לא מעט גיבורים היו להרטה ברלין בעלייה שלה העונה לבונדסליגה הראשונה, אך מכל שחקני המועדון, היה זה דווקא פייר מישל לאסוגה בן ה-19 שנתבקש על ידי היומון הברלינאי BZ לספר במלים שלו על התחושות האישיות בעקבות ההעפלה, ולא בכדי. לאסוגה הוא אחד האחראים הישירים לעונה הנפלאה שעברה על הקבוצה, הוא מלא רוח חיים ועוצמות ומודע לעצמו ולמקומו העתידי בצמרת חלוצי גרמניה, אבל יש בו דבר נוסף שמדליק את אוהדי הרטה, ושווה לא פחות מהיכולת שלו: פייר מישל לאסוגה גדל בשאלקה 04.
ההדיוט הממוצע לא יבין על מה המהומה. שחקנים עוברים בין קבוצות בלי להניד עפעף ובלי להתחשב בהיסטוריית המועדונים. בנוסף, לאסוגה עזב את שאלקה עוד לפני שמלאו לו 16 חורפים וטרם הגעתו לבירת גרמניה הספיק לבקר בקבוצות הנוער של ווטנשייד 09 (מועדון מהעיר בוכום), וולפסבורג ובאייר לברקוזן. אלא שלאוהדי הרטה יש חשבון פתוח עם שאלקה, חשבון שהפך את הקבוצה מגלזנקירשן לשנואה ביותר על אוהדי הגברת הזקנה.
מה יש בשאלקה שמרגיז כל כך את הרטה? אפילו היריבות העירונית עם אוניון ברלין לא מצליח לשחרר אמוציות קשות כמו מפגש עם ה'קוניגסבלאו'. אם יישאלו רוב אוהדי הרטה או שאלקה על מה המהומה סביר להניח שהם לא יוכלו להניח את האצבע על היום של הפצצה, חלקם עדיין לא נולד אז. ולא שזה כל כך עקרוני כל קבוצת בונדסליגה מחזיקה ברשימת יריבות אהובות ושנואות, רשימה שמכילה מועדונים הן מגרמניה והן מרחבי אירופה. כך מוגדרת לעתים היסטוריית המועדונים וכך זוכים סיפורים איזוטריים לזכרונות קשים שמתדלקים את אש התמיד של השנאה הבין-מועדונית. אלא שהסיפור הזה שונה מכולם.
עונת 1970/1 תיזכר לנצח כעונה השחורה של הכדורגל הגרמני. לא פחות משישה מועדונים היו מעורבים במכירת משחקים כששניים מהם (ארמיניה בילפלד וקיקרס אופנבך) איבדו את רשיונם ואת מקומם בבונדסליגה. שני מאמנים, שישה מנהלים וחמישים ושניים שחקנים הושעו לתקופות ארוכות. אחד מאותם משחקים מכורים התקיים במחזור האחרון של העונה, עת אירחה הרטה ברלין את ארמיניה בילפלד.
הרטה ברלין הבטיחה את המקום השלישי מחזור קודם לכן. ארמיניה בילפלד היתה זקוקה לנצחון כדי להישאר בליגה. נשיא קיקרס אופנבך, הורסט גרגוריו קנאלס, הציע לשני שחקני הרטה- ברנד פצקה וטאסו ווילד- 120,000 מארקים גרמניים תמורת נצחון על בילפלד שנלחמה עם אופנבך על מקום בליגה. הנהלת בילפלד מצידה העלתה את סכום השוחד ל-250,000 מארקים תמורת הפסד של הרטה. המשחק המדובר הסתיים בהפסדה של הרטה 1:0 ועם פתיחת תיבת הפנדורה, הורחקו שחקניה שהיו מעורבים בפרשה לתקופות שנעו בין שנתיים להרחקה לצמיתות.
