מפציצים, אבל אנושיים

ה-MMA הוא אולי תחום אלים, אבל הלוחמים שומרים על החוקים, מלבד ניק דיאז חסר הגבולות. הבלוג של איתי לייבוביץ'

לוחם השבוע – ניק דיאז

השבוע נתמקד בניק דיאז, שייתכן שראינו בפעם האחרונה כלוחם לאחר הפסדו לאלוף החדש קרלוס קונדיט בשבת. דיאז הוא אחד הלוחמים האהובים\שנואים, המוכשרים והטובים בעולם ומעל להיותו לוחם הוא אישיות מרתקת. לא מרתקת במובן העומק שלה אלא יותר בסגנון "בואו תראו מי היה שולט בעולם אם חיינו לפני כ-30 אלף שנים". כשאמרגני אירועים רוצים ליצור הייפ לקרב הם מפיקים סרטוני טראש טוק ובעצם אומרים ללוחמים מה להגיד כדי לדמות ריב אישי בין הלוחמים. את דיאז אחד לא צריך לדרבן ומהרגע שהחוזה חתום והקרב נקבע, היריב הופך לשנוא נפשו ונפש הצוות שלו ב-Team Cesar Gracie. השנאה והפראות שלו כל כך חזקים עד שלאחר אחד הקרבות שלו ב-UFC, בו הפסיד בנקודות, המשיך דיאז לסיבוב רביעי כשפגש ותקף את הלוחם האחר בבית החולים. למען האמת, ההתנהגות האנטיסוציאלית מתחילה עוד קודם כשהאחים לבית דיאז לא לוחצים ידיים ולא מדברים עם לוחמים בקטגוריית המשקל שלהם היות שיש סיכוי שיפגשו בכלוב.

נראה שההתנהגות הזו עוזרת לדיאז בקרבות והוא מטיל אימה פסיכולוגית על היריבים שלו, גם שאלה גדולים, כבדים וחזקים ממנו. עימות הלוחמים בעת השקילה לפני קרבות של דיאז יכול להוות זירה פורייה לסרטי טבע שמראים התנהגות אגרסיבית של בעלי חיים. רק שבטבע אצבעות משולשות ומילים מטונפות לא עפות לאוויר כל שניה וחצי. בכל זאת, לא נעים.

ניק דיאז לוחם ה-MMA מכה את יריבו בי ג'יי פן (AP , Isaac Brekken)
מרגע שהקרב נקבע, היריב הופך לשנוא נפשו. ניק דיאז (מימין) בפעולה מול בי ג'יי פן (צילום: AP)

עם זאת, מדובר בלוחם משובח. כמה משובח? מספיק כדי לגרום להרבה מאד אנשים להאמין שהוא זה שיפיל את האלוף הנצחי ג'ורג' סיינט פייר מכסאו. לאחר שצפה בטורנירים הראשונים של ה-UFC, במיוחד בהוייס גרייסי שמנצח יריבים גדולים וחזקים ממנו, החליט דיאז שמקומו בכלוב. תרתי משמע. הוא החל להתאמן בג'יו ג'יטסו ברזילאי בגיל 16 אצל סיזר גרייסי וערך את בכורת ה-MMA המקצוענית שלו בגיל 18, כשניצח בסיבוב הראשון בחניקת משולש. במקביל, המשיך להתחרות בג'יו ג'יטסו ברזילאי וזכה בלא מעט תארים. כדי להפוך את עצמו ללוחם שלם יותר עבד דיאז על ממד העמידה והוא מתאמן עם אלופי עולם ואלופים אולימפיים באגרוף. בנוסף לכך, מתאמן דיאז מאז גיל 15 בסמבו, אמנות לחימה רוסית שמהווה שילוב של ג'ודו, האבקות וג'יו ג'יטסו. מה קיבלנו? קיבלנו לוחם חזק מנטלית ומפחיד פסיכולוגית שיודע להשאיר את הקרב בעמידה וידע לקחת אותו לקרקע. בעמידה? קיבלנו לוחם שמוטת הידיים שלו מאפשרת לו להוציא מכות שמזכירות חבל לאסו אך פוגעות כמו בעיטה של פרה בפרצוף ובדיוק של טיל מונחה. לקרקע? קיבלנו לוחם שהכניע בזמנו את טאקאנורי גומי, כשזה היה אחד הלוחמים הטובים בעולם, בעזרת גוגופלטה, מהלך קשה לביצוע שנראה לעיתים רחוקות בלבד.

