ה-17 במאי 2012 היה ערב שדווין וויד ירצה למחוק מהזיכרון לעד. הופעה איומה במיוחד של פלאש, שכללה חמש נקודות ב-2 מ-13 עלובים מהשדה הייתה נקודת השפל של הפלייאוף הגרוע שעבר עליו. מיאמי נענשה באותו משחק עם תבוסה 94:75 לאינדיאנה, שעלתה ל-1:2 בחצי גמר המזרח. המומנטום היה לצידם של הפייסרס והמשחק הרביעי עמד להתקיים אף הוא באולמם, כעבור יומיים בלבד. ייתכן וכול ההיסטוריה הייתה נכתבת אחרת, לולא טלפון אחד קטן.
טום קריין ישב במשרדו, השוכן באולם הכדורסל של אוניברסיטת אינדיאנה ולא אהב כלל את מה שהוא רואה. מאמן ההוז'רס, אחת מקבוצות הכדורסל הגדולות והחשובות בתולדות המכללות, הכיר את וויד יותר מדי שנים כדי לדעת שמספר 3 של מיאמי לא צריך להיראות כך. השניים נפגשו ביוני 1999, כאשר קריין, אז מאמן מכללת מרקט השוכנת במילווקי, וויסקונסין, גייס לשורותיו את וויד הצעיר והפך אותו במהרה לאחד השחקנים הטובים בעולם.
לכן, בסיום המשחק בין ההיט לפייסרס התקשר קריין למאמן מיאמי אריק ספולסטרה על מנת לקבל את ברכת הדרך ולא ללכת מאחורי גבו. השיחה הבאה הייתה לוויד, אותו הזמין קריין ל"יום התנתקות מהעולם" בקמפוס של אינדיאנה. למחרת השניים נפגשו, בשקט מוחלט וללא ידיעת התקשורת, ישבו מספר שעות בחדר הוידיאו על מנת לנתח את הבעיות של וויד ועברו למגרש, במטרה לבצע התאמות לזריקה שלו. במשחק מספר ארבע בסדרה, וויד סיפק 30 נקודות, תשעה ריבאונדים ושישה אסיסטים. מיאמי ניצחה 93:101 והמשיכה כל הדרך לזכייה בסדרה וכמובן, באליפות.
"הוא שינה את ההיסטוריה באותו יום", אמר וויד, "הוא ממשיך להיות חלק מההיסטוריה האישית שלי. הוא נכנס לחיי בדיוק כשהייתי זקוק לדמות אב, למודל לחיקוי. האמנתי ובטחתי בו מהיום בו נפגשנו. הוא אחד הגברים הראשונים שיכולתי להרגיש בנוח אחרי שאמרתי לו שאני אוהב אותו". לא רק דווין וויד אוהב את טום קריין. אמריקה כולה מאוהבת עד מעל הראש במאמן הסנסציוני הזה, שינסה להוביל החל מסוף השבוע את ההוז'רס לאליפות שישית בתולדותיהם וראשונה מאז 1987.
כאשר קריין יחגוג ביום שבת הבא את יום הולדתו ה-47, הוא יזכה לאיחולים משני האחים של אישתו, ג'ון וג'ים הארבו, שני מאמני על בעצמם, שאימנו זה מול זה (ג'ון ובולטימור ניצחו את ג'ים וסן פרנסיסקו) בסופרבול ההיסטורי לפני כחודש וחצי. קריין הוא אחד המאמנים היחידים ברמות האלה שלא שיחק כדורסל במכללות. למעשה, הוא היה שחקן די רע כבר בתיכון וכלל לא הגיע מבית ספורטיבי. גם הסכרת ממנה סבל לא עזרה במיוחד. המאמן שלו באותן שנים, דני קויפר, עמד לחתוך אותו, אך העדיף למצוא לו תפקיד בתוך הקבוצה כדי לא לשבור את הילד וכך הפך קריין לסקאוט: "ידעתי שאצטרך לעבוד קשה יותר ואף פעם לא הייתה לי בעיה לעשות זאת", הוא הודה בעבר.
התשוקה והידע שלו בכדורסל התגלו במהרה כיוצאי דופן, מה שפתח לו דלתות רבות. לאחר מספר משרות כעוזר מאמן בצפון ארצות הברית, הוא ניסה את מזלו בווסטרן קנטאקי מהדרום. המאמן ראלף ווילארד שאל איזה שחקנים הוא ממליץ לגייס מאזור אטלנטה. קריין שלף תוך מספר שניות 15 שמות מראשו, בלי שום דפים או הכנה. התפקיד היה שלו.
בקנטאקי הוא גם הכיר את אישתו ג'ואני ולאחר מספר שנים חזר צפונה, למישיגן סטייט, שם עבד תחת חברו משכבר הימים, טום איזו. השניים, שכונו על ידי העיתונאי המקומי ג'ק אבלינג "צוות הגיוס הטוב ביותר בתולדות כדורסל המכללות", הפכו את הספרטאנס שלהם לאימפריה והגיעו לפיינל פור ב-1999. בסיום אותה עונה, קריין הפך בגיל 33 למאמן ראשי בפעם הראשונה בחייו במרקט, ואילו איזו הוביל את מישיגן סטייט לאליפות בעונה הבאה.
