תקציר הפרקים הקודמים
מאזן בעונה שעברה: 41:41, מקום רביעי בבית, שמיני במערב
סיימה את העונה: הפסד 4:1 לווריירס בסיבוב הראשון
יוסטון לא הגיבה טוב לאכזבה מפלייאוף 2015. אחרי שהגיעה עד גמר המערב, שם בלמה אותה האלופה שבדרך גולדן סטייט בסדרה שהייתה יותר צמודה מהתוצאה הסופית שלה (4:1), הקבוצה של קווין מקהייל נכנסה רע לעונה. במאזן 7:4, לדריל מורי נמאס מחוסר הסדר וחוסר המשמעת. תבוסה נגד בוסטון הייתה הקש ששבר את גב הטיל ומקהייל פוטר בתום ארבע שנים וקצת.
מחליפו, ג'יי בי ביקרסטאף, הצליח לגרור את הקבוצה בקושי רב עד לפלייאוף, שם היא שוב פגשה את גולדן סטייט, הפעם בסיבוב הראשון והפעם, השאלה היחידה הייתה האם זה ייגמר בסוויפ. זה לא. התעלות של ג'יימס הארדן במשחק 3 עזרה ליוסטון לגרד ניצחון אחד, אבל לא יותר מזה והווריירס חיסלו את הרוקטס בקלילות, מה שהפנה את הטקסאנים לשינויים. דווייט הווארד, שלא השתלב באמת, חזר הביתה לאטלנטה וג'יימס הארדן נשאר להיות האיש המרכזי בקבוצה, כאשר מייק ד'אנטוני, שהלך להציל את "התהליך" בפילדלפיה לזמן קצר, חוזר לאמן לראשונה מאז התפטר מהלייקרס לפני שנתיים וחצי.
אני יודע מה עשיתם בקיץ האחרון
באו: ריאן אנדרסון (מניו אורלינס), אריק גורדון (מניו אורלינס), ננה (מוושינגטון), פבלו פרג'יוני (מלוס אנג'לס קליפרס), טיילר אניס (ממילווקי בטרייד), צ'ינאנו אונואקו וז'ו קי (נבחרו בדראפט), בובי בראון (מבשיקטאש), גארי פייטון II (רוקי, לא נבחר בדראפט)
עזבו: מייקל ביזלי (למילווקי בטרייד), אנדרו גאודלוק (נחתך ונחת במכבי תל אביב), דוויט הווארד (באטלנטה), טרנס ג'ונס (בניו אורלינס), ג'ייסון טרי (במילווקי), ג'וש סמית' (בלי קבוצה), דונטאס מוצ'יונאס (בלי קבוצה)
"סופרמן", לשעבר לפחות, מיסטר דווייט הווארד, החליט כאמור שהגיע הזמן לחזור הביתה ולקח איתו את 22,359,364 מיליון הדולרים שהרוויח בעונה שעברה. ביוסטון לא ממש הצטערו, אחרי עונה של 13.7 נקודות ו-11.8 ריבאונדים ובעיקר, חוסר תיאום וחוסר התאמה משוועים לג'יימס הארדן, שמשחק אחד נגד העולם בדרך כלל. הווארד לא ממש מתאים ל-NBA המודרנית ו-48.9 האחוזים בהם קלע מהקו (צנח ל-36.8 בפלייאוף), גם גרמו לו להפוך לבעיה בדקות הסיום של משחקים צמודים.
שבוע וחצי לפני שהחל מחנה האימונים, הרוקטס נפרדו גם מהקלע השלישי בטיבו שלהם בעונה שעברה, ביזלי והביאו במקומו בטרייד את אניס, פוינט גארד שינסה להוריד קצת מהארדן את הצורך לנהל כל התקפה והתקפה וגם לסיים אותה עם זריקה לסל. דריל מורי, איש המספרים, הצליח בגדול לפני שתי עונות עם כמה מהלכים מבריקים כאלה וכמעט הגיע עד לסדרת הגמר, אבל בעונה שעברה הרוקטס שוב היו בינוניים ולא בטוח שאניס, או ננה הם הפיתרון לבעיות של הקבוצה. מי שכן עשוי להוות גורם משמעותי הוא אנדרסון, שעונה של 17 נקודות למשחק אשתקד במדי הפליקנס סידרה לו חוזה של 80 מיליון דולר לארבע שנים.
גורדון עשוי לאפשר להארדן, ששיחק בשנתיים האחרונות הכי הרבה דקות בליגה במצטבר, בפער של כמעט 200 דקות מהמקום השני, כמה רגעי מנוחה פה ושם מבלי שהרמה תרד קיצונית. היעילות ההתקפית של יוסטון ירדה מ-107.2 ל-99.1 בעונה שעברה ומ-107.07 ל-93.7 לפני שתי עונות בדקות בהן הארדן נח על הספסל.