די נורא לפגוש לוחם כזה, לא? אז זהו, יש עוד. דמיינו לוחם שלא מפסיק להרביץ לכם לרגע (ובאותה הזדמנות מקלל אתכם). כשמדברים על דיאז צריך לזכור שהלוחם עם הכישורים השכליים המוגבלים הוא ספורטאי סיבולת מהשורה הראשונה, ומתחרה באופן קבוע בטריאתלונים ולכן מחזיק ביתרון הסיבולת על יריביו. כל המרכיבים הללו יוצרים לוחם שמתוך 26 ניצחונות בקריירה, 13 הושגו בנוקאאוט או נוקאאוט טכני ושמונה לוחמים מצאו עצמם נכנעים לגפיים התמנוניות שלו. רק חמישה קרבות נגמרו בהחלטת שופטים.

לקרב מול קרלוס קונדיט בשבת האחרונה ב-UFC 143 הגיע דיאז עם 11 ניצחונות רצופים, כשבאחרון הפגין יכולות מרשימות כשניצח את ה"עילוי" בי. ג'יי. פן וגרם לו לפרוש מה-MMA כשאמר "That's it. I'm done". כמה פיוטי שארבעה חודשים לאחר מכן זה דיאז שאומר "I think I'm done with this" לאחר ההפסד בהחלטת שופטים לקונדיט. עם כל הפואטיקה שבעניין, פן אמר שהוא מסיים עם הקרבות לאחר שספג מכות קשות מידיו של דיאז, בעוד דיאז ספג מכה קשה אחת מוועדת האתלטיקה של נבדה. לא הייתי לוקח את הצהרת הפרישה של דיאז ברצינות רבה מדי. עוד מעט סיינט פייר יחזור מהפציעה ויציעו לדיאז לפגוש את המנצח בין סיינט פייר וקונדיט, ועם סכום של שישה אפסים על השולחן קשה לראות את דיאז מסרב וטוב שכך. בגיל 28, ועם ניסיון של 35 קרבות, כשהפעם האחרונה שבה רשם הפסד לגיטימי הייתה ב-2006, אז הפסיד לשון שרק בהחלטת שופטים ב-UFC 59, שיאו לפניו והצגה הוא נותן תמיד. בכלוב ומחוצה לו. ולמי שעדיין לא מבין על מה מדובר, בבקשה.

לוחם MMA  ניק דיאז (מימין) סופג מהלומה מיריבו קרלוס קונדיט (AP , Eric Jamison)
יכול להיות שאיומי הפרישה רציניים? ניק דיאז חוטף מקרלוס קונדיט בשבת האחרונה (צילום: AP)

חוקי ה-MMA

רבים עדיין מתייחסים ל-MMA כענף ברברי בו אנשים אלימים פורקים עול ומדובר בלא יותר מגלדיאטורים מודרניים. אז קודם כל, נכון, מדובר בגלדיאטורים מודרניים, אך גם באומני לחימה ואתלטים מהשורה הראשונה. מי שצופה בקרבות MMA יודע שהלוחמים הם אתלטים מאומנים ועל פי רוב גם מלאי כבוד והערכה ליריביהם ולא חוליגנים שרק רוצים ללכת מכות. כאשר לוחם מכה בטעות באשכיו של יריבו הלוחם שפגע ירים ידיים במחוות "זה לא בכוונה! אל תורידו לי ניקוד!", יתנצל ובחידוש הלחימה ילחצו הלוחמים ידיים לאות הבנה שמדובר בטעות.

