לקראת פתיחת העונה סומנו מספר קבוצות צעירות שאמורות לפרוץ, או לפחות לעשות צעד משמעותי קדימה. פורטלנד, שהתחילה את הפריצה שלה בעונה שעברה, הייתה אחת מהן. הקבוצה שהייתה מהטובות בליגה בחצי השני של העונה שעברה ואפילו השתחלה לסיבוב השני בפלייאוף (בעיקר בזכות פציעות אצל הקליפרס) נחשבה לכזו שנמצאת בעמדת זינוק נהדרת לצמרת הנמוכה של המערב והייתה אחת הבאנקרים למקום בפלייאוף.
היו ביקורות על המהלכים של פורטלנד בקיץ, אך הן היו קשורות לטווח הארוך יותר, לאופן בו החתמות שנעשו במטרה להצליח עכשיו ימנעו מהנהלת הבלייזרס גמישות בעתיד. בטווח הקצר, מהלכי הקיץ היו אמורים להבטיח את המשך ההצלחה של הקבוצה שנבנתה סביב צמד הגארדים הנפלאים דמיאן לילארד וסי ג'יי מקולום. אף שחקן משמעותי לא עזב, אוון טרנר הצטרף אחרי תקופה מוצלחת בבוסטון, וכל מה שנשאר זה לראות לאן ההתפתחות האישית והקבוצתית תוביל סגל שרץ ביחד ואין בו אף שחקן מעל גיל 28.
כל ההקדמה הזאת נועדה להדגיש עד כמה החצי הראשון של העונה של פורטלנד מאכזב. הקבוצה של טרי סטוטס פתחה את העונה בצורה סבירה, אבל בחודש האחרון הולכת ודועכת. לאחר 10 הפסדים ב-12 המשחקים האחרונים היא הידרדרה עד למקום התשיעי במערב עם מאזן של 14 ניצחונות ו-20 הפסדים (במזרח, אגב, מאזן כזה היה מספיק למקום ה-13). במקום צעד קדימה היא לקחה שניים אחורה.
זו לא תופעה עד כדי כך נדירה, שקבוצה צעירה שפרצה מהר מהצפוי מתרסקת בעונה שלאחר מכן. הדוגמא המובהקת ביותר מהשנים האחרונות היא פיניקס, שלפני שלוש עונות הדהימה את הליגה עם 48 ניצחונות (שאיכשהו לא הספיקו לפלייאוף) בעונה בה הייתה אמורה להיות אחת הקבוצות החלשות בליגה. כמו פורטלנד, גם פיניקס התבססה על צמד גארדים יוצרים גוראן דראגיץ' ואריק בלדסו, שהשתלטו על משחקים ביחד ולחוד. בעונה שלאחר מכן צורף איזיאה תומאס, מה שיצר פקק בעמדות הגארד ופיניקס החלה להידרדר.
לא תמיד טוב להצליח מהר מדי, לפעמים התוצאה היא של דילוג על כמה שלבים בתהליך. גם פיניקס ההיא וגם פורטלנד של שנה שעברה, כנראה, יצרו ציפיות מוגזמות בזכות עונה בה הכל התחבר וסגנון ייחודי תפס את הליגה לא מוכנה. הציפיות האלה יכולות להשפיע לרעה על שחקנים צעירים, שהתרגלו שהכל הולך להם. בדומה לפיניקס, גם פורטלנד העונה לא בשלה העונה להתמודדות עם משברים שקורים בעונת NBA סטנדרטית, לא יודעת להגיב כשיריבות מגיעות מוכנות יותר אליה. כל חריגה מהתוכנית הופכת לבעיה גדולה.
בפורטלנד, הסיפור מתנקז כולו לצד אחד של המגרש: ההגנה. בעוד שהיעילות ההתקפית גבוהה יותר מהממוצע בעונה שעברה (שכללה שדרוג התקפי משמעותי בחצי השני שלה), ההגנה של הבלייזרס מדורגת נכון ליום שישי במקום האחרון בליגה כשהיא סופגת 110.1 נקודות ל-100 פוזשנים. גם בעונה שעברה פורטלנד הייתה רחוקה מלהיות קבוצת הגנה גדולה, היא סיימה את העונה במקום ה-20 ביעילות הגנתית כשספגה 105.6 נקודות ל-100 פוזשנים, והייתה יציבה בחולשתה בתחום לאורך העונה. אבל הנפילה העונה משמעותית ומאכזבת. כל כך משמעותית, שאם פורטלנד תשמור על הנתון הנוכחי, ההגנה שלה תהיה החלשה ביותר ב-NBA מאז 2009.
זה לא היה אמור לקרות. קבוצה צעירה אמורה רק להשתפר מבחינה הגנתית, קבוצה שנבנתה מחדש ונכנסת לעונה שנייה משותפת אמורה לשפר את התיאום וקבלת ההחלטות המשותפת. טרי סטוטס מיצב את עצמו בשנים האחרונות כאחד המאמנים הטובים והחכמים ב-NBA, אבל העונה הוא לא מוצא פיתרון לחולשה הגנתית יוצאת דופן.
סטוטס היה שמח אם ניתן היה לבודד נתונים מסוימים, אם הבעיה הייתה ממוקדת יחסית. היא לא. ההגנה של פורטלנד גרועה בהכל. היריבות שלה מדורגות בין שמונה הטובות בליגה גם באחוזי שדה ושלוש, גם בכמות הליכות לקו העונשין, גם בריבאונד התקפה וגם באיבודים. אלה ארבעה נתונים שמעידים על אלמנטים שונים לחלוטין של משחק ההגנה, ופורטלנד חלשה בכולם.
