בווידיאו: נפרדים מקווין גארנט הפורש
תקציר הפרקים הקודמים
מאזן בעונה שעברה: 37:45, מקום 7 במזרח
סיימה את העונה: הפסד 4:3 לטורונטו בסיבוב הראשון של הפלייאוף
הפייסרס פתחו את העונה שעברה עם הרבה מאוד חוסר ודאות. רוי היברט גורש מהעיר, דייוויד ווסט ויתר על 11 מיליון דולר כדי לשחק במקום אחר, פול ג'ורג' רק סיים את השיקום מהפציעה הנוראית שלו לפני שנתיים ואף אחד לא ידע בדיוק למה לצפות ממנו, בטח כשלארי בירד תכנן להעביר אותו לעמדת הפאוור פורוורד במשרה מלאה. ג'ורג' לא ממש התלהב מהרעיון, אלא שאז העונה החלה והכשרון השכיח את כל הצרות. ב-16 המשחקים הראשונים של העונה, ג'ורג' פרח עם מספרי MVP של 27.2 נקודות ב-45.1 אחוז מהשדה, 42.7 אחוז מהשלוש, 8.1 ריבאונדים, 4.4 אסיסטים ו-1.5 חטיפות למשחק, בדרך למאזן מרשים של 5:11.
גם סי ג'יי מיילס צלף ללא הכרה מבחוץ והביא לכך שלכמה שניות, הצמד הזה כונה "הספלאש בראדרס של המזרח". יחד עם מונטה אליס וג'ורג' היל, הפייסרס היו אחת הקבוצות הסולידיות בליגה ולמרות כמה החלקות בדרך, סיימו במקום השביעי המכובד, מה שהוביל למפגש מול הראפטורס בסיבוב הראשון. הפייסרס נראו בשלים לתת עוד נוקאאוט בסיבוב הראשון לפרנצ'ייז ההלום של טורונטו, כאשר במצב 2:2 בסדרה, הם הובילו באייר קנדה סנטר ב-13 נקודות ברבע האחרון, אלא שאז אינדי חטפה הלם קרב משל עצמה ויצאה לקיץ אשר בסיומו, היא נראית שונה לחלוטין.
אני יודע מה עשיתם בקיץ האחרון
באו: ג'ף טיג (טרייד, אטלנטה), ת'דאוס יאנג (טרייד, ברוקלין), אל ג'פרסון (שחקן חופשי, שארלוט), ארון ברוקס (שחקן חופשי, שיקגו), ג'ורג' ניינג (רוקי, בחירה 50 בדראפט), קווין סראפין (שחקן חופשי, ניו יורק) ג'רמי אוונס (טרייד, דאלאס), אלכס פויתרס, ג'וליאן סטון (זומנו למחנה האימונים, כנראה יחתכו)
עזבו: ג'ורג' היל (טרייד, יוטה), טיי לאוסון (שחקן חופשי, סקרמנטו), יאן מהימני (שחקן חופשי, וושינגטון), סולומון היל (שחקן חופשי, ניו אורלינס), שיין וויטינגטון (נחתך, לאף אחד לא באמת משנה לאן יילך)
על אף העונה המוצלחת יחסית, הפייסרס רצו שינוי, אבל נראה שהם לא כל כך בטוחים על הדרך לעשות אותו. עם סיום העונה, בירד, שהצהיר מספר פעמים בשנה האחרונה כי הוא רוצה שהקבוצה שלו תשחק מהר יותר, החליט כי המאמן פרנק ווגל לא ימשיך. מי שקיבל את משרת המאמן הוא נייט מקמילן, שבעבודותיו הקודמות לא היה ממש מבשר החדשנות. גם המהלכים הגדולים של הפייסרס בקיץ לא ברורים. ג'ף טיג הוא רכז לא רע, אבל לא יכול לחפות הגנתית על מונטה אליס וצריך את הכדור כדי להיות יעיל, בניגוד לקודמו בתפקיד, ג'ורג' היל.