במרקט העביר קריין תשע שנים. הוא גייס כאמור את וויד והפך קבוצה בינונית לאחת המלהיבות ביבשת. כבר בעונתו הרביעית בתפקיד המכללה הצנועה משהו הגיעה לפיינל פור בפעם השלישית בתולדותיה והראשונה מאז שנות השבעים. וויד הדהים את עולם הכדורסל ואף רשם טריפל דאבל בלתי נשכח מול קנטאקי באליט אייט לפני שועזב ל-NBA, קריין נשאר מספר עונות נוספות והפך למאמן השלישי בטיבו מבחינת כמות הניצחונות בתולדות המכללה.
ב-2008 הוא עבר לאינדיאנה. "זו הייתה החלטה של הלב, בלי קשר לכסף", הוא הסביר. "יש כאן מסורת בלתי נגמרת ואני רוצה להחזיר את הקבוצה למקומות בהם היא הייתה בעבר, בהם היא ראויה להיות". להחזיר הייתה מילת המפתח בסיפור הזה. קריין קיבל תוכנית כדורסל מפוררת לחלוטין. המאמן הקודם, קלווין סמפסון, פוטר לאחר שנמצא אשם על ידי ה-NCAA בגיוס לא חוקי של אריק גורדון. אינדיאנה חטפה עונש כבד, שכלל בין היתר הגבלות נוקשות לגבי גיוס בשלוש השנים הבאות. את עונתו הראשונה בתפקיד היוקרתי, במכללה בה זכה בובי נייט בשלוש אליפויות לאורך 30 שנות אימון, בה כיכב איזיאה תומאס, החל קריין עם סגל מגוחך במיוחד.
גורדון ברח מהצרות ל-NBA, די ג'יי וויט סיים את לימודיו וקריין אסף כמה חבר'ה שהיו מוכנים לשחק כדורסל ולהפסיד. להפסיד המון. למרות דיווחים מהאימונים על כך שהמאמן מדבר עם שחקניו כאילו הם מועמדים לאליפות, ההוז'רס ספגו מפלות ועונת 2008/9 הסתיימה במאזן 25:6, הגרוע אי פעם של אינדיאנה.
לאט לאט הדברים השתפרו. לצד ההפסדים, קריין שוב התחיל לעבוד ולהשיג שחקנים נהדרים. הדג הכי גדול בחכה שלו היה קודי זלר. האחים של זלר, טיילר (קליבלנד) ולוק (פיניקס) כבר מחכים ב-NBA והוא צפוי להצטרף אליהם בדראפט הקרוב, שם ייבחר בטופ 5 על פי כל המומחים. זלר היה השחקן הכי מבוקש בשוק כשסיים את התיכון, פאוור פורוורד מפלצתי בגובה 2.13 מטר, והעובדה שהוא אהד את אינדיאנה מהילדות, לצד יכולת השיכנוע המדהימה של קריין, הספיקו כדי להנחית אותו.
בעונה הראשונה עם זלר הדברים כבר נראו טוב יותר. אינדי סיימה ב-9:27 (15 ניצחונות יותר מאשר בעונה הקודמת), כולל ניצחונות ביתיים על המדורגות 1 ו-2, קנטאקי ואוהיו סטייט. בשלב הסוויט 16 ההוז'רס שוב נתקלו בקנטאקי והפעם הם הפסידו לחבורה המופלאה של אנתוני דייויס, שהמשיכה כל הדרך לזכייה באליפות.
שנה נוספת חלפה וקפיצת המדרגה הושלמה. אינדיאנה שוב עלתה על המפה. הקבוצה הובילה את הדירוג הארצי לאורך עשרה שבועות (שני הפסדים לקראת סיום העונה הורידו אותה אל המקום השלישי). מלבד זלר, שהיה פשוט בלתי ניתן לעצירה, כיכבו גם הגארד ויקטור אולדיפו בן ה-20 והרכז יוגי פארל, בן 19. אינדי ניצחה 73:81 את מישיגן בבית, משחק אליו הגיעה היריבה מהמקום הראשון בדירוג. דאנק של אולדיפו באותו משחק סחט מדיק ויטאל, השדר הוותיק, השוואות לתנועה של מייקל ג'ורדן. במשחק האחרון של העונה, 71:72 גדול בחוץ על אותה מישיגן, נתן להם את אליפות הביג 10 היוקרתית, לראשונה מאז 2002. את אותו משחק סיים זלר עם 25 נקודות, עשרה ריבאונדים וסל ניצחון מאסיסט נהדר של פארל.
הפיינל פור ייערך העונה באטלנטה ובאופן מסורתי, ביום הגמר לא מתקיימים משחקי NBA. לכן, אל תתפלאו אם ברגע בו יישמע הבאזר האחרון בג'ורג'יה, על הפרקט תחגוג דבוקת שחקנים עם הכיתוב "אינדיאנה" על החולצות ומישהו ישפוך מים על המאמן טום קריין, הפרצוף של דווין וויד יציץ מאחוריו, מלא אושר וגאווה.