התכונה המאפיינת ביותר את הגנת הבלייזרס היא רכות. השחקנים של סטוטס מתקשים לעבור חסימות, נותנים לשחקנים מטר לזרוק, מגיעים לעזרה לאט וחוזרים לשחקנים שלהם לאט, לא שמים גוף בריבאונד, מאפשרים לשחקני פוסט להגיע לזריקות שלהם בקלות, כמעט לא מנסים לחטוף כדורים. הם מרבים לבצע עבירות בעיקר כי הם לא מספיקים להגיע למקום הנכון בזמן, כי כמעט כל התקפה שחקן יריב מוצא את עצמו בעמדת יתרון שמפרקת את כל המערך ההגנתי. אפשר לדבר על סגנון, על כך שסטוטס שולח את השחקנים לעזור יותר מבעבר וכך מפקיר את קו השלוש, אבל הבעיות בהגנה של פורטלנד יותר בסיסיות משאלות של סגנון. הקבוצה הזאת לא מסוגלת לבצע פעולות פשוטות בהגנה.
הבעיה היא בחמישייה. ארבעת השחקנים שבדקות שהם משחקים ההגנה הכי גרועה הם מייסון פלאמלי, לילארד, מו הארקלס ומקולום. אלה ארבעת שחקני החמישייה הקבועים, שלוש החמישיות הפופולריות ביותר של פורטלנד כוללות את ארבעתם. שתיים מהחמישיות האלה, עם אד דייויס ואלן קראב, הן שתיים משלוש החמישיות הגרועות בליגה מבחינה הגנתית מבין כל החמישיות ששיחקו לפחות 100 דקות העונה. הספסל מסתדר מעט יותר טוב.
פורטלנד הנוכחית לא תהיה קבוצת הגנה איכותית בכל מקרה. פלאמלי אמנם שיפר מאוד את ההגנה על הטבעת ביחס לשלב הזה לפני שנה, אבל עדיין מדובר בסנטר הגנתי בינוני במקרה הטוב. השילוב של לילארד ומקולום יוצר בעיה. בחמישייה של סטוטס יש יכולת להתמודד עם שחקני כנף, אבל אין מי שישמור בהצלחה על גארדים בכירים ועל שחקני פנים פיזיים כמו דמרקוס קאזינס, שלא מזמן המטיר 55 נקודות על הבלייזרס. אבל זה לא מסביר את הנסיגה מהעונה שעברה.
האחריות מתחילה בכוכב ובמנהיג. לילארד, שקיבל שבחים רבים על המנהיגות שלו בשלב מוקדם בקריירה, לא מצליח לחבר את הקבוצה העונה. זה מתחיל בכך שהוא עצמו נראה פחות מחויב בהגנה ביחס לשנה שעברה, בה עשה מאמץ רב להחביא את החסרונות שלו בצד הזה ונדמה היה שמצליח. הוא נתקע בחסימות כל הזמן, עוברים אותו בקלילות, הוא תמיד צעד מאחורי ההתקפה. לילארד הוא עוד שחקן שהעונה ההתקפית הנהדרת שלו עוברת מתחת לרדאר, אבל בהגנה הוא נראה רע מתמיד וזה מחלחל לשאר הקבוצה.
אם יש סיבה למעט אופטימיות עבור הגנת הבלייזרס, היא נמצאת אצל אל פארוק אמינו. בדקות בהן מומחה ההגנה של הקבוצה משחק פורטלנד סופגת 105.1 נקודות ל-100 פוזשנים, הכי מעט מכל שחקני הרוטציה. זה חשוב, כי רוב הדקות שלו הן יחד עם ארבעת שחקני החמישייה שעם כל שותף אחר נראים רע, איתו המספרים קרובים לעונה שעברה. אמינו מתפקד העונה בעיקר כפאוור פורוורד, יחד עם הארקלס הוא יוצר צמד שחקנים שמסוגלים לשמור על כמה עמדות ולבצע חילופים קבועים, השניים האלה לפחות יוצרים עבור הבלייזרס זהות הגנתית עם פוטנציאל. הבעיה היא שאמינו גורר פציעה ועוד לא הצליח להיכנס לעניינים באמת, וגם כשהוא כשיר אחוזי הקליעה שלו נוראיים ומקשים על סטוטס להשתמש בו לדקות ארוכות.
יכול להיות שקריסת ההגנה תתברר כברכה עבור פורטלנד, כי אולי היא תכריח את הג'נרל מנג'ר ניל אולשיי לחשוב מוקדם מהצפוי על השאלה החשובה ביותר בשנים הקרובות של הבלייזרס: האם הציוות של לילארד ומקולום הוא זה שיוכל לקחת את פורטלנד לצמרת הגבוהה. הקושי שלהם להתמודד עם גארדים יריבים עשוי לשכנע את אולשיי לחפש טרייד על מקולום ולהביא במקומו כוכב משנה בעמדה אחרת, או שניים-שלושה שחקנים שתורמים בשני הצדדים. לילארד ומקולום חתומים עד 2021 והיו אמורים להיות הבסיס של הבלייזרס לשנים ארוכות, אבל אולי יש דרך טובה יותר לבנות קבוצה סביב לילארד. בכל מקרה, קשה להאמין שהחלטות קיצוניות יתקבלו לפני הקיץ, מה שייתן מספיק זמן לסגל הנוכחי לשחזר את החצי השני מהעונה שעברה ולנצל את העובדה שהמקום השמיני במערב עדיין קרוב.