ת'דאוס יאנג יכול להיות הפתרון בעמדה 4, אבל הוא לא איום מבחוץ (23.3 אחוז מהשלוש בעונה שעברה) ועלול לפגוע בריווח של ההתקפה. אל ג'פרסון הוא החתמה שקשה לעשות לה רציונליזציה ב-NBA של 2016, בטח עבור קבוצה שמצהירה בפומבי שהיא רוצה לשחק מהר יותר. הפייסרס הביאו כמה שחקנים לא רעים ואיבדו כמה שחקנים לא רעים (מהימני, היל), אבל קשה לראות איפה הקבוצה השתפרה ועוד יותר חשוב, קשה לראות איך היא הולכת להתמודד בשנים הקרובות עם הקבוצות הגדולות של הקונפרנס. הסגל טוב, אבל יש בו חורים וברמות הגבוהות יהיה קשה מאוד לכסות עליהם, אלא אם כן פול ג'ורג' הולך לתת עונת MVP ועוד כל מיני כוכבים יסתדרו כמו שצריך.
מה מי מו
חמישייה: ג'ף טיג, מונטה אליס, פול ג'ורג', ת'דאוס יאנג, מיילס טרנר
ספסל: אל ג'פרסון, ארון ברוקס, סי.ג'יי מיילס, לאבוי אלן, רודני סטאקי, גלן רובינסון, ג'ו יאנג, ראקים כריסמס, ג'ורג' ניינג, קווין סראפין, ג'רמי אוונס
מאמן: נייט מקמילן (עונה 13 כמאמן ראשי בליגה, ראשונה באינדיאנה)
מועמד לפריצה: מיילס טרנר. טרנר החל לפרוץ כבר באמצע העונה שעברה והיה אחד הרוקים המרשימים של מחזור 2015, אולם העונה נראה שהתנאים בשלים עבורו כדי לעשות קפיצת מדרגה נוספת. הוא הולך לנוע לא מעט על הספקטרום שבין עמדת הסנטר לפאוור פורוורד (בהרכבים ביחד עם ביג אל), אך התפקיד שלו יהיה יותר משמעותי, במיוחד בכל הקשור להסתמכות עליו כמגן על הטבעת (בעיקר לאחר עזיבת מהימני) וקליעה מחצי מרחק, כדי לרווח את המשחק (בטח עם יאנג ואליס, שלא זורקים כמעט לסל). בשני התחומים הללו, טרנר הראה פוטנציאל בעונה שעברה. הוא הגן על הטבעת ב-50.7 אחוזי הצלחהה, ממוצע לא רע עבור רוקי וקלע מחצי מרחק ב-41 אחוז, קרוב לממוצע הליגה עבור שחקנים שלוקחים לפחות ארבע זריקות במשחק. כמות הדקות והאחריות שהוא יקבל השנה תיתן לו הזדמנות למצות את הפוטנציאל עוד יותר.
מועמד לדעיכה: מונטה אליס. ג'ורג' היל היה הפרטנר המושלם עבור אליס. היל הוא רכז הגנתי גבוה יחסית, שמתפקד היטב כספוט-אפ שוטר והנוכחות שלו אפשרה למקסם את היתרונות של אליס בהתקפה, כשחקן שצריך את הכדור כדי לחדור ולהיות יעיל ולמזער את החסרונות שלו בהגנה, שם החביאו אותו על הגארד הפחות מאיים, בזמן שהיל לקח עליו את המשימות המורכבות יותר. העונה, לצד טיג הנמוך והמסורתי יותר, החסרונות של אליס הולכים לבלוט הרבה יותר. כשטיג יהיה עם הכדור, ליריבות לא תהיה בעיה לרמות עם השחקן של מונטה ולפגוע בריווח של הפייסרס ואילו ובהגנה הוא הולך לגלות שהחיים בלי היל הם לא פיקניק. בתמונה הגדולה, אליס הוא מזן השחקנים שלא מזדקנים יפה, משום שאין להם יכולת קליעה וככל שהזמן מתרחק מתאריך הלידה שלהם והאתלטיות נמוגה, היכולת שלהם להיות שחקנים משמעותיים בליגה הולכת ודועכת (תהנו מראסל ווסטברוק כל עוד אתם יכולים, כי הוא הולך להגיע לנקודה הזו מהר יותר ממה שנדמה לכם). אליס אוטוטו בן 31 ונכנס לעונתו ה-12 בליגה. הוא מתחיל להזדקן במונחי NBA והדעיכה נראית באופק.