כשכולם נחמדים ומנומסים אין בעיה ואף אחד לא יבקש לפגוע בלוחם שמולו על מנת להסב פציעה רצינית. עם זאת, יש מקרים בהם האדרנלין והלחץ גובר על שיקול הדעת של הלוחם, או שפשוט מדובר באחד האחים דיאז (או בשניהם. וגם זה קרה), וכאן מתערב השופט ומסביר לו יפה שהוא עובר על החוקים ואם הוא ימשיך הוא ייאלץ בכעס רב ובטון מאוכזב לומר לו שהוא מזהיר אותו. כנראה שהחליטו שללוחמים יש פוביה מאזהרות ושזו הדרך הטובה ביותר להבטיח התנהגות ניאותה, את בריאות הלוחמים והימנעות מכותרות עיתונים שצורחות "לוחם נהרג בקרב MMA!". על הלוחמים חלים איסורים רבים, למשל לנגוח, להכניס אצבעות לעיניים, למשוך בשיער, לירוק, לנשוך, מכות למפשעה, מכות לעורף ואזור עמוד השדרה הצווארי, מכות לגרוגרת, הפעלת לחץ על אצבעות, לזרוק את היריב מחוץ לכלוב, להחזיק את הכלוב או החבלים של הזירה, לתפוס או למשוך את הכפפות או המכנסיים של היריב ואפילו אסור לברוח מכלוב.

ואני שואל אתכם, איך אפשר להילחם ככה? ואיך אפשר לנצח עם כל האיסורים האלה? אז ככה: חוץ מהאיסורים הנ"ל, כל השאר מותר פרט לטכניקות או פעולות מסוימות בזמנים מאד ספציפיים. למשל, מותר לתת ברכיה לראש של היריב אך לא בזמן שהוא נוגע עם יד ברצפה. איסור זה בא לתת מענה לסיטואציה בה לוחם אחד נמצא על ידיו וברכיו ולמעשה לא מסוגל להגן מפני בעיטות לראש. היות שבריאות הלוחם ב-MMA ראשונה בחשיבותה (או שנייה, אחרי שמו הטוב של הענף) יש שימוש נרחב בהחלטת הנוקאאוט הטכני (TKO). שופט יכריז על נוקאאוט טכני כאשר יזהה שהלוחם לא מסוגל להגן על עצמו בצורה אינטליגנטית ויתערב על מנת למנוע המשך נזק ללוחם שתחת אש. כאשר מתאגרף נופל בקרב אגרוף השופט מאפשר לו להתאושש על ידי ספירה עד 10 ובמצב כזה מתאגרף יכול לספוג נזק מצטבר רב. ב-MMA , לעומת זאת, לא מאפשרים ללוחם שנפל ולא מסוגל לקום להמשיך, וזאת כדי למזער את הנזק שהלוחם סופג.

מלמעלה, אורן לוין, מראט פקוב באירוע הקרבות דוג-פייט 7 בתל אביב (יח"צ , מאיר אזולאי)
אסור לתת מכות לראש אם הלוחם על ידיו או ברכיו. ובכן, במקרה הזה הוא לא - והוא פשוט מסכן (צילום: מאיר אזולאי)

דרך נוספת לנצח, או להפסיד, היא בנוקאאוט (KO) - מצב בו מכה חזקה או חניקה גורמת ללוחם לאבד הכרה. בדיוק כמו באגרוף, אגרוף תאילנדי, קרטה, טאיקוונדו, חוץ מעניין החניקות. דרך נוספת לסיים קרב היא על ידי הכנעה בה למעשה מסמן היריב כי איבד את רצונו להילחם. אובדן הרצון ללחימה מגיע בדרך כלל לאחר שהלוחם נתפס בחניקה ואינו יכול לנשום אם זו חניקת גרונית, או שזו חניקה דמית וחמצן לא מגיע למוח. אם יאבד הכרה ("יירדם" בהגה המקצועית) יכול להיות שיפסיד את האפטר פרטי ואסור שזה יקרה. לכן מסמן הלוחם בדפיקה עם היד או בצורה וורבלית במידה וידיו תקועות.