מעבר לכל אלה, המהלך החשוב והמשמעותי ביותר היה כמובן הארכת החוזה להארדן, ביום בו הווארד חתם רשמית באטלנטה. הכוכב הגדול של יוסטון ויתר על האולימפיאדה בקיץ, במטרה להגיע מוכן לעונה, אחרי שיוסטון שמה לו על השולחן 118.1 מיליון דולר לארבע שנים. בעונה שעברה רשם הארדן שיאי קריירה בנקודות, אסיסטים וריבאונדים, אבל גם נראה מנותק מדי מהקבוצה ביותר מדי משחקים וזה משהו שד'אנטוני חייב לשים עליו דגש.
בדראפט, לרוקטס היו רק שתי בחירות סיבוב שני ובראשונה מביניהם, הם הביאו את אונואקו, שלנו הישראלים מוכר בתור אח של ארינזה, בעוד שהאמריקאים מכירים אותו כ"הוא שזורק מהעונשין זריקות סבתא".
נו, ההוא עם הזריקות סבתא מהעונשין
מה מי מו
חמישייה: פטריק בברלי, ג'יימס הארדן, טרבור אריזה, ריאן אנדרסון, קלינט קפלה
ספסל: פבלו פרג'יוני, טיילר אניס, אריק גורדון, קיי ג'יי מקדניאלס, קורי ברואר, סם דקר, מונטרזל הארל, ננה, צ'ינאנו אונואקו
מאמן: מייק ד'אנטוני, עונה ראשונה בקבוצה, 13 בקריירה, מאזן 426:455
מועמד לפריצה: קלינט קפלה. אם זה יצליח... הרוקטס אמרו שלום להווארד מתוך אמונה שקפלה יצליח לבצע את "קפיצת העונה השלישית". השחקן שנבחר במקום ה-25 בדראפט 2014, בקושי שיחק בעונה הראשונה. בשנייה הוא כבר ראה הרבה יותר דקות וסיים עם 7.0 נקודו ו-6.4 ריבאונדים למשחק. העונה, קפלה כבר הולך להיות שחקן חמישייה ואם הוא יצליח לקפוץ לאזור הדאבל-דאבל, ביוסטון ישכחו עוד יותר מהר מהמתוכנן את הווארד.
מועמד לדעיכה: טרבור אריזה. הסמול פורוורד כבר בן 31 ומתחיל את עונתו ה-13 בליגה. אם בקדנציה הראשונה ביוסטון, ב-2009/10, הוא רשם שיאי קריירה בנקודות, אסיסטים וחסימות, הרי שמאז שחזר ב-2014 לקדנציה שנייה, הוא מתקשה להתעלות. העונה שעברה, למרות רצף של 30 משחקים על שלשה אחת לפחות, הייתה בינונית במקרה הטוב ואם ד'אנטוני אכן יילך טוטאלית להארדן, אריזה עלול להיות הנפגע המרכזי.
אקס פקטור: ריאן אנדרסון. הפאוור פורוורדים של הרוקטס בעונה שעברה היו הכי גרועים בליגה. כמה גרועים? מינוס 7.0 במדד היעילות. קלינט קפלה, שיעבור כעת לפתוח כסנטר במקום הווארד, היה השחקן הראוי היחיד בעמדה הזו ואחריו, מדבר. לתוך המדבר הזה ייכנס אנדרסון, שחקן מנוסה שהתרגל כל הקריירה לחיות משאריות ולצלוף באחוזים טובים ממרחק. לאנדרסון לא אמורה להיות בעיה לחיות בקבוצה של הארדן, בניגוד להווארד ואם הוא ימשיך לקלוע כמו שצריך, יוסטון תרוויח שדרוג משמעותי.
ולכדור הבדולח
תסריט אופטימי: הארדן חוזר להיות מנהיג וחוזר באמת להתעניין בקבוצה, גורדון ואנדרסון מביאים מהם תיאום מוצלח מהימים המשותפים בניו אורלינס, ד'אנטוני משחזר את ההתקפות המהירות האהובות עליו והרוקטס מגשימים את הציפיות מהם כאחת הקבוצות המהנות בליגה, בדרך ל-50 ניצחונות, שמספיקים למקום השני בבית והחמישי במערב ולקרב בסיבוב הראשון של הפלייאוף.
תסריט פסימי: הארדן מגלה שבלי הווארד, אולי הכדור יותר אצלו אבל כך גם כל השומרים בליגה. יוסטון לא מצליחה לקלוע, משחקת התקפות של "אחד-על-חמישה ראש בקיר" וכל החבר'ה מאבדים את הסבלנות מהר. גם לדריל מורי נמאס מד'אנטוני והוא מפטר מאמן שני ברציפות. הפעם, אפילו פלייאוף יוסטון לא מגרדת ומסיימת עשירית במערב.
תחזית: על הנייר, הרוקטס אמורים להשתפר מעט מהעונה שעברה. ד'אנטוני טוב יותר מבירקסטאף, הפרצופים המדכאים של הווארד והבעיות שהוא יצר כבר לא שם והספסל השתדרג משמעותית. כמה יותר טובים? זו כבר שאלה אחרת. נגיד, 3-4 ניצחונות. 38:44, מקום שישי במערב, סיבוב ראשון בפלייאוף.