אקס פקטור: ההגנה. פרנק ווגל היה אחראי לאחת מקבוצות ההגנה המרשימות בליגה בעונות האחרונות, קבוצה שהגדירה מחדש את הדרך בה שומרים על הטבעת ב-NBA (כל עוד רוי היברט שיחק כדורסל). אינדיאנה המשיכה להיות קבוצת טופ 3 בהגנה גם בעונה שעברה והפרידה מווגל, לצד הרצון של בירד להגביר את הקצב, עלולים לדרדר את הפייסרס כמה מקומות למטה בדירוג הזה, בטח כשבעמדת הסנטר יש להם שחקן שנה שנייה, שרק לומד את רזי ההגנה של הליגה ואת אל ג'פרסון, ההפך הגמור מסנטר הגנתי. במזרח הצפוף, ההדרדרות הזו עלולה להוציא את הפייסרס מתמונת הפלייאוף.
ולכדור הבדולח
תסריט אופטימי: הפייסרס שורפים את המגרש עם קצב מסחרר ופותחים עם 5:20, בדרך למקום השני במזרח בסיום העונה. טרנר מגדיל את הטווח שלו, טיג משתלב ללא בעיות, ביג אל חוגג בצבע מול המחליפים של היריבות ויאנג נראה כמו דריימונד גרין של המזרח. פול ג'ורג' נותן עונה לפנתיאון ובעוד המועמדים הטבעיים ל-MVP עסוקים בדברים אחרים, מצליח לגרוף את התואר האישי ולמצב את עצמו כאחד מחמשת השחקנים הטובים בליגה. הפייסרס ממשיכים עד גמר המזרח ומודחים מול קליבלנד אחרי קרב אדיר של ג'ורג' מול לברון, שמזכיר נשכחות מהמלחמות בין אינדיאנה ומיאמי.
תסריט פסימי: המחסור בקליעה תוקע את ההתקפה, ההגנה מאבדת כיוון ללא ווגל, הפייסרס פותחים עם 21:11 וההורים של ג'ף טיג מגרשים אותו מהבית. הפייסרס מתרחקים מתמונת הפלייאוף וג'ורג' מתמרמר בפודקאסט של אדריאן ווז'נאווסקי ודורש טרייד. הפייסרס מסיימים במקום העשירי, לא בפלייאוף ולא בלוטרי וכנראה גם ללא ג'ורג'.
תחזית: חוץ מקליבלנד, ברוקלין וקצת פילדלפיה, המזרח העונה פתוח לרווחה וכמעט כל קבוצה יכולה לראות את עצמה כמועמדת לסיים בטופ 4 או להישאר מחוץ לפלייאוף. עבור הפייסרס, ההחלפה של היל בג'ף טיג והמעבר למשחק מהיר עלולים להתברר כצעד לא הכרחי וקצת מאולץ ובקונפרנס בו 80 אחוז מהקבוצות פחות או יותר באותה רמה, ההסתגלות לסגנון החדש יכולה להיות ההבדל בין מקום בפלייאוף לחופשה מוקדמת. עם זאת, לפייסרס יש את פול ג'ורג', כך שהמרווח שלהם לטעות הוא גדול יותר משל קבוצות אחרות. 38:44, מקום שישי במזרח והדחה בסיבוב הראשון.