סיבה נוספת לסמן לכניעה ("לדפוק" בעגה המקצועית) היא במידה שהלוחם מוצא עצמו תחת סערה של מכות שאינו יכול לעצור, או שקיבל מכה שלא מאפשרת לו להמשיך לחטוף מכות, נאמר שבר, כתף פרוקה או סתם מכה לכבד. התפריט להגנת הלוחם רחב ומגוון. סיבה נוספת לאובדן הרצון להילחם טמונה במפרקי הגוף שלנו. כן, כן, שלנו! אתם מבינים, המפרקים שלנו אוהבים על פי רוב לנוע בטווחים מסוימים ולכיוונים מסוימים. כשנרצה לקחת את האיבר לכיוון הנגדי ממה שהמפרק מרשה לנו או להגיע מעבר לטווח התנועה, נרגיש כאב חזק מאד שאומר "גוועלד!". היות שאנו זקוקים למפרקים שלנו לאורך שנים רבות ומקווים להחזיקם תקינים כמה שיותר, חתמנו על הסכם לפיו כאשר המפרק מרגיש שהספיק לו, אנחנו דופקים מיד ומסמנים לכניעה.

במידה שהקרב מגיע לקיצו ואבוי, לא קיבלנו הכרה בדמות הכנעה, אבדן הכרה, נוקאאוט או נוקאאוט טכני, ההחלטה הולכת לשופטים. שלושה שופטים שנקבעו על ידי ועדת האתלטיקה מנקדים כל סיבוב, כאשר הלוחם שיזם יותר, פגע יותר, שלט יותר ותפקד טוב יותר יקבל ניקוד של 10 נקודות ויריבו יקבל 9 נקודות. לעיתים, כאשר השליטה מוחלטת ייתכן שהניקוד יהיה 8:10 לטובת מנצח הסיבוב. כאשר לוחם עובר על החוקים ניתן להוריד לו ניקוד כך שסיבוב יכול להסתיים גם בתוצאה 9:9. לאחר שלושה סיבובים מסכמים את הנקודות והלוחם שקיבל את הניקוד הגבוה ביותר הוא המנצח. חשוב לציין, לרופא הזירה יש הסמכות לעצור את הקרב במידה שהנזק ללוחם גדול מדי, אפילו אם הוא לא חושב כך ורוצה להמשיך להילחם.

כל החוקים הללו נועדו לשמור על הלוחם השני מלהיפגע (כן, כולל הבריחה מהזירה. "ניפגש בבית החולים" – נ.דיאז) כך שאתם מבינים, הכול טוב ויפה. מדובר בענף ספורט עם חוקים רבים והגבלות רבות עוד יותר, בו הלוחמים הם ספורטאים מקצוענים ברמה הגבוהה ביותר, הכבוד ההדדי גדול והדאגה לשלומם היא ראשונה במעלה. אם מישהו עדיין חושב ש-MMA הוא ספורט מסוכן שיביט בסטטיסטיקה. בקרבות אגרוף רשמיים מתים בממוצע כחמישה מתאגרפים בשנה, במרוצי מכוניות ואופנועים מתו עד היום מעל למאתיים נהגים וכמות לא מבוטלת של צופים. ב-MMA מתו עד היום שני לוחמים. לקהל שלום.

מימין, שמעון גוש, מיכאיל פליוטין בערב הקרבות דוג-פייט 7 בתל אביב (יח"צ , מאיר אזולאי)
כן, חוטפים מכות חזקות, אבל מוות כמעט שלא תמצאו בענף הזה (צילום: מאיר אזולאי)

שיעור בהיסטוריה – UFC 57

השבוע לפני שש שנים נערך UFC 57 ובו הקרב השלישי בטרילוגיה הקלאסית בין רנדי קוטור ל"אייסמן" צ'ק לידל. קוטור מתאבק, פטריוט וחבר הנבחרת האולימפית שנכנס לכלוב לראשונה בגיל 34 ומאז היווה מופת של מקצועיות, נחמדות, יתרונותיו של הלוחם החכם ויכולת בלתי מוסברת להתחרות ברמה הגבוהה בעולם, ולנצח, בגיל בו רבים פורשים מהתחום.

