עונת הפוטבול עוד לא החלה, אבל בסוף השבוע כבר יצאה הסערה הגדולה הראשונה של השנה מכיוון ה-NFL והיא הגיעה בשל החלטה יוצאת דופן של אחד השמות המוכרים ביותר בליגה, הקוורטרבק של סן פרנסיסקו פורטי ניינרס הגדולה, קולין קפרניק.
רגעים לפני משחק ההכנה לעונה של הקבוצה מהמפרץ מול גרין ביי פאקרס, צולם קפרניק כשהוא יושב על הספסל, בשעה שכל שאר חבריו לקבוצה, כמו גם כל אדם אחר שהיה באצטדיון, עמד בזמן שירת ההמנון האמריקאי. לאחר המשחק התברר כי קפרניק לא עמד במהלך ההמנון באף אחד ממשחקי קדם העונה של הניינרס עד כה, אולם רק הפעם, כאשר הוא היה לבוש במדי הקבוצה, כולם שמו לב, בדיוק כמו שהוא קיווה שיהיה.
עם סיום המשחק, קפרניק התפנה להסביר את המחאה שלו: "אני לא הולך לעמוד ולהיות גאה בדגל של מדינה שמדכאת שחורים ומיעוטים נוספים. עבורי, זה יותר גדול מפוטבול וזה יהיה מאוד אנוכי מצדי להביט לכיוון השני כאילו כלום לא קורה. יש גופות ברחובות ואנשים חומקים מעונשים על רצח. אני צריך להתייצב למען האנשים המדוכאים. גם אם ייקחו ממני את הפוטבול ואת החסויות שאני עושה, לפחות אדע שהתייצבתי למען מה שנכון". הצצה בחשבון הטוויטר של קפרניק הייתה יכולה לחסוך את אלמנט ההפתעה מהאקט שלו, שכן החשבון מלא בהטפות ודעות נגד עליונות לבנה, אלימות שוטרים נגד מיעוטים ועוד.
כמובן שהיו כאלה שהגיבו בזעם
באופן צפוי, הבחירה של קפרניק בדרך מחאה לא שגרתית, הובילה לגל תגובות ברחבי ארצות הברית, שם ההמנון נחשב לקדוש עבור רבים והוא מושמע בכל אירוע רב משתתפים. קפרניק לא עבר על שום חוק, שכן התיקון הראשון לחוקה האמריקאית קובע כי לכל אדם יש חופשי ביטוי ודת, אולם הפעולה של הקוורטרבק, שנולד לאם לבנה ואב שחור שנעלם עוד לפני הלידה ושאומץ בגיל צעיר על ידי הורים לבנים, היא ללא ספק נדירה בנוף הספורט האמריקאי.
קפרניק, שפרץ בהפתעה לחייהם של חובבי הפוטבול ב-2012 והצעיד את הניינרס עד להפסד אכזרי בסופרבול, תוך שהוא רושם כמה תצוגות מרהיבות, כלל לא בטוח שהוא יהיה הקוורטרבק הפותח של הקבוצה העונה, שכן מאז הפריצה שלו הוא מתקשה מאוד לשחזר את ההצלחה. למעשה, המשחק המדובר מול גרין ביי היה הפעם הראשונה בה הוא לבש את מדי סן פרנסיסקו אחרי כ-300 ימים של פציעה. בכל מקרה, את הרעש שלו הוא כבר עשה לעונה זו.
אדריאן קלייבורן, שחקנה של אטלנטה פאלקונס, התייצב להגנתו של הקוורטרבק: "הכי קל לעשות צחוק מקפרניק והמהלך שלו, אבל אולי תנסו להבין מאיפה זה מגיע? או שזה יהיה קשה מדי?". אריאן פוסטר, הרץ הוותיק של מיאמי, הוסיף: "יש לו זכות לבחור שלא לעמוד. כמו שיש לכל מי שרוצה את הזכות שלא להסכים עם העמדה שלו".
