זה לא היה אמור לקרות. לאחר העונה שעברה, עומרי כספי אמור היה להיות מעבר לשלב בקריירה בו הוא פותח את העונה מחוץ לרוטציה. התסכול שלו מובן, המצב שלו נדיר מאוד. מבין 134 שחקנים שקלעו בספרות כפולות בעונה שעברה ושיחקו לפחות 50 משחקים, כספי הוא היחיד שלא פתח את העונה כאחד מתשעה-עשרה שחקני הרוטציה הבכירים בקבוצה שלו מסיבות מקצועיות. וכספי לא סתם קלע בספרות כפולות, הוא עשה זאת ביעילות מרשימה, לצד הגנה ברמה גבוהה ותרומה קבוצתית שאינה נראית בסטטיסטיקה.
שחקנים בקליבר של כספי, שאינם כוכבים או כוכבי משנה שמובטחות להם 25-30 דקות כמעט בכל מקרה, כן יכולים למצוא את עצמם מחוץ לרוטציה בקבוצות שלהם. גרג מונרו, שחקן בכיר מכספי ב-NBA, לא שיחק כלל במשחק האחרון של מילווקי מסיבות מקצועיות. ג'ייסון קיד אף פעם לא אהב את ההתאמה של מונרו לקבוצה שלו, ועם עודף שחקני הפנים בקבוצה הוא מצא לנכון להשאיר אותו על הספסל. אבל זה קרה לאחר תשעה משחקים בהם הוא קיבל לפחות 17 דקות כל משחק, הוא קיבל הזדמנות ולא הצליח להוכיח לקיד שהוא תורם מספיק לקבוצה. דוגמא לשחקן בערך בקליבר של כספי, אולי קצת פחות, שלא מקבל כלל דקות השנה הוא ג'ורדן היל. שחקן הפנים הצטרף בקיץ למינסוטה, ובינתיים טום תיבודו מעדיף על פניו את נמניה בייליצה וקול אולדריץ' כצמד המחליפים לגבוהים.
המשותף למונרו ולהיל הוא שהם שחקני פנים שמתקשים להשתלב בעולם החדש, כאלה שלא קולעים שלשות ולא מגנים על הטבעת מול חדירות ברמה גבוהה. לכן מילווקי מחפשת טרייד על מונרו תקופה ארוכה ולא מוצאת מי שתיקח אותו, לכן היל נאלץ להסתפק הקיץ בחוזה של 8 מיליון דולר לשתי עונות בזמן ששחקנים כמו יאן מהימני וביסמאק ביומבו מקבלים חוזים של 70 מיליון דולר. המצב של כספי שונה. הוא סיים את העונה כאחד השחקנים האהובים והחשובים בקבוצה שלו, ב-NBA מחפשים יותר ויותר שחקנים מסוגו, כיום הוא יכול לתפקד כפאוור פורוורד לכל דבר.
אז איך זה כן קרה? ניתן למצוא הסברים לכך שהישראלי הראשון ב-NBA נדחק מהרוטציה של סקרמנטו. הוא לא היה כשיר לחלוטין בתקופת ההכנה וכך לא התוודע למאמן החדש ולשיטות שלו, ייגר הביא לעמדה שלו על הספסל את מאט בארנס שעזר לו להוביל את ממפיס לעונה מוצלחת, כאשר כספי שיחק העונה ניכר שהוא רחוק משיאו העלייה לקליעה מאוד מהוססת, התזמון בהגנה לא טוב, הוא חזר להרגל הישן לחתוך לסל ללא כדור באופן שמפריע למהלך, הוא נראה הרבה פחות מחובר לקבוצה.
אבל היכולת של כספי היא הרבה יותר תוצר של הסיטואציה מהגורם שלה. קשה להיכנס לקצב כשמקבלים דקות במחצית מהמשחקים ומקבלים יותר מעשר דקות רק ברבע מהם. זו הסיבה לכך ששחקנים שהוכיחו שהם יכולים לתרום ברמה גבוהה באופן עקבי מקבלים דקות אוטומטיות גם אם הם פותחים את העונה בכושר לא טוב, זו הסיבה לכך שמאמנים נוטים להתקבע על רוטציה ולא לחרוג ממנה. לא מעט שחקנים פתחו את העונה בכושר קליעה מזעזע, זה לא אומר שהמקום שלהם ברוטציה בסכנה. פטריק פטרסון מטורונטו, למשל, קולע ב-30 אחוזים מהשדה וב-22.9 אחוזים מהשלוש. זה לא מונע מדווין קייסי לתת לו 30 דקות למשחק, הוא פשוט מחכה שפטרסון יחזור לעצמו.
מה גם שלא מסתובבים בסקרמנטו יותר מדי שחקנים עד כדי כך טובים. בארנס פתח את העונה עם ארבעה משחקים טובים, מאז הוא קלע 5 מ-26 מהשלוש ורשם יותר איבודים מאסיסטים. אנתוני טוליבר, שבמשחקים הראשונים קיבל את הדקות הנוספות בעמדת הפורוורד המחליף, מזמן לא נראה כמו שחקן רוטציה לגיטימי וגם השנה לא נראה כזה. הגארד גארט טמפל, שמקבל עכשיו דקות כשחקן כנף בהרכבים נמוכים, הוא שחקן עם ממוצעי קריירה של 4.5 נקודות ו-39.7 אחוזים מהשדה. הוא פתח את העונה לא רע אבל היכולת שלו להשפיע על משחק ההתקפה בקושי קיימת. טיי לוסון המידרדר ממשיך לפתוח בחמישייה גם לאחר החזרה של דארן קוליסון ולמרות שהוא קולע ב-31.5 אחוזים מהשדה.
