תקציר הפרקים הקודמים
מאזן בעונה שעברה: 34:48, מקום שישי במזרח.
סיימו את העונה: בהפסד 4:3 למיאמי בסיבוב הראשון.
סטיב קליפורד עשה עבודה נהדרת בבניית קבוצה בצלמו, קבוצה שהמאפיין הבולט שלה הוא יעילות אפרפרה. אחרי עונה חלשה, היעילות האפרפרה הזו חזרה להביא תוצאות. זה קרה רק בחלק האחרון של העונה. אחרי 50 משחקים ההורנטס היו עם מאזן שלילי של 26:24, אך סיומת של 8:24 הקפיצה אותם למקום השישי במזרח, עם מספר ניצחונות זהה למקום השלישי, והרחק משמות גדולים יותר כמו וושינגטון ושיקגו שנשארו מחוץ לפלייאוף. סיבה חשובה לשדרוג הייתה טרייד מדויק במיוחד בדדליין שהביא לקבוצה את קורטני לי. כי אם שארלוט הייתה שחקן NBA, היא הייתה קורטני לי.
סיבה חשובה לא פחות לשינוי הייתה שפתאום, באמצע העונה וללא כל אזהרה מוקדמת, קמבה ווקר התחיל להיראות כמו פרנצ'ייז פלייר. מאז שלוח השנה התחלף ל-2016 קמבה הקפיץ את כמות הנקודות (22.1) והשלשות (2.6) שלו, הוא השתלט על המאני טיים במשחקים צמודים וקלע כמה סלים גדולים. השחקן השני בחשיבותו היה המצטרף הטרי ניק באטום, שתפקד כמנהל משחק נוסף. לעומתם, אל ג'פרסון נפצע וחזר ביכולת חלקית ומייקל קיד גילכריסט שיחק רק שבעה משחקים בין שתי פציעות כתף. קודי זלר נכנס לנעליו של ג'פרסון כסנטר הפותח, מרווין וויליאמס השלים צמד שחקני פנים לתפארת היעילות האפרפרה, ג'רמי לין סיפק ניצוץ מפתיע מהספסל ושינה לא מעט משחקים.
שארלוט סיימה את העונה תשיעית גם ביעילות התקפית וגם בהגנתית. היא סיפקה כמה מספרים קליפורדיים כמו מקום ראשון באחוז הריבאונדים שהיא לוקחת בהגנה (79.8) לצד מקום 29 באחוז ריבאונד ההתקפה (20) והכי מעט איבודים (12.5). השינוי ששיפר את ההתקפה ביחס לשנים קודמות היה ששארלוט זרקה הרבה יותר שלשות (29.4, מקום רביעי בליגה) וקלעה אותן באחוזים יפים (36.2, מקום שביעי). בפלייאוף כבר היה קשה יותר. שארלוט אמנם מתחה את מיאמי בסדרה של שבעה משחקים, היא אפילו הובילה 2:3 ורק התעלות של דווין וייד במאני טיים מנעה ממנה ניצחון במשחק השישי בבית, אך בתמונה הגדולה מיאמי הייתה הרבה יותר טובה (קלעה 10 נקודות יותר ל-100 פוזשנים) וחשפה את נקודות התורפה של שארלוט בשני צידי הפרקט: התלות ההתקפית בקמבה, המחסור בסטופר אמיתי ובסנטר חוסם, בעיית הריבאונד.
אני יודע מה עשיתם בקיץ האחרון
באו: מרקו בלינלי (בטרייד מסקרמנטו), רוי היברט (חופשי, מהלייקרס), רמון סשנס (חופשי, מוושינגטון), בריאן רוברטס (חופשי, מפורטלנד), כריסטיאן ווד (חופשי, מפילדלפיה), פרי אליס, מייק טובי, אנדרו אנדרוס, טריביון גרהאם וראשיד סולימון (חוזים לא מובטחים או מובטחים חלקית).
עזבו: אל ג'פרסון (חופשי, לאינדיאנה), קורטני לי (חופשי, לניקס), ג'רמי לין (חופשי, לברוקלין), טרוי דניאלס (בסיין אנד טרייד לממפיס), טיילר הנסבורו (ללא קבוצה), חורחה גוטיירז (מנסה להתקבל לברוקלין).
