תקציר הפרקים הקודמים
מאזן בעונה שעברה: 65:17
סיימה את העונה: מקום חמישי ואחרון בבית הפאסיפי ו-15 ואחרון במערב כולו
50 זריקות מהשדה, רק 22 מהן נכנסו. 21 זריקות לשלוש, שש בלבד צללו פנימה. 60 נקודות. המשחק האחרון בעונת 2015/16 של הלייקרס היה מיקרוקוסמוס מדויק לכל העונה העגומה של המועדון מעיר המלאכים: המופע הביזארי של קובי בריאנט.
סבב הפרידה מהגארד האגדי היה כל מה שעניין את הלייקרס אשתקד והתוצאות הפכו מהר מאוד למשניות במיוחד, בדרך לבחירה גבוהה בדראפט. בין לבין, היה לנו גם את הטלנובלה של ניק יאנג, איגי אזילייה, דיאנג'לו ראסל ומה שביניהם, אבל שוב, לא יותר מדי כדורסל.
על כל ה"חגיגה" הזו ניצח מאמן חלש מאוד בדמות ביירון סקוט, שאחרי שלוש עונות של 19, 21 ו-24 ניצחונות בקליבלנד, המשיך לשתי עונות של 21 ו-17 בלייקרס וסיים בפעם החמישית ברציפות במקום האחרון בבית שלו. אחרי שנתיים בהן רשם את אחוז הניצחונות הגרוע בתולדות מאמני הלייקרס, בקבוצה לפחות קיבלו שכל ובעטו בו, כאשר מי שתופס את מקומו הוא לוק וולטון, שהיה עוזרו של סטיב קר בווריירס בשתי העונות החולפות וחוזר כעת לקבוצה במדיה שיחק בין 2003 ל-2012.
אה כן, הלייקרס ניצחו את הווריירס בתחילת מרץ. אמיתי.
אני יודע מה עשיתם בקיץ האחרון
באו: ברנדון אינגרם (נבחר שני בדראפט), איביצ'ה זובאק (דראפט), חוסה קלדרון (טרייד עם שיקגו), לואל דנג (ממיאמי), טימופיי מוזגוב (מקליבלנד), יי ז'יאנליאן (מסין), תומאס רובינסון (מברוקלין)
עזבו: קובי בריאנט (פרש), רוי היברט (לשארלוט), ברנדון באס (לקליפרס), רוברט סאקרה (לניו אורלינס), ריאן קלי (לאטלנטה)
רוצים לדעת כמה גרוע רוי היברט? אחרי שהכסף הגדול מהחוזה של קובי בריאנט סופסוף התפנה, הלייקרס שפכו 64 מיליון דולר לארבע שנים על טימופיי מוזגוב, באחד החוזים המטורללים ביותר שנראו, לא רק בספורט, אלא בהכל. הרוסי אומנם שיחק את קליבלנד בשנתיים האחרונות בגמר ה-NBA ויש שילחשו שהוא אפילו פרח יחסית תחת דיוויד בלאט וגם אחריו, אבל גם בחלומותיו הוורודים ביותר הוא כנראה לא חשב שיקבל סכומים כאלה. אם לא די בכך, לוס אנג'לס שמה גם 72 מיליון דולר לארבע שנים על לואל דנג בן ה-31 וצירפה בטרייד עם שיקגו את קלדרון בן ה-35. מאוד, מאוד מוזר.
השלישייה הוותיקה הזו תצטרך להנהיג, אולי יחד עם מטה שלום עולמי הלא ממש יציב לרוב, את חבורת הילדים המוכשרת שהתקבצה בסטייפלס סנטר ואמורה להיות העתיד של המועדון. אל ראסל, שהחרם עליו נגמר בתקווה אחרי התרגיל המסריח שעשה לניק יאנג ואל ג'ורדן קלארקסון, לארי נאנס ג'וניור וג'וליוס רנדל, כולם בני פחות מ-25, הצטרף היהלום מדיוק, אינגרם, שאולי לטווח הארוך יעשה קריירה פחות מוצלחת מהשחקן היחיד שנבחר לפניו, בן סימונס, אבל לטווח הקצר לפחות נראה הרבה יותר מוכן לשימוש מיידי, אחרי עונה בה התבשל תחת קואץ' קיי.
לפחות את תחילת העונה יעשה אינגרם כשחקן ספסל, אבל בניגוד לטיפול הכושל של ביירון סקוט בדיאנג'לו ראסל, שגם הוא נבחר שני וגם הוא לא הירבה לשחק בעונת הרוקי שלו ולא התקרב אפילו לממש את הפוטנציאל שלו (לפחות ככה הלייקרס לא איבדו את הבחירה המוגנת שלהם במקומות 1-3 בדראפט החולף), נראה שהפעם מדובר בהחלטה נכונה, שתעזור לאינגרם ללמוד את הליגה בקצב המתאים. בכל מקרה, להחליף את דנג ברגע שהלייקרס יחליטו לעשות זאת, לא אמורה להיות בעיה.
