשור הקודם ובתחילת העשור הנוכחי, אבל הנוכחות של קליפורד בטח לא תזיק.
אחר כך הם נהנו מההפקר בערב הדראפט וקלטו את מאליק מונק, שהדרדר עד הבחירה ה-11. מונק היה צפוי להיבחר בעשירייה הראשונה, אבל משום מה נשאר על הלוח עד שהגיע התור של שארלוט ומייקל ג'ורדן קטף אותו. מונק צפוי לעזור בקליעה מבחוץ של ההורנטס, אבל לא כל כך ברור איך קו אחורי נמוך שלו ושל קמבה ווקר אמור לתפקד בליגה שמחפשת יותר ויותר שחקנים ארוכים עם מוטת כנפיים של דרקון. חוץ מזה, לא הגיעה ממש בשורה מצפון קרוליינה. מייקל קרטר וויליאמס הגיע תמורת 2.7 מיליון דולר לעונה בניסיון להחיות את הקריירה שלו, שהתחילה הכי חזק ולאט לאט מחלישה וכל שאר השחקנים שהגיעו או עזבו את הקבוצה לא ממש שווים אזכור.
מה מי מו
חמישייה: קמבה ווקר, ניקולא באטום, מייקל קיד גילכריסט, מרווין וויליאמס, רוי היברט.
ספסל: מאליק מונק, ג'רמי לאמב, קודי זלר, פרנק קמינסקי, מייקל קרטר וויליאמס, ג'וני אוברייאנט, ג'וליאן סטון, דוויין בייקון, טרבור גרהאם, איייזאה היקס, טי ג'יי וויליאמס.
מאמן: סטיב קליפורד, עונה 5 כמאמן ראשי.
מועמד לפריצה: פרנק קמינסקי. בדראפט 2014, לפי חלק מהדיווחים, בוסטון הציעה לשארלוט ארבע בחירות דראפט עתידיות, כולל בחירה אחת של הנטס, בתמורה לבחירה התשיעית. הסלטיקס חשקו בזמנו בג'סטיס ווינסלו, אבל ההורנטס סירבו להצעה והלכו על קמינסקי. האירוע הזה שם את פרנק הטנק בסיטואציה לא פשוטה, בה הוא תמיד ימדד מול אותן ארבע בחירות ערטילאיות שמעולם לא היו. הוא לעולם לא יעמוד בציפיות הללו, אבל הוא עדיין יכול להפוך לשחקן רוטציה איכותי. הבעיה הגדולה עם קמינסקי היא שהוא ריבאונדר רע (4.5 ריבאונדים בממוצע), ובעונה שעברה ההרכב שאיתו הוא שיחק הכי הרבה דקות היה הרכב בו הוא שיחק כסנטר. ההרכב הזה אמנם מאפשר לרווח את הפרקט, אבל הוא לא מסוגל לקחת ריבאונדים (44.6% מהריבאונדים הפנויים, שווה ערך לנתון הכי גרוע בליגה). העונה קמינסקי כנראה ישחק יותר דקות לצד סנטר אמיתי (הווארד או זלר) וזה יוריד ממנו את העול שבהורדת הריבאונדים ויתן לו להתרכז בריווח של הפרקט ואולי לפתח קצת את יכולות המסירה שלו (שהן די מפתיעות).
גולת הכותרת: הניסיון האחרון של דוויט הווארד. זוכרים שרק לפני ארבע שנים כל קבוצות הליגה רדפו אחריו? שלפני חמש שנים הוא היה המרכז של טרייד ענק עם ארבע קבוצות? הימים הללו חלפו, כנראה, לבלי שוב. הווארד סבל מאז מכל מיני פציעות, משחיקה במעמדו וזה בטח לא עזר לו שיוסטון נראתה הרבה יותר אחרי שהוא עזב אותה. לא זכור לי שחקן שהדרדר כל כך ממעמד של קנדידט ל-MVP לשחקן שמועבר בטרייד תמורת מרקו בלינלי ומיילס פלמלי בלי איזושהי פציעה הורסת קריירה סטייל דרק רוז. עכשיו, ביחד עם קליפורד שידע ללחוץ על הכפתורים הנכונים, הוא מקבל הזדמנות להראות לכולם שעדיין יש לו מה למכור.
אקס פקטור: מייקל קיד גילכריסט. מתישהו ב-2013 קראתי טור חצי סאטירי חצי נבואי בבליצ'ר ריפורט שניסה לנבא איך יראה הפלייאוף של ה-NBA ב-2017. הטור הזה הצליח לנבא את החזרה של לברון לקליבלנד, אבל בכל השאר הוא לא ממש היה בכיוון. אחד הדברים שהוא ניבא הוא שמייקל קיד גילכריסט יעבור לניקס ושתהיה לו עונה של 40 דאבל דאבלים. מיותר לציין ש-MKG לא ממש שם, אבל הכתבה המוזרה הזו כן ציפתה שקיד גילכריסט יהיה שחקן משמעותי. הוא בהחלט כזה בצד האפור של המגרש, אבל הוא עדיין מתקשה להיות רלוונטי גם בצד ההתקפי (ממוצע קריירה של 20.6% מהשלוש. בגבינה שלי יש יותר אחוזים). כל עוד הוא ימשיך להיות ניצב בהתקפה וההגנות יוכלו להתעלם ממנו, להורנטס יהיה קשה מאוד לשבור את תקרת הזכוכית שלהם, שנראית כמו הדחה מכובדת בסיבוב הראשון.
המפתח: היעילות בפיק-אנד-רול. קמבה ווקר הוא השחקן שמשתמש הכי הרבה בפיק-אנד-רול בליגה (12.2 פוזשנים בממוצע למשחק בעונה שעברה). בדרך כלל הוא גם המסיים של המהלך, הבעיה היא שמבין השחקנים שהיו להם לפחות 500 פוזשנים כאלו בעונה שעברה, רק לארבעה היו אחוזים נמוכים יותר. אחד מתוך הארבעה הללו היה ניקולא באטום. כלומר ההורנטס משתמשים מלא במהלך שהם לא ממש יעילים בו. זו לא רק אשמתם של ווקר ובאטום, מן הסתם. השיפור ביעילות צריך לבוא גם כתוצאה מהשיפור בקליעה של קיד גילכריסט ואולי גם מאיומים נוספים מצידו של הווארד. ועדיין, מכיוון ששארלוט כל כך תלויה ביכולת של קמבה ובאטום ליצור מהפיק-אנד-רול, הם חייבים לשפר את היעילות של המהלך הזה.
ולכדור הבדולח
ההורנטס לא ממש השתפרו ביחס לעונה שעברה, אבל במזרח, כמו במזרח, כל כך הרבה קבוצות הלכו אחורה שגם אם עמדת במקום זה נראה כאילו התקדמת. עם זאת, עדיין יש להורנטס סימני שאלה שהם צריכים לפתור. איך קמבה ומונק ישתפו פעולה? האם להווארד יש עוד הילוך שלא ראינו בשנים האחרונות? האם קיד גילכריסט יעשה 40 דאבל דאבלים?
סטטיסטית, ההורנטס אמורים להצליח להשתחל לפלייאוף ולנצל את הוואקום שנוצר עקב ההיחלשות של הפייסרס, הבולס וההוקס. העונה נראה לי שהמזרח כל כך חלש שגם הבעיות שלהם בקלאץ' לא ימנעו מהם חזרה לפלייאוף. 40:42, מקום 7 במזרח, הדחה בסיבוב הראשון.