ניסים דוד, אוהד הפועל ירושלים, הגיע לפני למעלה מחודש וחצי למשחק בין קבוצתו לבין הפועל קטמון. במהלך המשחק דוד, נכה צה"ל ב-100 אחוז, ניגש לשירותים ביציע המערבי באמצעות אפוטרופסו, אך גילה שהם סגורים. כל בקשותיו לעבור לשירותי הנכים ביציע הצפוני נתקבלו בשלילה, לגרסתו. דוד ניסה לשכנע את המאבטחים, לטענתו, אך לא קיבל מענה וכתוצאה מכך עשה את הצרכים במכנסיו ולאחר מכן נטש את האיצטדיון. כעת הוא תובע מעיריית ירושלים והאחראית על האירוע הפועל קטמון כ-300 אלף שקל: כ-200 אלף עבור השירותים הסגורים (דבר שלטענתו קרה ארבע שנים שונות בהן היה באצטדיון), ו-100 אלף על עגמת הנפש שנגרמה לו.
בכתב הדרישה שהגיש דוד באמצעות עורכי הדין אריאל גבאי ויניב לאור מפורט את אשר עבר על ניסים: "במהלך המחצית הראשונה של המשחק ביקש מרשי לגשת לנוחיות על מנת לעשות את צרכיו, בעת הזאת לקח אותו מיד אפוטרופסו לשירותי היציע המערבי ולתדהמתם גילה כי בעוד השירותים הציבוריים פתוחים כולחם לרווחה, שירותי הנכים נעולים. בלית ברירה, ומאחר ואפוטרופסו של מרשי אשר הבין שהצורך של מרשי לשירותים בעת ההיא היה בלתי ניתן לדיחוי, הניע את מרשי באמצעות כיסא הגלגלים במהירות לכיוון המעבר ליציע הצפוני ופנה במהרה לשומרים שיתירו לו לעבור מאחר ושירותי הנכים נעולים ביציע המערבי. השומרים סרבו לאפשר מעבר ליציע הצפוני, וטענו כי ניתן לפתוח את שירותי הנכים ביציע המערבי והפנו את האפוטרופוס לשוחח עם האחראי במקום.
"לאור זאת מצא עצמו האפוטרופוס מטרטר את מרשי בחיפוש אחר בעל המפתחות לשירותי הנכים כאשר זה האחרון לא היה בנמצא, כל זה כאשר האיצטדיון הומה אדם ומרשי מתאפק ומושפל מהיותו מוגבל אשר אין בנמצא שירותים הנגישים לו. התקרית התארכה דקות ארוכות בהם לא אותר האחראי בעל המפתחות לשירותי הנכים ביציע המערבי ובלית ברירה פנה האפוטרופוס שוב אל המאבטחים והתחנן בפני השומרים שיתירו לו לעבור עם מרשי ליציע הצפוני בכדי שיתאפשר לו לעשות את צרכיו.
"לבסוף, ולאחר זמן ממושך, התירו למרשי ולאפוטרופוס לעבור ליציע הצפוני, דא עקא, גם שם כל השירותים הציבוריים היו פתוחים לרווחה ורק שירותי הנכים היו נעולים. בעת הנ"ל, מרשי הנכה, אשר מצא עצמו מטורטר ברחבי האיצטדיון בחיפוש אחר שירותים נגישים כאשר כל עוולו וחטאו הינו מצבו הרפואי שנגרם לו במהלך שירותו הצבאי, לא יכל יותר להתאפק ועשה את צרכיו על עצמו בכיסא הגלגלים שלו. מיותר לציין כי את ההשפלה הכבירה שחש מרשי נוכח הבושה לעייני בני משפחתו וכל הציבור שנאסף במקום קשה לתיאור במילים ואין דרך שדף זה יוכל להכיל את האמור. מרשי אשר עולמו חרב עליו באותם רגעים ביקש מאפוטרופסו שיוציא אותו מהאיצטדיון במהירות האפשרית, והשניים פלסו את דרכם דרך ההמון בכדי לצאת מהמקום ולסיים את התקרית הנוראית. לא זו אף זו, לאור התקרית המבישה והמשפילה הסתגר מרשי בביתו ימים ארוכים וסירב לבצע כל פעילות בציבור".
מעיריית ירושלים נמסר עוד לאחר האירועי כי: "לטובת האוהדים בעלי הצרכים המיוחדים מוקצים מקומות ישיבה ביציע הצפוני בו קיימים שירותי נכים העומדים בתקן והנושא מגובה בשילוט והודעות לאגודות הספורט (כולל חניה). במקרה הנוכחי האוהד ישב ביציע המערבי בו קיימים שירותי נכים שאינם עומדים בתקן. מחשש לבטיחותם של המשתמשים מונחת האבטחה במקום שלא לתת גישה למקום זה באופן כללי. כאשר הדבר הובא לידיעתו של מנהל האיצטדיון הוא הנחה את העובדים באופן מיידי לפתוח את השירותים הקיימים במקום לטובת האוהד".
תגובת הפועל קטמון: "כתב התביעה לא הגיע אלינו".