מנגד, שחקנים אחרים בליגה העבירו ביקורת: "אני אעמוד במהלך ההמנון הלילה", צייץ שחקן ניו יורק ג'איינטס, ג'סטין פיו, לפני משחק קבוצתו מול היריבה העירונית ניו יורק ג'טס, "תודה לכולם (מגדר, גזע, דת) שמסכנים את חייכם עבור הדגל שלנו". כוכב העבר, טיקי בארבר, הוסיף ציוץ משלו: "כל חיי עמדתי בהמנון. אחרי ה-11 בספטמבר, מעולם לא אקח את ההמנון כמובן מאליו". הגדיל לעשות הקוורטרבק טי ג'יי ייטס, שצייץ: "אני משתגע מכך שאנשים שונאים את המדינה בה הם חיים".
ואיך אפשר בלי זה: אוהד של הניינרס שורף בזעם חולצה של קפרניק
נושא המחאה של ספורטאים שחורים מלווה את הספורט האמריקאי כבר שנים. ב-1968, באולימפיאדה, היו אלה טומי סמית' וג'ון קרלוס עם האגרוף המונף אל על וממש לא מזמן סיפקו לברון ג'יימס, דוויין וייד, כרמלו אנתוני וכריס פול תמונה זכורה במיוחד, כאשר עלו לבמה בפתיחת טקס פרסי ה-ESPY's וקראו להפסקת האלימות של ונגד שחורים. בתחילת מחנות האימונים של ה-NFL לקראת העונה שבפתח, ביקר כוכב ההגנה של סיאטל, מייקל בנט, בחריפות את חבריו לליגה על כך שהם שקטים מדי, בניגוד לשחקני ושחקניות ה-NBA וה-WNBA, שהביעו את מחאתם בדרכים שונות בשנה החולפת.
אחרי הצעד של קפרניק, רבים בארצות הברית גם נזכרו במחמוד עבדול ראוף, שהושעה ב-1996 על ידי ה-NBA ממשחק אחד לאחר שסירב לעמוד בהמנון, בטענה כי לארצות הברית יש היסטוריה ארוכה של דיכוי מיעוטים וכי עמידה בהמנון תתנגש עם האמונה המוסלמית שלו. בסופו של דבר, הליגה והשחקן הגיעו להסכמה לפיה הוא יעמוד, אך יורשה להשפיל מבט ולעצום עיניים. עבדול ראוף ניצל את הזמן הזה כדי למלמל פסוקים מהקוראן. זמנים שונים.
כמובן שגם טורי דעה צצו כפטריות אחרי הגשם בתקשורת האמריקאית. איאן אוקונור כתב ב-ESPN: "קפרניק עמד בגאון בשעה שהוא בכלל ישב, וזה לא פשוט. למעשה, ההחלטה שלו לשבת בזמן ההמנון היא הדבר הכי קשה שהוא יכול היה לעשות. הדבר הקל יותר היה לעמוד לצד חבריו בשקט, בלי לשיר, וללכת נגד צו המצפון שלו. אף אחד לא היה שם לב שהוא לא שר ואף אחד לא היה טוען עליו שהוא 'לא אמריקאי' ומזכיר לו שהוא הפך לקוורטרבק עצלן שצריך לנצל את הזמן שלו ללמוד על המהלכים של הקבוצה במקום להתעסק בדברים כאלה". ג'מל בואי, הכתב הפוליטי של CNBS, צייץ: "לפני חודשיים כולנו הערצנו את האומץ של מוחמד עלי לדבוק באמונות שלו. היום אנשים טוענים שקפרניק חסר כבוד".
ומה לגבי תגובות רשמיות? הניינרס הוציאו הודעה בה הם מהללים מצד אחד את ההמנון ואת כל מה שהוא מייצג, אך מקבלים את המחאה של קפרניק, מתוך "הזכות הערכית של כל אמריקאי לחופש דת וחופש ביטוי". הליגה רק הודיעה כי השחקנים מתבקשים, אך לא מחויבים לעמוד בהמנון. נראה שכל הגורמים הרשמיים הולכים על ביצים בסיפור הזה, אבל מבקרים קצת פחות רשמיים טוענים שאם קפרניק היה לבן ולא דו-גזעי, העניין היה מתקבל בצורה פחות מובנת. בכל מקרה, מעניין יהיה לראות כיצד הסיפור הזה יתפתח מכאן והלאה.