אחד מהשחקנים המוענשים היה זולטן ורגה. הכוכב של פרנצווארוש בודפשט ונבחרת הונגריה (עימה זכה בשתי מדליות זהב אולימפיות במשחקי טוקיו ומקסיקו סיטי) שערק לגרמניה והצטרף ל'גברת הזקנה', הפך במהרה לאחד מכוכבי הליגה עם יכולת אישית שלא נראתה קודם לכן במדינה. מנהל הרטה ברלין, וולפגנג הולסט, שניהל באופן אישי את מבצע הברחת השחקן כשהעביר את המזוודה ובתוכה ורגה לתחומי גרמניה, הצליח במקום בו רבים מפרנסי מיטב מועדוני אירופה ניסו וכשלו. זולטן ורגה היה שלו.
זולטאן ורגה הואשם גם הוא במעורבות במכירת משחק קבוצתו לבילפלד בעונת 1970/1והושעה מהבונדסליגה עד להכרעת בית הדין של ההתאחדות לגבי עונשו. עורך דינו של ורגה מצא טעם לפגם בהשעיה "מנהלית" שכזו ויומיים לפני משחק הגומלין במסגרת הגביע הגרמני בין הרטה ברלין לשאלקה 04 (הראשון הסתיים בנצחון שאלקה 1:3) הגיש בקשה לצו מניעה נגד ההחלטה בבית המשפט המחוזי של ברלין.
הבקשה אושרה כמה שעות לפני פתיחת המשחק, ורגה עלה בהרכב הראשון, הציג יכולת וירטואוזית, הבקיע שני שערים ועזר להרטה ברלין להביס את שאלקה 0:3 ולעבור על חשבונה לשלב הבא. הנהלת שאלקה עירערה בבית הדין של ההתאחדות לכדורגל על שיתופו בניגוד לחוק של ורגה. התנהגותם השחצנית של אנשי שאלקה במהלך הדיון כולו הצביעה על בטחונה המלא בקבלת ערעורה, כשהספקולציות שריחפו באוויר באותם ימים דיברו על מסר שהועבר למועדון מצד ההתאחדות על גזר הדין הצפוי. אלא שבית הדין של ההתאחדות סירב לקבל על עצמו את פסיקת בית המשפט המחוזי, תקף בחריפות את הרטה על הוצאת ענייני ליגה לגופים חיצוניים וקבע כי שיתופו של ורגה במשחק היה אסור. פסק הדין נצחון טכני 0:2 לשאלקה.
הרטה ברלין הודחה מהמפעל על השולחן הירוק. שאלקה לא הפסיקה לדהור קדימה ונעצרה רק עם הנפת הגביע אחרי 0:5 על קייזרסלאוטרן במשחק הגמר. הזכיה בגביע של שאלקה הכעיסה עוד יותר את אוהדי הרטה בידיעה שעל הדשא היתה זו קבוצתם שניצחה את מחזיקת הגביע. זולטאן ורגה הושעה לתקופה ארוכה, בסיומה נדד בין קבוצות בכירות במערב אירופה (ביניהן אברדין, אייאקס אמסטרדם ובורוסיה דורטמונד). בחודש אפריל האחרון נפטר ורגה במהלך משחק ותיקים שהתקיים בבודפשט כשהוא בן 65. ורגה, שבעקבות עריקתו למערב הושעה לנצח מהנבחרת ההונגרית ונגזר עליו עונש מוות, "זכה" לסיים את חייו על מגרש כדורגל בהונגריה.
אוהדי הרטה פחות סלחנים להיסטוריה. למרות גילם הממוצע הנמוך בליגה ולמרות שמעטים מאותם צעירים שמעו אי פעם על זולטן ורגה (אם בכלל), השנאה לשאלקה עדיין רוחשת מתחת ומעל לפני השטח וממשיכה לעבור באדיקות מדור לדור. 40 שנים חלפו מאז אותה תקרית ועד היום מכנים אוהדי הרטה את שאלקה 04 "פ.צ. מאינייד" (Meineid שבועת שקר). אפילו הוב סטיבנס, מאמן הרטה בין השנים 2002-2003 שזכה עם הקבוצה במקום החמישי ובכרטיס לגביע אופ"א, היה מהשנואים על אוהדי הרטה רק בשל העובדה שבשש העונות שקדמו להגעתו לברלין אימן את שאלקה. עושה רושם שאפילו הצלחות לא באמת יכולות לערער את ההיסטוריה.