הג'נרל מנג'ר ריץ' צ'ו ידע שהוא עומד בפני קיץ לא פשוט, בו חמישה שחקני רוטציה חשובים מסיימים חוזה ואין לו אפשרות להחתים את כולם או להביא שחקנים בכירים במקומם. הוא התמקד בשחקן שהיה החשוב ביותר עבורו והמבוקש ביותר בליגה מבין שחקני ההורנטס, ניק באטום, ובסופו של דבר הצליח להשאיר אותו עם חוזה של 120 מיליון דולר ל-5 שנים. שחקן הכנף הצרפתי הוא שחקן עם יכולות של סופרסטאר בלי דרישות של סופרסטאר, הוא מספר 2 אידיאלי ליד קמבה ואם קליפורד יחלק את הדקות נכון הוא יוכל גם להנהיג את היחידה השנייה. פרט אליו, צ'ו דאג להשאיר גם את מרווין וויליאמס שירוויח 54.5 מיליון דולר בארבע השנים הקרובות. וויליאמס התפתח להיות סטרץ' 4 מאוד יעיל שקולע שלשות, שומר על שחקנים מכל הסוגים ועושה הרבה דברים קטנים שעוזרים לקבוצה. העונה החולפת הייתה הטובה בקריירה שלו והיכולות שלו הן לא כאלה שאמורות להיפגע בגיל 30.
החלק המרשים ביותר בקיץ של צ'ו היה האופן בו מצא תחליפים מתקבלים על הדעת לשחקנים אותם לא הצליח להשאיר עם מעט הכלים שהיו לו. בדראפט הוא שלח את בחירת הסיבוב הראשון של שארלוט, הבחירה ה-22, לסקרמנטו בתמורה למרקו בלינלי. האיטלקי הוא לא שחקן שלם כמו קורטני לי, אך את תפקיד הסקורר מהספסל הוא מכיר מצוין ובשארלוט מקווים שהוא יחזור לעצמו לאחר עונה חלשה בבלגאן של סקרמנטו. זה הקיץ השני ברציפות בו צ'ו מחזק את ההווה על חשבון העתיד, לאחר שבקיץ שעבר הביא את באטום מפורטלנד בתמורה לנואה וונלה המסקרן אך בוסרי. את ג'רמי לין יחליפו שני שחקנים שכבר היו בשארלוט בתקופת קליפורד: רמון סשנס ובריאן רוברטס, בעיקר סשנס שמסתובב כל הקריירה ברחבי הליגה ועושה עבודה סבירה כמחליף.
השם הכי מסקרן שהגיע הקיץ הוא רוי היברט, שלאחר ההתרסקות שלו בשנתיים האחרונות יסתפק בחוזה של 5 מיליון דולר לעונה. בשארלוט מאמינים שהיברט האמיתי עדיין מסתתר בתוך הצל של השחקן שראינו בשנתיים האלה, שהוא מסוגל לבצע פניית פרסה בתהליך המנטלי שעובר עליו. מי שיקבל אותו כפרוייקט הוא עוזר המאמן פטריק יואינג. היברט, מצידו, קיבל החלטה מצוינת והגיע למקום אידיאלי עבורו לשיקום: קבוצה שקטה אך טובה, רחוקה מהכותרות, מאמן עם שיטה הגנתית שמרנית שאוהב להשאיר את הסנטרים שלו קרוב לטבעת. בשיאו, אף אחד לא הגן על הטבעת כמו היברט, גם כשהוא רחוק משיאו הנוכחות שלו שם חשובה. היברט כנראה יעלה מהספסל, קודי זלר הוכיח בעונה שעברה שהוא הרבה יותר אפקטיבי כשחקן חמישייה לצד הכוכבים, אך צפויות לו דקות רבות בפרוייקט השיקום. משחק הפוסט של אל ג'פרסון יחסר, אך אם היברט ישדרג את ההגנה לא בטוח שהתרומה שלו תהיה חשובה פחות.
שארלוט לא מגיעה עם ציפיות גבוהות לעונה הזאת. המטרה המרכזית תהיה לשמור על מקום בצמרת הנמוכה של המזרח. לשם כך השחקנים של קליפורד יצטרכו להיות, קודם כל, בריאים. זו אינה בקשה מובנת מאליה כשזוכרים שקיד גילכריסט היה פצוע כל השנה שעברה, באטום הוגבל מאוד על ידי פציעה בשנה האחרונה שלו בפורטלנד וקמבה מתאושש כרגע לאט מהצפוי מניתוח ברך שעבר בקיץ. שארלוט לא תרוץ לאליפות ולא תרדוף אחרי השמות הכי גדולים בזמן הקרוב, אך עונה מוצלחת תוכל לאפשר לה לפתות את השחקן הרביעי-חמישי הכי איכותי בקיץ הבא, בו תהיה לצ'ו אפשרות לפנות מקום להחתמה משמעותית, בזמן שהקבוצות האחרות עדיין מפנטזות על הכוכבים הגדולים.
מה מי מו
חמישייה: קמבה ווקר, ניק באטום, מייקל קיד גילכריסט, מרווין וויליאמס, קודי זלר.