הלייקרס יהיו השנה קבוצה חדשה לחלוטין. הצל הענק שהטיל קובי בריאנט על המועדון בשני העשורים האחרונים, בדרך כלל לטוב ולעיתים גם לרע, כבר לא יהיה שם ובמועדון יצטרכו להתחיל הכול מהתחלה. מדובר בתהליך סיזיפי ב-NBA, אבל אם לוס אנג'לס תראה ניצוצות העונה, היא בהחלט תוכל לפתות שחקנים חופשיים מעניינים בהמשך. על גילוי הניצוצות האלה יופקד וולטון, שבחצי הראשון של העונה שעברה עשה עבודה מופלאה במקום סטיב קר על הקווים של גולדן סטייט והוביל את הקבוצה מהמפרץ לפתיחת העונה הטובה בתולדות הליגה, מה שסידר לו את המשרה אצל הלייקרס.
מה מי מו
חמישייה: דיאנג'לו ראסל, ג'ורדן קלארקסון, לואל דנג, ג'וליוס רנדל, טימופיי מוזגוב
ספסל: חוסה קלדרון, מרסליניו הוארטס, לואי וויליאמס, ברנדון אינגרם, ניק יאנג, אנתוני בראון, לארי נאנס ג'וניור, יי ז'יאנליאן, תומאס רובינסון, טאריק בלאק, איביצ'ה זובאק
מאמן: לוק וולטון, עונה ראשונה בקבוצה וראשונה כמאמן ראשי בכלל, מאזן בקריירה - 0:0, או 4:39, תלוי את מי שואלים
מועמד לפריצה: דיאנג'לו ראסל. כאמור, העונה הראשונה של הבחור מאוהיו סטייט לא הלכה כמתוכנן. הוא לא היה גרוע, אבל הוא לא נתן ללייקרס משהו ששחקן שנבחר שני בדראפט אמור לתת. התקרית עם ניק יאנג הייתה מטופשת וגרמה לו להתעסק בשטויות יותר מדי זמן והנוכחות של קובי בריאנט לא השאירה לו מספיק כדורים כפוינט גארד. כל זה אמור להשתנות העונה. הוא יעלה בחמישייה (עשה זאת רק ב-48 משחקים בעונה שעברה), יקבל כנראה יותר מ-28.2 דקות ויחזיר כנראה ביותר מ-13.2 נקודות ו-3.3 אסיסטים. ראסל הוא אחד השחקנים המרכזיים בעתיד של הלייקרס. הוא רק צריך להוכיח שזה נכון.
מועמד לדעיכה: בצד השני של המשוואה נמצא הצד השני של התקרית, יאנג. גם ככה הוא היה מעורב ביותר מדי ענייני רכילות ומעט מדי כדורסל וגם ככה הוא קלע בעונה שעברה את ממוצע הנקודות הנמוך ביותר בקריירה שלו, 7.3. אם כל זה לא מספיק, בגיל 31 הוא מקבל לפניו ברוטציה את אינגרם, מה שישאיר לו ככל הנראה מעט מאוד הזדמנויות. יאנג הוא הלייקרס הישנים, אלא שבלוס אנג'לס רוצים להתחיל בתהליך ההתנתקות מהם כמה שיותר מהר. אל תבנו עליו לעונה הקרובה.
אקס פקטור: השקט. אינגרם מקבל, לפחות בינתיים, את ההחלטה להשאיר אותו מחוץ לחמישייה בהבנה מלאה וזה קריטי. גם כך, שקט הוא לא בדיוק מצרך שכיח בלוס אנג'לס, כאשר כל הכוכבים מתקבצים בשורה הראשונה מסביב לקווים, אבל אם לוק וולטון ישמור על הסגל נקי משטויות, הרי שאחרי פרשת יאנג-ראסל ואחרי הבאזז הבלתי פוסק סביב קובי, יש רק לאן להשתפר בנושא הזה, מה שיאפשר לצעירים של הקבוצה להתפתח כמו שצריך, לאט ובסבלנות.
ולכדור הבדולח
תסריט אופטימי: אינגרם פותח את העונה כשחקן שישי תזזיתי ופנטסטי, וולטון משתלט בקלות על החבר'ה ומונע מהם לאבד את הראש ולקחת החלטות מטופשות, ראסל ורנדל עושים קפיצת מדרגה והלייקרס משתמשים בתבונה אפילו במוזגוב וגורמים לקהל הקשוח להתאהב בהם מחדש, כל הדרך למקום העשירי במערב ולחלומות על עתיד מזהיר.
תסריט פסימי: החוזה של מוזגוב פותח את המונולוגים של כל תכנית הלילה של בדרני לוס אנג'לס והופך לבדיחה הגדולה של העיר, אינגרם משתעמם מהישיבה על הספסל ומקליט בסתר את חוסה קלדרון מספר על הפעם ההיא שברח מבלי לשלם על הפאייה שלו, לוק וולטון מגלה שהחיים בלי סטפן קרי, קליי תומפסון, דריימונד גרין וסטיב קר עלולים להיות מדכאים במיוחד והלייקרס מתרסקים בדרך לעוד בחירת טופ 3 בדראפט הבא.
תחזית: התהליך נראה נכון, החוזים הגבוהים למוזגוב ודנג קצת פחות, כך שהאמת תהיה איפשהו באמצע. בלי קובי, כולם אמורים להיות קצת יותר משוחררים ואשכרה ליהנות מכדורסל, מה שעשוי לסדר ללייקרס עוד קצת ניצחונות. בווגאס נתנו ללייקרס אנדר/אובר ניצחונות של 29.5. נלך עם האנדר, אבל לא בהרבה. 55:27, מקום 12 במערב.