את המצב של כספי לא ניתן להפריד מהמצב של הקבוצה שלו. אחת הבעיות של סקרמנטו היא שנדמה שכל שנה מתחילים שם מחדש: מאמן אחר, שיטה אחרת, חצי סגל מתחלף. דמרקוס קאזינס ורודי גיי נשארים, מסביבם הכל שונה. כך, שחקן שהיה אחד מהחמישה-שישה שחקנים הכי חשובים בקבוצה בעונה שעברה מגיע לעונה הנוכחית ומתברר שאין לו קליק עם המאמן החדש, שהוא לא מתחבר לשיטה וששחקנים כמו טוליבר וטמפל לוקחים את הדקות שלו בזמן שהקבוצה ממשיכה להפסיד כמו כל שנה. מבחינת העתיד של הקינגס, הרבה יותר חשוב שגם הצעיר המבטיח ביותר שלהם, ווילי קאולי-סטיין, מקבל דקות באופן לא אחיד ואינו מרוצה ממעמדו.
כספי עצמו, כך עושה רושם, לחוץ מהמצב, מה שרק מעמיק את המשבר. הוא מבין את חשיבות העונה הקרובה עבורו, הוא מבין שאם העונה תמשיך כך זה עלול להרוס את מה שבנה בעונה החולפת לקראת הקיץ בו יסיים חוזה. הלחץ משפיע על האופן בו הוא משחק, כשלראשונה נדמה שהוא עסוק בעצמו לא פחות מאשר בקבוצה, ומשפיע גם על ההתנהלות שלו. יש לו סיבה טובה להיות מתוסכל, אבל הוא מביע את התסכול הזה ביותר מדי דרכים ישירות ועקיפות. המנהלים שישקלו בקיץ אם להציע לו חוזה ובאיזה גודל מתעניינים מאוד לא רק ביכולת שלו על הפרקט, אלא גם באופן בו הוא מתמודד עם סיטואציה לא נוחה.
מה יקרה עכשיו? מכיוון שמדובר בסקרמנטו, הרבה מאוד אפשרויות פתוחות. רודי גיי צפוי לעבור בטרייד במהלך העונה, מה שיכול לפתוח דקות בעמדת הסמול פורוורד (תלוי גם בשחקנים שיגיעו). האפשרות של טרייד על דמרקוס קאזינס גם היא קיימת, הוא מסיים חוזה בקיץ 2018 ובמצב הנוכחי של סקרמנטו הסיכוי שהוא יישאר נראה נמוך מאוד, ככל שהקינגס יקדימו לחפש טרייד הם יוכלו להרוויח עליו יותר. לכן, אם כספי יצליח להחזיר את עצמו לכושר טוב ולשפר את היחסים עם ייגר (רוב המאמנים לומדים להעריך אותו, והוא באמת עדיף על רוב שחקני הרוטציה הנוכחיים), הסיכוי שתהיה לו הזדמנות להפוך לשחקן משמעותי בסקרמנטו לא קטן.
אבל אולי הדבר הכי טוב שיכול לקרות לכספי זה לעזוב את הקבוצה הכי פחות מתפקדת ב-NBA. הוא יכול לשמש כתוספת לטרייד והוא יכול לעבור בטרייד קטן משלו, השילוב בין העונה שעברה לחוזה הנמוך יהפוך אותו לשחקן שסקרמנטו תוכל לקבל עליו תמורה יפה, אולי אפילו בחירת סיבוב ראשון מוגנת. כרגע יש בעיקר שמועות, השם של כספי עולה בכל מיני הקשרים. קבוצות גדולות עם צורך בעמדות הפורוורד עשויות להתעניין בו, הקליפרס תמיד נראו כמו אופציה מעניינת אבל פתיחת העונה החזקה שלהם, כולל של הספסל שנראה טוב עם שלושה גארדים שמשחקים ביחד, תיצור סיטואציה נוספת בה לא בטוח שלכספי יהיו דקות. אני הייתי מתעניין באופציה של ברוקלין, קבוצה שרצה מאוד מהר, מאומנת נהדר ומשוועת לקלעי חוץ טובים ובאופן כללי לשחקני NBA לגיטימיים.
שחקני NBA אינם חופשיים לבחור היכן לשחק, הם תלויים לחלוטין בקבוצה שלהם (אלא אם כן הם משתחררים מהחוזה, אופציית מוצא אחרון אפשרית עבור כספי). לכן, חשוב במיוחד עבור כספי לזכור שהעונה ארוכה מאוד ויכולה להוביל אותו לשלל כיוונים. שינוי במעמד או בקבוצה לא חייב להתרחש עכשיו, הוא יכול לקרות גם בפברואר ועדיין לספק לו זמן להוכיח את עצמו. כל מה שהוא יכול לעשות כרגע זה להתאמן חזק, להיכנס לכושר ולנסות להרוויח מחדש את המעמד שלו בסקרמנטו. הוא כבר עשה את זה יותר מפעם אחת בקריירה.