כל זאת לא עזר לקוטור לזכות בכינוי קפטן אמריקה. באותה התקופה לידל היה הכוכב העולה החדש ולמפגש הראשון בין השניים הגיע לאחר רצף ניצחונות על אגדות כמו ג'ף מונסון, קווין רנדלמן, מורליו בוסטמנטה, וויטור בלפורט ו"באבלו" סוברל. במפגש הראשון ביניהם הציב קוטור בפני לידל חומה בלתי עבירה וגרם לו להפסד לראשונה מזה שלוש שנים על ידי נוקאאוט טכני. לקרב השני ב-UFC 52 הגיע הקפטן לאחר ניצחון על וויטור בלפורט ושבידיו חגורת האליפות. לידל, לעומתו, ניצח את אליסטר אוברים הצעיר ואת טיטו אורטיז, אך גם ספג נוקאאוט טכני מרמפייג' ג'קסון. הפעם התוצאה הייתה שונה ואיש הקרח ניצח את קפטן אמריקה בנוקאאוט בסיבוב השני. קפטן אמריקה, צודק והגון כמו שהוא, טען שהוא מעולם לא איבד את ההכרה ושהשופט הפסיק את הקרב מוקדם מדי.

התשובה? קרב חוזר פחות משנה לאחר מכן ב-UFC 57, בו הפיל לידל את הקפטן אחת ולתמיד. הסיבוב הראשון נגמר ביתרון לקוטור לאחר שזה מרח אותו על הכלוב ושלט בו היטב ונראה היה שנקבל שידור חוזר של המפגש הראשון. בסיבוב השני גילינו שלידל מעדיף שחזור של הקרב השני ומפיל את קוטור בנוקאאוט והפעם, ללא עוררין. זהו אחד הקרבות הקלאסיים בהיסטוריה של ה-UFC והטרילוגיה נחשבת לראשונה ב-MMA. הקרב עזר להזניק ולבסס את שני הלוחמים כאגדות בתחום וכשניים מהלוחמים הפופולאריים ביותר איי-פעם. האייסמן שומר על חגורת האליפות והקפטן מודיע על פרישה לגמלאות. עד שחזר להכות שפטים בדור הצעיר.

מהלך השבוע

ב-UFC 81 נפגשו אנטוניו "מינוטארו" נוגיירה וטים סילביה, בקרב שהמנצח בו יזכה באליפות העולם במשקל כבד שהתפנתה לאחר שרנדי קוטור, האלוף דאז, וה-UFC היו בסכסוך משפטי. במהלך הקרב חבט סילביה בנוגיירה ללא רחם ונראה שאלוף פרייד לשעבר לא יכול ללוחם גדל הממדים ובתחילת הסיבוב השלישי נראה שהכול אבוד. נוגיירה בנה קריירה מלחטוף מכות במשך קרב שלם ובסוף לשלוף הכנעה ולסיים את הקרב ולא אכזב גם הפעם. 01:42 לתוך הסיבוב השלישי מינוטארו מפתה את סילביה להשתחרר מריתוק צד (side control) ומחכה לו בסיבוב כדי לתפוס אותו בגליוטינה יפיפייה. שימו לב לדקה 02:10.

itay.leibovich@gmail.com

לוחם MMA  אנטוניו נוגיירה לאחר ניצחון בקרב (אימג'בנק, Gettyimages , Jon Kopaloff)
בנה קריירה מלחטוף מכות ולצוץ בהכרעה. נוגיירה (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

    קניות

    עבור לאתר המלא להורדת האפליקצייה
    חזור לאתר המותאם