ספסל: רמון סשנס, בריאן רוברטס, ארון האריסון, מרקו בלינלי, ג'רמי לאמב, פרנק קמינסקי, כריסטיאן ווד, ספנסר הוז, רוי היברט.
מאמן: סטיב קליפורד (עונה רביעית).
מועמד לפריצה: מייקל קיד גילכריסט. פציעות הכתף שלו לא רק חיסלו את העונה החולפת, הן גם קטעו את תהליך השיפור שלו שאמור היה להגיע לשיא. אנו מרבים לשמוע על שחקנים שמשוכנעים שישפרו את הקליעה מבחוץ, אבל MKG מסתמן כאובססיבי במיוחד בעבודה על כך. הוא שינה את הקליעה ובמעט ההזדמנויות שהיו לו להראות את זה בשנה וחצי האחרונות השיפור נראה אמיתי. קיד גילכריסט כבר נחשב לאחד השומרים הטובים בליגה על שחקני כנף, הוא גם תורם להתקפה בתנועה ללא כדור לטבעת וריבאונד התקפה, אם הוא יוסיף לכך קליעה לגיטימית לפחות מחצי מרחק הוא יוכל להימלט ממחוזות הטוני אלן לעמדה של שחקן בכיר שלם יותר.
מועמד לדעיכה: ג'רמי לאמב. הפציעה של MKG סידרה ללאמב הזדמנות בעונה שעברה, ולרגע הוא אפילו לקח אותה כשסיים את חודש נובמבר עם 12.9 נקודות למשחק ב-52.3 אחוזים מהשדה. אך מאז הוא נחלש ולא התקרב למספרים של החודש הטוב בקריירה, עד שההגעה של קורטני לי הורידה אותו מקום בהיררכיה. את השנה הזאת הוא מתחיל מראש ממקום נמוך ברוטציה של קליפורד, בה יש שני שחקני כנף בכירים בחמישייה ובלינלי הוא המחליף העיקרי שלהם. בארבע שנים ב-NBA לאמב לא ביצע את קפיצת המדרגה שכל הזמן מחכים שתקרה. השנה, אם היא לא תקרה, הוא כבר יגיע לשלב בקריירה בו הוא לא מקבל יותר הזדמנות.
אקס פקטור: השדרוג בהגנה. השיפור של שארלוט במהלך העונה הקודמת היה בהתקפה, ממנה ווקר ובאטום הוציאו את המקסימום. הסיכוי העיקרי של ההורנטס להתקדם עוד קצת השנה הוא בשדרוג בהגנה, שבשנים קודמות דורגה גבוה יותר במדד היעילות. בהחלט ניתן לצפות שהקבוצה של קליפורד תשתפר בתחום, היא תקבל בחזרה את שחקן ההגנה הטוב ביותר שלה (MKG) ותצרף לרוטציה את מי שעד לא כל כך מזמן נחשב לסנטר ההגנתי הטוב בליגה (היברט) כשני שחקנים שימלאו את המחסור בסטופר והגנה על הטבעת. אם המצב הפיזי של קיד גילכריסט והמצב המנטלי של היברט ירשו, השילוב שלהם עם היסודיות של קליפורד יכול להחזיר את ההורנטס להיות קבוצת הגנה של טופ 5.
ולכדור הבדולח
תסריט אופטימי: ההתקפה לא נחלשת, ההגנה מתחזקת, קמבה אולסטאר, MKG מועמד לשחקן ההגנה של העונה, זלר והיברט מספקים 48 דקות טובות בעמדת הסנטר, סשנס, בלינלי וקמינסקי יוצרים יחידה שנייה מהנה והתקפית. 53 ניצחונות וסיבוב שני.
תסריט פסימי: ההתאוששות של קמבה ממשיכה להיות איטית, הוא לא פותח את העונה וחוזר לעצמו באמת רק בינואר, MKG שוב לא מצליח להישאר בריא, היברט לא רלוונטי, סשנס ובלינלי בעיקר יוצרים געגוע ללין ולי. שארלוט ממשיכה במסורת של עונה עסל עונה בסל ועם פחות מ-40 ניצחונות נשארת מחוץ לפלייאוף.
תחזית: אם נשים את שאלת הבריאות בצד (זה מה שהתחזיות האלה עושות בדרך כלל), שארלוט אמורה להיות אי של יציבות במזרח המשתנה, קבוצה שתשיג את 45 הניצחונות שלה בלי קשר להצלחות או כישלונות של הפרוייקטים מסביב. זה יספיק למקום בפלייאוף, אך כדי לעבור סיבוב היא תצטרך שרוב הקבוצות המוכשרות יותר ממנה יאכזבו.